רב הסמוי והנעלם: על ניקיטה רוקאביציה, איתי שכטר ושלומי אזולאי

מכבי חיפה עוד לא מצאה את הדרך להפעיל את ניקיטה רוקאביציה בצורה יעילה, איתי שכטר עדיין מחפש את חדוות המשחק שאפיינה אותו בתחילת הקדנציה בבית"ר ירושלים ושלומי אזולאי לא רוצה להיעלם מהתודעה בגלל מכבי תל אביב. הבלוג של אופיר סער לקראת משחקי הליגה האירופית

אופיר סער, ניקוסיה
one

בווידאו: ניקיטה רוקאביציה כובש שלושער מול מכבי תל אביב

עוד בוואלה! NEWS

מדיקור מי שפיר ועד בדיקת אקסום: מה השתנה בבדיקות גנטיות בהיריון?

ד"ר ינון חזן בשיתוף zap doctors
לכתבה המלאה

ניקיטה רוקאביציה

14 שערים כבש ניקיטה רוקאביציה בעונה שעברה. מלך השערים של בית"ר ירושלים וסגן מלך שערי הליגה יחד עם אליניב ברדה (אין צורך לציין מי ניצב בפסגה). רוקאביציה הוא שחקן התקפה מודרני שמבסס את המשחק שלו על נגיעה בכדור ותנועה מהירה לעומק, מה שהופך אותו לנכס עבור כל קבוצה בישראל. יחד עם זאת, לרוקאביציה יש מגבלות. הוא לא שחקן מושלם ואפילו לא קרוב לזה. כדי למקסם את היכולות שלו, רוני לוי ומכבי חיפה חייבים להכיר במגבלות ולמצוא את הנוסחה בה הקבוצה תשחק עבורו, בדיוק כפי שהיה בבית"ר ירושלים.

לא במקרה לפני הגעתו לבית"ר כבש החלוץ בממוצע 2-3 שערים בעונה וסיפק כמות דומה של בישולים. באוסטרליה, בגרמניה ובבלגיה הוא שיחק בעיקר בכנף אך גם כחלוץ, ועדיין התקשה לתת מספרים. המכנה המשותף לכל המועדונים הללו הוא שלא ידעו - או לא רצו - להתייחס אליו כשחקן מרכזי. כולם רק ציפו ממנו לעבוד עבור הקבוצה.

אפשר היה לראות משהו מזה גם במכבי חיפה של משחקי ההכנה והמשחק הביתי במסגרת האירופית נגד נומה קאליו. זה לא משנה אם רוקאביציה מוצב בכנף או במרכז ההתקפה, הוא לא השחקן שיכול להחזיק את הקבוצה שלא הולך לה. הוא שחקן מופעל. הוא לא יהיה זה שיירד אחורה כדי להוביל את הכדור ולנהל משחק. הוא מוגבל בדברים הללו. הוא שחקן של נגיעה בכדור ותנועה לעומק. אלו היתרונות שלו, ונראה כי בינתיים מכבי חיפה לא מצליחה להפעיל אותו.

שימו לב מה קרה בבית"ר ירושלים בשנה שעברה. שלוש מתפרצות נגד מכבי תל אביב בבלומפילד הכניסו את רוקאביציה לתודעה וכל המדינה דיברה עליו. פתאום ציפו ממנו שיוביל, היריבות נערכו בהתאם וניקיטה נעלם. היה לו עוד גול נגד רעננה ולאחר מכן שלושה חודשים של בצורת - הן מבחינת שערים והן מבחינת יכולת. בעקבות הבצורת הזו, בבית"ר כבר שקלו לא לממש את האופציה עליו ודיברו על שחרור אפשרי.

ואז הגיע איתי שכטר. עוד לפני ששכטר נכנס לכושר, הוא עבד בשביל הקבוצה. שיחק עם הגב לשער, משך את ההגנות, פינה שטחים. עבד בשביל רוקאביציה. עם סיום העונה אמר כאן האוסטרלי בראיון כי "שכטר שינה את כל משחק ההתקפה ואפשר לי להפתיע ולנצל את זה שההגנות נצמדו אליו עם שני שחקנים".

כשרואים את מכבי חיפה, אין לרוקאביציה את השחקן הזה מקדימה שיעבוד עבורו. לפחות לא בשלב זה. גליינור פלט (כשיחזור מפציעה) נראה היחיד בסגל הירוק שיכול לעשות את זה. רוקאביצה לא משחק עם כוח ולא עם טכניקה במרכז השדה. הסגנון שלו מבוסס על נגיעה בכדור, הנעה מהירה ותנועה לעומק. רק כך הוא יבוא לידי ביטוי ויצדיק את היותו אחד הזרים הטובים בישראל. ובקרוב כבר יהיה ישראלי, וזה בכלל יתרון. אם תימצא הדרך לשלב אותו נכון, הוא יהיה אחד העוגנים החשובים של מכבי חיפה.

מחכה לשחקן התקפה שיוכל לעבוד עבורו. ניקיטה רוקאביציה (צילום: ברני ארדוב)

איתי שכטר

"הוא היה טוב מאז המעבר לבית"ר, אבל לא הביא מספרים", זה מה שנוהגים לומר על איתי שכטר של העונה שעברה. אז בואו נעשה סדר. שכטר הצטרף לבית"ר ירושלים לקראת סיום מועד ההעברות של ינואר, וב-16 משחקים הוא כבש שלושה שערים, בישל לא פחות משבעה וגם סחט שלוש עבירות באזור הרחבה שהובילו לשערים. מספרים זה לא רק גולים, אלא גם מעורבות בגולים, ולפחות בחצי העונה האחרונה שכטר הביא את זה. להיות מעורב ב-13 שערים ב-16 משחקים זה משהו שכל שחקן התקפה ישראלי שהוא לא ערן זהבי, ודאי היה רוצה ברקורד שלו. לא במקרה טביב מימש את האופציה עליו לשנתיים נוספות, גם אם זה אומר שיהיה בעל השכר הגבוה ביותר בקבוצה. עומר אצילי הוא הדבר הבא בכדורגל הישראלי, אבל שכטר היה למנהיג השינוי בבית"ר בעונה שעברה והציפייה ממנו היא לעשות זאת גם העונה.

החלוץ פתח בעצלתיים את 2016/17. הפגרה לא עשתה לו הכי טוב. הוא נראה מעט חלוד ועד שהחל להיכנס לכושר באה הפגיעה בקרסול והירידה לספסל בשבוע שעבר. הערב בקפריסין שכטר חוזר להרכב, אולי כשחקן החשוב ביותר במערך של רן בן שמעון. בזמן שניקוסיה תפעיל לחץ, הוא השחקן היחיד בבית"ר שיהווה כתובת לכדורים ויוכל לאפשר להגנה קצת שקט. גם בן שמעון ואפילו טביב כיוונו למקום הזה בשיחות שערכו עם השחקן. הם יודעים כי בסוג המשחק שצפוי להתפתח הערב, המשמעות של שכטר גדולה מתמיד.

ושכטר עצמו? הוא עדיין מחפש את השמחה שליוותה אותו בתחילת הדרך בבית"ר ירושלים. השידוך עם בן שמעון בהפועל תל אביב לא היה מדהים בזמנו, ובינואר הוא מיהר לצאת לנאנט. שכטר אוהב את השקט שלו מהמאמן. סלובודן דראפיץ' השתדל לא לדבר איתו יותר מדי על טקטיקה ועמידה כי ידע שהוא מספיק מנוסה ולא "מת על חפירות". אז נתנו לו את הגב ואפילו חששו להסיט אותו מעמדת החלוץ לכנפיים, שמא חדוות המשחק תלך לאיבוד. זה אולי נשמע קצת ילדותי, אבל זה איתי שכטר. רק חיבור והבנה שקטה בינו לבין המאמן יוציאו ממנו את המקסימום.

נראה שגם בן שמעון מבין את זה. הוא מקרב את שכטר אליו מתחילת המחנה (בתיבול הערות ציניות האופייניות למאמן: "חושב שאתה מהיר? גם יענקל'ה חשב ככה"), יודע מה המשמעות שלו על המגרש ובחדר ההלבשה, וכן, גם עבור טביב. הרי שכטר הוא השחקן הקרוב ביותר לבעלים. על אף פתיחת העונה הלא מלהיבה, שכטר הוא עדיין הקטליזטור של בית"ר. על פי היכולת שלו יישק דבר. אולי הערב בניקוסיה הוא יפרע את השטר הראשון ל-2016/17.

הקטליזטור של בית"ר ירושלים. איתי שכטר (צילום: ברני ארדוב)

שלומי אזולאי

שלומי אזולאי עצוב. רואים את זה בעיניים שלו. שלומי אזולאי הוא עדיין הילד שרק רוצה לשחק כדורגל. כולם רוצים כסף וחוזה טוב, אבל אזולאי מעט שונה. גם כשהיה בבית"ר ירושלים, הוא רק ביקש לשחק. כשאלי טביב רצה למכור אותו למכבי תל אביב, הקשר אמר לאנשי המועדון כי "אם טביב ייתן לי אפילו חצי ממה שאני מקבל במכבי, אני אשאר. טוב לי פה ואני רוצה להמשיך ליהנות מכדורגל, זה הכי חשוב לי. במכבי אני עלול להיעלם".

אבל טביב החליט למכור ואזולאי המשיך לקרית שלום. שחקנים במכבי תל אביב מספרים שמהרגע הראשון לא התרשם מהתנאים והכסף. הוא רצה לשחק ובעיקר חשש להתייבש על הספסל. יש בו משהו תמים באזולאי. על אף השנים בלאומית והעובדה שלא עשה כסף גדול, הוא עוד לא בשלב הזה של "להסתדר בחיים" אלא יותר הילד שרק רוצה להיות בהרכב בשכונה ונקרע ששמים אותו בצד. הרומנטיקה של הכדורגל, אם תרצו.

מה שמכבי תל אביב עושה לאזולאי זה עוול. הרצון לא למכור למכבי חיפה בשל מערכת היחסים והדרישות על אלירן עטר, מובן לחלוטין. עם זאת, העובדה שסגנית האלופה רכשה את תגלית העונה ב-900 אלף יורו זאת הבעיה שלה. היום מדובר בשחקן מוכשר שהושבת מכדורגל כמעט לשנה שלמה, כזה ששיחק דקות מעטות ולא ניתן לו צ'אנס אמיתי במועדון, עד שהקיץ הוחלט סופית לוותר עליו. במצב הנוכחי, עוד שנה כזאת ולא בטוח שגם יישאר משהו מאותה יכולת שהקפיצה אותו לצמרת הכדורגל הישראלי.

אז כן, זכותה של מכבי תל אביב להחליט למי היא רוצה למכור את השחקנים שלה ולמי לא. המחויבות המוסרית שלה היא לפחות להשאיל את אזולאי לקבוצה אחרת, גם אם היא צריכה להשתתף בשכרו. ראשית, לא בריא למועדון ששחקן המתאמן בקבוצה כלל לא יהיה בסגל ויישאר מתוסכל. שנית, כאמור, יש מחויבות מוסרית. להוציא שחקן מהרוטציה ללא טיפת עניין מקצועי בו ולמנוע ממנו מעבר זה עוול ספורטיבי. היא יכולה להשאיל אותו לבית"ר, בני יהודה או אם ירצה גם לרעננה - העיקר שישחק ולא ייעלם מהנוף. בתקופה בה השוק הישראלי כה דל והמבחר מצומצם, אין לנו פריבילגיה לקרקע שחקנים מסוגו של אזולאי.

למנוע ממנו מעבר זה עוול ספורטיבי. שלומי אזולאי (צילום: ברני ארדוב)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully