חתול רחוב בארמון כדורגל: האם רנאטו סאנצ'ס יהפוך לדבר הבא בבאיירן מינכן?

פורטוגל הוכתה אתמול (שלישי) בהלם מוחלט. כל העיתונאים במדינה, גם המקורבים ביותר לבנפיקה, היו משוכנעים שרנאטו סאנצ'ס, ילד הפלא בן ה-18, יעבור הקיץ לשורות מנצ'סטר יונייטד. ההודעה הרשמית של באיירן מינכן על החתמתו הקשר הצעיר הייתה סנסציונית בכל קנה מידה. איש לא חזה זאת, והגרמנים הצליחו לשמור את המגעים עם סוכן העל ז'ורז'ה מנדס בסוד עד לרגע האחרון.

גם באנגליה נדהמו לשמוע את החדשות ומיהרו ללעוג לשדים האדומים. ואכן, אולי זה יהיה פיקנטי לדבר על היום השחור של יונייטד, שבבוקר פספסה את הרכש הפוטנציאלי הנוצץ ובערב החמיצה הזדמנות אדירה להתקרב לליגת האלופות כאשר הפסידה בקרב דרמטי לווסטהאם, אך המציאות עשויה להיות שונה בתכלית. ייתכן מאוד שמדובר בהחלטה מושכלת.

ב"דיילי טלגרף" פורסם כי גורמים במועדון סיפרו, בעילום שם, על כך שלואי ואן חאל ויתר על סאנצ'ס עוד בפברואר. לפי הערכות אלה, הטיל המאמן ההולנדי וטו על החתמת הפורטוגלי אחרי שהסקאוטים צפו בלא פחות מ-24 משחקיו, וזו הסיבה להצלחתה של באיירן. בגרמניה משערים כי לקח לקרל היינץ רומניגה יומיים בלבד כדי לסגור את העסקה. אם כל זה נכון, הרי שזהו האיתות הברור ביותר לכך שואן חאל יישאר באולד טראפורד גם בעונה הבאה. מנג'ר שנמצא בדרכו החוצה פשוט לא יכול להשפיע על תוכניות הרכש באופן כה נחרץ ומשמעותי.

באיירן הודיעה כבר מזמן על מינויו של קרלו אנצ'לוטי למאמנה החדש. יש ודאות, הכל מסודר, וברור שהאיטלקי נתן את הסכמתו המלאה למהלך. רק גובה הסכום המדויק שייאלצו במינכן להעביר לליסבון עדיין לא ידוע. התשלום המיידי עומד על 35 מיליון יורו, בעוד 45 מיליון נוספים תלויים בביצועים עתידיים. לפי ההודעה הרשמית של באיירן עצמה, חלק מהסכום הזה מותנה בכך שסאנצ'ס יזכה בכדור הזהב, ולכן סביר שהעסקה לא תגיע ל-80 מיליון – סעיף השחרור בחוזהו של "היהלום השחור" בקבוצת הפאר הפורטוגלית שנחתם רק בדצמבר.

כך או כך, מדובר ברווח עצום לבנפיקה, במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את המחיר ששילמה תמורת סאנצ'ס בן התשע ב-2006. תאמינו או לא, אבל היו אלה 25 כדורים שהיו אמורים לעשות את דרכם למועדון הקטנטן בשם "הנשרים של מוסגיירה". זאת ועוד – נשיא מוסגיירה אנטוניו קוואדרוס טוען כי הכדורים האלה מעולם לא הגיעו ליעדם. באופן ביזארי, בנפיקה לא עמדה בהתחייבות הזניחה, ולפיכך קיבלה את רנאטו חינם לגמרי. מבחינת מאמני הנוער של המועדון, היתה זו אחת ההחלטות הטובות בהיסטוריה, גם אם לא היה פשוט לשכנע את הילד עצמו לעשות את הצעד הגדול.

מוסגיירה היא השכונה הבעייתית ביותר בליסבון, עם אחוזי פשיעה גבוהים וכנופיות ברחובות. זו המציאות בה גדל סאנצ'ס, והוא התאים את עצמו אליה מאז שהוא זוכר את עצמו. במועדון הקטנטן הבחינו בקלות בכשרונו על הדשא, אך התקשו להכניסו למסגרת. יום אחד, אחרי שמאס בחוקי המשמעת, הודיע הילד שהוא עוזב, וקוואדרוס נזעק על מנת לשנות את דעתו.

באחד ממשחקי הילדים הבחינו הסקאוטים של בנפיקה ברנאטו וזימנו אותו למבדקים. הבחינה ארכה 15 דקות בלבד – זה הזמן שנדרש על מנת להבין שיש לו פוטנציאל יוצא דופן. אלא שרנאטו עצמו לא התלהב מהרעיון. מוסגיירה נמצאת בחלקה הצפוני של ליסבון, מתקן האימונים של בנפיקה ממוקם בדרומה, מעבר לגשר, והנסיעה בתחבורה הציבורית לוקחת זמן רב. ילד בן 9, שהיה קשור מאוד למשפחתו ולחבריו, לא רצה לשבור את השגרה. גם הפעם לקח אותו קוואדרוס לשיחות והסביר בסבלנות באיזו הזדמנות נדירה מדובר, עד שהאסימון נפל. לא מגיע לו לקבל על כך קצת יותר מ-25 כדורים?

אחרי שקיבלה לשורותיה את רנאטו, נתקלה בנפיקה בבעיה. כפי שהגדיר זאת מאמן הנוער רנאטו פאיבה, שטיפח את סאנצ'ס בקבוצה עד גיל 16, הוא היה "כדורגלן רחוב". עם כושר פיזי אדיר ושליטה נפלאה בכדור, הוא בלט מעל כל חבריו והתאמן לא פעם עם נערים מבוגרים ממנו, אבל סגנון המשחק שלו היה מופרע. "רנאטו רצה לקחת הכל על עצמו. מבחינתו, היו על המגרש רק הוא והכדור. קבלת ההחלטות שלו היתה איומה. הוא לא הבין את המשחק הקבוצתי, והיינו צריכים לעבוד איתו המון על ההיבטים הטקטיים".

זה לא אומר שסאנצ'ס תמיד הקשיב. יום אחד, לקראת משחק מול קבוצה אנגלית, ביקש המאמן לא להגביה כדורי קרן לרחבה, אלא למסור אותם על הדשא ולהתחיל התקפות מסודרות. אחרי שסיים את התדריך, הוא נדהם לשמוע את סאנצ'ס אומר לחבריו: "עזבו שטויות. צריך להגביה קרנות לרחבה, כי כך יהיה לנו סיכוי טוב יותר לכבוש". פאיבה לקח אותו הצדה ותהה: "אתה רוצה להיות שחקן או מאמן? אתה צריך לדעת את מקומך". עם הזמן, הנער החל להפנים את השיעורים, והעונה החליטו בבנפיקה שאפשר לזרוק אותו למים העמוקים.

הפריצה לתודעה היתה מסחררת והיוותה נקודת מפנה ששינתה לחלוטין את המומנטום. העונה של הנשרים החלה בחציית הכביש הסנסציונית של המאמן ז'ורז'ה ז'סוס ליריבה העירונית ספורטינג, ומחליפו רוי ויטוריה לא היה פופולרי במיוחד בקרב האוהדים, בלשון המעטה. הקבוצה הפסידה שלוש פעמים בשבעה המחזורים הראשונים, כולל תבוסה ביתית 3:0 לספורטינג, והמצב בטבלה היה מזעזע. היו שהשלימו כבר בסתיו עם אובדן תואר האליפות, אבל אז הימר ויטוריה על סאנצ'ס, והתוצאה היתה פנומנלית.

כבר במשחק הליגה הראשון בהרכב הפותח, ב-0:3 על אקדמיקה בדצמבר, להט הכוכב הצעיר, ניהל את העניינים בקישור ביד רמה, וקינח עם שער מרהיב כששלח טיל מ-30 מטרים לרשת. בחלוף חודש, הבקיע סאנצ'ס שער חשוב אף יותר והביא נקודות ב-0:1 קשה על גימראש, האקסית של המאמן ויטוריה. בסיכום הכללי, איבדה בנפיקה נקודות פעמיים בלבד ב-22 משחקי הליגה עם סאנצ'ס בהרכב, והוא היה אחד השחקנים הדומיננטיים ביותר שסחפו אותה לאליפות, אשר תובטח ביום ראשון אם בנפיקה לא תפסיד בבית לנסיונל. גם בליגת האלופות עשה הקשר חיים משוגעים, והרשים מאוד בין היתר את אנשי באיירן בצמד המשחקים מולה ברבע הגמר.

מדובר בשחקן רחבה לרחבה אמיתי, שלא מפסיק לרוץ, מצוין בתיקול, מחלץ כדורים רבים ודוהר קדימה. יש לו טכניקה משובחת, ראיית משחק טובה ובעיטה אימתנית מכל הטווחים. לא לחינם הפך רנאטו תוך שבועות ספורים מנער אלמוני לאחד השחקנים המבוקשים ביותר ביבשת. מצד שני, הליקויים שאפיינו אותו מאז ומתמיד טרם נעלמו. הביטחון העצמי אפשר לו להשתלב בקלות בסגל הראשון, אך לעתים הוא מופרז באופן קיצוני. סאנצ'ס נוטה לקחת על עצמו יותר מדי, קבלת ההחלטות שלו לא תמיד הגיונית, הוא מאבד כדורים במסירות יומרניות מדי, ולעתים מכדרר גם באזורים מסוכנים ליד שערו. הנכונות להתנפל על שחקני היריב מבורכת, אך הוא נגרר לא פעם למשחק קצת אלים מדי, ובמחזור האחרון אף ספג כרטיס אדום – אם כי הצהוב הראשון נשלף לעברו בטענה מפוקפקת מאוד להתחזות ברחבה.

הבחירה של ואן חאל לוותר עליו לא טריוויאלית, כי ליונייטד חסרים שחקנים מסוגו של סאנצ'ס. לעומת זאת, בבאיירן כבר יש לוחם רב גוני במרכז המגרש, וארתורו וידאל ממש לא יוותר על מקומו בקלות. השניים יכולים, כמובן, גם לשתף פעולה במשחקים לא מעטים, והצ'יליאני עשוי לשמש מורה נהדר עבור הנער המוכשר, אבל ברור כשמש שסאנצ'ס לא יוכל לשחק בהרכב על בסיס שבועי כמו בבנפיקה.

המעבר המתוקשר וסכום ההעברה המפלצתי, שעולה בהרבה על 12 מיליון ליש"ט ששילמה יונייטד לספורטינג על כריסטיאנו רונאלדו ב-2003, עשויים לגרום לציפיות לא סבירות, ולכן הצלחת המהלך לא מובטחת. אין עוררין על הפוטנציאל הנהדר, אבל לאנצ'לוטי מצפה עבודה מרובה על מנת ללטש את "היהלום השחור", כפי שהוא מכונה במולדתו. עם שתי הופעות בלבד כמחליף בנבחרת במשחקי ידידות, סאנצ'ס עדיין לא מנוסה מספיק, ובעולם האידיאלי ייתכן והיה כדאי לו להמתין בבנפיקה עונה נוספת לפני המעבר הגדול. אלא שהעולם לא מושלם, התחרות עליו היתה קשה, וגם מנדס לא רצה להמתין עם גזירת הקופון. האם זה יפגע בעתידו? תשובה חלקית נקבל כבר בעונה הקרובה, ובעוד שנה נוכל אולי להבין טוב יותר את מהות הוויתור של יונייטד. האם היה זה צעד נבון או בכייה לדורות?