הסיטואציה החדשה של מאור בוזגלו, סותם החורים של פטר בוס: שימו לב אליהם

בווידאו: משדר הספורט היומי

באקט התנכ"י, ליגת העל שלנו פוצלה לשניים וכבר במחזור הראשון של הפוסט סיזן נקבל דווקא את הצד הרע של הסיפור. שלושה משחקים בלבד ייערכו במחזור הקרוב כשלקבוצות הפלייאוף התחתון תינתן האופציה לנוח ולאגור כוחות לפני שייכנסו למאבקים נגד הירידה. זה היה התירוץ, בפועל, מדובר בדיכאון די רציני לאוהדי שמונה הקבוצות הפחות טובות בליגה. אז מה יהיה לנו השבוע? הפועל באר שבע תנסה להתאושש מול רעננה, סכנין תנסה לעקוץ גם את מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים תארח את מכבי חיפה. בנוסף, יש גם כמה סיפורים, למרות מיעוט המשחקים, שחמקו מתחת לרדאר. הנה הם.

מי שהיה הכוכב של העונה שעברה בבאר שבע זז מעט הצידה העונה. גם בגלל פציעה, אך גם בגלל דומיננטיות של שחקנים אחרים. ואולי זה דבר טוב מבחינת הפועל באר שבע. עובדתית, ההובלה שלו לקחה את הקבוצה למקום השני, ואילו התמיכה שלו מוליכה אותה למקום הראשון.

בוזגלו שיחק ב-17 משחקי ליגה העונה (90 דקות רק בשישה מהם) וכבש רק ארבעה שערים. עם זאת, ארבעת השערים שכבש היו קריטיים והביאו נקודות באופן ישיר. בכל המשחקים הללו, הוא היה פחות דומיננטי ממה שהיה רגיל בעונה שעברה. במשחקים האחרונים אפילו נוצר מצב בו או הוא או אנתוני וואקמה צריכים לשחק במרכז, וזה עובד פחות טוב עבור ברק בכר.

מאור מליקסון בתחילת העונה ו-וואקמה בשלב הנוכחי עושים עבודה גדולה מבחינת בניית המשחק. קשה למצוא ביטוי לכל כך הרבה כישרון וכדי למנוע עומס, מישהו צריך לקחת צעד אחורה. בתור המנהיג של הקבוצה, יכול להיות שבוזגלו יעשה דבר חיובי אם ייקח זאת על עצמו לקראת הישורת האחרונה של העונה. תמיד יהיו לו את הבעיטות החופשיות, את זה אי אפשר לקחת לו. בשבת הוא פותח את הפלייאוף העליון מול הפועל רעננה, מהראן ראדי חוזר לכשירות ו-וואקמה הוכיח סופית מול סכנין שהוא יותר יעיל באגף. בוזגלו יצטרך לבצע התאמות ולהמשיך להיות יעיל איפה שהוא טוב כדי למקסם את התפוקה שלו.

קצת מפתיע, אבל מהרגע שוויאם עמאשה איבד את מקומו בהרכב של בני סכנין, הקבוצה פורחת. הסקורר הבולט של הקבוצה (שמונה שערים העונה) ירד לספסל אחרי הניצחון בפנדלים על סקציה נס ציונה בגביע ופתח מאז רק במשחק אחד. המאזן של סכנין במשחקים הללו עומד על חמישה ניצחונות ללא ספיגה ותיקו מול הפועל באר שבע בטרנר.

עמאשה עלה מהספסל בחמישה מהמשחקים הללו וכבש פעמיים. עושה רושם שהוא יודע להפריד. הוא מבין מה טוב לקבוצה ושומר על התפוקה שלו מבחינה מספרית, למרות ירידה משמעותית בדקות המשחק.

אחרי התיקו בבאר שבע, סביר להניח שפיראס מוגרבי, שלומי אזולאי ויובל אבידור ישמרו על מקומם בהרכב גם במשחק בבלומפילד מול מכבי תל אביב. עמאשה יצטרך לעלות שוב מהספסל ולעשות את מה שהוא יודע. יכול להיות שההחלטה הזו של יוסי אבוקסיס להוריד אותו לספסל, אפילו תאריך לו את הקריירה.

אנחנו נמצאים ימים ספורים מהזימונים של אלון חזן לסגל הנבחרת למשחק מול קרואטיה. וכן, בוריס קליימן חייב לקבל את האפודה במשחק הזה, ולא רק בגלל המצב והחולשה של יריביו, אלא בעיקר בשל היכולת שלו.

קליימן ספג שער אחד בלבד בחמשת המשחקים האחרונים של בית"ר ירושלים, הוא אי של יציבות ובהחלט לא מסתמך רק על ההגנה החזקה שלו. הוא מביא נקודות לבית"ר ואם ינצח את מכבי חיפה ביום שני הקרוב, יוכל כבר להתחיל לחגוג את המקום השלישי.

בשני משחקי הליגה מול החיפאים, בית"ר ניצחה 0:2 ו-0:3. במשחק הגביע הירוקים יצאו עם ידם על העליונה. הפעם, שוב בטדי, זה הזמן גם לסגור את הכרטיס לאירופה וגם לשים סטמפה סופית ולשריין את האפודה והכפפות לקראת הקמפיין הבא של הנבחרת.

המשחקים הראשונים של הקשר/מגן/כלבויניק במכבי תל אביב היו פשוט אדירים. נראה שהוא התחבר במהירות ושהוא יודע להתאים את עצמו לכל מצב ולכל תפקיד. במקום שהעלייה תהיה מטאורית, היא פשוט נעצרה וריקן הפך לסוג של סותם חורים אצל פיטר בוס.

ריקן רואה מגרש בשבועות האחרונים רק בתור מגן שמאלי ובעיקר בגלל הפציעה של עומרי בן הרוש. הוא לא בולט ולא תורם, וברוב המשחקים הוא לא משלים 90 דקות. אז מה קרה לשחקן שהיה אקס פקטור בצ'מפיונס? איך קרה ששחקן שנתן אופציה התקפית מעניינת בקישור הפך לצל הגנתי שמתנדנד בין הרכב לספסל?

לא נעים להיות סוגר חורים, גם לא נעים לדעת שלא תשחק יותר בתפקיד בו פרחת (נוסא ומדוניאנין כשירים) והדרך לקבל לגיטימציה בתפקיד חדש היא ארוכה. מכבי תל אביב תארח את סכנין בשבת, וכהרגלה, ככל הנראה תשב עליה. משחק מצוין לעשות רושם ואולי להמשיך לקבל דקות גם אחרי שבן הרוש יחזור.

ברוך הבא לליגה, עטאא ג'אבר. אחרי 15 הופעות, הקשר הצליח סוף סוף לכבוש את השער הראשון שלו העונה בדרבי מול הפועל חיפה. ג'אבר כבר לא בן 18. הוא שחקן בן 22, שקיבל את המושכות באחת הקבוצות הגדולות בארץ ואמור להתחיל ולספק קבלות. אולי השער הזה יפתח את הסכר.

אולי זו ההיעדרות של לודוביק אוברניאק הדומיננטי, אולי זה הפוקוס על גילי ורמוט ויוסי בניון ואולי זו החולשה של הפועל חיפה, אבל בדרבי הוא נראה כמו השחקן שמדברים עליו בשנתיים האחרונות. אגב, בשלושת המשחקים האחרונים של קבוצתו הוא השלים 90 דקות. התוצאות: 0:3 על מכבי נתניה, 1:4 על בני יהודה בגביע ו-2:3 בדרבי. אולי רוני לוי הבין שאמונה עיוורת בג'אבר יכולה להשתלם.

אחרי שלושה משחקים קצת יותר פשוטים, הוא ייצא לטדי, במגרש שעושה חיים קשים מאוד לשחקנים כמו ג'אבר. בואו נראה אותו ממשיך את היכולת מהשבועות האחרונים ומתחיל לספק גם מספרים באופן יציב.

עופר ורטה - שוב 90 דקות סולידיות ויציבות נגד מכבי פתח תקוה. לא משחק גדול, אך הוא בהחלט לא נקודת החולשה של הפועל תל אביב.

מהדי זועבי - קיבל 90 דקות בסיטואציה לא נעימה, ולמרות ששני הגולים שספג מבית"ר ירושלים לא היו באשמתו המלאה, יש לו חלק קטן בהם. הופעה לא מספיק טובה.

גל אלברמן - 72 דקות טובות מול הפועל כפר סבא. המשחק התפתח בצורה שאפשרה לו בעיקר לעבוד על התיאום עם מדוניאנין, שנראה טוב.

משה מישאלוב - 90 דקות מול מכבי נתניה. עזבו אתכם היכולת (לא היה לו חלק בגול שספגה קבוצתו והוא אפילו היה לא רע), פשוט שערורייה שמרשים לו לשחק. כן, גם חמישה ימים אחרי זעזוע מוח זה עדיין מסוכן.

אופק פישלר - רחמים על הילד. 90 דקות ושער עצמי שירצה לשכוח בדרבי החיפאי. הוא עדיין לא ברמה הזו, אולי בעונה הבאה.