יד על הלב: לא התחשק לכם פעם, במהלך ויכוח לוהט בבר, להניח לרגע את ספל הבירה המקציף, לתפוס את האיש העומד על ידכם ולראות כמה רחוק תוכלו להעיף אותו?
לא? אז דעו לכם שיש אנשים שכן. כמובן שאם תחשבו על זה רגע, ככל שהנזרק קטן יותר, אפשר להשיג תוצאות מרשימות יותר בפחות מאמץ. עכשיו, מכיוון שאנחנו חיים בעולם חוטא ומורכב, יש גם אנשים שאשכרה רוצים להיזרק - בתנאי שישלמו להם בעין יפה. כסף זה לא בעיה, מפני שתמיד יש אנשים שזה מספק אותם לראות שעושים דברים ביזאריים לאנשים אחרים, והרי לכם ספורט: הטלת גמדים.
הרעיון פשוט למדי. גמד, לצורך העניין, הוא אדם שגובהו לא עולה על 147.5 ס"מ. מסדרים רשת חזקה, או ארגז חול גדול, ומציירים קו על הרצפה. אסור לעבור את הקו, ומי שמרחיק לזרוק את הגמד שלו מנצח. הספורט הזה פופולרי מאד באוסטרליה, אבל אפשר למצוא אותו בכל חמש היבשות וכמובן שהוא פופולרי במיוחד במקומות שבהם תחכום, אנינות ורגישות מוקצים מחמת המיאוס.
השיא, למי שמתעניין, הוא 3.5 מטרים בקירוב (3.48 ליתר דיוק), והוא נקבע עך ידי נהג משאית אנגלי בשם ג'ימי ליאונרד, שזרק את לני 'הענק', שגובהו 1.32 מ' ומשקלו 44.5 ק"ג. יש באוסטרליה טענות על שיא של מעל 9 מטרים, אבל אין לכך הוכחה.
ספורט ממשי או בידור אכזרי ונצלני?
הומניסטיים ברחבי העולם גינו את התופעה כ"ברברית ומעליבה", שמקבעת הדימוי החריג של אותם אלו שסובלים מקוצר קומתם. רבים מכם, מן הסתם, חושבים בדיוק אותו דבר. עם זאת, העובדה היא שיש לא מעט אנשים נמוכי קומה שכועסים מאוד על "הנשמות הטובות", שלדבריהם, מונעים מהם את אחת הפרנסות המעטות שמבנה גופם ביש המזל מאפשר להם להשיג.
בעיר טאמפה שבפלורידה תובע גמד בשם דייב פלאד, שהוא גם בעל פינה בתחנת רדיו מקומית, את המדינה על כך שחוקיה אוסרים על הטלת גמדים ובכך פוגעים בפרנסתו. גם בצרפת אדם נמוך בשם מנואל וואקנהיים תבע את צרפת על שחוקיה אוסרים על הספורט הזה, שבו מוצא מר וואקנהיים פרנסה העולה על כל דבר אחר שבאפשרותו להשיג. לאחר שהאיחוד האירופי קיבל את עמדתה של צרפת, לפיה הספורט הזה מהווה פגיעה בכבוד האדם, ערער וואקנהיים בפני בית הדין העליון של האיחוד והוא ממתין בימים אלה לפסק הדין.
מי שלא מחכה לבתי משפט הוא בחור בשם ריאן מולדוני, שמריץ מאז 1998 את סבב הטורנירים של הטלת גמדים. על מנת להוכיח שלא מדובר בהתעללות, גייס מולדוני כשופט-סלבריטי לאליפות ארה"ב הפתוחה, שנערכה לאחרונה בלוס אנג'לס, את אחד הגמדים הידועים בעולם - ורן טרוייר, המוכר הרבה יותר כ"מיני-מי", בנו המשובט של ד"ר רשע מסדרת סרטי אוסטין פאוורס.
"ריאן בחור מצוין. הספורט הזה אינו משפיל גמדים או ננסים בשום צורה. הגמדים הם חברים של הזורקים, לא סתם כלי משחק. הסכמתי לשמש כשופט כדי להעמיד דברים על דיוקם בכל הנוגע להטלת גמדים", אמר טרוייר. טרוייר, כזכור, שימש בעצמו כטיל מאולתר ב"אוסטין פאוורס, המרגל שתקע אותי", כך שהוא יכול להעיד ממקור ראשון שהשד אינו נורא. ומולדוני מוסיף: "זה לא סתם משהו שעושים בברים ובמסיבות רווקים. זה לא כמו ריקודים ארוטיים. זה ספורט לכל דבר".
וביננו, שני גודזילות, שמנצלים את גודלם החריג בכדי להיאבק בקרב סומו או בהיאבקות חופשית במשקל כבד, לא מקבעים את הדימוי החברתי שיש לאנשים גדולים?