ביעור חאמס: על דחיקתו של חאמס רודריגס מחוץ להרכב של ריאל מדריד

שתי הדמויות המעניינות ביותר מבחינת ריאל מדריד ישבו אתמול (שלישי) על הספסל. זינדין זידאן בחר לעלות בחצי גמר ליגת האלופות מול מנצ'סטר סיטי במערך זהה לזה שניצח עבורו את הקלאסיקו מול ברצלונה בקאמפ נואו לפני חודש, פרט לשינוי אחד כפוי "קטן" – כריסטיאנו רונאלדו לא היה כשיר. האיש שנבחר לאייש את המשבצת המיותמת היה לוקאס ואסקס, ללא שינוי משמעותי במערך. חאמס רודריגס ואיסקו נותרו בחוץ. הספרדי נשלח משום מה לדשא בזמן פציעות, אולי כדאי לבזבז כמה שניות. זה לא הוסיף למצב הרוח שלו, אבל מצבו של הקולומביאני חמור אף יותר. המאמן הצרפתי בכלל לא ספר אותו.

מי זוכר שהעיתון מארקה, המקורב מאוד להנהלת ריאל, יצא ביולי בכותרת המרכזית: "השנה של חאמס"? בעונתו הראשונה בסנטיאגו ברנבאו היה רודריגס בורג מרכזי מאוד במערך של קרלו אנצ'לוטי, אולם המציאות השתנתה ב-180 מעלות מבחינתו כאשר רפא בניטס החליט לעבור למערך זהיר קצת יותר ושילב את קאסמירו הברזילאי בקישור האחורי על חשבונו. הדבר גרר גל ביקורות, במיוחד כאשר המאמן הצהיר כי חאמס לא היה כשיר לדרבי מול אתלטיקו באוקטובר, בעוד הכוכב עצמו טען אחרת.

היחסים בין הקולומביאני לבניטס תמיד היו בעייתיים, והמתח הגיע לשיאו כאשר הנשיא פלורנטינו פרס כפה לכאורה על המאמן לשתף את חאמס בקלאסיקו. הפיאסקו הטקטי היה מזעזע, ברצלונה חגגה עם 0:4 קליל בסנטיאגו ברנבאו, ורפא ספג את רוב האש. רודריגס, שלא סיפק את הסחורה, הוחלף אז בדקה ה-56 על ידי איסקו, שנכשל אף הוא והורחק לקראת הסיום. קאסמירו צפה במתחרש מהספסל, והיו פרשנים שתהו – האם התוצאה היתה שונה לו היו נותנים לבניטס חופש פעולה בבחירת ההרכב.

חאמס ואיסקו ציפו, קרוב לוודאי, כי פיטוריו של הספרדי הלא פופולרי בתחילת ינואר ומינויו של זיזו ישנו את התמונה לטובה מבחינתם. בפועל, מצבם דוקא הורע באופן משמעותי. הם ממשיכים להיות לא רלוונטיים גם אצל זידאן, על אף שאין בסגל הקבוצה שחקנים שמזכירים יותר את סגוננו של הצרפתי עצמו כשחקן.

גם זידאן – כמו בניטס, ואולי אפילו יותר ממנו – מעדיף את היעילות השקטה של קאסמירו לצד המסירות המדודות של טוני קרוס ולוקה מודריץ' על פני הברק והיצירתיות. בניגוד מוחלט לקודמו, הוא גם מקבל גיבוי בסוגיה, הן מהנשיא והן בתקשורת. אם בעבר אי שיתופו של חאמס היה אייטם תקשורתי, כיום הקולומביאני הוא יעד קל לביקורת ארסית. בשלהי 2015 הוא לא שיחק כי "המאמן לא היה מספיק טוב" לכאורה. בתחילת 2016 הוא לא משחק כי הוא עצמו לא מספיק טוב לכאורה, ואפילו גישתו למקצוע הוטלה לפתע בספק.

לא רק המשקל בעייתי, והבילויים במועדונים הגיעו לעמודי הצהובונים, אלא גם החיוך – כמעט הסמל המסחרי שלו – פועל כעת לרעתו. במהלך ההפסד 2:0 בוולפסבורג, תפסה המצלמה את חאמס מחייך על הספסל, והדבר עורר סערה. "חאמס צריך ללמוד מזה. זה אירוע שאף אחד לא אוהב לראות", הגיב אז זיזו והבטיח שהמקרה לא ישפיע על יחסו לשחקן. בפועל, חאמס לא שיחק גם במשחק הגומלין מול הזאבים, וקיבל הזדמנויות רק במפגשים קלים נגד אייבר וחטאפה. במשחקים החשובים, כמו בקלאסיקו ימים ספורים לפני הפיאסקו בגרמניה, המאמן לא רואה בו צורך.

יש בכך לא מעט אירוניה, כי הרי לבניטס לא היו סולחים מערך כה הגנתי כמו בקאמפ נואו או במנצ'סטר אתמול. אצל זידאן, כנראה בזכות הילתו ככוכב על, בחירות כמעט זהות מתפרשות כהברקות. המצב התקשורתי הפך בלתי נסבל באופן קיצוני מבחינת חאמס, והוא שלח רמזים עבים לגבי המשך דרכו בקבוצה. "אין ספק שהשינוי בעמדת המאמן היה רע עבורו", אמר אביו של השחקן. קל להבין שאם זידאן ישמור על משרתו בקיץ, יהיה לחאמס קשה מאוד להישאר בסגל. גם איסקו מרגיש כך. "אי אפשר להפיל את כל האשמה עליי ועל חאמס", אמר הספרדי כבר לפני חודש. גם הוא נמצא עם רגל וחצי מחוץ למועדון, אם לא יחול שינוי קיצוני.

השינוי הזה יכול היה להתרחש אתמול. ללא רונאלדו, איבדה ריאל את הנשק העיקרי שלה, ואפשר היה לבצע שינויים במערך הטקטי על מנת להתאים אותו לנסיבות. זידאן בחר לא לעשות זאת. מבחינתו, תפקיד עושה המשחק – זה שכה אהב בהיותו שחקן – לא היה רלוונטי גם אתמול. הוא הותיר את שני השחקנים שמסוגלים להביא למפנה בפעולה אחת מתוסכלים על הספסל, וקיווה שלוקאס ואסקס יעשה את העבודה של רונאלדו. התוצאה – משחק יציב ומסודר בקישור, צמצום ההזדמנויות של המארחת למינימום, ומעט מאוד יצירתיות בשליש האחרון של המגרש. לא מפתיע, אם כך, שהמשחק שהבטיח הרבה מאוד מבחינה התקפית התברר כמשעמם למדי. סמלי שההזדמנות הטובה ביותר ליד השער היתה מקרית ונפלה לרגליו של פפה. את בניטס היו צולבים על כך, אך זידאן יוצא מרוצה. הוא העביר את ההכרעה לסנטיאגו ברנבאו, ויכול לקוות שרונאלדו יכריע את ההתמודדות עבורו בגומלין, כפי שעשה נגד וולפסבורג.

באשר לסיטי, הרי שהמושכות נמצאות בידיו של קווין דה בראונה. זה בלט אתמול במיוחד, כאשר יאיא טורה הפצוע נעדר, ודויד סילבה נפצע במחצית הראשונה. הכוכב הבלגי קיבל יד חופשית ממנואל פלגריני לנוע לרוחב ולאורך המגרש, והופיע בכל פינה. הוא ניווט את המשחק ממרכז המגרש, צץ בשני האגפים, סחט הרבה עבירות משחקני ריאל והיווה באופן מתמיד סכנה ממשית. דה בראונה הוא האיש סביבו תיבנה סיטי בעידן פפ גווארדיולה, ויהיה מעניין מאוד לראות אם המאמן הקטלוני ישאיר אותו בתפקיד החופשי, או ינצל את כישוריו בתפקידים מגוונים במשחקים שונים, אך מוגדרים בכל משחק ומשחק.

באופן כללי, נבחרת בלגיה יכולה לשאוב עידוד רב לקראת יורו 2016 לא רק מההופעה של דה בראונה, אלא גם מכושרו של וינסנט קומפני. הבלם והקפטן, שחגג החודש את יום הולדתו ה-30, הפגין יכולת מצוינת בעורף, וכעת נותר לראות כיצד יתמודד עם רונאלדו במדריד בשבוע הבא. אם ימנף את התנופה ויישאר כשיר בחודשיים הקרובים, הרי שסיכוייה של בלגיה לזכות ביורו יעלו במידה ניכרת.