ארבע דקות וחצי מהפתיחה, התוצאה הייתה 0:13. בסוף הרבע הראשון, התוצאה עמדה על 4:32. עוד ריצה בדקות הסיום של המחצית הראשונה קבעה 12:61 בהפסקה. הרבע השלישי הסתיים ב-20:84 והמשחק כולו ב-38:98. כן, ברבע האחרון של משחק הסוויט 16 בטורניר המכללות לנשים, שיגיע לסיומו הלילה (בין שלישי לרביעי, 3:30), הואילה בטובה קונטיקט להירגע מעט ואפשרה למיסיסיפי סטייט האומללה לצמק את הפער. זה נגמר ב-60 הפרש. שישים! בסוויט 16!
המשחק הזה היווה נקודת שבר גדולה מאוד, שמעסיקה בשבוע החולף רבים בעולם הספורט האמריקאי ומעלה סוגיה מעניינת: גדולה היסטורית או תחרותיות?
טורניר הנשים הרבה יותר חדש מזה של הגברים והחל רק ב-1982. למרות זאת, שתי מכללות שלטו בו לאורך רוב השנים: טנסי, של המאמנת האגדית פאט סאמיט, שפרשה ב-2012 בשל מחלת האלצהיימר וקונטיקט, אותה מאמן ב-31 השנים האחרונות ג'ינו אוריימה. טנסי זכתה בתואר שמונה פעמים בעבר, כאשר הפעם האחרונה הייתה ב-2008. השיא שלה הגיע בין 1996 ל-1998, אז הוכתרה כאלופה שלוש שנים ברציפות. המאזן שלה באותן שנים עמד על 14:100. יוקון זכתה עד היום בעשר אליפויות בנשים, כולל שלוש פעמים רצופות בין 2002 ל-2004, אז החזיקה במאזן 5:107. לאחר מכן, היא זכתה גם ב-2009 ו-2010, עם שתי עונות מושלמות ו-90 ניצחונות רצופים בסך הכול, שיא כל הזמנים נכון להיום בכדורסל האמריקאי.
אלא שאף קבוצת קולג' נשים לא הייתה דומיננטית כמו הגרסה הנוכחית של קונטיקט. בשלוש העונות האחרונות כולל זו הנוכחית, קונטיקט מחזיקה במאזן בלתי נתפס של 1:115. כן, קראתם נכון. הפסד אחד (בהארכה מול סטנפורד בנובמבר 2014, לפני כשנה וחצי), ו-115 ניצחונות. כרגע, יש לה 74 ניצחונות רצופים וגם השיא ההוא, מסוף העשור הקודם, עשוי להישבר במהלך העונה הבאה. היריבה הקרובה של קונטיקט, שתנסה להפוך לקבוצה הראשונה בתולדות טורניר הנשים שזוכה בארבע אליפויות רצופות, היא סירקיוז המפתיעה, שהגיעה לגמר למרות שדורגה רק רביעית באזור שלה. אלא שזה לא באמת משנה מי היריבה, שכן קונטיקט דורסת את כולן.
בסיבוב הראשון של הטורניר השנה, אליו הגיע ללא אף הפסד במהלך העונה הסדירה כמובן, היא ניצחה 49:101. בסיבוב השני, רשמה 51:97 על המדורגת 9 באזור שלה. בסוויט 16 הגיע אותו נוקאאוט משפיל מול מיסיסיפי סטייט, במשחק ששבר את כל שיאי טורניר המכללות. באליט אייט טיילו ההאסקיות עם 65:86 על טקסס ובחצי הגמר דרסו את אורגון סטייט 51:80. "כשהן מובילות רק ב-20 הפרש, אתה מרגיש שהמשחק צמוד", נכתב בארצות הברית לאחר המשחק הזה.
בטורניר הגברים להבדיל, השושלת הארוכה ביותר עד כה הייתה של UCLA, שבין 1964 ל-1975 זכתה בעשר מתוך 12 אליפויות, כולל שבע רצופות, בניצוחו של המאמן האגדי ג'ון וודן ובכיכובם בין היתר של לו אלסינדור הלא הוא קארים עבדול ג'באר ואחריו, של ביל וולטון. מאז סוף השושלת ההיא של הברוינס, היו רק שני מקרי בק-טו-בק, דיוק בתחילת שנות ה-90' ופלורידה ב-2006 ו-2007. אף קבוצה לא לקחה שלוש אליפויות רצופות.
הסערה סביב קונטיקט החלה בסוף השבוע שעבר, לאחר המשחק מול מיסיסיפי סטייט. דן שונסי, עיתונאי רועש-אך-מוערך מה"בוסטון גלוב", צייץ תחילה בחשבון הטוויטר שלו: "אני שונא להעניש את יוקון על הגדולה שלה, אבל הקבוצה הזו רוצחת את הענף. לצפות במשחקים שלהן? לא תודה".
הציוץ הזה עשה הרבה רעש ועורר דיון והתגובה לא איחרה לבוא. המאמן אוריימה, שאם יזכה באליפות הקרובה היא תהיה ה-11 שלו, אחת יותר מהשיאן וודן, הגיב: "כשטייגר וודס זכה בכל מייג'ור בגולף, אף אחד לא טען שזה רע לענף. להיפך, הוא הכריח את כולם להיות גולפאים טובים יותר. אנחנו לא מסוגלים להעריך אנשים בזכות היכולת שלהם וכמה שהם טובים, אלא תמיד מנסים להשוות אותם לאחרים". אוריימה אפילו תקף אישית את שונסי: "יש הרבה כותבים טובים ממנו. זה לא אומר שהוא רע לענף".
גם עיתונאית ESPN דוריס ברק התייצבה לצד המאמן: "המחשבה על כך שקונטיקט פוגעת במשחק היא אבסורד מוחלט. אם היא לא הייתה שולטת ככה בענף, ההתלהבות והסיקור התקשורתי היו יורדים משמעותית. הדרך היחידה למשוך את האוהד הממוצע לכדורסל המכללות לנשים זה אם קורה בו משהו ייחודי, יוצא דופן. מה שקונטיקט עושה זה מאוד קשה. היא רק גורמת לזה להראות קל".
אולם מנגד, ישנם כאלה הטוענים כי אוריימה ותומכיו מפספסים את הנקודה. הבעיה איננה בגדולה של יוקון, כי אם בעובדה שאין לה שום תחרות. טענות דומות עלו כאן אצלנו, כאשר מכבי תל אביב זכתה בעשרות אליפויות רצופות בכדורסל. אפילו קבוצת הכדורגל של הצהובים, אם תזכה באליפות העונה, אולי תיהנה ממנה יותר מאליפויות קודמות בגלל שהיא נדרשה למאמץ עילאי כדי להשיג את התואר.
שונסי שמע את אלה שתמכו בו וגם את הביקורות כלפיו וניסה להסביר את עצמו: "זה לא כי הן לוקחות אליפות כל שנה. אנחנו אוהבים שושלות", הוא כתב, "וזה לא כי הן נשים. זה כי אין להן שום תחרות. זה בגלל הפער בו הן מנצחות. בגלל שהן אף פעם לא עומדות במבחן. כל משחק מרגיש כמו 40 הפרש לפחות. זו לא אשמתה של יוקון, אבל זה גם לא טוב לניסיון לקדם את כדורסל הנשים באמריקה. אנחנו צופים בספורט בשביל התחרות ויוקון כל כך טובה, שהיא חיסלה את הדרמה במשחק".