בווידאו: משחק מקדים מתכוננת לפיינל פור
צסק"א מוסקבה תנחת הלילה (רביעי) בברלין לקראת הפיינל פור של היורוליג, ונראה כי עוד לפני התדריכים הטקטיים, דו"חות הסקאוטינג ושינון התרגילים, יצטרכו אנשי הקבוצה להכין לשחקנים אוזניות ולדאוג שלא יסירו אותן. כדי שלא ישמעו שוב ושוב מהסובבים על מה שקרה להם ב-2015, וב-2014, וב-2013, ובכל אחת משבע השנים האחרונות, שבהן לא זכו בגביע אירופה. ולא, לא מן הנמנע שהמילה ההיא, שמתחילה באות L, תיפלט מהעוברים והשבים.
אבל אולי, רק אולי, הפעם זה ייראה אחרת. קבוצת הצבא האדום מציגה את הצמד "דה קולוסיץ'", שעוד לפני כדור הפתיחה של אירוע הגמר כבר עשה היסטוריה: מעולם, עד העונה, לא נכבשו שני המקומות הראשונים בטבלת מלך הסלים בידי שני שחקנים מאותה קבוצה. אבל ננדו דה קולו ומילוש תאודוסיץ' עשו זאת עם 18.9 ו-16.3 נקודות בהתאמה.
זה נדיר עוד יותר כשהכל קורה בקבוצה עשירה, עמוקה ומצליחה; מלך הסלים האחרון שהגיע עם קבוצתו לפיינל פור היה לינאס קלייזה מאולימפיאקוס, לפני שש שנים. החדשות הרעות מבחינת הצרפתי והסרבי, ומבחינת הקבוצה הרוסית כולה, הן שמלך הסלים מעולם לא סיים את העונה כאלוף אירופה (לפחות לא מאז תחילת התיעוד הסטטיסטי, לפני 24 שנים).
"בעונה שעברה, כשרק הגעתי לצסק"א, מילוש ניגש אליי שוב ושוב באימונים, וגם אחריהם, וביקש שאסביר לו איפה אני אוהב לקבל את הכדור", מספר דה קולו בראיון מיוחד לוואלה! ספורט. "הוא ממש השקיע ורצה שאני ארגיש בנוח".
- אתה לא חששת להגיע לקבוצה שיש בה כבר בעל בית כל כך דומיננטי?
"לא, אני אף פעם לא חושש לחלוק את המגרש עם אף אחד. זה לא שאי פעם שיחקתי לבד. אני תמיד רוצה שהשחקנים הטובים ביותר יהיו בצד שלי. מילוש ואני עובדים הרבה על התיאום בינינו. אנחנו מדברים, אנחנו חושבים יחד מה אפשר לעשות כדי להשתפר כצמד וכקבוצה".
"לא יודע להגיד באיזה כושר אנחנו"
רק פעם אחת, ב-25 הופעותיו העונה ביורוליג, ירד דה קולו מדאבל פיגרס (וגם באותו משחק, שבו קלע שבע נקודות, הוא דאג לפצות את המאמן דימיטריס איטודיס עם עשרה אסיסטים). הדומיננטיות שלו ושל תאודוסיץ' בלתי נתפסת, והמספרים מספרים רק חלק מהסיפור: השניים לוקחים יותר משליש מהזריקות של הקבוצה כולה, קולעים 39 אחוזים מסך הנקודות, אחראים ל-53 אחוזים מהאסיסטים וגם ל-46 אחוזים מהאיבודים ול-30 אחוזים מהחטיפות, וסוחטים 42 אחוזים מהעבירות של היריבות השונות.
- צסק"א, כהרגלה בקודש, מגיעה לפיינל פור אחרי שזכתה בראשות הבית בשלב הראשון ובטופ 16, ועברה את סדרת רבע הגמר בסוויפ. אבל למה שהפיינל פור הזה ייראה אחרת מקודמיו?
"מה שקרה בעונה שעברה, ובאלו שקדמו לה, לפני שהגעתי, לא מעסיק אותנו. לא דיברנו על זה הרבה כי אין טעם. כולם יודעים וזוכרים היטב מה קרה לנו. הכי חשוב שנהיה ממוקדים בפיינל פור של 2016, שנדאג לכתוב את העלילה שלו, שבסיומה יתברר שאנחנו הטובים ביותר".
- אבל באיזה כושר אתם מגיעים? ג'ואל פרילנד מושבת, ויקטור חריאפה רק חזר משבר ביד. את סדרות רבע הגמר, מול הכוכב האדום בלגרד ביורוליג ומול נימבורק ב-VTB, סיימתם ללא הפסד, אך בפער ממוצע של פחות מעשר נקודות.
"למען האמת, אני לא יודע באיזה כושר אנחנו מגיעים. אני רק יכול להגיד לך שאנחנו מרגישים מוכנים".
"במשך כל העונה נאלצנו להתמודד עם הרבה פציעות", מסביר דה קולו, והצדק עמו: מבין 16 השחקנים שלבשו את מדי צסק"א ביורוליג, רק ארבעה לא החמיצו הופעה. והוא מוצא את הנקודה החיובית גם בזה: "העניין הוא שתמיד מצאנו את הדרך להתלכד ולחופת על מי שלא נמצא. תמיד נשארנו יחד ולא התפרקנו. לכן, המצב הנוכחי אינו זר לנו. אני מקווה שנדע מה לעשות, כפי שידענו עד עכשיו".
- איטודיס הוא הצעיר בין ארבעת המאמנים בפיינל פור.
"תמיד אומרים עליו שהוא צעיר, אבל שוכחים איזה ניסיון עצום הוא סוחב איתו. עברתי אצל הרבה מאמנים, וקשה לי להשוות ביניהם. מה שהכי בולט אצל איטודיס הוא המחויבות שלו. אנחנו תמיד יודעים שהוא יעשה הכל בשביל שכולנו נצליח".
"ה-NBA עדיין יושב איפשהו בראש"
דה קולו (1.96 מ', 91 ק"ג), הצרפתי הראשון אי פעם שלבש את מדי צסק"א, יחגוג בחודש הבא את יום הולדתו ה-29. הוא גדל בעיירה קטנה בצפון צרפת בשם סנט קתרין, הסמוכה לגבול עם בלגיה ובה מתגוררים אלפים בודדים של תושבים.
את דרכו המקצועית החל בשולה, ובגיל 20 היה מלך הסלים של אליפות אירופה לנבחרות עתודה, אבל נבחר רק במקום ה-53 של דראפט ה-NBA ב-2009 בידי סן אנטוניו ספרס, ואז עבר לוולנסיה. אחרי שנתיים בספרד, שבמהלכן זכה ביורוקאפ, הגיע לקבוצה של גרג פופוביץ' ושיתף פעולה עם טוני פארקר.
אולי שיתף פעולה זו הגדרה מוגזמת. דה קולו ראה בעיקר ספסל במשך שנה וחצי בספרס, ואחר כך בטורונטו ראפטורס, וסגר שתי עונות עגומות מעבר לים עם 3.8 נקודות למשחק בלבד. אף שהקנדים הציעו לו לחתום על חוזה חדש, הוא העדיף לעבור בקיץ 2014 למוסקבה תמורת שלושה מיליון יורו לשנתיים, עם אופציה לעונה הבאה.
- ראיינתי את ואסיליס ספאנוליס לאחר שחזר מה-NBA, והוא אמר ש"לא כל ההחלטות שמתקבלות שם מקצועיות". מה השתבש מבחינתך?
"אני לא חושב שאפשר להגיד שמשהו השתבש, ואני לא אגיד מילה אחת רעה על ה-NBA. הייתי קצת בהלם כשהגעתי, הופתעתי עד כמה הכדורסל שם שונה ממה שהכרתי באירופה. כשאתה מלכתחילה משמש רכז שלישי, ולא מצליח למצות את מעט הצ'אנסים שאתה מקבל, הם מתמעטים עוד יותר. לא הצלחתי להוציא מעצמי את המקסימום".
- אז ויתרת על החלום?
"ה-NBA הוא לא חלום ולא מטרה. ברור שזה עדיין יושב לי איפשהו בראש, וזה בטח לא משהו שאני פוסל, אבל זה כבר לא בפסגת העדיפויות שלי. אני לא מאלה שרוצים ללכת לשם רק כדי שיוכלו להגיד 'אני משחק ב-NBA'. אני רוצה לשחק הרבה ולהוביל קבוצה. זו הסיבה שחזרתי לאירופה, ואני לא אעזוב בשביל פחות מזה. אני מרגיש טוב במקום שבו אני נמצא".
- זכית עם נבחרת צרפת באליפות אירופה, וגם במדליות הכסף והארד. למה המועדונים הצרפתים לעולם לא מצליחים ביורוליג? בעונה הבאה לא תהיה למדינה אפילו נציגה אחת במפעל.
"אני לא חושב שאין לצרפת קבוצות כדורסל טובות, אבל לדעתי מה שחסר להן זה ניסיון. נכון שלימוז' זכתה בשתי האליפויות האחרונות, אבל בעשר שנים שלפני כן היו במדינה תשע אלופות שונות, ואף אחת מהן לא זכתה פעמיים ברציפות. זה אומר שבכל פעם קבוצה אחרת הולכת ליורוליג, ולומדת מאפס איך מתמודדים ברמות האלה. אי אפשר לעשות את זה בלי לבנות מסורת והמשכיות לאורך כמה שנים".