אישית לוחצת: אהרל'ה ויסברג באחד על אחד

נעמה שפיר: "זרקו עלינו בקבוקים, והפסקתי לשיר את ההמנון. צעקתי אותו"

הכוכבת הדתייה של נבחרת הנשים בכדורסל מספרת מה קרה כשאוהד ביקש ממנה חתימה בשבת, נזכרת בפציעה הקשה בברך ובביזוי ההמנון הישראלי באנקרה, וחושפת את השם החדש שאיתו תעלה לשחק בעונה הבאה. הערב היא שוב מחכה לטורקיה

  • נעמה שפיר

נבחרת הנשים של ישראל תערוך הערב (רביעי, 19:00, שידור ישיר בערוץ 5) את משחק הבית האחרון שלה במוקדמות אליפות אירופה, וקל זה לא יהיה. הכחולות-לבנות יפגשו באולם הדרייב אין בתל אביב את טורקיה העוצמתית, שכבר הביסה אותן 53:72, עומדת על מאזן מושלם של 0:3 ומנצחת בכמעט 20 נקודות הפרש בממוצע.

נעמה שפיר זוכרת היטב את המפגש באנקרה בנובמבר האחרון - ובעיקר את מה שאירע בעת נגינת "התקווה" לאחר טקס הצגת השחקניות. "היינו בשוק", היא אומרת. "בזמן ההמנון זרקו עלינו בקבוקי מים, הניפו דגלים של הרשות הפלסטינית. הבטנו לאחור, לראות ששום דבר לא מתפתח, וכוחות האבטחה המקומיים השתלטו במהירות על המתפרעים. מצאתי את עצמי צועקת את ההמנון, לא שרה אותו. אני שמחה שעכשיו תהיה לנו הזדמנות לשיר את 'התקווה' כאן בבית, בלי שאף אחד יפריע".

הניצחון על בוסניה והרצגובינה במוצאי שבת הפיח רוח חיים בנבחרת, שהותירה לעצמה סיכוי להעפיל לטורניר ב-2017 אם תגבור בחוץ על הבוסניות ועל רומניה בתחילת העונה הבאה. שפיר הצטיינה עם שיא קריירה במדים הלאומיים של 18 נקודות, להן הוסיפה גם חמישה ריבאונדים, שבעה אסיסטים ושלוש חטיפות. לאור ההיסטוריה זה לא היה אמור להפתיע: גם את תצוגת השיא שלה בנבחרות הצעירות העמידה שפיר מול הבוסניות, עם 39 נקודות בנוער ב-2008.

"היה חשוב מאוד שננצח, ותמיד כיף להיות בורג משמעותי במשחקים כאלה", מספרת שפיר. "לא הייתי אומרת שזה מסוג הימים שאני יכולה להעיף כדור והוא כבר ימצא את הדרך לסל, אבל נכנסתי טוב למשחק והרגשתי טוב".

עוד בוואלה! NEWS

מצאנו את דירת היוקרה שחיפשתם. ואפילו יש מלא חברים מסביב

לכתבה המלאה
"לא אוהבת שאומרים שאני פורצת דרך". נעמה שפיר (צילום: איגוד הכדורסל)

שפיר, ממצפה הושעיה שבעמק יזרעאל, היא הכדורסלנית הדתייה הראשונה בתולדות הנבחרת. כשהחלה את דרכה הבינלאומית נקלעה לעין הסערה: בקשתה לשחק על פי אמונתה עם חולצה מתחת לגופייה מטעמי צניעות נענתה בשלילה על ידי פיב"א והגיעה עד בית הדין העליון לספורט בשוויץ.

ב-2009, רגע לפני משחקה הראשון עם העתודה ביורובאסקט עד גיל 20 במקדוניה, הורו לה השופטים לפשוט את חולצתה או לרדת מהמגרש, והיא פרצה בבכי; רק לאחר שהנבחרת איימה שלא לעלות לשחק, אנשי המשרוקית נסוגו.

אלא שהפתרון הקבוע שנמצא לבעיית הצניעות אינו אידיאלי, וכל שחקניות נבחרת ישראל מופיעות, כמו שפיר, עם שרוול קצר מתחת לגופיות המשחק. "לא כל כך נוח לי עם הסיטואציה שנוצרה, כי ברור לי שהבנות היו מעדיפות לשחק כמו שהן רגילות. אני מאוד מעריכה את ההחלטה שלהן 'להקריב' את הנוחות שלהן כדי שגם אני אוכל לשחק".

בשבוע הבא תחגוג הגארדית את יום הולדתה ה-26, ובעוד כחצי שנה תינשא לבחיר ליבה, יהודה שלו, מפקד פלוגה בשריון. כדאי שנתרגל לשם החדש שאיתו היא מתכננת להופיע בעונה הבאה: נעמה שלו. "אנחנו יחד לסירוגין כבר מכיתה ז'. גדלנו באותו יישוב, אנחנו באותו ראש. קשה לי רק עם זה שהוא יוצא הביתה בסופי שבוע, במקרה הטוב".

אבל עוד לפני שתענוד את טבעת הנישואין, שפיר רוצה להביא אליפות היסטורית לקבוצתה החדשה, מכבי רמת חן, שמוליכה בבטחה את ליגת העל עם 18 ניצחונות ב-20 משחקים. האימונים מתוזמנים בהתאם: בימי שישי מתאמנות השחקניות לפני כניסת השבת, ובשבתות הן נפגשות רק לאחר צאתה.

שפיר מתגוררת בדירה שכורה ברמת גן יחד עם חברותיה לקבוצה, דניאל דיאמנט וסופי ביקופסקי. "הן כבר למדו מה זו פלטת שבת ומה זה מיחם, ואנחנו מסתדרות מצוין עם ההבדלים באורח החיים", היא צוחקת. "אני לא אוהבת שאומרים שאני פורצת דרך, ואני לא מייצגת מגזר שלם. אבל אני מבינה את הסיטואציה והתרגלתי אליה עם הזמן".

באוהיו עוד זוכרים לה את האליפות. שפיר בקולג' (צילום: AP)

היא נחשבת עד היום לכוכבת בטולדו, אוהיו, לאחר שהצעידה את האוניברסיטה המקומית לזכייה ב-WNIT, טורניר המכללות המשני, ב-2011. במשחק הגמר, שנערך, איך לא, בליל שבת, קלעה 40 נקודות. על טקס גזירת הרשתות היא ויתרה ("עשיתי כאילו, עם האצבעות"), לאוהדים שביקשו ממנה חתימה היא סירבה בנימוס, ואת הדרך הביתה עשתה ברגל, יחד עם חברה לקבוצה.

אלא שחודשים ספורים אחר כך קרעה הישראלית את הרצועה הצולבת בברכה ונעדרה מהמגרשים במשך כמעט שנה. "אתה תמיד רואה אחרים שזה קורה להם, אבל אפילו לא לוקח בחשבון אופציה שזה יקרה לך. וכשזה קורה, זאת חתיכת פצצה לפרצוף. לא ידעתי איך אני עומדת להתמודד עם הדבר הזה, ועוד כשאני נמצאת לבד, כל כך רחוקה מהבית, ולמזלי, הייתה לי סביבה תומכת, שבזכותה שרדתי את זה".

- הפציעה מגבילה אותך גם כיום?

"אני לא חוששת לחדור לסל, לא נרתעת ממגע, ואני יכולה להגיד שגם למדתי המון והתחשלתי. אם הפציעה הזאת מנעה ממני להיות שחקנית טובה יותר? זאת שאלה שלעולם לא תהיה לי עליה תשובה".

- בנבחרת, ברמת חן וקודם לכן גם באליצור רמלה את לא מנפקת את המספרים שהיו לך בטולדו.

"אני תמיד רוצה להיות יותר משמעותית ודומיננטית, ורעבה להשיג יותר, אבל אני שמחה עם המקום שאני נמצאת בו כרגע. אני משחקת כדורסל, זה הדבר שאני הכי אוהבת, ולמדתי להעריך את זה בעיקר אחרי הפציעה. כשאני הולכת לעבודה, אני נוסעת לאולם ספורט, לאימון או למשחק, אז איך אני בכלל יכולה להתלונן?".

- יש שחקנית שאת חוששת לשחק מולה?

"רק אחת. אחותי יעל, שצעירה ממני בשנה ומשחקת בליגה השנייה. אני לא מעזה להזמין אותה למשחק של אחת על אחת".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully