יצא מהפרייזר: המסע חזרה לפסגה של שוער נבחרת אנגליה פרייזר פורסטר

בווידאו: השער שקטע את הרצף של פורסטר בסאות'המפטון

ג'יג'י בופון קבע שיא איטלקי חדש כאשר שמר על רשת נקייה במשך 974 דקות במדי יובנטוס, וגם אז נעצר בגלל פנדל מיותר. הרצף של פרייזר פורסטר נמשך "רק" 708 דקות, וסופו היה מר למדי – שוער סאות'המפטון לא אמד נכון את מסלול הכדור ואיפשר להגבהה שגרתית של ססק פברגאס לחדור לרשת, כשקשר צ'לסי אפילו לא התכוון לכך.

ובכל זאת, מבחינה קלנדרית ההישג של האנגלי היה ארוך הרבה יותר. הוא נמשך כמעט שנה, מה-15 במרץ 2015 כאשר דייגו קוסטה כבש מולו בתיקו 1:1 בסטמפורד ברידג', ועד ה-27 בפברואר 2016 במפגש נוסף מול צ'לסי. כיצד זה ייתכן? ובכן, פורסטר נעדר מהמגרשים במשך כמעט 10 חודשים בשל פציעה קשה בברכו, וזה בהחלט הופך את המאזן שלו למרשים במיוחד. סיפור חזרתו אל בין הקורות של נבחרת אנגליה מרגש אפילו יותר.

זה קרה בתחילת המשחק הביתי מול ברנלי, לפני שנה ושבוע. פורסטר החליק וסובב את הברך כאשר הרחיק כדור, והמראות לא היו מעודדים, אך איש לא תיאר לעצמו עד כמה הפגיעה חמורה. השוער קרע גיד בפיקה, פציעה נדירה יחסית עבור כדורגלן וניתוח מורכב ביותר. בין היתר, נלקחו רקמות מהמפשעה של פורסטר על מנת לחזק את הברך. במשך מספר חודשים הוא לא יכול היה ללכת. ההערכה הראשונית הייתה כי ייעדר יותר משנה.

השפעת הפציעה על סאות'המפטון היתה עצומה. בתום 30 המחזורים הראשונים אשתקד היא נהנתה מההגנה הטובה בליגה עם 21 שערי חובה, וחלמה ברצינות על העפלה היסטורית לליגת האלופות. ללא פורסטר, היא הפסידה בחמישה משמונה המחזורים האחרונים, והוציאה 11 כדורים מהרשת. באופן אירוני, גם כאשר חזר השוער לכשירות מלאה באמצע ינואר, היו הקדושים במשבר לא פשוט. עם שישה הפסדים בשמונה משחקים, השאיפות להתברג ברביעייה הראשונה התפוגגו, ובנוסף הודחה סאות'המפטון מהגביע האנגלי בידי קריסטל פאלאס. אלא שאז הגיע פורסטר, והכל השתנה ב-180 מעלות.

הערב, משחקי ידידות באירופה: אנגליה תארח את הולנד (22:00, ספורט 2), גרמניה מול איטליה (21:45, ספורט 1)

המאמן רונלד קומאן הודה שזירז את תהליך ההחלמה וזרק את השוער למים העמוקים קצת מוקדם מדי, בשל הפציעה של מארטן שטקלנבורח ההולנדי. התוצאה הייתה מהפנטת. אמנם לא היתה לו הרבה עבודה בשלושה הניצחונות הרצופים על ווטפורד, ווסט ברומיץ' ומנצ'סטר יונייטד, אך פורסטר הוסיף המון ביטחון עצמי לשחקני העורף. בתחילת פברואר, בביקור באיצטדיון האמירויות אצל ארסנל, הוא כבר עבד בלי הפסקה. 11 כדורים בעטו התותחנים לעברו בניסיון לנקום על התבוסה בסיבוב הראשון. פורסטר עצר את כולם ונעל את השער בדרך לתיקו מאופס. הרצף הוארך לשישה משחקים בזכות ניצחונות זהים של 0:1 על ווסטהאם וסוונסי, ובשלב זה התקשורת האנגלית נכנסה לאקסטזה.

הרצף הארוך ביותר ללא ספיגה בפרמיירליג שייך לאדווין ואן דר סאר, ששמר על רשת נקייה עבור מנצ'סטר יונייטד במשך 1,311 דקות בעונת 2008/09. לפני שנתיים כבר התיימר פורסטר לשבור את השיא הבריטי הזה כאשר הגן על שער סלטיק. הוא הגיע ל-13 משחקים ללא ספיגה, ולקראת המשחק מול אברדין היה רחוק 97 דקות בלבד מההישג המיתולוגי של ההולנדי. היה צריך רק לעבור בשלום את הביקור באברדין, והמקום בספרי ההיסטוריה כבר המתין לו, אבל אז הגיע ג'וני הייס ושלח טיל מטורף לחיבורים. אף שוער בעולם לא היה עוצר את זה, והחלום של פורסטר נגוז. מיד לאחר מכן הוא ספג שער נוסף, וסלטיק הפסידה בפעם היחידה בעונת 2013/14. כך או כך, השיא הסקוטי היה שלו עם 1,256 דקות.

אחרי החזרה המופלאה מפציעה, החליטו באנגליה לצרף למאזן גם את הדקות בהן לא ספג בעונה שעברה, ולפתע שוב צצה השאלה – האם השיא של ואן דר סאר עלול להיות בסכנה? ומה לעזאזל הסיכוי שהשיאים יישברו באותה עונה הן באיטליה והן באנגליה? ההמולה הייתה קצרה, כי הפאשלה של פורסטר מול פברגאס הרסה הכל, אך היא לא מנעה ממנו להיבחר לשחקן החודש בפברואר, וזה לא דבר של מה בכך, כי הפרס הזה שמור בדרך כלל לשחקני ההתקפה.

למעשה, פורסטר הוא השוער השמיני בלבד שזכה לכבוד מאז החליטו להעניק את הפרסים ב-1994. אפילו אלילו הגדול, פטר שמייכל, לא קיבל אותו מעולם. האנגלי מנסה לחקות את הדני בכל מובן אפשרי. "הייתה לו נוכחות אדירה בשער, הוא הצליח לחסום את כולו. היכולת שלו לסגור זווית הייתה מופלאה. הוא היה שוער ענק, אולי אחד הטובים בעולם", אמר בזמנו פורסטר על שמייכל. בחודש שעבר מישהו כבר שחרר אמירה דומה על פורסטר. "זו הייתה הופעה קסומה. פרייזר הוא אחד השוערים הטובים בליגה, אולי אחד הטובים בעולם", אמר קומאן אחרי ההצגה מול ארסנל.

באותה נשימה אמר מאמן סאות'המפטון: "פורסטר ראוי להיות בנבחרת. הוא רק צריך לקבל הזדמנות כדי להוכיח את עצמו". טוב, זה לא חדש. פורסטר כבר השתייך לסגל אנגליה בעבר, ערך את הבכורה ב-2013 ונסע למונדיאל בברזיל כשוער שלישי. אבל הפציעה האכזרית שיבשה את התוכניות, והוא אפילו לא העלה בדעתו שיוכל להתחרות על מקום ביורו 2016. "כרגע זה רחוק ממני. אני רק רוצה לחזור לשחק", אמר לפני חודשיים. למזלו הרב, רוי הודג'סון לא יכול לפספס אותו – לא רק בגלל שעשה כותרות גדולות בפברואר, אלא גם כי מאמן השוערים של סאות'המפטון דייב ווסטון עוזר במקביל בנבחרת.

המזל, שהפנה לו עורף אשתקד, מאיר לו פנים כעת. פציעה של ג'ו הארט הפכה את פורסטר באופן זמני לשוער השני של אנגליה לקראת משחקי הידידות. פציעה של ג'ק באטלנד במפגש מול גרמניה בשבת אפשרה לו לשחק מחצית שלמה, והערב הוא כבר המניה הבטוחה בהרכב לקראת ההתמודדות מול הולנד בוומבלי, בתקווה לשמור לראשונה בחייו על רשת נקייה במשחק בינלאומי (הפעם לאכזבתו של קומאן). באופן אירוני, בפרמיירליג זה דווקא הולך הרבה פחות טוב בחודש האחרון, ופורסטר ספג לא מעט שערים באשמתו מאז הקרב מול צ'לסי, אך זה כבר לא ישנה דבר לגבי עתידו בנבחרת בטווח הקצר.

הודג'סון דאג להבהיר כי מעמדו של הארט ביורו איתן, וזה ברור כשמש, אבל אם יקרה משהו לכוכב מנצ'סטר סיטי, הרי שפורסטר הוא הגיבוי המיידי – ומי כמוהו יודע עד כמה הפציעות עלולות להיות בלתי צפויות. אולי, בגיל 28, הוא יקבל צ'אנס נדיר – ואם ייקח אותו בשתי הידיים יצטרכו האנגלים להגיד תודה דווקא לסקוטים.

איך שלא תסתכלו על זה, מועדונים אנגלים מתקשים מאוד להאמין בשוערים מקומיים צעירים. פורסטר גדל בצפון מזרח אנגליה, הצטרף לאקדמיה של ניוקאסל בגיל 17, אך לא רשם אפילו הופעה אחת במדיה. ראו בו שוער קצת מגושם – ילד צנום לשעבר שצמח לפתע לגובה של 201 סנטימטרים. איש לא ספר אותו, עד שהגיע בהשאלה לנוריץ' שהתדרדרה לליגה השלישית ומינתה את פול לאמברט הסקוטי למנג'ר. אצל הקנריות, בגיל 21, קיבל פורסטר עונה שלמה בהרכב, והבוס אף המליץ עליו בחום לקבוצתו לשעבר סלטיק.

"יש לו יכולת מדהימה. אין לי ספק שפרייזר יהיה השוער הראשון של סלטיק, והאוהדים יאהבו אותו מאוד. הוא יהיה שוער גדול", התנבא לאמברט. וכך אכן היה. ארבע עונות נפלאות בילה פורסטר בגלאזגו, היה גיבור הניצחון המפואר על ברצלונה בליגת האלופות אחרי כונה על ידי התקשורת הספרדית "החומה הגדולה", קבע שיא היסטורי, וביציעים התאכזבו מאוד כאשר האנגלים גילו אותו באיחור אופנתי.

סאות'המפטון שילמה תמורתו 10 מיליון ליש"ט בקיץ 2014, והיא לא מצטערת לרגע. ניוקאסל דווקא כן, כי היא יודעת שפספסה כוכב. הערב הוא מקווה לזהור באור הזרקורים, אולי בדרך להפוך את 2016 לשנה הטובה בקריירה שלו. אחרי כל המכשולים בדרך לפסגה, אולי זה מגיע לו.