פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        עוד לא אהבתי דיי: סיפורו של אוסטין דיי, בנו של שחקן העבר דארן דיי

        מכבי תל אביב התעלמה ממנו, כספי כיסח אותו, ב-NBA צחקו עליו. אוסטין דיי ספג יותר מדי השפלות בקריירה, אז כדי להחיות אותה, הוא עשה צעד לא צפוי: חזר לפזארו, הקבוצה בה אביו, דארן, הפך לאגדה. יהונתן אליהו על סגירת המעגל שמרגשת את איטליה

        עוד לא אהבתי דיי: סיפורו של אוסטין דיי, בנו של שחקן העבר דארן דיי

        בווידאו: מיטב ביצועיו של אוסטין דיי בדי-ליג

        ארכיון הווידאו של משפחת דיי מלא בקטעים ישנים שקיבלו לפתע משמעות אחרת לגמרי. באחד הקטעים נראה אוסטין, בקושי בן ארבע, מתרוצץ בהתלהבות על הפרקט באולמה הישן של פזארו, מפנה מבט לעבר אלפי האוהדים ביציעים, ומקבל מהם תשואות אדירות אחרי עוד ניצחון של אביו, דארן. "זו הייתה התקופה המאושרת בחיי. הייתי אהוב, הייתי מוערך, הצלחתי, הגעתי להישגים. זה השפיע לטובה גם על הילדים. עד היום אוסטין מדבר על פזארו בעיניים בורקות", אמר דארן לפני ארבע שנים במהלך ביקור חטוף בפזארו.

        הוא עוד לא ידע שבעתיד הלא רחוק בנו יסגור מעגל ויחזור למקום בו המשפחה ידעה את ימיה היפים ביותר. יותר מ-20 שנה אחרי שסיים קדנציה מופלאה בעיר האיטלקית הפסטורלית, שעדיין חיה ונושמת כדורסל, הכל צף מחדש. דיי ג'וניור התקבל על ידי קרוב לאלף אוהדים נרגשים באימון הבכורה, לא לפני שערך סיור קצר בעקבות הזיכרונות מפעם. הוא עצר בביתו הישן, שב לגן השעשועים השכונתי בו בילה בתור זאטוט וחזר לאולם הנטוש בו אביו הפך לאגדה.

        מעטים בעיר שכחו את רגעי האושר שהסב להם אביו, אבל כמעט הכל השתנה מאז. מההילה שעטפה את הליגה האיטלקית, שקיבצה אליה בזמנו את מיטב כוכבי היבשת, לא נותר זכר. מפזארו, בעבר מועדון פאר שנאבק מדי שנה על האליפות, נותר רק השם.

        אבל זה לא הופך את זה לפחות מרגש.

        דארן דיי, וושינגטון בולטס (AP)
        הזכרונות צפים. דארן דיי, עם הכדור (צילום: AP)

        מספרים שעד היום הרוב המוחלט של תושבי פזארו יודעים לזהות את דארן דיי. הסיפורים על הקבוצה המיתולוגית ההיא, זו שבסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90 זכתה בשתי אליפויות וגביע, עוברים מדור לדור. גם בשנים האחרונות, בהן מועדון הכדורסל בקושי סוגר את החודש, הוא נותר מקור הגאווה העיקרי. בזמנו התהודה סביב הקבוצה כבר הובילה לטירוף מוחלט.

        דיי, סמול פורוורד חזק ומאסיבי, היה הפנים שמאחורי ההצלחה. הוא הגיע לאיטליה אחרי חמש עונות סבירות בוושינגטון, שיקגו ובוסטון – בהן לא הצליח לעמוד בציפיות הגבוהות ממנו, ציפיות שגדלו משמעותית בעקבות הזכייה ב-MVP במשחק האול-אמריקן ב-1979, בו כיכב מול כישרונות על דוגמת דומיניק ווילקינס, אייזאה תומאס ורלף סמפסון. סביבו נבנה סגל מלא בפועלים שחורים – וולטר מאניפיקו ואריו קוסטה בראשם – ועליו הונח נטל הקליעה, אותו קיבל ברצון. זה התברר כשידוך משמיים כבר מהרגע הראשון. הוא הוליך את פזארו לזכייה באליפות כבר בעונתו הראשונה והמשיך משם לארבע עונות נוספות, בהן הוסיף למאזנו עוד אליפות, גביע איטלקי ושתי הופעות בגמר גביע קוראץ'. אחר כך המשיך לשתי עונות בסיינה ואפילו בילה שתי קדנציות בגליל עליון ומכבי ראשון לציון, עד שתלה את הנעליים בקיץ 1997.

        דארן העביר את השרביט לאוסטין, שניסה לחקות את אביו מגיל צעיר, אך פיתח סגנון שונה לחלוטין: בעוד אביו התבסס על אתלטיות, הוא התבסס על קליעה מבחוץ. רק בגיל 16 אוסטין ניצח את אביו לראשונה באחד מתוך מאות משחקי האחד-על-אחד ביניהם, שהתנהלו תחת אווירה מתוחה למדי. דארן נהג להקניט את אוסטין על מנת לפתח בו מידה של קשיחות, אך זה לא התקבל ברוח טובה. פעם אחת, סיפרו השניים בראיון משותף לאתר ה-NBA, זה אפילו נגמר במכות. "הוא היה קשוח איתי, אז רציתי להחזיר לו פעם אחת ולתמיד. מאז הפסקנו לשחק זה מול זה. למה אנחנו צריכים את הצרות האלה?", אמר אוסטין.

        צפו בדארן דיי מככב במדי פזארו

        הביקורות ששמע אוסטין מאביו ילוו אותו מקרוב גם בהמשך הקריירה. אוסטין נודע כבר בתיכונים ככישרון מבטיח, עם סט יכולות אפילו מרשים יותר משל אביו באותו גיל. הוא היה ארוך מאוד (2.11 מטר), הייתה לו יד קטלנית, שליטה בכדור וחכמת משחק שלא אופיינית לגילו. ובכל זאת, משהו היה חסר. השילוב בין מבנה גוף כחוש מדי לאופי "טוב" מדי העלו תהיות לגבי יכולתו לעשות את קפיצת המדרגה במקצוענים. לפני דראפט 2009, אליו יצא בתום שנתיים מוצלחות בגונזאגה, דווח ב-ESPN כי "מקבלי ההחלטות ב-NBA משוכנעים שדיי אחד הכישרונות הכי גדולים בדראפט, אבל עוד לא בטוחים שהוא מסוגל לחטוף מכה חזקה ולהמשיך לעמוד".

        הפריכות המנטלית הזו באה לידי ביטוי באופן קיצוני למדי באימוני הניסיון שקבוצות ה-NBA עורכות למועמדים להיבחר בדראפט. באימון של ברוקלין דיי נאלץ להתמודד עם אחד, עומרי כספי, שנתן לו שיעור בכוח רצון ועל הדרך שלח אותו לבית החולים. "המצ'אפ בין דיי לכספי הפך להיאבקות. כספי הראה איך גברים צריכים לשחק, ופשוט זרק אותו ממקום למקום", נכתב ב'דראפט-אקספרס'. "כספי בחור רזה בעצמו, אבל זה פשוט לא היה כוחות. בשלב מסוים כספי פתח לדיי את השפה, והוא נזקק לתפרים. הוא פשוט כיסח אותו ללא רחמים, והיה ממשיך ככה כל הערב אם בנטס לא היו אומרים לו לעצור".

        בסופו של דבר דיי נלקח בבחירה ה-15 על ידי דטרויט, שכבר החזיקה פורוורד שדוף בדיוק במודל שלו, טיישון פרינס, אך סימני השאלה הללו לא הוסרו. המחסור החמור של דיי בפיזיות הפך כבר לבדיחה אצל הפיסטונס. "אוסטין יכול להיות שחקן נהדר עבורנו, אבל כדי שזה יקרה, הוא חייב להתחיל לאכול", אמר ג'ו דומארס. דיי אפילו הפך לכוכב רשת בנסיבות משעשעות: אחרי שלשה קריטית שלו מול אינדיאנה בדקת הסיום, חבריו קפצו עליו משמחה בדרך חזרה להגנה. התוצאה? נפילה כואבת, כמעט פציעה וסרטון ויראלי עם בדיחה על חשבונו.

        אוסטין דיי, דטרויט פיסטונס (AP)
        אם לא תאכל, איך תגדל? דיי עם טייסון פרינס (צילום: AP)

        דיי הפך לעלה נידף לא רק פיזית, אלא גם מנטלית. בשלב מסוים הרכות המוגזמת שלו העבירה את מאמן הפיסטונס לורנס פרנק על דעתו, והוא החליט להוציא אותו מהרוטציה. "עד שאוסטין לא יוכיח לי שהוא נלחם, הוא לא ישחק", הצהיר בכעס. "הוא חייב להבין שזו מלחמת הישרדות. הדבר הכי גרוע עבור שחקן משלים ב-NBA הוא לשחק בלי ביטחון. אם תהסס, יאכלו אותך חי. לצערי, זה קורה לאוסטין יותר מדי פעמים. לעזאזל, הוא כבר הגיע לכזה חוסר ביטחון בקליעה שלו, שהוא עושה הטעיות קליעה לעצמו. לא אכפת לי אם אתה מחטיא או עושה טעות, כל מה שאני צריך זה שתשחק חזק, שתתחרה".

        הוא שרד ארבע שנים בדטרויט (במהלכן רשם קדנציה קצרה ולא ממש מוצלחת במדי חימקי מוסקבה במהלך שביתת השחקנים), הועבר לממפיס, ניסה את מזלו בטורונטו וקיבל צ'אנס אחרון בסן אנטוניו, אך לא הוכיח שהוא באמת מסוגל להשתלב ב-NBA.

        מה שככל הנראה גרם ליתר הקבוצות לוותר סופית על הניסיון להפוך אותו לשחקן מן המניין הם ציטוטים של מאמן הכושר של דטרויט, שסיפר על נסיונותיו להוסיף מאסה לגופו הצנום של דיי. "אוסטין היה עד כדי כך נואש, שהוא ביקש ממני טיפים איך להאט את המטבוליזם שלו", אמר. "אני בכלל לא בטוח שהגוף שלו בנוי לעמוד בעומסים של עונת NBA מלאה. הוא יכול לעלות עשרה קילו בקיץ ולבוא במשקל הנכון לתחילת העונה, אבל בגלל לוח הזמנים הצפוף והעומס הפיזי, הוא יוריד 15 קילו עד הפלייאוף. הגוף שלו בנוי בצורה כזו שאם אין לו זמן התאוששות, אם הוא רץ ופעיל כל הזמן, הוא נשאר רזה באופן קיצוני".

        אוסטין דיי, טים דאנקן, סן אנטוניו ספרס (AP)
        לא הצליח להשתלב. דיי בסן אנטוניו (צילום: AP)

        אז דיי הבין את המסר. בקיץ האחרון שכר סוכן אירופי מתוך כוונה לתקוע יתד ביבשת הישנה. תחילה פזארו לא נראתה כמועמדת ריאלית לקלוט אותו, בעיקר בשל דרישות השכר של דיי. אך זמן קצר לאחר מכן האופציות של דיי הלכו והצטמצמו, ואיתן גם דרישות השכר הצטמקו. דיי הוצע לכמה קבוצות יורוליג כולל מכבי תל אביב, שנפנפה אותו אחרי ששמעה את חוות הדעת הספקנית מאנשי חימקי מוסקבה. מכאן הדרך חזרה לפזארו הייתה קצרה במיוחד.

        "תמיד ידעתי שאחזור לכאן. אמרתי לאבא שלי שזה יקרה, אבל הייתי בטוח שהחלום יתממש רק בסוף הקריירה. לא דמיינתי שזה יקרה בגיל 27", אמר עם הצגתו, בה קיבל את גופייה מספר 9, אותה גופייה ששימשה את דארן. "אני יודע, בדרך כלל שחקנים שהם בנים-של מתרחקים כמו מאש ממה שאבא שלהם ייצג. גם אני רציתי לעמוד בפני עצמי ולא להיזכר רק בגלל אבא שלי, אבל ההזדמנות לשחק כאן כל כך ריגשה אותי, שמחקתי הכל. הלוואי שאוכל להגיע אפילו לחלק קטן ממה שאבא שלי הגיע אליו כאן".

        במשך כל השנים הללו – גם כשפזארו דעכה וירדה מגדולתה – האוהדים המשיכו להתרפק על הזיכרונות. הקהל ממשיך למלא את היציעים, ומעמיד כבר כמה שנים את הממוצע הגבוה באיטליה והגבוהים באירופה במשחקים ביתיים. בואו של דיי רק העצים את החוויה. אוסטין כבר כמעט שבר את השיא של אביו כשמול בולוניה קלע 28 נקודות והוריד 16 ריבאונדים בדרך ל-40 נקודות מדד, 8 פחות ממה שדארן השיג במשחקו הטוב ביותר באיטליה.

        אוסטין דיי, פזארו (אתר רשמי)
        נערץ כמו אבא שלו. דיי (צילום: האתר הרשמי של פזארו)

        דיי רחוק מלבייש את הפירמה: הוא מוביל את הליגה האיטלקית בנקודות עם ממוצע של 20.8 למשחק, ממוקם שני בממוצע הריבאונדים עם 9.3 ומוסיף לשורה הסטטיסטית המרשימה שלו גם 1.8 חטיפות ושני אסיסטים, אבל הסיטואציה שלו שונה בתכלית. בעוד אביו נאבק על אליפויות ותארים, דיי מנהל כמעט לבדו מלחמת הישרדות. בדרך לשם הוא מנסה בעיקר לשנות אחת ולתמיד את תדמית החלשלוש שנוצרה לגביו. "התחלתי לאהוב לנהל טראש טוק עם יריבים. אם מישהו אומר לי משהו, הוא מיד משלם על כך", אמר.

        כמעט מדי יום הוא מקבל טיפים מאביו, שעדיין מתקשה להבין כיצד אחרי 30 מחזורים פזארו נמצאת בסכנת ירידה, עם מאזן 21:9 בלבד. דיי יודע שכבר הרוויח לעצמו את החוזה הבא – מספרים שקבוצות בכירות ביבשת, כולל מילאנו, נמצאות בעקבותיו – אך בכל זאת משקיע מאמצים כבירים כדי להשאיר את קבוצתו האהובה בסרייה A. "אם נרד ליגה, זה יהיה אולי הרגע הכי עצוב בקריירה שלי", אמר לאחרונה. "באתי לכאן כדי לחוות מחדש את האושר שהרגשנו פעם, ואם זה ייגמר ככה, זו תהיה טרגדיה".