פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        נא לא להפריע: ניתוח יחסי הכוחות בסדרות הסיבוב הראשון במערב

        יוסטון וממפיס יזדקקו לנס כדי לגרום לגולדן סטייט וסן אנטוניו להזיע, הכישרון של ווסטברוק את דוראנט יעמוד למבחן מול המוח של קרלייל, והלחץ של הקליפרס להוריד את הקוף מהגב עלול לשחק לידיים של פורטלנד. אורן לוי עם ניתוח סדרות הסיבוב הראשון במערב

        נא לא להפריע: ניתוח יחסי הכוחות בסדרות הסיבוב הראשון במערב

        בווידאו: משדר וואלה! ספורט לרגל שיא הניצחונות של הווריירס

        גולדן סטייט ווריירס (1) – יוסטון רוקטס (8)

        מאזן בעונה הרגילה: 0:3 לווריירס.

        המאמנים בפלייאוף: סטיב קר 5:16, ג'יי.בי ביקרסטאף 0:0.

        איך גולדן סטייט תנצח: איך שבא לה, פחות או יותר. הווריירס ינסו להיפטר מההאנגאובר במשחק הראשון, אבל הם יעשו זאת מול קבוצה שניסתה בכוח לצאת לפגרה מוקדמת, וכמעט במקרה החליקה לפלייאוף. סטפן קרי לא שיחק במשחק היחיד העונה שבו יוסטון הייתה קרובה וגם אז זה נגמר ב-110:114 ללוחמים. גם בלי הבעיות של הרוקטס בצד המנטלי, שהן אמיתיות לגמרי, הווריירס כבר פתרו את התשחץ הזה בעבר, ואין שום סיבה לרגרסיה. קרי ימשיך לעשות סדר, דריימונד גרין ימשיך לעשות בלגאן, והמתכון שהשיג 73 ניצחונות יעשה את העבודה גם בפלייאוף. הכדור יזוז מיד ליד בהתקפה, השלשות יעופו מכל עבר, וההגנה תחנוק עד שבידודים לג'יימס הארדן יהפכו לאופציה הכי טובה של יוסטון. כשזה יקרה, קר ידע בלבו שהסדרה נגמרה.

        איך יוסטון תנצח: איך יוסטון תנצח? אפילו סוקרטס לא ישאל את השאלה הזאת. אבל למען הפרוטוקול, אפשר לצייר עולם בממד מקביל, שבו הארדן עולה באש ומעביר את הנצרה לאוטומט, הווארד אוטם את הצבע בצד השני, וכל הרול-פליירים הקופצניים של הטילים תופסים יום ביחד. אז. אולי...יש סיכוי...לגנוב משחק בית. ניסיתי, בחיי.

        למה זו ה-סדרה: כי אין על לראות את גולדן סטייט מכפכפת קבוצה שהיא לא אוהבת באופן אישי. גם ככה כולנו מעבירים את הזמן עד לגמר המערב המיוחל בין גולדן סטייט לסן אנטוניו, אז לפחות שיהיה בסטייל. ה-MVP וחבורתו הם עדיין ההצגה הכי טובה בעיר, והמסע שלהם לעבר אליפות שניה עשוי להיות בעל חשיבות היסטורית. אם הם יפלו בדרך, אתם תרצו להיות שם כשזה קורה, ואם הם יעמדו בציפיות המדהימות מהם, הרי שקמה לה שושלת חדשה. וגם, אם נתנסח בעדינות, שאר הסדרות של המערב יצאו קצת פרווה השנה.

        ולתחזית: גולדן סטייט רגילה להוציא את החשק ליריבות, יוסטון עושה את זה לעצמה כבר עונה שלמה. אם זה ייגמר ביותר מארבעה משחקים מישהו יצטרך להדפיס את המאמר הזה כדי שאני אוכל לאכול אותו. יוסטון תיאלץ להסתפק בניצחון הבודד שהשיגו בגמר המערב ב-2015, 0:4 נקי לווריירס.

        שחקן גולדן סטייט ווריירס סטפן קרי מול שחקן יוסטון רוקטס ג'יימס הארדן (רויטרס)
        לא כוחות. קרי עם הארדן (צילום: רויטרס)

        סן אנטוניו ספרס (2) – ממפיס גריזליס (7)

        מאזן בעונה הרגילה: 0:4 לספרס.

        המאמנים בפלייאוף: גרג פופוביץ' 94:152, דייב ייגר 9:9.

        איך סן אנטוניו תנצח: איך היא לא תנצח? העונה ההיסטורית של סן אנטוניו במקרה הגיעה יחד עם העונה ההיסטורית של גולדן סטייט, אבל אל תטעו – נכון לעכשיו מדובר באחת הקבוצות הכי טובות בכל הזמנים. קוואי לאונרד עשה את הקפיצה המיוחלת, ואולי היה ה-MVP ביקום שבו אין סטף קרי, למרקוס אולדריג' התאקלם מצוין, ופופוביץ' ממשיך להתחדש כדי לנצח על התזמורת שמנגנת בהרמוניה מושלמת. שיא מועדון של 67 ניצחונות הגיע באותו אופן שבו הם ייקחו את הסיבוב הראשון – בקצב שלהם, במשחק שלהם, עם ההגנה הטובה בליגה, ולך תעצור את זה.

        איך ממפיס תנצח: התשובה הארוכה לשאלה הזו כוללת הרעלת מזון המונית בבית המלון הקבוע של הספרס בממפיס, או אילוסטרציה של מטאור שמוחק את טקסס. נחסוך מכם, אבל ברמה המקצועית, אם הדובים לא יסתפקו בתפקיד שלהם כניצבים, זה יהיה רק בזכות השיניים והציפורניים שלהם. ייגר לא נמצא באותה סקאלה של פופ, אבל יש לו הרבה מניות בעובדה שהקבוצה שלו נשארה עם הראש מעל המים אחרי הפציעות של מארק גאסול ומייק קונלי. בקבוצה יקוו שאולי רבע טוב יהפוך למשחק טוב שיהפוך לסדרה אמיתית. עם ההגנה והלב שהיא מציגה ערב אחרי ערב, ממפיס היא לא מסוג הקבוצות שאתה רוצה להמעיט בערכן. אבל...

        למה זו ה-סדרה: זו לא. ומי שאומר אחרת משקר או שהוא קרוב משפחה של זבייר מאנפורד (כן, יש שחקן כזה בממפיס). אבל ברמה ההיפותטית, זו ה-סדרה כי ממפיס מגיעה בלי ציפיות בכלל, ועם קאדר שחקנים שמשחקים בשביל הזכות להמשיך להתפרנס מכדורסל בליגה הטובה בעולם. זה לא יספיק מול הקבוצה ההיסטורית של פופ – שכבר נפלה בסיבוב הראשון בעונה שעברה – אבל אולי זה לפחות ייראה טוב בטלוויזיה.

        ולתחזית: לספרס יש נטייה סמויה ביותר לספק תצוגות נפל בלתי מוסברות אחת לירח מלא, ועל אף שההבדלים ברמות מצביעים על סוויפ, הדובים יצליחו לסלק אחד מתחת לאף של הפופוביצ'ים. 1:4 לספרס.

        למרכוס אולדריג', סן אנטוניו ספרס, מול כריס אנדרסן, ממפיס גריזליס (AP)
        הדובים יגנבו משחק? אנדרסן מול אולדריג' (צילום: AP)

        אוקלהומה סיטי ת'אנדר (3) – דאלאס מאבריקס (6)

        מאזן בעונה הרגילה: 0:4 לת'אנדר.

        המאמנים בפלייאוף: בילי דונובן 0:0, ריק קרלייל 58:57.

        איך אוקלהומה סיטי תנצח: בזכות שני סופר-דופר-סטארים בשיאם, ששומעים את תקתוק השעון הביולוגי שלהם כבר ארבע שנים. לקווין דוראנט וראסל ווסטברוק פשוט אין זמן לזה. כוח האש של הת'אנדר עדיף בהרבה מאשר זה של המאבס החבולים, כפי שיעיד הסוויפ בעונה הרגילה, וגם אם דונובן לא יוציא מילה מהפה לאורך כל הסדרה, קשה ללכת נגדם. מתי שהבידודים האינסופיים לא מספקים נקודות, OKC עטה על ריבאונד ההתקפה בקצב הכי טוב בליגה, ובעיות הריבאונד של דאלאס לא צפויות להיפתר דווקא עכשיו.

        איך דאלאס תנצח: היתרון של המאבס נמצא מחוץ לקווים. קרלייל הוא האלכימאי של ה-NBA, שנה אחרי שנה הוא מפיק זהב מכל חומר שחקנים שלא תתנו לו. בעונתו הראשונה עם הת'אנדר, דונובן טרם הגיעה לדרגת שוליית הקוסם. דאלאס עמוסת הפציעות כבר הייתה עם שתי רגליים מחוץ לפלייאוף אחרי הפסד לסקרמנטו בסוף מרץ, אך שינויים מרחיקי לכת בסגנון המשחק שלהם סידרו להם שבעה מתוך שמונה המשחקים הבאים, כולל ניצחון קריטי בחוץ מול יוטה. היו סמוכים ובטוחים שלקרלייל נשארו עוד כמה טריקים בשרוול. השועל הוותיק יעביר לדונובן קורס מזורז באימון משחקי פלייאוף בתנאי שטח, על אף שקשה להאמין שזה יספיק מול צמד הכוכבים שממול. אם המאבס יעשו סנסציה, זה יהיה קודם כל בזכות המאמן שלהם.

        למה זו ה-סדרה: כי יש כאן קרב מוח-נגד-כוח קלאסי. הניסיון הטקטי של קרלייל, שכבר אמלל את החיים של לא מעט פייבוריטיות בשנים קודמות, מול הכישרון הנשפך של הרעמים, שמחזיקים בשניים מחמשת השחקנים הטובים בתבל.

        ולתחזית: ה-NBA תמיד הייתה ליגה של הכוכבים. הרעמים ינסו לסגור את זה מוקדם בחסות הכישרון שלהם, המאבס יציקו, ישרטו, ויעשו הכול מהכול בשביל להאריך את הסדרה כמה שרק אפשר. זה יספיק לשישה משחקים מכובדים, שיעלו את ערכו של קרלייל, ויעלו את הסעיף לווסטברוק ודוראנט. 2:4 לת'אנדר.

        קווין דוראנט, ראסל ווסטברוק, אוקלהומה סיטי ת'אנדר (AP)
        כישרון מול מוח. ווסטברוק ודוראנט (צילום: AP)

        לוס אנג'לס קליפרס (4) – פורטלנד טרייל-בלייזרס (5)

        מאזן בעונה הרגילה: 1:3 לקליפרס.

        המאמנים בפלייאוף: דוק ריברס 71:77, טרי סטוטס 14:7.

        איך הקליפרס ינצחו: התקפה יעילה דרך שני הכוכבים, כריס פול ובלייק גריפין, והגנה ממושמעת ויציבה. המשחק משתנה בפלייאוף באופן שמחמיא ליכולות של הקליפרס. יש להם את אחד ממקבלי ההחלטות הטובים בעולם – מנתח מוח בגוף של רכז, ופוואר-פורוורד שהוא איום מתמיד לטריפל-דאבל. אם גריפין יצליח להסיר את החלודה מהפציעות האחרונות, פורטלנד נמצאת בעמדת נחיתות רצינית.

        איך פורטלנד תנצח: זה מתחיל בהרבה מזל. הטרייל בלייזרס יגיעו משוחררים מציפיות, מול יריבה שיציבות מנטלית היא לא התכונה הבולטת שלה. סטוטס מוערך מאוד ברחבי הליגה, ואם הוא יצליח להתעלות על דוק במאצ'אפ המאמנים, אולי פורטלנד תוכל לשים את הקליפרס במקום שממנו הם יוכלו להכשיל את עצמם, קצת כמו בפלייאוף 2015 מול יוסטון. דמיאן לילארד הוכיח שהוא אחד הגארדים הנפיצים בליגה, וכוכבו של סי.ג'יי מקולום הפציע כבר בפלייאוף שעבר, להזכירכם. שימו לב למאבק על הכדורים החוזרים – פורטלנד נמצאת במקום השלישי באיסוף ההחטאות של עצמה, ו-LA במקום ה-28 בריבאונד הגנה. אם הטרייל בלייזרס יצליחו לעשות בעיות בתחום הזה אפשר שגם המתפרצות הקטלניות של הקליפרס ייפגעו מכך. הרבה שלשות, הרבה התלהבות, ומי יודע מה יהיה. ואולי קצת האק-א-דיאנדרה.

        למה זו ה-סדרה: כי הפער בין הציפיות משתי הקבוצות גדול בהרבה מהפער בין הקבוצות עצמן. פול יהיה בן 31 בפלייאוף הזה, מבוגר רק קצת מהקוף שהוא סוחב אתו על הגב בכל משחק. גריפין צריך לשקם את המוניטין בפוסט-סיזן הכי חשוב בקריירה שלו, ומנגד עומדת קבוצה צעירה ונמרצת בלי דאגה אחת בעולם. הכישרון והניסיון נמצאים אצל הקליפרס, ארוזים בחבילה אחת עם כל הלחץ והמלודרמה של הוליווד. מעבר לכך, הקרב בין פול ללילארד הוא מאץ'-אפ הרכזים הכי מסקרן בסיבוב הראשון, בהפרש עצום.

        ולתחזית: הסיכוי הכי טוב להפתעה נמצא כאן. לעיתים רבות מדי הקליפרס משחקים נגד היריבה, נגד השופטים, ונגד עצמם במקביל. אבל הם עדיפים על הטרייל בלייזרס, שכבר עשו מעל ומעבר בעצם כיבוש המקום החמישי. סטוטס עדיף על ריברס, ואולי זה יבוא לביטוי במשחק אחד או שניים. הצוות המסייע קיבל לא מעט הזדמנויות בימים האחרונים של העונה, אבל אני מאמין שהבעיה של דוק עם הספסל שלו הייתה ותמיד תהיה דוק. ועדיין, הקליפרס היו כאן בעבר, ויש להם את שני השחקנים הכי טובים בסדרה. 2:4 לקליפרס.

        כריס פול שחקן לוס אנג'לס קליפרס מול דמיאן לילארד שחקן פורטלנד (AP)
        יופי של מצ'אפ. פול מול לילארד (צילום: AP)

        האזינו לפודקאסט "הפודיום" - הלילה האחרון של העונה הסדירה והתחזיות לסיבוב הראשון בפלייאוף