כמו לבחור בין אבא לאמא: פנאתינייקוס מחכה לז'ליקו אוברדוביץ'

בווידאו: משחק מקדים

אומרים שלסדרות הטובות באמת יש נטייה להעמיד פרק סיום מאכזב, אבל זה לא תמיד נכון. ב-5 באפריל 2012 נחתמה אחת הסדרות האיכותיות והמרתקות בתולדות הכדורסל האירופי, כשפנאתינייקוס אירחה את מכבי תל אביב במשחק החמישי והמכריע של רבע גמר היורוליג. גיא פניני דייק שלוש פעמים מהקו וכפה שוויון, דימיטריס דיאמנטידיס קלע נקודת עונשין מכריעה, וטל בורשטיין משוכנע עד היום שנעשתה עליו עבירה שלא נשרקה. הירוקים ניצחו 85:86, השלימו 2:3 בסידרה ועלו לפיינל פור.

כמעט ארבע שנים חלפו מאז הלילה המותח והדרמטי ההוא, שכבר תויק בספרי ההיסטוריה תחת כותרת אחרת לגמרי: זה היה ניצחון היורוליג האחרון של ז'ליקו אוברדוביץ' כמאמן פאו. בסיומה של אותה עונה הוא עזב את תפקידו הנצחי, ובאופן מפתיע למדי השמש זרחה גם למחרת; מאז הוא חזר לאואקה פעמיים עם פנרבחצ'ה, התקבל בכבוד מלכים והפסיד לאקסית. די בקלות, למען האמת.

הערב (חמישי, 21:15) זה שוב יקרה. כרבע שעה לפני הטיפ אוף, כששחקני שתי הקבוצות יעסקו בזריקות לסל ובהתמתחויות אחרונות, יגיח "זוץ" מחדר ההלבשה, והדציבלים שיפיקו האוהדים יאיימו לנפץ את השמשות בכפר האולימפי של אתונה. אוברדוביץ', מלווה בסוללת צלמים, ינופף לקהל בהתרגשות, יתיישב על כיסאו ואולי אף ימחה דמעה. רק דבר אחד יעמוד לנגד עיניו: במשך 13 העונות הארוכות שלו בפנאתינייקוס, הוא מעולם לא חווה שלושה הפסדי בית רצופים. ואת זה הוא ינסה למנוע מעצמו, גם אם לא בדיוק מדובר במשחק בית.

אז כן, השמש זרחה גם אחרי שהשועל הסרבי עזב את בירת יוון, כש-23 תארים בכיסו, אבל פאו לא באמת התאוששה. עבורה, השמש בעיקר שוקעת. חמישה מאמנים בשלוש שנים וחצי עברו בשורותיה, היא לא הגיעה אפילו פעם אחת לפיינל פור, ואת משחקיה מלווה תחושה אמיתית ומוצדקת שהטופ האירופי נמצא מחוץ להישג ידה.

שורשי ההתפרקות הזו נזרעו בכלל ב-2010. הירוקים, אלופי אירופה המכהנים, פתחו את הטופ 16 בשני הפסדים מבישים באואקה - לפרטיזן בלגרד ולמארוסי. למחרת יצא העיתון "פראסיני", שמזוהה עם המועדון ושמוחזק בבעלותו של דימיטריס ינאקופולוס, בכותרת חסרת תקדים: "פטאקסטה תיס פנלס". ובתרגום לעברית: תפשטו את הגופיות שלכם, אתם לא ראויים ללבוש אותן.

אוברדוביץ' זעם על הפרסום הזה, שהגיע מצד דימיטריס, בנו של בעלי הקבוצה דאז, פאבלוס ינאקופולוס. הוא החליט להתפטר, ורק מפגן תמיכה מרשים של 700 אוהדים שהגיעו לאימון שיכנע אותו לחזור בו. השקט הושב, וגביע אירופה הגיע לאתונה כעבור שנה, אבל מסלול ההתנגשות היה קצר: בקיץ 2012 נאלץ פאבלוס הקשיש להפחית את מעורבותו במועדון בגלל מחלה, ויחד עם אחיו תנאסיס העביר את המושכות לבן הסורר.

תוך ימים ספורים הודיע המאמן על סיום דרכו בקבוצה, ובעקבותיו עזב גם עוזרו הנאמן דימיטריס איטודיס. "זה הפתרון הטוב ביותר לשני הצדדים", אמר אוברדוביץ' בזמנו, והערפול שהטיל על הנסיבות לא באמת הסתיר מה עמד מאחורי ההחלטה: "מה שקורה במשפחה, צריך להישאר במשפחה", הוסיף.

בסקר שמקיימת היורוליג בין הג'נרל מנג'רים של 24 הקבוצות המשתתפות, נרשם העונה קונצנזוס: 24, כולם ללא יוצא מן הכלל, העריכו שפנרבחצ'ה תגיע לפיינל פור; 23 (מעניין מי היה הבודד שחשב אחרת) סברו שגם צסק"א מוסקבה תהיה שם. את שתיהן מאמנים הירוקים לשעבר, אוברדוביץ' ואיטודיס, בעוד פנאתינייקוס אפילו לא נמנתה על חמש המובילות בהצבעה. לא צריך יותר מזה כדי להמחיש את בעיית הניהול במועדון.

אבל יותר מאשר יהיה זה "קרב בין אמא לאבא", כפי שמגדירים זאת אוהדי פנאתינייקוס, שלפרקים יתקשו לזהות בעד מי הם - המאמן הנערץ עליהם או קבוצתם האהובה - צפויה מערכה בין שני שותפים ותיקים שימצאו את עצמם זה נגד זה על הקווים.

אוברדוביץ' וסשה ג'ורג'ביץ' הגיעו יחד לפרטיזן בלגרד ב-1984, והרכיבו חלק ממצבת הרכזים שלה; הראשון היה בן 24, השני נער בן 17. שבע שנים מאוחר יותר הפך האחד למאמנו של האחר - וכבר בעונת הבכורה שלו הניף את גביע אירופה לאלופות. אוברדוביץ' חייב את הזכייה הזאת לג'ורג'ביץ', אז עוד עם רעמת שיער מרשימה, שירה שלשת ניצחון היסטורית בגמר מול בדאלונה.

"צברנו הרבה זיכרונות משותפים, אבל את הרגע הזה לעולם לא אשכח", הודה אתמול אוברדוביץ' בראיון משותף שהעניקו השניים לערוץ "נובה" היווני. וכשהוא מדבר על זיכרונות משותפים, הוא מתכוון גם לאחד שהתרחש באואקה - בגמר היורובאסקט ב-1995, אולי הגדול ביותר שידעה אירופה אי פעם; "זוץ" היה עוזרו של המאמן דושאן איבקוביץ', וחזה מקרוב בג'ורג'ביץ' (הפעם כבר קירח) מפגיז 41 נקודות על ראשם של שרונאס מרצ'ולוניס, ארווידאס סאבוניס וליטא, ומביא לנבחרת יוגוסלביה את הניצחון ואת הזכייה במדליית הזהב.

"הזיכרון הכי חזק שלי מז'ליקו הוא דווקא שונה ואחר", הפתיע ג'ורג'ביץ'. "אני זוכר איך בגיל 19, כששיחקנו יחד בפרטיזן, הייתי הבייביסיטר של בתו".

שני המאמנים מגיעים במצב שונה לחלוטין למשחק הזה. פנרבחצ'ה של אוברדוביץ' עמדה על מאזן מושלם של 0:7 במחצית הדרך בטופ 16, ולא ביצעה אפילו שינוי אחד בסגל לפני סגירת חלון ההעברות ביורוליג, שלשום; פאו מקרטעת, ונלחמת על הכרטיס להצלבה. היא הפסידה בשלושה מארבעת המשחקים הראשונים, ואף שצברה מאז שלושה ניצחונות רצופים, זה לא מנע ממנה להחתים שלושה זרים חדשים בשבועות האחרונים: וינס האנטר ואליוט וויליאמס, שמעולם לא שיחקו באירופה, ומרקז היינס הידוע לשמצה, שילבש כהרגלו את הגופייה מספר 0.

"ג'ורג'ביץ' היה אחד הבודדים שאפילו לא הייתי צריך להסביר להם מה אני רוצה", החמיא אוברדוביץ' לחניכו לשעבר. "הייתי רק צריך להסתכל עליו, והוא כבר היה מבין. חיבור כזה היה לי רק איתו, עם דיאן בודירוגה ועם דימיטריס דיאמנטידיס. אולי גם עם שרונאס יאסיקביצ'יוס בהמשך".

לא סתם הזכיר אוברדוביץ' את דיאמנטידיס. בקיץ 2004 הוא הנחית את היהלומידיס המלוטש מאירקליס סלוניקי במקומו של אריאל מקדונלד, והערב, כנראה, יהיה זה המפגש האחרון ביניהם. וגם את זה אפשר כבר לתייק בספרי ההיסטוריה.