בווידאו: משדר הספורט היומי
עזיבת פטר בוס את מכבי תל אביב מעלה שוב סוגיה פילוסופית מעניינת: האם מכבי תל אביב מפסידה מרכבת המאמנים שעוברים אצלה? על פניו, התשובה ברורה קבוצה, כל קבוצה, צריכה המשכיות ומאמן שילך איתה לאורך זמן. איש מקצוע שמגיע לעונה אחת, ובשנתיים האחרונות אפילו פחות מכך, לא מעמיד תשתית שתחזיק לשנים. קבוצות גדולות נבנות דרך מאמנים שצלחו יותר משנה בתפקיד, כשהדוגמאות הבולטות מהעשורים האחרונים הן של גיורא שפיגל במכבי חיפה, אברהם גרנט במכבי תל אביב ובכרמל ודרור קשטן ואלי גוטמן בהפועל תל אביב.
אלא שלסיפור הזה יש גם זווית שונה, מורכבת יותר. המאמנים שבאים והולכים ממכבי תל אביב ממתגים אותה מחדש. אין להמעיט בערכו של רזומה שכולל את מאמני פיורנטינה, רד בול זלצבורג, ולנסיה ומהשבוע האחרון גם אייאקס. יחד עם השם של ג'ורדי קרויף וכמובן גם הכסף, סגנית האלופה הולכת ומצטיירת באירופה כקרש קפיצה למגרש של הגדולים. אין לזלזל בכך, גם לתדמית ושיווק יש ערך, בעיקר כשאתה רוצה להפוך למועדון מצליח דרך קבע ולהביא שחקנים טובים.
שחקנים טובים הם הנקודה הבעייתית של קרויף בשנים האחרונות. ההנחתה של ערן זהבי וראדה פריצה בחורף 2013 הייתה בוננזה רצינית שפרנסה את מכבי תל אביב במשך שלוש עונות. מאז הגיע רכש בינוני, בעיקר בחלק הקדמי, חלוצים פגיעים פיזית וחסרי מחץ מדן ועד פורטוגל. זהבי היה ונשאר הסמל הגדול למהפכה המקצועית שעברה מכבי תל אביב, והיא מצדה החלה יותר ויותר להסתמך עליו. כפי שנוכחנו לדעת דווקא בשנה האחרונה, הדלק שלו בלבד לא הספיק הפעם לתואר.
עוד בנושא:
מכבי חיפה מנסה בכל זאת להשאיר את יוסי בניון
ובמכבי תל אביב ממתינים לאישורו של גולדהאר למהלך
שחקני מכבי חיפה חגגו: "הופתענו מבניון, אבל הוא ילד גדול"
יוסיפוביץ: הגביע שחתם עונה מוזרה עבור מכבי חיפה
קשה להגדיר את העונה של הצהובים ככישלון. מכבי תל אביב צברה 81 נקודות, 11 יותר מעונת הטרבל שקדמה לה, וזאת עוד לאחר חילופי מאמנים וקמפיין בליגת האלופות. ועדיין, השאלה היא האם הקבוצה הזו יכלה לעשות יותר, והתחושה היא שכן. גמר הגביע היה מראה שחורה לעונה: בעיה בעמדות מפתח במגרש, שליטה בלי מחץ, ספסל נטול שחקן שיכול לשנות את הקצב והמומנטום ומאמן שכבר יודע שהוא בחוץ. המספרים, טובים ככל שיהיו, לא תמיד מראים הכול. מקצועית זו לא הייתה עונה טובה עבור קרויף ומכבי תל אביב. לא כישלון, בוודאי שלא הצלחה.
בעקבות ההישגים אפשר להניח שבמועדון יודעים שחייבים להתרענן. נראה כי אם לפני פתיחת העונה קרויף לא העריך את הכוח של הפועל באר שבע, האליפות העוצמתית של ברק בכר תחייב אותו לשנות כיוון. האלופה הטרייה היא היום אלטרנטיבה שמראה גרף התקדמות קבוע ומרשים. אין למכבי תל אביב את הפריבילגיה להניח שההצלחה של באר שבע הייתה הבלחה ותו לא, בקבוצה יודעים שהחיזוק חייב להגיע. האם החיזוק הזה חייב להתחיל מיוסי בניון? האם הוא בכלל צריך להיות שם באיזשהו שלב?
נכון לכתיבת שורות אלה, בניון עדיין לא במכבי תל אביב. מאחר שהורגלנו לדיסקרטיות ומכיוון שהצהובים טרם השמיעו קול בנושא, קשה לדעת כמה מתקדמים באמת המגעים הללו וכמה הם רציניים, אבל העובדה שלא הגיעה הכחשה מעידה על כך שיש דברים בגו. זה כשלעצמו תמרור אזהרה חמור עבור הארגון. בפרק הזמן הנוכחי, תחת המדיניות שעיצבו מיטש גולדהאר ומנהליו, אין ציוות פחות מתאים למכבי תל אביב מבניון. אם לא די בכל שאר המעללים ממהלך העונה, מפגן הצומי של קפטן מכבי חיפה רגע לאחר הזכייה בגביע היה לא ראוי. מבחינת בניון, הוא תמיד הסיפור. הוא ידאג גם לספר במסדרונות ממה הוא לא מרוצה. אלה דברים שבמכבי תל אביב סולדים מהם. אפילו זהבי, על כל 35 שעריו והיחס המפנק שהוא מקבל מהקבוצה, מבין את זה. האם גם בניון יבין את זה? סיכוי קטן מאוד.
כשגולדהאר פיטר את אבי נמני הוא אמר ש"אף אחד לא גדול יותר מהמועדון". והנה, כמעט שש שנים אחרי, בניון עשוי לחזור לקרית שלום כשנמני הוא המלווה שלו, על כל המשמעות הסמלית. האחריות במקרה כזה תרבוץ אך ורק על כתפיו של קרויף. לא ברור מהו היתרון המקצועי, התדמיתי והשיווקי שההולנדי חושב שניתן להשיג עם צירוף בניון, אבל דבר אחד די ברור: אם יצליח לשכנע את גולדהאר שזהו המהלך הנכון, שניהם יתנו סטירה מצלצלת למדיניות שהם עצמם התוו במועדון, בלי שום קשר לתוצאות המקצועיות שישיגו מכך.
