בווידאי: משדר הספורט היומי עם מוחמד אבו יונס
כששחקני בני סכנין יעלו הערב (חמישי) על כר הדשא בחיפה לרגע הכי גדול של המועדון בעשור האחרון, בניסיון לעשות את הבלתי ייאמן מול הדאבליסטית מכבי תל אביב, את האוהדים שלהם יציף גל נוסטלגי מהגביע ההיסטורי ההוא ב-2004, שהונף בניגוד לכל הציפיות. ליאור אסולין וגבריאל לימה הם השמות הזכורים מאותו גמר שהסתיים ב-1:4 על הפועל חיפה, אבל במשחק שהכתיר את סכנין כנסיכת המגזר שיחקו 14 שחקנים. את חלקם אולי שכחתם, אך בספר הזהב של המועדון שמם חקוק לעד. מהשוער שחווה טרגדיה אישית, דרך הקשר שהורשע במכירת משחקים, השניים שפתחו יחד חנות בגדים והכוכב שעבר להדריך תיירים. איפה הם היום גרסת סכנין 2004.
20:30, ספורט 5: בני סכנין נגד מכבי תל אביב בחצי גמר הגביע
קמוקו קמארה
אז: מהגמר ההוא זוכרים בעיקר את הרביעייה לרשת של ענאן פרו האומלל, אך במחצית הראשונה שהסתיימה בכלל ביתרון של הפועל חיפה, דווקא השוער הגינאי של סכנין היה דומיננטי עם הצלה מול הילד גילי ורמוט ושמירה על פיגור מינימלי. קמארה זכור גם כשוער שכבש שער מרהיב במדי אחי נצרת לרשת הפועל ירושלים, אך לפני הכול הוא שוער הגביע של סכנין.
היום: הרבה עבר על קמארה מאז, בעיקר בחייו האישיים. כששיחק בשולה הצרפתית איבד את אשתו ובעקבות הטרגדיה החליט לפרוש מכדורגל. אחרי שלוש שנות שבתון, חידש ב-2012 את פעילותו בגינאה ובחלוף חודשים אף קיבל זימון מחודש לסגל הנבחרת. בשנת 2014 התחתן קמארה בשנית ובאוקטובר האחרון, אחרי 22 שנות קריירה שכללו 48 הופעות בינלאומיות (רשומות; לטענתו יש לו יותר מ-170), הוא פרש ממשחק פעיל בגיל 40, בקבוצת הורויה בגינאה. כיום הוא משמש כמאמן השוערים של הורויה ואחראי גם על השוערים הצעירים באקדמיה.
נידאל שלעאטה
אז: אחד הוותיקים בקבוצה בגמר ההיסטורי ומי שדאג אז לכוון ולעודד את שחקני קבוצתו. שלעאטה אמנם לא התכבד בהנפת הגביע, אבל בעיני האוהדים נחשב לאחד מגיבורי התקופה. האיש שסימן מבחינתם את הקפיצה של סכנין מהליגות הנמוכות לצמרת הכדורגל הישראלי.
היום: שלעאטה מאמן במחלקת הנוער של בני סכנין ומשמש גם כמורה בבית ספר, אבל אם תשאלו את אנשי סכנין, חנות הבגדים היא הבייבי שלו. שלעאטה הקים בתחילה חנות בגדי נשים בשם "רומא" ולאחר מכן החליט להקים חנות נוספת, הפעם יחד עם חברו הטוב עבאס סואן. השניים קראו לחנות "רומא 1" ולפיהם הזרוע עוד נטויה. "החלטנו על רומא 1 במחשבה לפתח את החנות שהייתה לנידאל", מסביר סואן, "ואני מקווה שנקים את רומא 2 ורומא 3 וכך הלאה".
ארנסט אטצ'י
אז: אם סכנין הייתה מפסידה בגמר, הבלם הקמרוני כנראה היה רוצה למחוק את המשחק הזה מהרזומה. אטצ'י הגיע לסכנין עם ניסיון של 17 הופעות בנבחרת קמרון, שם אף חנך כישרון עולה בשם סמואל אטו. הוא התחיל לא רע, אך בדקה ה-45 איבד לרגע את חלוץ היריבה שי דהאן שניצל זאת ונגח היישר לרשת. לאחר מכן, הגבהה של אסולין פספסה אותו במעט. לשמחתו, דנן היה שם כדי לכבוש.
היום: הקמרוני שיחק עוד עונה בסכנין לאחר הזכייה בגביע, וגם אחר כך לא עזב את הכדורגל הישראלי. הוא עבר למ.ס. אשדוד, בני יהודה ובני לוד, עד שעזב את הארץ ב-2007 וגם פרש מכדורגל באותה עונה..
אבי דנן
אז: ליאור אסולין אמנם היה כוכב הגמר, אבל דווקא שחקן ההגנה אבי דנן פרץ את הסכר. הבלם שזכור לרבים מימיו בבית שאן, הגיע לסכנין והפך מהר מאוד לאחד השחקנים האהובים. בדקה ה-62 דנן עלה לקרן שהגביה אסולין, ראה את אצ'טי מפספס ואז ניצל יציאה לא טובה של פרו כדי לנגוח לרשת ולתת את האות להתפרצות הרגשות של סכנין. "השער הזה היה צ'ופר אחרי הרבה עמל בעונה הזו", נזכר השבוע דנן. "זה הרגע הכי שמח בקריירה. לעלות עם קבוצה קטנה מאזור הצפון בעונה השנייה שלה ולזכות בגביע, זה מדהים. זו הייתה עונה מדהימה. אתה עובר שלב אחרי שלב שואל את עצמך מתי זה ייעצר, אבל זה ממשיך. אחד הרגעים הכי זכורים לי זה באמת אחרי שכבשתי את השער ומשהו קרה באצטדיון. האדמה רעדה. אפילו דני קורן שהיה השופט במשחק, שאל אותי: 'הרגשתם מה שאני הרגשתי?'".
היום: אחרי שבעונה שעברה אימן במשותף עם מוריס אוזן בהפועל בית שאן איתה הוא מזוהה, השנה דנן לקח על עצמו לראשונה את שרביט המאמן הראשי וחתם באסי גלבוע מליגה א' צפון. גלבוע ממוקמת במקום ה-13 אמנם, אבל היא כבר הבטיחה מזמן עוד עונה בליגה השלישית. "השאיפה היא לעשות משהו שאתה קם בבוקר ואוהב אותו, ולהמשיך עם זה." מסביר דנן. "כדורגל זה חיידק שאי אפשר להתנתק וגם לא נותנים לך להתנתק ממנו".
באסם גנאים
אז: לחובבי הכדורגל באסם גנאים אולי זכור כקשר אחורי הורס, אלא שבאותה תקופה גנאים שיחק כמגן שמאלי והתמודד באותו משחק עם שאדי זבידאת ועם ג'ף טוטואנה המהיר. במחצית הראשונה עמד גנאים במבחנים רבים מול השניים והצליח לנטרל את החלוץ המסוכן של הפועל חיפה. "הייתי אז בן 23, שכחתם שהייתי יכול לשרוף את הקו", מעיד על עצמו גנאים. "זה היה משחק קשה כי הייתה להם התקפה טובה, אבל ידענו להתמודד עם זה".
היום: גנאים הפסיק לשחק העונה וחשב לפרוש מכדורגל בגיל 35, אך אחרי כמה שבועות הבין שכוחו עדיין במותניו וחזר לאחי עכו מליגה ב', שם הוא משחק בימים אלה. אם לא יקרה משהו דרמטי, הוא ימשיך להתרוצץ בליגות הנמוכות גם בעונה הבאה. במקביל גנאים משמש כמאמן בבית הספר לכדורגל של בני סכנין. "אני משחק בעיקר בשביל לשמור על הבריאות שלי", מדגיש גנאים. "ישבתי בבית חודש וחצי והשמנתי שלושה קילו, אז חזרתי לשחק למען הבריאות".
תומר אליהו
אז: הקשר האחורי היה בתמונת ההרכב לאורך השבוע שקדם למשחק, אך בתקשורת וגם בתוך הקבוצה רבים סברו שברגע האמת אייל לחמן יחליט לפתוח עם סאמר מיעארי הוותיק. בסופו של דבר לחמן הלך עם אליהו וזה הציג משחק טוב מאוד בקישור. "אני זוכר שהיינו בפיגור במחצית ועלינו למחצית השנייה בטירוף כדי לנצח את המשחק", אומר אליהו. "ואכן עשינו את זה".
היום: אליהו משמש כסוג של קבלן חיצוני של הפועל ראשון לציון ומאמן בשלושה בתי ספר לכדורגל במתנ"סים בעיר, כשהוא מטפח את הדור הצעיר בגילאי 5-10. במקביל אליהו משמש כמנהל פרויקטים בתחום הנדל"ן.
עבאס סואן
אז: סכנין ירדה כאמור בפיגור להפסקה, וסואן שנחשב למנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה, לקח אחריות עם העלייה למגרש והחל לעבור שחקן-שחקן כדי להחדיר בכולם מוטיבציה. "אמרתי להם שלא נורא אם נפסיד, אבל בואו ניתן הכול כדי לא לבזות את עצמנו", נזכר סואן. "זו הייתה חוויה מדהימה. זו הפעם הראשונה שחוויתי מה זו קבוצה גדולה ומה זה לזכות בתארים. יש הרבה שחקנים שסיימו קריירות מפוארות בלי לזכות בגביע. זו הרגשה נהדרת".
היום: סואן משמש בשנים האחרונות כמנהל המקצועי של מחלקת הנוער בסכנין. במועדון מציינים אותו כמי שבונה לא מעט שחקנים שבעתיד יובילו את המועדון ואת הכדורגל הישראלי בכלל. במקביל לעבודה בסכנין, סואן החל לאחרונה להיות אחד מרכזי פרויקט המקבץ ומטפח את כל הכדורגלנים הצעירים המבטיחים בצפון, כשהפעילות כוללת שחקנים מיקנעם צפונה ומתקיימת בעפולה. בנוסף לעיסוקים בכדורגל, סואן משמש כמורה לחינוך גופני בסכנין ופועל גם בתחום העסקים (ראו ערך נידאל שלעאטה).
דריוש יאצקביץ'
אז: הקהל הנוכחי של סכנין מחשיב את ז'אורז'יניו כאחד הקשרים הכי איכותיים שידע המועדון, אבל זקני השבט זוכרים היטב את יאצקביץ'. הקשר הפולני שהיה חביבו של המאמן אייל לחמן, הגיע גם לגמר ללא רגשי נחיתות ולאורך כל המשחק היה הברומטר של הקבוצה. רגע השיא מבחינתו היה בדקה ה-76. יאצקביץ' שחרר פצצה מ-18 מטרים שפגעה בגבריאל לימה וניתזה לרשת. אחרי השער הזה הבינו ביציעים שאין כוח בעולם שייקח את הגביע מהידיים של סכנין, וליאצקביץ' היה חלק גדול בכך. "דריוש היה חתיכת שחקן", נזכר לחמן בערגה. "הוא היה אחד שאפשר לסמוך עליו בכל רגע".
היום: איזו טלטלה עבר יאצ'קביץ'. הוא פרש ב-2011 כשהיה בן 38, עם אליפות בפולין ועוד שלושה גביעים פרט לזה בסכנין, אבל מוכר בארצו בעיקר כ"מר דריוש י." בשנת 2008 נחשפה פרשת שחיתות שהסעירה את הכדורגל הפולני, ויאצקביץ' היה אחד מגיבוריה. הוא הואשם כי פנה במאי 2006 יחד עם שחקן נוסף של זגלבי לובין לשחקני קרקוביה והציע להם כסף כדי שיאפשרו ללובין לנצח ולהגיע לגביע אופ"א. בסופו של דבר, ב-2011 בית המשפט שלח אותו לשנה וחצי בכלא (העונש הכי כבד מבין שחקני לובין), הרחיק אותו מכדורגל לארבע שנים וקנס אותו בפרמיות שקיבל על העלייה לאירופה. גם לוקאש פישצ'ק, כיום שחקן דורטמונד, הורשע אז בפרשה. בשנה האחרונה יאצקביץ' מאמן בקבוצות מהליגות הנמוכות בפולין.
ליאור אסולין
אז: אסולין נחשב למכונת שערים כמעט בכל קבוצה בה שיחק ועדיין ניצב במקום השלישי בטבלת המבקיעים הפעילים (אחרי זהבי וארבייטמן). הוא אמנם נדד לא מעט, אך בסכנין יש לו מקום של כבוד ככוכב הגמר ההיסטורי. אסולין היה אז כמעט בכל מקום. המהירות המסחררת שלו הביכה את הגנת הפועל חיפה והוא סיים את המשחק עם צמד ובישול. "הרגע הכי מרגש עבורי בגמר הזה קרה בכלל עם שריקת הסיום", מעיד אסולין. "רצנו ביחד כולם עם דגל ישראל והקפנו את המגרש. זה היה רגע מדהים עבורי. בכלל, המשחק הזה, עם הקהל וכל האווירה, היה רגע מדהים עבור כולנו".
היום: נכון, גם גנאים ואבו ריא עדיין פעילים, אבל אסולין הוא היחיד שעוד עושה זאת בליגה מקצוענית. החלוץ בן ה-35 כבש העונה ארבעה שערים ומנסה לעזור להפועל פתח תקוה לחזור לליגת העל. הוא עשוי להמשיך במלאבס, גם אם הקבוצה תישאר בלאומית.
רפי כהן
אז: חלק מהטריו הקטלני של בני סכנין בהתקפה. חיים מגרלשווילי חילץ לו כדור מהקו בדקה ה-16 וכהן למעשה לא כבש בגמר ההוא, אך בכל זאת היה פקטור משמעותי בזכייה בגביע, בעיקר בזכות המהירות האדירה. עוד רגע משמעותי עבור מי שהגיע לסכנין אחרי שזכה באליפויות ואפילו כבש באולד טראפולד במדי מכבי חיפה במסגרת ליגת האלופות. "הייתי בגמר אחד והפסדתי עם מכבי חיפה, אז היה חשוב לי לקחת גביע". מסביר כהן. "היינו אמנם בפיגור במחצית, אבל הרגשנו שהמשחק הזה שלנו".
היום: בימים אלה כהן משלב את הכדורגל בשתי העבודות שלו. החלוץ שנחשב לאחד מהשחקנים האהובים על אוהדי מכבי חיפה, חזר למועדון ומשמש כמאמן ילדים ב' במחלקת הנוער הירוקה. במקביל, הוא עובד בעיריית חיפה כמאמן בבתי הספר, כחלק מרשות הספורט העירונית.
גבריאל לימה
אז: החלק השני בצמד "אסולימה" היה כהרגלו נמרץ מאוד גם בגמר. עד היום יש הטוענים כי הקרדיט לשער השלישי של יאצקביץ' צריך ללכת אליו, אך הברזילאי שהיה אחד השחקנים הכי אהובים בחדר ההלבשה של סכנין לא ייחס לכך חשיבות יתרה. הוא בכל מקרה נחשב לאחד הזרים המשפיעים בתולדות המועדון. את הכדור המצוין ששלח לאסולין בדקות הסיום, בדרך לפנדל שהוביל לשער הרביעי, אף אחד לא יוכל לקחת ממנו.
היום: הברזילאי המלהיב עבר לבני יהודה אחרי הזכייה בגביע, שב לקדנציה קצרה בסכנין והמשיך למסע נדודים בדרום קוריאה, קטאר, סין וקפריסין, עד שנחת בחזרה בישראל ב-2010 והתאחד עם לחמן בהפועל רעננה. כיום הוא משמש כמדריך תיירים בברזיל ולפי חבריו בעיקר עושה חיים עם בתו. בניגוד לזרים האחרים, לימה שמר על קשר עם אנשים בארץ ורק בינואר האחרון שוחחו איתו נציגי סכנין כדי לברר על שחקנים ברזילאים שנחתו למבחנים, ביניהם וונדרסון שהוחתם כמגן שמאלי.
מהראן אבו ריא
אז: רגע לפני המשחק הבין מהראן אבו ריא שהוא לא בהרכב. הוא זעם. כל כך זעם שמבט חטוף בפניו הספיק כדי להבין עד כמה. גם הבוס דאז, מאזן גנאים, ראה את סערת הרגשות של השחקן הצעיר וניגש לעודד אותו. גם לחמן הבטיח לו שישולב, ובדקה ה-77 זה אכן קרה. אבו ריא נכנס כדי לסייע לחבריו לשמור על היתרון השביר 1:2, אלא שבמקום להיכנס למגננה הצליחה סכנין להגדיל את התוצאה. "זה היה גמר מאוד מרגש", נזכר אבו ריא. "נכון שכעסתי שלא שיחקתי, אבל נרגעתי אחרי שדיברתי עם אייל ומאזן, ושמחתי מאוד להיות חלק מהמשחק הזה".
היום: אחרי שלא מצא קבוצה בתנאים שלו באחת משתי הליגות הבכירות בישראל, אבו ריא עבר לפני כמה חודשים לשחק בליגה הפלסטינית במדי אלכ'דר. הקבוצה שלו ממוקמת במקום השני ועדיין נאבקת על הגביע המקומי, כך שאולי 12 שנה אחרי יהיה שחקן מהקבוצה ההיא ששוב יניף גביע, רק את זה של הרשות הפלסטינית.
סאמר מיעארי
אז: מיעארי נכנס כמחליף בדקה ה-87, אבל הרגע הגדול שלו היה בכלל לאחר שריקת הסיום. שמו אמנם לא זכור לרבים מכים, אבל מיעארי נחשב לסמל אמיתי בסכנין ובמשך כעשור היה קפטן הקבוצה. כשהגיע רגע ההנפה, קרא הקפטן באותו משחק עבאס סואן למחליף הוותיק, וביחד הם הרימו את הגביע. רגע בלתי נשכח." זה ריגש אותי שעבאס קרא לי, זה כבוד". מודה מיעארי. "לא כל אחד יכול להניף את הגביע, והנפנו אותו ביחד".
היום: בימים אלה מיעארי משמש כמאמן נערים ג' של בני סכנין וקבוצתו ממוקמת במקום השמיני בטבלה. הקשר הוותיק עובד בכל השנים האחרונות במחלקת הנוער ומוערך מאוד על ידי ראשי המועדון.
וואסים עבאס
אז: בניגוד ל-11 שפתחו בגמר, לעבאס היה תפקיד מינורי בזכייה. למרות היותו שחקן הרכב בדרך כלל, הוא שמע שדווקא במעמד המחייב הוא ימתין על הספסל. אלא שאז לא היה מקום לכעסים. במשך דקות ארוכות הוא התחמם בצד ורק בדקה ה-90 נכנס כדי לקחת חלק ברגע ההיסטורי. "מי שמכיר את לחמן יודע שהתחממתי הרבה זמן", הוא מספר. "ברור שהייתי מת להיכנס. כל פעם שאייל הסתובב, כל מי שחיכה על הספסל קיווה שיקראו לו. אבל זה משחק באמת חווייתי עבורי, גם אם ישבתי על הספסל. כשדנן השווה, הרגשנו בספסל שהאדמה רועדת מתחתינו".
היום: לפני שלוש שנים התחיל עבאס לשמש כמאמן ראשי בקבוצת מכבי כפר קנא שהייתה אז בליגה האחרונה. בעונה הראשונה זכה עבאס שוב בגביע, הפעם זה של ליגה ג', ובשנתיים האחרונות רשם שתי עליות ליגה וימשיך עם כפר קנא. "החלום שלי לאמן בסכנין. זה חלום של כל מאמן ערבי, במיוחד אחד כמוני ששיחק בקבוצה".
אייל לחמן
אז: לחמן הוביל חבורה של שחקנים שאף אחד מהם לא באמת כוכב לשיאים חדשים. רבים זקפו זאת לזכותו של המאמן, שיצר תלכיד מצוין ובעיקר חזק מנטאלית. גם ביום המשחק לחמן לא ויתר על הפן המנטאלי, ובהחלטה מפתיעה הודיע לראשי המועדון שהוא מוותר על התכנסות בבית מלון ומעדיף שכולם יגיעו סמוך למשחק. אוטובוס הקבוצה נכנס לאזור אצטדיון רמת גן רק כשעה וחצי לפני שריקת הפתיחה, כשאלפי אוהדי סכנין עומדים בצדדים ומריעים לשחקנים. "רציתי שיספגו את האווירה וכך היה", מציין לחמן. "המיוחד בקבוצה הזו שלא היו כוכבים, אבל כולם היו ווינרים בנשמה. הגענו לגמר אחרי שעברנו שני שלבים בדו קרב מהנקודה הלבנה וידעתי שאין סיכוי שמישהו מחמיץ. כל שחקן בקבוצה היה מניה בטוחה".
היום: לחמן מאמן את הפועל עפולה מהליגה הלאומית, אליה הגיע באמצע העונה ממ.ס. אשדוד. עפולה ולחמן פספסו ברגע האחרון את הכרטיס לפלייאוף העליון ורק מחכים לסיום העונה.