אומרים שהתיירות בישראל נשחקת מדי שנה, אבל בכל הנוגע לקהילת הכדורסל העולמית, מדובר בלא פחות ממוקד עלייה לרגל. בחודשים האחרונים פקדו את נתב"ג עשרות סקאוטים, כולם עם מטרה אחת ויחידה: לצפות מקרוב בפרויקט הדגל של מכבי תל אביב, או אם תרצו של ניקולה וויצ'יץ' דראגן בנדר. הצרה היא כזאת: רובם, כך מספרים, חזרו הביתה מאוכזבים ומתוסכלים. לא בגלל שבנדר לא מרשים, אלא בגלל שהוא פשוט בקושי משחק.
"אני בטוח שבנדר היה יכול להיבחר ראשון בדראפט אלמלא התפקיד הכל כך מצומצם שיש לו במכבי תל אביב", אומר צ'אד פורד, מומחה הדראפט של ESPN. "סקאוטים באו לישראל כדי לראות אם יש אמת בהשוואות לקריסטאפס פורזינגיס, אבל לא קיבלו מספיק ראיות. אחד המנהלים ב-NBA אמר לי - 'לקחת את בנדר בבחירה הראשונה זה בעצם לומר שאנחנו מעדיפים את ההרפתקה על פני המוכר והידוע. אני מאוד אוהב את בנדר, אבל יש יותר מדי פרטי מידע שחסרים, יש יותר מדי חורים".
סביר להניח שהחורים האלה לא יתמלאו עד ליל הדראפט, בו בנדר עתיד להיבחר כך על פי כל התחזיות באחד מחמשת המקומות הראשונים. חוסר הניסיון הוא לא יותר ממכה קלה בכנף כשהפוטנציאל העצום כל כך מצית את הדמיון של כל הנוגעים בדבר. בעצם, את של כולם חוץ ממי שקשור לכדורסל הישראלי.
יש פער כמעט אבסורדי בין דעת הקהל האמריקאית לישראלית בסוגיית בנדר: בעוד שבארצות הברית מוכנים להישבע שהוא הביג-מן הכי מגוון שיצא מאירופה בשנים האחרונות, בישראל מתקשים להבין על מה כל המהומה. גם פה וגם שם בחנו אותו תחת זכוכית מגדלת, אך המסקנות שונות לחלוטין. קשה להתעלם מההקשר הרחב: בנדר הגיע למכבי תל אביב כבן טיפוחיו של ניקולה וויצ'יץ', ומקבל ממכבי תל אביב יחס מועדף, הכולל צוות מאמנים שמלווה אותו סביב השעון ועוטף אותו בצמר גפן. אילולא וויצ'יץ', סביר להניח שבנדר לא היה מוקפץ לסגל הקבוצה הבוגרת של מכבי תל אביב בגיל 17 ומתביית על משבצת של זר. מאז מתייחסים אליו בחשדנות, ובמידה רבה של צדק: אין כמעט תקדים לשחקן ישראלי צעיר, כישרוני ככל שיהיה, שקיבל קרדיט שכזה במכבי תל אביב.
במהלך העונה החשש התאמת: בנדר, שאשתקד עוד קרטע בעירוני רמת גן, רחוק מלעמוד בתו התקן של הצהובים, ועדיין לא מסוגל לתפקד כשחקן רוטציה לגיטימי ביורוליג. קשה לצפות ליותר מבחור בגילו, אבל התקפית הוא רחוק מבשלות ולפרקים הוא נראה אסון מהלך בצד ההגנתי. כל זה לא הפריע בעבר או מפריע כיום לסקאוטים שנשלחו ליד אליהו מכל קצוות ה-NBA, ובחנו את יכולותיו מתוך ראייה עתידית. "עוד כמה שנים נגלה מי טעה. לא בטוח שהפוטנציאל יתממש, אבל פוטנציאל ענק יש שם. אי אפשר להתווכח עם זה. מי שלא רואה את זה - אז כן, בעיה שלו", אומר סקאוט של אחת מקבוצות ה-NBA שביקר בישראל וצפה בבנדר מקרוב.
"יצא לי לראות את דראגן בנדר מקרוב, ואני יכול להבטיח לכם שמדובר בדבר האמיתי. כבר בגיל 18 הוא יכול לעשות קצת מהכל - הוא מהיר, הוא שולט בכדור, הוא קולע מבפנים ומבחוץ, הוא מוסר, ומעל הכל יש לו אימפקט הגנתי גדול כבר עכשיו, למרות הגזרה הדקיקה והגיל הצעיר", כתב מארק שטיין מ-ESPN אחרי שצפה בו בישראל".
אבל ההתלהבות מבנדר רחוקה מלהיות נחלתם של עיתונאים בלבד. החלק המפתיע יותר - אנשי מקצוע בארצות הברית מתלהבים דווקא מהיכולות ההגנתיות של הקרואטי הצעיר, צד שבו הראה חולשה פעמים רבות. "ראיתי הרבה שחקנים בימיי, מאות שחקנים למעשה, ולדעתי הוא הדבר הכי קרוב שיש לפאו גאסול", הגדיר אותו ג'נרל מנג'ר של אחת מקבוצות ה-NBA במאמר שפורסם ב-Sheridanhoops. "הוא יהיה הדבר הגדול הבא מאירופה. הוא כל כך ארוך, אתלטי ומהיר, יש לו תחושה כל כך טובה למשחק. אם תהיה סבלנות כלפיו, ייצא ממנו אולסטאר. יכול להיות שבתור רוקי הוא לא יתרום הרבה, אבל גם דירק נוביצקי וקובי בריאנט אכזבו בעונה הראשונה שלהם בליגה".
מעמדו של בנדר בקרב מקבלי ההחלטות ב-NBA התחזק משמעותית מאז הניצוצות שהראה במשחקי קדם העונה מול מילאנו, שנערכו בשיקגו וניו יורק תחת עיניהם הבוחנות של עשרות סקאוטים וג'נרל מנג'רים. 'דראפטאקספרס', אתר הדראפט המוביל ברשת, מנבא שבנדר יילקח בבחירה השלישית. ב-NBAdraft, עוד אתר בולט, חוזים שייבחר רביעי. בדרג שמתחת לבן סימונס וברנדון אינגרם, שתי הבחירות הראשונות הבטוחות בדראפט, יש סביבו את הקונצנזוס הכי נרחב. בכל זאת, מדובר במחזור שנחשב חלש יחסית, וככל הנראה גם זה תורם למיצוב מעמדו של בנדר כבחירת טופ חמש. בנדר גם מרוויח מהטרנד הבא והולך ב-NBA של אירופיים גבוהים עם יכולת קליעה מבחוץ, שהוזנח למשך כמה שנים עד עלייתו של קריסטאפס פורזינגיס, האיש אליו בנדר מושווה תכופות.
פרט לעובדה ששניהם גבוהים מאוד ולשניהם טאץ' מרשים, גם מוסר העבודה נחשב למכנה משותף. מאז תחילת העונה, מספרים במכבי תל אביב, בנדר העלה שישה קילו והשקיע שעות על גבי שעות בשיוף הקליעה מבחוץ. "הקשיחות של בנדר היא התכונה הכי פחות מוערכת אצלו. אנשים רואים בחור כחוש ומניחים שהוא עוד גגבוה אירופי רך שרק רצה להשליך שלשות ולהימנע ממגע, אבל במקרה של בנדר זה רחוק מהאמת. הוא עלה לפרקט במשחקי יורוליג ושלא כמו רוב בני ה-17 שהיו נזרקים למים העמוקים, הוא לא עמד בצד וברח מהכדור, אלא ניסה לגרום לנוכחות שלו להיות מורגשת".
זו נקודת מפתח בעונה של בנדר במכבי תל אביב: הספקות שהועלו לא אחת בעבר לגבי הנוקשות המנטלית שלו הוסרו כמעט לחלוטין בזכות הביטחון הרב שהפגין במדי הצהובים, על אף מיעוט הדקות.
רק לפני שנתיים נכתב עליו ב'דראפטאקספרס': "שחקן פאסיבי, עם קשיחות מנטלית ופיזית מוטלת בספק. לפעמים נראה שהוא נחמד מדי...בורח ממגע...לא מספיק סקורר". העונה, בעצת ניקולה וויצ'יץ' ומאמנו האישי מלאדן שסטאן, בנדר החליט להפגין נחישות יתרה. זו אחת הסיבות שבגינן הוא לא מהסס לכפות את עצמו על ההתקפה לעתים. לפתע גם יכולת המסירה המפורסמת, אותה למד מניקולה וויצ'יץ', כלל לא באה לידי ביטוי. "משחקן שנחשב רכרוכי יצא לו שם של אחד שלא דופק חשבון. גם זה מאוד עזר", אומר צ'אד פורד.
כשמכבי תל אביב החתימה את התכשיט הקרואטי היא טענה כי יישרה קו עם מועדוני על אחרים באירופה, שמחתימים יותר ויותר זרים בגילאי נוער ומפתחים אותם בתנאי מעבדה. רק דבר אחד נראה שהצהובים לא יישמו: החוזה שנתנו לבנדר הכניס אותם למלכוד. התוכנית הראשונית, ועל כך הצהירו ראשי הצהובים תחת כל עץ רענן, הייתה ליהנות משירותיו של בנדר בקבוצה הבוגרת לפחות למשך שתי עונות. החוזה הרב-שנתי עמו נחתם רק לאחר שהביע נכונות לממש את עצמו באירופה ולא לטוס מעבר לים בחופזה. אבל נראה שהצהובים ייצאו קרחים מכאן ומכאן: בנדר החליט להתחיל את קריירת ה-NBA מוקדם מהצפוי, וגם הרווח הכלכלי שתפיק הקבוצה יהיה נמוך יחסית ויסתכם, על פי בדיקת וואלה! ספורט, בכ-650 אלף דולר בלבד תמורת שחרורו.
זהו סכום זעום בהשוואה לעסקאות אחרות שביצעו קבוצות על אחרות ביבשת בשנים האחרונות: ברצלונה קיבלה מאורלנדו כ-1.4 מיליון דולר תמורת שחרורו של מריו הזוניה בקיץ שעבר; שיקגו שילמה יותר מ-1.5 מיליון לריאל מדריד עבור ניקולה מירוטיץ'; אנדולו אפס הציבה תג מחיר של למעלה מ-1.2 מיליון דולר כדי לשחרר את דריו שאריץ' (וכך הצליחה להשאיר אותו למשך שתי עונות לפחות באיסטנבול); והרשימה נמשכת ונמשכת. זוהי טקטיקה מוכרת וידועה לסיכול מעבר חפוז ל-NBA. לבוראל קוצ'ה (אז עדיין טאו ויטוריה), שהייתה פורצת הדרך בתחום הזה, החתימה שחקנים כמו לואיס סקולה וטיאגו ספליטר על חוזים ארוכים עם סעיפי ביי-אאוט מפלצתיים, וכך מנעה מהם מעבר ל-NBA במשך שנים. קבוצות אחרות חיקו אותה ופעלו באופן דומה, כשלעתים קרובות החוזים הללו כל כך הרתיעו עד שדחקו שחקנים מסוימים כמה מקומות אחורה בליל הדראפט.
אבל מכבי תל אביב נתנה לבנדר פתח מילוט קל מדי. "החוזה גמיש מספיק בשביל לא ליצור בעיות כמו בתקדימים אחרים עם שחקנים שבאו מאירופה בגיל צעיר", נכתב ב'בליצ'ר ריפורט'. "הרבה פעמים החוזים האלה מרתיעים קבוצות NBA ועלולים לפגוע במניית הדראפט של השחקנים, אבל במקרה הזה לא צפויים קשיים".
