אין הנמר: ה-11 של השבת, על הפועל חיפה, מאבקי התחתית והמלצה לתושבי באר שבע

לפייסבוק של יוסיפון

ליטל (לי'ל) סבסטיאן היה סוס מיניאטורי בעיירה פיקטיבית - פוני, אינדיאנה. בעברית שם המקום הולם עוד יותר את סוג החיה, ואכן, סבסטיאן הקטן הפך למיתוס לעיירה, כפי שראינו בסדרה Parks and Recreation (ניק אופרמן בתפקיד הורס - מומלץ). כשנפטר סבסטיאן הקטן, בסוף העונה השלישית, נערכת לו אפילו הלוויה, ושיר נכתב לכבודו ולזיכרו.

הסגידה, הגאווה והזהות - בחרו מה שבא לכם - לגבי חיות, חורגת מגבולות הבידיון. ספרד מזוהה עם שור, סין עם פנדה (אם דוקטור גוגל לא הטעה אותי), אוסטרליה עם קנגרו וגם עם קואלה. אז למה בבאר שבע כל כך מתביישים בגמל?

בסוף השבוע זעמו בבירת הנגב, בין היתר בגלל טור של פובלציסט שמתגורר בגוש דן. זה לא המקום לביקורת תקשורת, ולכן נתעסק כאן בצד הנפגע. ראשית, נבהיר: אין שום הצדקה להעלבות כוללות על באר שבע ותושביה. מי שלא ביקר בעיר לאחרונה, יכול לחשוב מה שבא לו ולכתוב מה שבא לו. המלצה שלי - ביקור יפתח עיניים, העיר בפריחה עצומה. אבל עלבונות אלה מתחברים לעלבונות נוספים של אנשי העיר. שם, למשל, נעלבים לעתים גם כשמכנים אותם דרומיים, ואפילו - רחמנא לצלן - כשמנכסים אליהם קשר לגמל.

למה?

בישראל אין גאוות יחידה, כמעט בשום נושא. למה כשמדברים על ספרד מדמיינים שור, וזה בסדר, וכשקוראים לבאר-שבעים "גמלים" זה אנטי פוליטיקלי-קורקט? מה לעשות - העיר מזוהה עם גמל. מה לעשות - זו פריפריה. בסופו של דבר, הכול בעיני המתבונן; העלבון בעיני הנעלב.

אני נולדתי וגדלתי במושב בן עמי. איפה? ליד נהריה. איפה? כמה קילומטרים מלבנון. אתם יודעים כמה פעמים שמעתי את המילים "זה חור"? הרבה. כמה פעמים נעלבתי? אפס. למה? כי זה חור (הכול יחסי, כמובן). מושב קטן, קצת יותר משעה וחצי נסיעה מתל אביב, במונחים ישראלים - חור. אפשר להיעלב, ואפשר להתלהב. כי חור, משמעותו גם מרחבים, ושקט, ועוד יתרונות רבים.

אנשי באר שבע - אל תבחרו להיעלב מאנשים שמקטלגים אתכם. תהיו גאים בקטלוג. אתם גרים בעיר שהיא פריפריה, בדרום הארץ, בקרבת מדבר, ויש באיזור גמלים. תתעודדו מזה שהקבוצה שלכם מייצגת עיר, והעיר קבוצה - זה דבר שאין ביותר מדי מוקמות בארץ. אין לכם דרך הולמת להעליב בחזרה את אוהדי הקבוצות מגוש דן, כי להם אין קבוצה שמייצגת משהו פרט לעצמה. לכם יש משהו להזדהות איתו - אפילו כמה דברים - וזה דווקא יתרון. אל תחפשו את המחמאות ואת האישורים של אף אחד, ואל תיעלבו מכל פובלציסט ומכל טוקבקיסט. אם אתם חושבים שאתם גרים במקום נהדר - ונראה שבאר שבע עונה להגדרה או לפחות דוהרת אליה - זה צריך להספיק לכם.

וגמל זו חיה אדירה (כמעט כמו סוס מיניאטורי).

מאז שיוסי אבוקסיס הגיע לסכנין, הקבוצה שלו במקום הרביעי באחוזי הצלחה (61.5%), ובמקום השלישי בספיגות (8; אחרי משחק העונה בטרנר הוא אולי אף יתקדם מעלה בדירוג זה). המהלך הזה מסתמן לא רק כחילוף המאמנים היחיד שעבד העונה, אלא כמהלך שהתניע לאבוקסיס את הקריירה. עבודה פנטסטית שלו.

אחרי צפייה בהילוכים החוזרים, נראה שצוות השיפוט בראשות רועי ריינשרייבר טעה בפסילת הגול של בית"ר ירושלים בדקה ה-61. טעות משמעותית מאוד, אין ספק. אבל: נראה היה שבית"ר - השחקנים על הדשא והמתלוננים מחוץ לו - סיימו לשחק בדקה ה-61. הטעות היתה כאליבי. השופטים טעו, אבל הם בסך הכול מנעו 0:1. הם לא פספסו כיסוי של עמאשה דקה לאחר מכן, לא נגחו רע או יצאו רע בגול של אזולאי, לא היו אחראים לכך שלהוציא את הדקה ה-61 בית"ר לא בעטה למסגרת, ואפילו לא החליטו שבית"ר תעלה על הדשא בלי השחקן הכי טוב שלה בביקור הקודם בדוחא - עומר אצילי. תנמיכו את האש, בבקשה.

אי הגעת הקהל הבית"רי לדוחא ראויה, ואתמול הזרקור כולו הונף לעבר אוהדי סכנין.

לצערם.

כי עכשיו הכול בלט, ועכשיו הכול ייפול עליהם, ובצדק. נאצות, יריקות, השלכות חפצים, וכל זה בלי התגרות ובלי "אויב". ובגלל שלא נראה שבמועדון יצליחו להביא את האחראים הספציפיים לדין, נראה שהמועדון יישא בתוצאות. ובגלל שלא נראה שבמועדון יצליחו להשתלט על הקהל הזה במפגש הזה, נראה שבפעם הבאה שבית"ר תצא למשחק חוץ מול סכנין, האוהדים שלה כן יוכלו להגיע. כי הוא לא ייערך בסכנין.

ונעבור למד כוח בתחתית - מהקבוצה שהכי קרובה לים ועד הקבוצה שהכי קרובה ללאומית

פדרו גלבאן הנפלא כבש את ה-83 שלו בליגה הבכירה. במידה מסוימת, מקרה פדרו מזכיר את מקרה זהבי. הוא תקוע בין רמות, ולכן נשאר כאן, בליגה בה קל לו להיות דומיננטי, בקבוצה בה הוא שלוש רמות מעל כולם. זהבי על סף שבירת שיא מיתולוגי, והנה הצהרה - את השיא של גלבאן, 83 שערי ליגה לשחקן זר - אף זר כבר לא ישבור.

אלי גוטמן סבל מהפועל כפר סבא יותר משסבל מנבחרות רוסיה, בלגיה וכן, גם אזרבייג'אן. אבל הוא והפועל תל אביב סוף סוף ניצחו את הירוקים בליגה (פעם ראשונה מאז 2006 - 0:1 של אליניב ברדה), סימנו וי על המשחק הכי קשה (על הנייר) בפלייאוף, והרגל כבר מרגישה את החול. בלטו לטובה הבעיטות של האדומים מחוץ לרחבה. כנראה זכרו שם את הבעיטה של רייכרט, שהכניעה את כפר סבא בגביע (לפני המהפך). ניקוליץ' בעט שלוש פעמים מרחוק במהלך שהוביל לשער הראשון, שיימן הוסיף שיגור, וניקוליץ' חתם. סקאוטינג נהדר או מקריות? נתראה במחזור הבא.

גולדנברג נכנס למגרש ברגל ימין, הוציא חולצה ממכנס, את מגרלשוילי מאיפוס והקפיץ את מכבי פתח תקוה לעונת 2016/17. יופי של חילוף של דני גולן, שהתקשה להסתיר את הרטיבות בעיניו.

שלומי דורה בקרית שמונה: 1:0, 2:0, 3:0, 0:0. ארבעה משחקים, נקודה אחת, אפס גולים. איזי שרצקי הודה שעשה הרבה טעויות העונה, ואולי זו תתברר כעוד אחת. נכון, דורה הציל את עכו באופן מופתי בעונה שעברה, אבל הנה ההתחלה שלו שם: גול אחד בשבעה משחקים. מזכיר, לא? בהמשך, כמובן, הגיע השיפור המטאורי. הבעיה: הפעם, בניגוד למהפך בעכו, אין לו את הזמן.

בפוקר אומרים שאם אתה לא מזהה את הפראייר בשולחן, כנראה שאתה הפראייר. ונראה שכפר סבא הגיעה לפלייאוף התחתון והיא לא מזהה מי הפראיירית. נרא היה שלחטוף שלישייה מהפועל תל אביב זה תענוג ששמור רק לבני יהודה, אבל הירוקים הציגו נרפות ורופסות, ובשבוע הבא תוכל לזכות במקום הראשון בדירוג הזה.

האירוניה - שני פליטי הפועל באר שבע רצו על הדשא מול מכבי פתח תקוה. האחד - רועי גורדנה - הכריע; השני - שלומי ארבייטמן - חטף צהוב וכדור לפנים. בינתיים, שום מהלך של יואב כץ לא עובד. האיש מעמיד תקציב מכובד ביחס ליריבותיו לתחתית, ולמרות זאת, בכל שנה מסתבך בביבים. את בנין החליף בגלל שטויות, ואת 40% ההצלחה של בן מרגי המיר ב-8.3% של אלי כהן. כץ מאמין אדוק בהווי ורוח, עושה הפעלות, מנגן שירים של רוקי, אבל כנראה ששום דבר לא מהווה תחליף לניהול קרוב ואמיתי. כשכץ הגיע לפודקאסט "הפודיום" הוא הסביר שהשיר האמור לימד אותו לחפש את האיי אוף דה טייגר אצל השחקנים שלו. אתמול, עוד אירוניה, הנמר היחיד השתכן כמה מטרים ממנו.

orenjos@walla.co.il