הפועל באר שבע? זיו אדלר מפחיד את מכבי תל אביב הרבה יותר

בווידאו: כל הצהובים של טל בן חיים

זה היה לפני שנה. אמצע מרץ, וזיו אדלר הגיע לקרית שלום. השופט הספיק לנהל שלושה משחקי ליגה של מכבי תל אביב עד אז בעונה, בכולם הצהובים הפסידו - 3:2 בבאר שבע, 2:1 בקרית שמונה ו-2:0 מול הפועל חיפה. המיצים רק החלו לבעבע. וכשאדלר הגיע למתחם האימונים, כדי להסביר על ריענון בחוקת המשחק, אחד השחקנים סינן: "רק שלא נפסיד גם באימון".

"יצא לכולנו לראות איך דברים נראים מנקודת מבטו של השופט", אמר אז טל בן חיים, והוסיף: "אני לא מקנא בהם ולא הייתי רוצה להיות בנעליים שלהם".

אותו טל בן חיים, על כרטיסו הצהוב ב-0:5 מול הפועל כפר סבא, היווה את נקודת הרתיחה ביחסי מכבי תל אביב-זיו אדלר. כשהפועל תל אביב לא באותה הספירה, והפועל באר שבע לא באותה הגיאוגרפיה, נראה שהצהובים מצאו לעצמם נמסיס חדש.

הפודיום - כל הטורים וכל הפודקאסטים
לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

אחרי אותו ביקור, הם נפגשו שוב, מכבי ואדלר - שוב באיצטדיון בחיפה. הפעם הצהובים פגשו את מכבי חיפה. ערן זהבי כבש את ה-26 שלו, והיה רחוק חמישה שערים משבירת השיא העונתי. אבל בדקה ה-34 הוא חטף צהוב, החמישי שלו, שגרם לו להחמיץ משחק. במסדרונות סמי הוא היה עצבני על אדלר, ולא רק הוא.

ואז הגיע גמר הגביע, והדבר המעניין ביחסי מכבי-אדלר התרחש לפני המשחק. הדיווחים שיצאו ממכבי גרסו: הצהובים חוששים מהשיבוץ הזה, ואף שוקלים לבקש לפסלו. הם כמובן לא דרשו זאת בסופו של דבר, אבל המסר יצא. גורמים במכבי לא מסמפטים את אדלר. שחקנים במכבי לא מסמפטים את אדלר.

הגיע המשחק האחרון מול הפועל כפר סבא. 0:5? בן חיים שגרר צהוב שמיני הכשיל את מאוויס צ'יבוטה בדקה ה-59, מנע התקפה מתפרצת וספג כרטיס צהוב.

במכבי השתוללו. טב"ח2 והחבר'ה על הדשא, אבל גם אנשי הספסל ושאר הגורמים הרלוונטיים. בצעד די נדיר גורמים בשורות האלופה החלו להוציא דברים לתקשורת, בעוד המשחק בעיצומו. "ידענו שתהיה לנו בעיה כשראינו את המינוי של אדלר", אמר מקור במכבי ליניב טוכמן. "כבר שנים שיש לנו בעיות איתו. הוא בא עם הצהוב מהבית". אותם גורמים הם לא ספונסר משני ולא אוהד מוכר - אלו אנשי מועדון, וכן, גם ג'ורדי קרויף היה שותף לטרוניות הפנימיות.

זה לא נפסק שם. אנשי מכבי ושחקני האלופה המשיכו לעסוק השבוע בסוגיה. הם חזרו למאזן שלהם עם אדלר בשתי העונות האחרונות, הזכירו לכל שואל על מקרים ספציפיים - לטענתם השער של ברדה בווסרמיל בעונה שעברה נכבש ממצב נבדל; לטענתם, כרטיסים צהובים שנשלפו על ידי אדלר לאיגייבור ולטל בן חיים, העונה מול באר שבע, לא היו צריכים להישלף. לטענתם, היתה עבירה על אלברמן לפני השער של מליקסון במשחק האחרון בין הקבוצות; לטענתם, זה לא הצהוב האחרון ששבר את גב הגמל - לטענתם, הוא שבור עוד מקודם. במכבי, שוב, עשו הכול פרט להגשת תלונה רשמית לאיגוד.

לפי טבלת משחקי הליגה והגביע של מכבי תל אביב בשתי העונות הרלוונטיות, ניתן לראות שאכן - כשאדלר מנהל את משחקי מכבי תל אביב (והוא עושה זאת יותר מכל שופט אחר), ההצלחה שלה מתחת לממוצע. אבל יש דברים מעבר.

אדלר - לפי היחס באיגוד ולפי המשחקים שהוא מקבל - הוא מבכירי השופטים בישראל אם לא הבכיר שבהם. הוא מקבל הכי הרבה משחקים מרכזיים, והוא שופט הכי הרבה משחקים של מכבי תל אביב. למעשה, הוא שופט, לרוב, את המשחקים ה"קשים" יותר של מכבי תל אביב. בקרית שמונה. בווסרמיל. בחיפה. בדרבי. קחו את וקסברגר, למשל: עמו, לצהובים יש 100% הצלחה בשנתיים האחרונות, אבל הם עשו זאת בשני משחקים מול אשדוד ובמשחק נוסף מול הפועל כפר סבא.

באיגוד השופטים לא אהבו את העליהום התקשורתי הזה, ושם מחמיאים לשיפוט של אדלר - כמו שעשו לא מעט בשנתיים האחרונות. "אדלר שפט את מכבי גם ב-0:3 על אותה כפר סבא בגביע, ואז אף אחד לא התלונן על כלום", אמר גורם באיגוד. "הוא שופט משחקים של מאבקי אליפות, ואולי בגלל זה אחוזי ההצלחה של מכבי רעים יותר במשחקים האלה". אגב, בעשרת המשחקים המדוברים, אדלר הרחיק רק שחקן אחד של מכבי - ניקולה מיטרוביץ', ולא שרק לפנדלים נגדה; לטובתה שרק לשלושה פנדלים. בעונת 2012/13 שפט את מכבי בשלושה משחקים - בכולם ניצחה. עונה לאחר מכן שפט באחד - 2:2 בקרית שמונה. גורם באיגוד הסביר שעל כל טענה של הצהובים אפשר לענות בעובדת נגד. "במשחק בשנה שעברה בקרית שמונה", הוא אומר, "שער של מכבי החל מחילוץ כדור של אלברמן. זיו לא שרק, ומכבי, מהחילוץ הזה, כבשה".

מה שמכבי תל אביב עשתה השבוע הוא דבר מעניין מאוד. במועדון נקטו בדרך מחתרתית - הם רצו לשמור על פאסון רשמי ולא להגיש תלונה שתגרום להם להיראות "מקופחים", אך בכל זאת עבדו על מנת שעניין אדלר יעלה לדיון. האם הצליחו או לא - את זה נראה לפי השיבוצים הבאים. לפי גורם באיגוד, את משחק העונה בטרנר מתוכנן לנהל אלון יפת. אבל האם אדלר ישובץ למשחקי מכבי הבאים, או שהלחץ יעשה את שלו?

"השיבוצים של אדלר מדברים בעד עצמם", אומר מנכ"ל איגוד השופטים, יריב טפר. "בשלוש השנים האחרונות הוא העביר משחקים מרכזיים רבים, ובהצלחה, לרבות גמר הגביע - ושם מכבי תל אביב ניצחה את הפועל באר שבע. אדלר העביר גם את הדרבי התל אביבי, משחק בו ניצחה מכבי. הוא שופט בשל, בוגר, חכם ומקצועי - וזו הסיבה שהוא מנהל את המשחקים האלה".

ובכל זאת, האם השבוע האחרון ישפיע על ההחלטות שלכם?

"אצטט את הרמטכ"ל בדימוס דן חלוץ: כל ההתרחשות התקשורתית הזו - הפעם זו מכבי ופעם אחרת זו קבוצה אחרת - היא ברמת מכה קלה בכנף מבחינתנו. אנחנו לא מתייחסים לזה ברצינות, אלו ספינים תקשורתיים, שלא תמיד מגיעים מהגורמים הבכירים. אנחנו באיגוד מתייחסים רק לדברים קונקרטיים, ומעולם לא הועברה בקשה ו/או ביקורת רשמית על ידי מועדון מכבי תל אביב. מערכת היחסים בין המועדון לבין האיגוד יותר מטובה. כל מה שלא פורמלי, מבחינתי הוא ברמת הרכילות. לא שמעתי דבר ממרטין ביין, ולא מג'ורדי קרויף. כנראה שזה חלק ממלחמה פסיכולוגית, לאו דווקא כלפי האיגוד. השיבוצים יתבצעו אד הוק, פר משחק, ובהתחשב בכל סיטואציה. יש לנו אג'נדה באיגוד - מה שקובע זה רק התוצאות של השופט במגרש".

ממכבי תל אביב נמסר: "אנחנו לא מדברים על שופטים, במיוחד לא על זיו אדלר".

מעקב זהבי-אלמליח

"אתגעגע לסטייק טוב אחרי ניצחונות, ליריבים על המגרש, ליריבות מול מאמנים גדולים; אתגעגע להבין בליצים של היריבות, לקרוא את הסייפטי והליינבקר, לתכנן מהלכים ולראות אותם מתבצעים ביום ראשון, למסור לטאצ'דאונים, לבחור את הכדורים לפני המשחק, לנתח את המשחקים עם אבא שלי, לבדוק אחרי המשחק אם הג'איינטס ניצחו ולדבר עם איליי כששנינו עדיין על האוטובוס של הקבוצה שלנו; אתגעגע ללחיצת היד עם טום בריידי אחרי המשחקים ולכל האוהדים, בכל מקום, כולל לאלה של הפטריוטס בפוקסבורו. למדתי הרבה מהמעידות וההפסדים שלי והבנתי שהמשחק הזה נותן לי קול ומאפשר לי להביע דברים שהם גדולים יותר.

"היו שחקנים מוכשרים ממני, אבל אף אחד לא התכונן טוב ממני".

מסיבת העיתונאים בדנבר, ביום שני, בה הודיע פייטון מאנינג על פרישה מפוטבול, היתה עוד שואו טיפוסי של פייטון מאנינג. היה צחוק, היה רגש, היו עליות, היו ירידות, זה היה כתוב טוב, זה בוצע נהדר. אבל בעיקר ראו שם שני דברים: חוכמה והכנה.

טוני דאנג'י, המאמן שהוביל את פייטון לסופרבול הראשון שלו, עוד באינדיאנפוליס, אמר שהוא שחקן הפוטבול הכי חכם שראה אי פעם. ריצ'ארד שרמן, הקורנרבק הנהדר של סיאטל שפירקה את מאנינג בסופרבול לפני שנתיים, הסכים עם התזה.

מאנינג איש חכם, אבל זה השילוב עם ההכנה האולטימטיבית שיהפוך אותו לחבר היכל התהילה. עבור היריבות, הוא היה שונה, אוונגרדי, בלתי נסבל. גם כשקיבל מהלכים באוזנייה, כולם היו יודעים שזה לא נגמר שם. הוא היה מזהה את ההגנה שמולו, ומבין אותה יותר טוב משהיא מבינה את עצמה. ואז הוא היה משנה את המהלך, ושוב, ושוב, ושוב. ככל שהוא היה מתכונן אליה, כך לה היה קשה להתכונן אליו. ככל שהיה מתכונן טוב, היה מאלתר טוב יותר.

"הוא קבע את הסטנדרט לאיך שצריך לשחק את העמדה הזו", נפרד הנמסיס על המגרש והחבר מחוצה לו טום בריידי ב-MMQB, השבוע. "חיקיתי את הסגנון שיצרת וזה הוציא את הטוב ממני", קאם ניוטון, שהפסיד לו בסופרבול האחרון, כתב באינסטגרם. הסגנון? "הכנה". הכנה, הכנה, הכנה.

ברוס פלדמן מ-FOX חזר לימי הקולג' של מאנינג, בטנסי. הוא פגש את טוני מופט, אז מאמן הכושר שם וכיום ב-LSU. מופיט הראה לפלדמן קלסר ישן ושמן, מלא בתוכניות עבודה ומחיקות והערות, של מאנינג. מופיט מראה את הקלסר הזה לכל בחור שעובר תחתיו בלואיזיאנה. הוא אומר שב-25 שנים הוא מעולם לא ראה מישהו שמתכונן ככה.

מופיט נזכר איך פעם שמע דפיקה על החלון, ראה שזה פייטון, והקוורטרבק הצעיר ביקש ממנו לעזור לפנות קלטות של משחקים מהאוטו שלו. הם לקחו שתי עגלות של סופרמרקט, ועשו נגלה אחר נגלה. זה פייטון. לפני משחקים, אחרי משחקים, בזמן משחקים. כמה שיותר וידאו, כמה שיותר מידע, כמה שיותר סקאוטינג.

"פייטון אמר לי פעם שהוא רוצה להיות שחקן טוב", סיפר אביו, שחקן העבר ארצ'י מאנינג. "אמרתי לו שהשחקנים הטובים שאני מכיר עובדים בזה".

נראה שפייטון הקשיב. שתי אליפויות עם שתי קבוצות שונות (גם אם באחרונה בקושי דידה על המגרש), שלל שיאים אישיים על המגרש ומחוץ לו (שיאן המרוויחים עם 248 מיליון דולר בקריירה - ללא חסויות), חמישה תארי MVP. הוא לא מהיר ולא אתלט וגם הקלאץ' לא איי-איי-איי, אבל הוא היה הספורטאי הכי חכם שראיתי מאז שאני רואה ספורט; כמו שהעיד על עצמו - אף אחד לא התכונן טוב ממנו; וכמו שאבא ביקש - הוא לא שיחק פוטבול, הוא עבד בזה.

40 שנה שחנן עדני היה הפועל מרמורק, והסיפורים ירוצו לפחות 40 שנה נוספות. פק"ם לקבוצה שכונתית בשווי של מעל ל-4 מיליון שקל; הקפצה מהמיטה שבשטחי האיצטדיון כדי לחסוך על משאיות של חול; חוזי פרמיות עד דקה 65; עלייה ללאומית - בטעות; איחוד וריב עם אייל גולן; לקיחת משכורת, לפי מקורות - בשווי כמעט שליש מתקציב המועדון. הוא היה קשוח, ומצחיק, וקאלט, ובעייתי. כאמור, הוא היה הפועל מרמורק.

אבל בחודשים האחרונים מתברר שהפועל מרמורק היא הרבה יותר מרק חנן עדני, ושלא רק בשעריים יש מהפך.

ב-31 בדצמבר עזב הבוס המיתולוגי - כמובן שברעש, בצלצולים ובפיצויים. מסיבת הסילבסטר היתה מופע הפרידה, ומאז - מרמורק החזירה את השכונה לתמונה. במקום עדני נכנסו מספר חברים חדשים לעמותה. מאז - מרמורק לא הפסידה בתשעה משחקים רצופים וקפצה במעלה טבלת ליגה א' דרום, אבל לא זה מה שמעניין את הבוסים החדשים. "אנחנו מנסים להראות שגם בלי דיקטטורה אפשר לנהל כדורגל", מספר היו"ר זורי שעובי, איש עיריית רחובות. "נכון להרגע יש איזושהי הרמוניה בין העמותה לבין הקהל. האווירה שהיתה פעם, חזרה". הם דוגלים בשקיפות, הם בנו אתר אינטרנט. האוהדים לא נשארו אדישים. פתאום יש למעלה מ-100 מנויים, פתאום כל משחק ביתי מכניס 6,000 שקל במקום 1,000.

שני משחקי הבית האחרונים היו חגיגה אמיתית. שירים של אייל גולן, אורגן צמוד לטריבונה, הרבה צעירים, קיוסק מחוזק, ובתום המשחק - לא משנה מה קורה - השוער המחליף ברק אברג'ל עושה פפה ריינה ומקפיץ את כולם עם מגפון.

"משו" - כך ביקש שנציג אותו, בלי שם ושם משפחה, הוא גולה מרמורקי שחי בתל אביב. "מיסיונר", הוא מבקש לדייק. תדבר עם "משו", הציעו לי בהנהלת מרמורק, והוא יידע לתמצת את סוד הקסם. אכן ידע. "מרמורק הנוכחית היא המעוז האחרון של הכדורגל בצורתו הרומנטית, השבטית, הבסיסית והאותנטית", הוא אומר. "אנחנו הדינוזאור האחרון. אין עוד קבוצה שמייצגת שכונה. זו שושלת, אב לבן. אנחנו אי בודד בעידן הקפיטליזם. אנחנו שמורה".

מרמורק בעיצומו של קאמבק ספורטיבי, אבל זה הדבר שפחות מעניין את הבוסים ואת הטריבונות. שם מתלהבים מההוויה. "עדני, מטבעו, היה שנוי במחלוקת, הצגה של איש אחד", אומר משו. "עכשיו האוהדים יכולים להביא את עצמם יותר לידי ביטוי. אוהדים שלא באו, חזרו. 'קהל' זו מילה של שעריים, זה רחב מדי. אצלנו זה 'אוהדים'. וכל אוהד חייב באודישן, אנחנו מאמינים באיכות של אנשים, 100% כותנה. פעם כתבתי טור בבלייזר. שאלו אותי איך האווירה, אמרתי 'כמו בפאב אנגלי, רק עם תימנים'".

הקטע של אותם אוהדים - לא מקללים. משו מפרט: "אנחנו שרים 'אני אוהב אותך קוון למרות שאתה לבן', לא אומרים 'שמן' אלא 'מלא', לא 'מהמר' אלא 'מהמם'. וגם העלבונות באים בצורה קצת אחרת - 'שכל החיים תאכל בחד פעמי', או 'הלוואי תקבל עודף בשקלים'".

הקו האדום הוא כמובן שעריים. ב-8 באפריל מגיע המשחק הכי חשוב בלו"ז של רחובות. הדרבי. "להשוות בין מרמורק לשעריים זה כמו להשוות בין במבה אסם לבמבה לולו, עם כל הכבוד לבמבה לולו", חותם משו. בכדורגל, שעריים העשירה יותר סופרת 12 נקודות פור על היריבה העירונית. אבל בזמן ששם מנסים לעלות ליגה, במרמורק שמחים על ההישרדות. גם בטבלה, וגם בעידן פוסט עדני.

"כרגע אנחנו פשוט מנסים להגדיל את חוג הלקוחות שלנו", היו"ר זעובי מספר מה חשוב. ומה הלאה? "אי אפשר לדעת איפה זה יסתיים".

orenjos@walla.co.il