פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מקוללת: לאן הקליפרס הולכים אחרי הפציעות של בלייק גריפין וכריס פול?

        "15 הדקות הנוראות בהיסטוריה" דרדרו את הקליפרס מחלומות על אליפות לעמדת אנדרדוג מול פורטלנד, והפכו את פירוק החבילה בקיץ לממשי מאי פעם. אורן לוי על עוד פרק בתולדות הקבוצה הכי ארורה ב-NBA, ששוב מחשבת מסלול מחדש

        מקוללת: לאן הקליפרס הולכים אחרי הפציעות של בלייק גריפין וכריס פול?

        בווידאו: הפרק החדש של משחק מקדים

        "אין לי בעיה לומר את זה. אני מאמין שקבוצות יכולות 'להתקלקל'. אחרי תקופה מסוימת, אם אתה לא מנצח. זה פשוט לא עובד. אנחנו ממש על הקצה. אנחנו פשוט חייבים לקבל את זה". אלו הן מילים נחרצות ביותר כשהן מגיעות מדוק ריברס, המאמן-ג'נרל מנג'ר של הקליפרס. ריברס אמר את הדברים ל'גרנטלנד' לפני תחילת העונה, ורמז שישקול שינויים קיצוניים אם העונה תסתיים כמו קודמותיה. הוא לא מתכחש לעובדה שמזל משחק בדרך לכל אליפות באשר היא, הוא פשוט חושב שיש סף מסוים של סבל והפסדים שממנו סגל כבר לא יוכל להתאושש, והקליפרס שלו נמצאים ממש על הקצה של התהום הזה תקופה ארוכה.

        ואז קרה לו נס. אם אפשר לקרוא לזה כך.

        כריס פול לוס אנג'לס קליפרס יורד פצוע (GettyImages)
        על סף תהום. כריס פול אחרי הפציעה (צילום: GettyImages)

        הפציעה של סטפן קרי במשחק הרביעי של גולדן סטייט מול יוסטון הייתה הדבר הכי עגום שקרה בעולם ה-NBA מאז שנפתח הפלייאוף. אבל לקבוצה אחת, שעליה רובצת קללה ארוכת שנים, הפציעה הזו סימנה הזדמנות חד פעמית. אם הקליפרס, שהובילו 1:2 בסדרה שלהם מול פורטלנד עת הפציעה, יצליחו להיפטר מהבלייזרס העקשנים במהירות, הם יוכלו לקבל את הווריירס ללא ה-MVP, לפחות לכמה משחקים. משם הדרך לאליפות תהיה סלולה עבורם. במובן מסוים, מורבידי ככל שיהיה, הקליפרס המתינו לרגע הזה כבר חמש שנים, מאז שכריס פול חבר לבלייק גריפין כדי לחלץ את הבדיחה של הליגה מהבוץ.

        החלון הזה נסגר באותה מהירות שבו הוא נפתח – ריברס אפילו לא הספיק לעבור על נאום המוטיבציה שלו והסדר הושב על כנו. בריאן ווינדהורסט מ-ESPN כינה את מה שקרה במחצית השנייה של משחק מספר ארבע "15 הדקות הכי נוראות בהיסטוריה של הקליפרס". בהפסד 96:88 בפורטלנד הם איבדו את גריפין לפציעה חוזרת בשריר הירך שגמרה לו את העונה, אחרי שהם ראו את פול יורד לחדר ההלבשה עקב פציעה בכף היד שככל הנראה תשבית גם אותו למה שנשאר מהפלייאוף של LA.

        מחלומות על מצעד אליפות ברחובות לוס אנג'לס, הקליפרס התעוררו למציאות שבה הם האנדרדוג בסדרת סיבוב ראשון מול הבלייזרס – קבוצה שאיש לא חשב שבכלל תגיע לפלייאוף בתחילת העונה. אחרי שנים במרתפי הליגה בחסות הבעלים הכי איום בספורט המקצועני, דונלד סטרלינג, חוג האוהדי הקליפרס המצומצם הפך די אדיש לקטסטרופה, בדומה למגישי תכניות הלילה הסאטיריות, שחיפשו חומרים חדשים. לפעמים נדמה שגם ההצלחות היחסיות של הקבוצה הכי ארורה בליגה הגיעו רק כדי להמציא דרכים חדשות לאמלל אותה.

        בלייק גריפין שחקן לוס אנג'לס קליפרס (GettyImages)
        15 דקות מסויטות. בלייק גריפין (צילום: GettyImages)

        עם כל המשקל הזה על גבה, LA הגיעה לפנות בוקר למשחק הכי חשוב בעונה שלה – משחק מספר חמש על הזכות להחזיק במושכות הסדרה. בצר לו, ריברס העלה לפרקט חמישייה פותחת ששיחקה יחד רק ארבע דקות כל השנה, ונשא תפילה למרומים. הביתיים נלחמו, ואף מתחו ל-71:71 בתום שלושה רבעים. אבל כאן נגמר הדלק בטנק. בצעד החורג מהנורמה, מאמן הבלייזרס טרי סטוטס שמר את לילארד ומקולום על המגרש בפתיחת הרבע המסכם, והצמד הקטלני סגר את המשחק בדקות האלה מול יריבה אובדת עצות. לילארד, שהתקשה בשלושת הרבעים הראשונים בדומה לשאר הסדרה, התפוצץ עם 16 נקודות ברבע, ולקליפרס לא היה מענה לאנרגיה ולכישרון של הקבוצה הצעירה מאורגון. 98:108 בסיום, וקשה לדמיין את הקליפרס מתאוששים. משחק מספר שש בפורטלנד ייתן לחבורה המלוכדת של סטוטס הזדמנות לעשות את הבלתי יאמן, ולקבוע דייט עם האלופה בסיבוב השני.

        הקליפרס יעלו למשחק הזה עם הגב אל הקיר. בתור הקבוצה עם סך המשכורות השני בגובהו בליגה, LA מעולם לא הייתה אמורה להגיע למצב שבו פורטלנד – הקבוצה שנמצאת במקום האחרון בתחום השכר – הופכת לפייבוריטית להדיח אותה. מה שמחזיר אותנו לציטוט של ריברס מתחילת השנה. אם כן, השאלה שדוק יצטרך לענות עליה היא האם מפרקים את החבילה ומוכרים את החלקים בנפרד, ואם כן, איזה חלקים מוכרים ובשביל מה?

        גריפין אחראי לכל דבר טוב שקרה לקליפרס אי פעם, והוא אחד השחקנים הכי רווחיים בליגה במונחים של שיווק. קל לשכוח את זה כשצוללים לאיקס-עיגול של המאבקים בפלייאוף, אך כסף הוא מה שמניע את הליגה (ואת העולם, אמר מי שאמר). אפילו אליפויות הם רק אמצעי למטרה הזו, וגריפין מספיק טוב – ומספיק כריזמטי מחוץ למגרש – כדי לדלג על הבאמפ המסחרי שמספקים ניצחונות ותארים, ולחתוך לכיס של האוהד הממוצע. בגיל 26 בלבד, גריפין צעיר מפול ודיאנדרה ג'ורדן, והוכיח שהוא יכול להיות המנוע הראשי של התקפה מוצלחת. היסטוריית הפציעות שלו לא מעודדת, וניכרת כבר ההשפעה שלהן על מה שהייתה פעם אתלטיות גולמית מהחלל החיצון. עם זאת, הגיוון האדיר שלו בעידן שמקדש פאוור-פוורדים מגוונים, והיכולת שלו למכור קרח לדובי קוטב, הופכים את בלייק לנכס הכי יוקרתי של הקליפרס, וזה שיהיה לה הכי קשה לוותר עליו.

        פול מצידו, 30, מסרב להאט בניגוד לתחזיות סבירות בעליל, והוא ממשיך לגרום למפקפקים בו להמתין בסבלנות שנה אחרי שנה לצניחה ביכולותיו, שעל פניו אמורה להיות בלתי נמנעת. המשחק שלו מעולם לא היה בנוי על אתלטיות נטו, בטח לא בהשוואה לגריפין, אבל הזריזות של הרכז הדחוס תהיה חייבת להילקח ממנו מתישהו, וקשה לדעת כמה אפקטיבי הוא יוכל להיות בתור שחקן שהכדור בידיו כל הזמן. כמו האולסטאר שלצדו, גם העבר הרפואי של פול, במיוחד בפלייאוף, מעורר תהיות. שלא כמו גריפין, נדמה שאופיו הרודני משהו של הגנרל הקטן יכול להפוך למעיק לאחר תקופה מסוימת. כלומר, סביר להניח שהוא מעיק ממש מההתחלה, אלא שלאחר תקופה מסוימת כבר ניתן לזהות השפעות שליליות על חבריו לקבוצה. אפשר בקלות לראות בו גרסת השחקן של טום ת'יבודו – כזה שיוציא ממך את כל מה שיש לך במשך ארבע-חמש שנים, שאחריהן לא תוכל לראות את הפרצוף שלו יותר. אני לא רוצה לחשוב בכלל איך זה ירגיש לשחק ליד פול כשהוא בן 35, במרדף אחרי הצלחה בשלהי הקריירה שלו. ועדיין, תהיה מי שתקפוץ על ההזדמנות לצרף לסגל שלה את הרכז שעתיד להיכנס להיכל התהילה. פול הוא גאון יחיד במינו, יעיל כמו רובוט. בשיאו, פול הוא המלכה בשחמט, ושאר הכלים נעים על הלוח לפיו.

        מאמן לוס אנג'לס קליפרס דוק ריברס (AP)
        על מי מוותרים? דוק ריברס (צילום: AP)

        ג'ורדן הוא הצלע השלישית במשולש שווה השוקיים הזה, ואין לו ערך שמתקרב לזה שאחד מהשניים האחרים יכולים להפיק, על אף שהיכולות שלו בהתקפה לא מקבלות את הקרדיט הראוי. על רגל אחת נאמר רק שאם זה היה כל-כך פשוט להטביע שלוש פעמים במשחק, יותר שחקנים היו עושים את זה. המגבלות של ג'ורדן מקו העונשין אמיתיות ממש כמו שהן משעממות, והוא תלוי בעושה משחק חכם שיפתח את כל האפשרויות שהכלים הפיזיים שלו מספקים בתיאוריה. כשיש אחד כזה בסביבה – ג'ורדן שווה להתקפה הרבה יותר מהמספרים היבשים שלו, אך בהיעדר פליימייקר איכותי, הוא עלול להתבזבז. בהגנה הוא עוגן יעיל ומאיים, פשוט בשל שילוב המימדים האדירים שלו עם האתלטיות והתזמון הנהדרים שהוא מפגין, למרות שיש לו לאן להתקדם. כאמור, הערך של ג'ורדן מחוויר לעומת זה של השניים האחרים, אך אולי טרייד עליו, עם החוזה הטרי שלו, יכול להביא שחקנים משלימים איכותיים שיאזנו את הסגל של ריברס, וכך יפתח נתיב מואץ לבנייה מחדש.

        המספרים מראים שהקליפרס לא טובים בהרבה כשגריפין ופול משחקים יחד, בהשוואה לתוצאות כאשר רק אחד מהם זמין. זה אומר, בפשטנות מתבקשת, שאין מספיק כדור בשביל לנצל את הכישורים של שניהם בצורה מרבית. אמנם, התקפה מעולם לא הייתה הבעיה של הסגל הזה, שלא נפל מהמקום השישי של מדדי היעילות באף עונה מאז שפול הגיע, אך זה לא טיעון שמייתר את הדיון. דוק צריך להבין אם יש לו אפשרות להמיר את מה שיש לו ביד למשהו ששווה יותר מזה. למשל, אם התקפה שמתבססת על פיק-אנד-רול בין פול לג'ורדן עם ג'יי.ג'יי רדיק מתרוצץ סביב הקשת שווה טופ חמש בליגה, למה לא להחליף את גריפין בשני שחקני שלשות והגנה ושתי בחירות דראפט נוצצות? דני איינג' מבוסטון ודאי ישמח להרים טלפון לידידו הוותיק עם חבילה מפתה. אפשר להניח שגם פיניקס, אטלנטה ואחרות כבר שמו את ריברס בחיוג המהיר. תהיו בטוחים שהנהלת הקליפרס תהיה מחוזרת ביותר הקיץ. אם הקליפרס רוצים לצאת לדרך חדשה, יהיה מי שישמח לעזור להם בזה.

        ואולי. מצד שני. עוד שנה אחת. עוד שנה אחת ותוסר הקללה.

        שחקני לוס אנג'לס קליפרס בלייק גריפין, דיאנדרה ג'ורדן (AP)
        היכונו לקיץ עמוס. שחקני הקליפרס (צילום: AP)