אודות שמידט: הסיפור המטורף של המאמן שניצח את פפ גווארדיולה

אחרי שניצח את פפ גווארדיולה אמש (רביעי) והרס לבאיירן מינכן את המאזן הביתי המושלם, תפס מרטין שמידט את ראשו כלא מאמין. זו היתה סנסציה אדירה, אך היא מהווה רק פרק קטן בסיפור חייו המטורף והייחודי של מאמן מיינץ, אותו מכירים בכפר הולדתו בהרי שווייץ כמשוגע עם קבלות. עבור חובב אקסטרים כמוהו, המושג "בלתי אפשרי" פשוט לא קיים. די להיזכר באחת הפעמים הקודמות בהן תפס את ראשו, בנסיבות אחרות בתכלית.

זה היה לפני כשני עשורים במסלול סקי אתגרי. שמידט, שגלש מילדות בירידות תלולות במיוחד, התרסק ושבר שתי חוליות בצווארו. הוא לא הפנים את חומרת המצב והיה נחוש להגיע לקו הסיום ולנצח, אולם הרגיש שהראש לא יושב כמו שצריך. אז הוא פשוט החזיק אותו בשתי ידיו והמשיך למטה, שם התמוטט והוטס לבית החולים. התחושה ברגליו אבדה, ובמשך מספר שבועות היה חשש אמיתי שיישאר משותק, אבל הוא החלים, ואפילו חזר לשחק כדורגל. כי אין דבר העומד בפני הרצון – הוא המשיך לרוץ אחרי הכדור עד שקרע את הרצועות בברכו בפעם השביעית.

האם זהו שיא עולמי? יש מצב, לפחות מבחינת מגוון הסיבות. שלוש פעמים זה קרה על מגרש הכדורגל, פעמיים בגלישות סקי, ופעמיים נוספות בירידות מסוכנות לא פחות באופני הרים – תחביב גדול נוסף של שמידט חסר המנוח. איש לא היה מודע לכל הפציעות האלה, כי מרטין לא היה שחקן מקצועני. הוא שיחק בליגה השישית בשווייץ, ואת פרנסתו עשה במוסך, שם טיפל במסירות ברכבי יוקרה. היה זה ג'וב מתבקש עבור חובב מהירות מושבע, וכך הוא גם שיחק כדורגל – שורף את הדשא ללא הפסקה קדימה ואחורה, עם מנוע בלתי נגמר.

כאשר הפציעה האחרונה הכריעה אותו לבסוף בגיל 34, לא רצו מנהלי המעדון הקטנטן רארון בו סיים את הקריירה לוותר על מנהיגותו, וביקשו ממנו להישאר כעוזר מאמן. בחלוף שנתיים, הוא קודם לעמדת המאמן הראשי, ושיטות עבודתו יוצאות הדופן הקסימו את השחקנים. שמידט היה סמכותי מאוד וחברה'מן בו זמנית. הוא הוציא את כולם למירוצי סקי, אירגן ארוחות משותפות על בסיס קבוע, ואהב לשמש כברמן וכמלצר באירועים חברתיים. "מעולם לא היה לי מאמן כמוהו", נזכר לימים אחד משחקני רארון, "הוא הוציא מכל אחד את המיטב. באסיפות הקבוצתיות, הוא דאג להדגיש בפני כולם את התכונות החזקות ביותר של כל אחד מאיתנו". כך נוצר הגיבוש האולטימטיבי והמוטיבציה הרקיעה שחקים.

ואם זה לא מספיק, הרי שהמאמן מצא דרך מקורית להעשיר את קופת המועדון הצנועה. רארון הוציאה אלבום יוצא דופן של תמונות עירום משעשעות, אולי בהשראת הסרט 'ללכת עד הסוף'. באחת מהן אפשר היה לראות את שמידט מעביר תדריך טקטי ללא בגדים כלל. הוא באמת הלך עד הסוף בכל מובן אפשרי.

על קריירה כמאמן בקבוצה מקצוענית ניתן היה רק לחלום, ולכן פתח שמידט לפני כעשור מפעל טקסטיל, ביחד עם אחת מאחיותיו. העסק הצליח לא רע מהרגע הראשון, אך דווקא אז חלה התפתחות מעניינת בתחום הכדורגל. טון מהליגה הבכירה שמעה על איש המקצוע הססגוני והציעה לו את תפקיד מאמן הקבוצה הצעירה ב-2008. שמידט הסכים ברצון, ובאחד ממשחקי הידידות הראשונים פגש את מיינץ. על ספסל היריבה ישב תומאס טוכל שחתם כמאמן הנוער של הגרמנים. השניים שוחחו ארוכות, גילו שהשקפת העולם שלהם דומה מאוד, וטוכל הבין שמצא את הנפש התאומה – שותף להמשך הדרך.

לכן, כאשר קודם טוכל במפתיע למאמן מיינץ ב-2009, הוא ביקש משמידט להצטרף כעוזרו. אלא שהשווייצרי רצה להיות בוס בעצמו, ולכן שיכנע טוכל את ההנהלה לתת לו את המושכות בקבוצת המילואים. הגרמני צעיר משמידט בשש שנים, אך עבור השניים היה טבעי כי לקח את עמיתו תחת חסותו. הוא סייע לו לעבור את המבחנים בקורס המאמנים, העניק לו טיפים לאורך כל הדרך, ולעתים גם קיבל ממנו עצות מועילות לגבי הקבוצה הראשונה. "טוכל הוא המודל שלי. היה לי מזל לעבוד בהדרכתו, למדתי ממנו המון מבחינה טקטית והפכתי למאמן שלם יותר בזכותו", אמר שמידט.

הם עבדו בהרמוניה, עד שטוכל החליט לעזוב בתום עונת 2013/14. באותה עונה רשם שמידט הישג חסר תקדים והעלה את קבוצת המילואים של מיינץ לליגה השלישית לראשונה בתולדותיהם. ואולם, מועמדותו לא ממש נלקחה בחשבון כיורשו של המורה, ומעטים האוהדים שהכירו אותו. הדבר בא לידי ביטוי באירוע ביזארי במיוחד. עיתונאי מקומי ידוע שוטט במרכז מיינץ עם מצלמה ושאל עוברים ושבים מי לדעתם צריך להחליף את טוכל. אחד המרואיינים האנונימיים היה שמידט בכבודו ובעצמו שהזדמן במקרה למקום עם חברתו הדוגמנית הצעירה ממנו ב-22 שנה. העיתונאי כלל לא ידע שהוא מדבר עם מאמן קבוצת המילואים ולא הבין מדוע הוא מתגלגל מצחוק, מבלי לחשוף את זהותו.

חודשים ספורים עברו, והזרקורים הופנו לעברו בכל זאת. מיינץ הסתבכה בתחתית, המאמן הדני קאספר יולמנד פוטר בפברואר 2015, והמועדון בחר להעניק את המושכות לשמידט. "הוא מכיר את הפילוסופיה שלנו לפרטי פרטים. אנחנו זקוקים למשמעת טקטית ורוח לחימה כדי לשרוד", אמר המנהל הספורטיבי כריסטיאן היידל. השווייצרי היה האיש המתאים ביותר לספק את הסחורה.

שמידט קיבל את הקבוצה כשהיא רחוקה נקודה בלבד מהקו האדום אך לא חשש לרגע. למשחק הבכורה מול פרנקפורט הגיע אביו בן ה-82 כדי לחזות לראשונה בחייו במשחק כדורגל באיצטדיון. כל משפחתו המורחבת, ולמעשה כל תושבי כפרו של שמידט באו לתמוך בו, מצוידים בפעמוני הפרות שעשו המון רעש מאחורי השער. טבילת האש עברה בהצלחה עם ניצחון 1:3, והמאמן החדש היה מאושר עבור כולם. הוא יצא לדרך ברגל ימין, הבדיק את חניכיו באנרגיות המטורפות שלו והשאיר את מיינץ בליגה ללא בעיות מיוחדות.

את שיטות העבודה הוא לוקח גם מהמקצוע הקודם שלו. "זה לא משנה אם אתה עובד במוסך ורוצה להפיק את המקסימום ממכונית, או במגרש האימונים ורוצה להפיק את המקסימום מכדורגלנים. כמכונאי שאפתי לשפר את ביצועי הרכבים. כאן קיבלתי סגל של שחקנים באיכות גבוהה, אך המשימה שלי היא למצוא דרך לשפר אותם אף יותר", הוא מסביר.

"אני מאמין בתשוקה וברגשות. כשאתה מוסיף אמוציות, תקבל תוצאה טובה הרבה יותר. כששיחקתי בליגה השישית רצתי לאורך כל המגרש קדימה ואחורה. כך היה גם במסלול הסקי. אני פרפקציוניסט. כאשר עבדתי במוסך, רציתי שהלקוח יקבל את הטוב ביותר. הן במפעל טקסטיל והן במועדון כדורגל, חשוב לעבוד כקבוצה", אומר שמידט, והלכידות של מיינץ בחדר ההלבשה היא אחד הנכסים החשובים ביותר שלה.

עונתו המלאה הראשונה על הקווים עולה בינתיים אפילו על שאיפותיו הגבוהות. שמידט רצה לסיים בחלק העליון של הטבלה, או כפי שהוא מגדיר זאת – "להיות ראשון בין הקבוצות בדרג שלנו". ואולם, העסק רק הולך ומשתבח, וכעת גם העפלה לליגת האלופות נראית אפשרית. הניצחון האדיר באליאנץ ארנה הזניק את מיינץ למקום החמישי, בשיוויון נקודות עם מנשנגלדבאך הרביעית. היא הגיעה למינכן עם מוטבציה עילאית ועצרה את האלופה שהשיגה עד אתמול 11 ניצחונות בית רצופים. זאת ועוד – תאמינו או לא, אבל היה הפסד הליגה הביתי הראשון של באיירן בו היא כבשה שער מאז אוקטובר 2012.

החגיגה גדולה במיוחד מכל הבחינות, כי הסנסציה משפרת לא רק את מעמדה של מיינץ עצמה, אלא העניקה תקווה מחודשת לדורטמונד של טוכל במאבק על האליפות. בשבת מארחת בורוסיה את באיירן, וניצחון יקרב אותה עד כדי שתי נקודות מהפסגה. הכל נראה עד לא מכבר סגור למדי, אך לפתע יש חיים חדשים בקרב הצמרת, וזו מתנה יקרה וכייפית ששמידט העניק לחברו הקרוב ביותר. הטוויטר הרשמי של המועדון לא היסס לשלוח איחולי הצלחה לאקס המיתולוגי שהיה ונותר אהוב ואהוד.

מצד שני, עלול להיות תפנית נוספת בעלילה המרתקת. שבוע אחרי המפגש עם באיירן, תארח דורטמונד את מיינץ בעצמה, ושם שמידט כבר לא מתכוון לחלק מתנות. הוא רק מתחיל את הקריירה בטופ בגיל 48, אבל היא מתפתחת במהירות מסחררת של מכונית מירוץ, אופני הרים או גולש סקי אתגרי. שמידט מעולם לא נתן לדבר, אפילו לא לשבר בצווארו, לעצור את התנופה שצבר. לאן הוא יגיע בקצב הזה? ההיסטוריה רומזת שכל המאמנים המצליחים של מיינץ מתקדמים בסופו של דבר לדורטמונד. עם סגנון משחק מהיר והתקפי, המבוסס על לחץ על כל המגרש ומזכיר את יורגן קלופ, ממש לא כדאי לפסול את האופציה כאשר טוכל יתקדם לליברפול העתידית שלו. נהפוך הוא – היא נראית כמו תסריט הגיוני לחלוטין בסרט האקסטרים של שמידט.