עומרי כספי כנראה כבר לא יחזור לשחק העונה בעקבות פציעה בשריר הירך האחורי, לכן אפשר לסכם את העונה השביעית של הישראלי הראשון ב-NBA. בעבר, עצם ציון מספר השנים בהן כספי הוא שחקן NBA לגיטימי היה ההישג החשוב ביותר שלו. זה לא מובן מאליו לשרוד בליגה הטובה בעולם, הדרישות שם רק הולכות וגדלות וכל שנה שחקנים מוכשרים מאוד, אמריקאים וזרים, מוצאים את עצמם נדחקים לשולי הרוטציה או לקצה הספסל.
אבל השנה כספי ביצע קפיצת מדרגה חשובה. הסיפור שלו הוא כבר לא סיפור על הישרדות ב-NBA, אלא על טיפוס בסולם המדרגות של הליגה. כספי לא ביצע זינוק יוצא דופן בסולם, אבל טיפס שלב אחד חשוב מאוד, השלב שמבחין בין שחקני NBA לגיטימיים לשחקני NBA משמעותיים. הוא כבר לא רק שחקן שניתן להשתמש בו, אלא כזה שברוב המצבים כדאי להשתמש בו, שחקן שמסוגל להפוך את הקבוצה שלו לטובה יותר. הוא לא כוכב ולא יהיה כוכב בליגה הטובה בעולם, אך הוא כן שחקן טוב ויעיל שבעקבות העונה הזאת כל קבוצה תשמח שיהיה לה בסגל.
לפני חודשיים זאק לואו מ-ESPN, לטעמי פרשן ה-NBA הטוב ביותר שפועל כיום, הכניס את כספי לרשימה שנתית של שחקנים שקטים ויעילים שהוא אוהב. הוא כתב שם ש"העובדה שהחבר הקטן של בוגי קיבל הצעה של פחות מ-3 מיליון דולר לעונה היא כישלון קולקטיבי של הליגה". קפיצת המדרגה שלו הפכה אותו למציאה גדולה עבור סקרמנטו, לשחקן עם אחד החוזים הנוחים בליגה מחוץ לחוזי הרוקי. שחקנים בקליבר שלו מרוויחים פי שתיים ושלוש ומקבלים חוזים ארוכים יותר. אם כספי ישמור על היכולת מהעונה הנוכחית לשנה נוספת, המצב הזה יתוקן בקיץ הבא, הקיץ בו תקרת השכר תגיע לשיא ולקבוצות יהיה הרבה מקום פנוי להציע חוזים גבוהים.
את העונה של כספי ניתן לחלק לשני חלקים, כשמה שמפריד ביניהם זו פציעה בגב שגרמה לו להחמיץ שבועיים בתחילת ינואר. החצי שלפני הפציעה היה נפלא ועמוס במשחקים טובים. כספי תפס מקום בחמישייה, הפך לשחקן מפתח, קלע שלשות בקצב ובאחוזים יוצאי דופן (2.7 שלשות ב-50 אחוזים בדצמבר) והגיע לשיא באותו קרב שלשות מול סטף קרי במשחק בו קלע 36 נקודות ו-9 שלשות. מאז החזרה מפציעה אחוזי השלשות ירדו ל-34.7 והיו יותר ימים בהם התקשה לבלוט. החצי השני של העונה היה סוג של אנטי קליימקס אחרי החצי הראשון.
אל הפער בין החצאים ניתן להתייחס משתי זוויות מרכזיות. הראשונה היא שזה משהו שאפיין את כספי לאורך הקריירה שלו ב-NBA. זו לא פעם ראשונה שהוא פותח עונה חזק מאוד ונחלש בהמשך, זו לא פעם ראשונה שהביטוי הבולט ביותר לכך הוא באחוזי הקליעה מבחוץ. היו גם עונות בהן כספי סיים חזק בחודש האחרון, אבל המגמה הקבועה היא של התחלה חזקה וירידה. זו גם אינה הפעם הראשונה בה לפציעה יש חלק בשינוי, לא הפעם הראשונה בה פציעה עוצרת מומנטום שלו. הפעם הפציעה הגיעה מספר ימים לאחר אותה הצגה מול גולדן סטייט, וכשחזר הוא כבר חזר לספסל.
יכול להיות שזה קצה הגבול הפיזי של כספי, שחודשיים בשיא היכולת זה המקסימום שהגוף שלו מסוגל לייצר בתוך לו"ז ה-NBA המתיש. שחקנים רבים בליגה, כולל בכירים מאוד, מוגבלים בגלל פציעות ובעיות גופניות. כספי בסך הכל לא נחשב לשחקן מאוד פציע ומצליח להגיע לאיזור ה-70 משחקים כמעט כל עונה, אבל לשמור על בריאות ועל אחידות לאורך עונה שלמה זה כנראה לא משהו שהוא מסוגל כרגע. אולי זו קפיצת המדרגה הבאה, אך הגיוני יותר שהשדרוג יהיה ביכולת לחלק כוחות טוב יותר. מה ששחקן שנאבק על מקומו בליגה לא יכול להרשות לעצמו, שחקן שכבר צבר הוכחות לגבי יכולותיו אולי יוכל לעשות יותר בקלות בעתיד.
הזווית השנייה והלא פחות חשובה היא שגם החצי השני היה לא רע בכלל, רק לא טוב כמו הראשון. כספי המשיך לקבל דקות קבועות, ברוב המשחקים היה יעיל ולא היו לו נפילות ארוכות טווח. אולי הנתון המרשים ביותר בעונה הזאת של כספי הוא שלא היה לו רצף של יותר משני משחקים ללא ספרות כפולות בטור הנקודות ושרק פעמיים זה קרה בשני משחקים רצופים. גם בימים בהם הידית מבחוץ לא עבדה הוא מצא את הדרך להשיג נקודות ובאופן כללי לתרום לקבוצה. היכולת לתרום לקבוצה גם בתקופות פחות טובות זה אחד המאפיינים של שחקני NBA משמעותיים.
הממוצעים העונתיים של כספי כוללים שיאי קריירה בנקודות (11.8), דקות (מעל 27), שלשות (1.6), אחוזי שלשות (40.9) וריבאונדים (5.9). הוא קלע מהשדה ב-48.1 אחוזים, נתון שני רק לעונה שעברה בה קלע ב-48.9. אך בעונה שעברה הוא זרק הרבה פחות שלשות, כך שאחוז הקליעה המשוקלל שלו (ה-TS) הוא הגבוה בקריירה ועומד על 58.7 אחוזים. זה נתון מרשים מאוד שמדרג אותו במקום ה-37 בליגה בתחום.
כספי הוא ריבאונדר ההגנה השני באיכותו בסקרמנטו העונה. כששיחק ליקט כמעט חמישית מההחטאות של היריבות, יותר משחקני הפנים קוסטה קופוס ו-ווילי קאולי-סטיין. למרות שנתוני ההגנה האישיים שלו לא מרשימים בולט במיוחד הקושי שלו בהגנה על הטבעת שמקשה על השימוש בו כסטרץ' 4 אמיתי, נתוני ההגנה הקבוצתית שלו טובים. בדקות שהוא משחק ההגנה של סקרמנטו טובה יותר. באופן כללי, רק בדקות של דמרקוס קאזינס ובן מקלמור סקרמנטו הייתה קבוצה יעילה יותר, ולעומתם כספי שיחק דקות רבות עם המחליפים.
במהלך העונה כתבתי על האופן בו כספי הפך לשחקן יעיל כל כך, אסכם בקיצור: הוא כמעט לא לוקח זריקות קשות או לא יעילות מבחינה סטטיסטית, הוא זורק רק שלשות פנויות או זריקות מתוך הצבע (לקח 16 זריקות מחצי מרחק כל העונה, פחות מפעם בשבוע), כך הפך לספק נקודות באחוזים טובים ולשחקן עם אחוז השלשות השמיני בליגה מבין השחקנים שקלעו לפחות שלשה וחצי למשחק למרות שהוא לא מוכשר כמו קלעי החוץ המובילים בליגה. הוא שיפר את רמת הריכוז שלו וכל הזמן חושב נע לשטחים פנויים, מזהה הזדמנויות לחדור כשהוא עם הכדור, קורא מהלכים בהגנה, מבין את שיטת המשחק של ג'ורג' קארל ומיישם אותה, חושב לפני כולם על הריבאונד, מנצל כל הזדמנות לרוץ. הוא תמיד מלא באנרגיות ותמיד חיובי, הרושם הוא שההשפעה שלו בחדר ההלבשה טובה, כולל על קאזינס הבעייתי.
סקרמנטו ממשיכה להיות אחת התעלומות הגדולות בליגה. מעט מאוד דברים יהיו ברורים לגבי הקבוצה הזאת בקיץ, כולל המעמד של המאמן הוותיק והכוכב המתסכל. כספי הוא אחת המניות הבטוחות בקבוצה, שחקן יעיל שיכול לשחק בשתי עמדות הפורוורד והשילוב שלו עם רודי גיי מוצלח (רוב הדקות שלו השנה היו לצד גיי והם משלימים אחד את השני ביכולות ההגנתיות). לכספי יש חוזה לעונה נוספת, אך ב-NBA שום דבר לא בטוח, בוודאי לא בסקרמנטו שנוטה להיות מאוד פעילה בקיץ. אם הוא יעבור זה כנראה יהיה או כחלק מטרייד על שחקן בכיר או עבור שחקן משמעותי בעמדה אחרת, אחרי העונה הזאת אין ספק שאם הוא יעבור זה יהיה לקבוצה שתרצה אותו, לא סתם כהשלמת משכורת.
אני מניח שכספי ישמח להישאר בסקרמנטו גם לעונה הקרובה. הוא מרגיש שם בבית, בקיא בנבכי המערכת המשונה והרוויח ביושר מעמד בקבוצה. המטרה שלו תהיה בעיקר לשחזר את העונה הנוכחית, תוך ניסיון לשמור על יציבות גבוהה יותר, כדי להגיע לקיץ הבא במצב אידיאלי. אם הוא ישמור על הרמה, הוא יקבל הצעות בסדר גודל שלא הכיר עד היום ויוכל גם להחליט להתפשר קצת כדי לשחק בקבוצה טובה. הוא יהיה בן 29, וזו עשויה להיות ההזדמנות האחרונה שלו לשחקן בקבוצה שמדברת חזק בפלייאוף, כשהפעם המעמד שלו יהיה אחר מאשר ביוסטון.