"זה היה אחד הרגעים הגדולים בקריירה שלי, אולי הגדול מכולם", אומר הנריק לארסון בראיון מיוחד לוואלה! ספורט.
לפני כמעט עשור, ב-17 במאי 2006, נרשם המשחק מול ארסנל באותיות זהב בהיסטוריה של ברצלונה. הניצחון הדרמטי על התותחנים בגמר ליגת האלופות, 1:2 בסטאד דה פראנס בפריס, העניק לקטלונים את התואר האירופי השני בתולדותיהם הראשון מאז 1992.
האיש שאחראי במידה רבה על ההישג היה החלוץ השבדי הוותיק, כבר כמעט בן 35, אשר נכנס כמחליף בדקה ה-61 כאשר ברצלונה הייתה בפיגור. היריבה אמנם שיחקה בנחיתות מספרית במשך רוב המשחק אחרי הרחקתו של השוער הגרמני יינס למאן, אך סול קמפבל העלה את הקבוצה של ארסן ונגר ליתרון סמוך להפסקה, ובארסה התקשתה מאוד להשוות. החילוף ההתקפי התבקש, ופרנק רייקארד שלח לדשא את לארסון במקומו של הקשר ההולנדי מרק ואן בומל. הוא קיבל ממנו חמש דקות קסומות.
בדקה ה-76 קיבל לארסון כדור עומק מאנדרס אינייסטה, שהצטרף למשחק במחצית, והסיט אותו לעבר סמואל אטו. החלוץ הקמרוני התקדם והכניע את מנואל אלמוניה. זמן קצר מאוד מאוחר יותר, סיפק השבדי בישול נוסף, מרהיב הרבה יותר. כדור גאוני שלו מהאגף מצא את המגן הברזילאי בלטי חופשי ומאושר ליד תיבת השוער. בעיטה חדה מזווית קשה וכל ברצלונה יצאה לחגיגות גדולות. המחסום הפסיכולוגי הגדול נשבר.
21:45, ספורט 5: ארסנל - ברצלונה במשחק הראשון בשמינית הגמר
ובמשחק המקביל: יובנטוס מחכה לבאיירן מינכן וארתורו וידאל
"הגעתי לברצלונה בשלהי הקריירה, בדרכי חזרה מסלטיק לליגה השבדית. זו הייתה ההזדמנות שלי לשחק על הבמה הגדולה ולזכות בגביע. ברור שהיה זה אחד המעמדים המרגשים שחוויתי. אני זוכר את הגמר הזה כאילו נערך לא מזמן, זוכר את כל מה שהרגשתי. נותרה חצי שעה לשחק כשנכנסתי, והתוצאה הייתה 1:0 לחובתנו. הבישולים שלי סייעו לנו לחזור ולבצע קאמבק. זה היה ענק", אומר לארסון, שהוחתם במפתיע בקאמפ נואו ב-2004 ובילה שנתיים בליגה הספרדית.
הרגשת שאתה הכוכב הגדול של הערב?
"לא הייתי אומר זאת כך, כי כל הקבוצה הייתה שותפה להישג. קיבלתי כדור מצוין מאינייסטה, ואטו סיים את ההתקפה כמו שצריך. גם הסיומת של בלטי הייתה מצוינת. אבל בשורה התחתונה כן, ברור שזו הייתה תרומה גדולה מאוד. רק לפני שבועיים הייתי בברצלונה, בהשתלמות כמאמן, והאוהדים עדיין זוכרים אותי. הם עדיין מדברים עלי. בזכות הגמר ההוא נכנסתי להיסטוריה של ברצלונה, אני חלק ממנה".
עד כמה היה חשוב לך לנצח את פרדי ליונברג, הכוכב השבדי של ארסנל?
"חשוב מאוד. זה הוסיף עניין נוסף למשחק. היינו שותפים למשחקים רבים מאוד עם פרדי בנבחרת. לא היו לנו התערבויות לפני המשחק, כי אני לא אוהב את הדברים האלה, אבל זה בהחלט היה חשוב מאוד לנצח אותו".
האם היה זה הרגע המכונן שעזר לבסס את השושלת של ברצלונה בעשור האחרון?
"הראינו שזה אפשרי, זכינו בליגת האלופות אחרי שנים ארוכות. זו הייתה התחלה של מסורת. כעבור שנתיים ברצלונה שוב הלכה רחוק במפעל, וב-2009 זכתה בו. הייתה לזה חשיבות, אבל לא הייתי משתמש במילה שושלת".
ובאמת, זו לא בהכרת שושלת. הקבוצה שבנה פפ גווארדיולה אחרי שהחליף את רייקארד בקיץ 2008 התבססה על סגנון שונה. בעוד בארסה בעידן לארסון הייתה שייכת לרונאלדיניו, אצל פפ קיבלו צ'אבי ואינייסטה קשרים הרבה פחות דומיננטיים באמצע העשור הקודם את הבמה הגדולה. די להזכיר כי אנדרס הקדוש, שחגג את יום הולדתו ה-22 שבוע לפני הגמר בפריס, טרם ערך אז את הופעת הבכורה בנבחרת.
"צ'אבי היה שחקן חשוב מאוד גם בתקופה שלי בבארסה. אינייסטה בדרך כלל ישב לידי על הספסל. אין ספק שגווארדיולה שם דגש גדול הרבה יותר על אחזקת כדור.
"הפילוסופיה של המשחק התעדכנה, אלה יישומים שונים של מערך 3-3-4. אפשר לומר שאצל רייקארד היה לנו סגנון ישיר הרבה יותר. אחרי שהוא עזב, צ'אבי הפך לשחקן דומיננטי אפילו יותר. גווארדיולה לקח את אינייסטה כמה צעדים גדולים קדימה והפך אותו לכוכב. אני לא חושב שהשיטה של פפ עדיפה על זו של רייקארד או להיפך. שניהם מאמנים מצוינים, ושניהם זכו בליגת האלופות. אפשר להגיד ששניהם צודקים", אומר החלוץ השבדי.
גם היום, שנים ארוכות אחרי שעזב, לארסון שומר פינה חמה מאוד בלב לברצלונה. "אני אוהד את בארסה ואוהב מאוד לראות את משחקיה בטלוויזיה. אני תמיד נהנה לחזור לעיר ולקבוצה, כפי שעשיתי לא מזמן, למשל. עבורי זה הרבה יותר ממועדון", הוא מצהיר.
מה פירוש הביטוי "הרבה יותר ממועדון" עבורך?
"ההיסטוריה, העבר, המורשת. אתה מרגיש שזה מועדון גדול כשאתה שייך אליו. יש הרגשה חברית מאוד, כולם ידידותיים. תמיד נתנו לי להרגיש בבית".
אז אתה מחזיק להם אצבעות שיצליחו לזכות בליגת האלופות פעמיים ברציפות, ולהיות הקבוצה הראשונה בהיסטוריה שעושה זאת?
"אני מקווה שיעמדו במשימה. לברצלונה יש קבוצה נהדרת. אבל כדי לזכות בליגת האלופות, אתה צריך לא רק איכות ויכולת, אלא גם מזל. אם המזל יהיה לצידם, הם יוכלו לעשות את זה".
אולי הזיכרונות מהגמר מול ארסנל ב-2006 יחדירו אמונה נוספת בשחקנים במפגש מול התותחנים?
"אולי דווקא הפוך. לא בטוח שהשחקנים של היום מקדישים מחשבה לגמר ההוא. לעומת זאת, ארסנל זוכרת היטב את ההפסדים לברצלונה לאורך ההיסטוריה, ובמיוחד את הגמר. אני חושב שלשחקנים שלה תהיה מוטיבציה מיוחדת לנצח את בארסה".
אז יש לארסנל סיכוי להפתיע?
"אני מקווה שלא. אבל בשלב זה של העונה אי אפשר לדעת. תמיד יכולה להיות סנסציה".
מה הסיכוי של זלאטן איברהימוביץ' לזכות סוף סוף בליגת האלופות עם פריז סן ז'רמן?
"נכון לעכשיו הם משחקים טוב. אני חושב שיש להם סיכוי מסוים ללכת עד הסוף".
אם זלאטן ישחק בגמר נגד בארסה, בעד מי תהיה?
"יש עוד הרבה זמן עד לסיום העונה. בוא לא נקדים את המאוחר".
אחרי שחזר לקבוצת נעוריו הלסינגבורג, הוזעק לפתע לארסון בהשאלה למנצ'סטר יונייטד בתחילת 2007, והוא זוכר את התקופה הזו לטובה. "היא היתה קצרה, אך מרתקת", הוא אומר.
אז מה הבעיות של השדים האדומים העונה, ואיך יוצאים מזה?
"ברור שאני משתדל לראות את כל המשחקים של יונייטד ועוקב אחריה. אלכס פרגוסון היה מנהיג ענק, וטבעי שהוא הותיר אחריו נעליים גדולות. קשה מאוד לרשת אותו. בהיסטוריה של כל מועדון יש תקופות פחות מוצלחות. לא צריך להילחץ מזה, ואני בטוח שמנצ'סטר יונייטד תחזור למקומה הטבעי בצמרת הגבוהה. היא שייכת לשם. היום המטרה צריכה להיות לסיים את העונה באופן אופטימלי, ואז להניח יסודות חדשים בקיץ".
האם לואי ואן חאל מסוגל לעשות זאת?
"ואן חאל זכה בכל תואר אפשרי במהלך הקריירה שלו. יהיה זה מטופש להטיל ספק בכישוריו".
את סלטיק, הקבוצה לה הקדיש שבע שנים מפוארות, אשר עבור אוהדיה הוא היה ונשאר אחד האלילים הגדולים שאפשר לדמיין, הוא רואה פחות. "אין שידורים של הליגה הסקוטית בשבדיה", מסביר החלוץ האגדי, "אני בעיקר עוקב אחרי התוצאות". לפיכך, אין לו דעה על הסגל הנוכחי, והוא לא יכול לחוות דעה מקצועית על כישוריו של ניר ביטון. אבל מי יודע, אולי זה עוד יקרה בעתיד.
במהלך הקריירה המפוארת רשם לארסון 106 הופעות במדי שבדיה וכבש בהם 37 שערים. כשחקן צעיר, הוא היה שותף לנבחרת שסיימה במקום השלישי במונדיאל 94' ההישג השני בטיבו בכל הזמנים, אחרי הגמר ב-1958. הוא שיחק בשלושה גביעי עולם ושלוש אליפויות אירופה, ואין אדם מתאים יותר להעריך את סיכוייה של שבדיה ביורו 2016 המתקרב.
"קודם כל, היה לנו חשוב מאוד להעפיל. לא היה קל לעשות את זה דרך הפלייאוף", אומר לארסון, "כעת, כשאנחנו בטורניר, יהיה פנטסטי אם נצלח את שלב הבתים. זו המטרה החשובה ביותר, ואהיה מאושר אם נעמוד בה. ברגע שעושים זאת, הכל אפשרי. לך תדע לאן נוכל להגיע. ואולם, כדי לעשות זאת, זלאטן זקוק לעזרה. הוא סוחב את הנבחרת על גבו כבר יותר מדי זמן, ומישהו צריך להתעלות על עצמו ולסייע לו. לא ממש משנה מי זה יהיה, יש לנו הרבה שחקנים מוכשרים. הם צריכים לקחת את ההזדמנות ולהוכיח את עצמם".
אולי יום אחד הבן שלך יוכל לקבל הזדמנות ולהתעלות?
"אני מקווה. הוא בטוח לא יהיה בסגל ליורו, כי זה מוקדם לו מדי. אם יעבוד קשה, יתמקד במה שהוא עושה וימצה את הפוטנציאל, אולי הוא יגיע בסופו של דבר גם לנבחרת".
הפוטנציאל בהחלט קיים. ג'ורדן לארסון בן ה-18 ערך את הופעת הבכורה במדי הלסינגבורג לפני שנה וחצי, והיה אחד השחקנים המובילים בה בעונה שעברה, בהדרכתו של האב שמונה למאמן קבוצתו האהובה בתחילת 2015.
"נולדתי בהלסינגבורג, זו הקבוצה הגדולה ביותר של העיר שלי, אהדתי אותה מאז שאני זוכר את עצמי, והלכתי למשחקיה כילד", מספר לארסון, "זו הייתה זכות גדולה לשחק במדיה, וזו זכות גדולה לאמן אותה היום. זה מרגש מאוד. המועדון עובר ימים לא קלים, יש לנו בעיות כלכליות גדולות. יש לי חוזה לשנתיים נוספות, והמטרה היא לבנות קבוצה שתוכל להצליח למרות כל הקשיים".
מה לגבי העתיד? אולי תאמן את סלטיק או את ברצלונה?
"המשימה החשובה שלי היא לעשות את העבודה הכי טוב שאני יכול. ברור שאני רוצה לצאת מחוץ לשבדיה בסופו של דבר. עשיתי זאת כשחקן, ואני רוצה לעשות זאת כמאמן. כדי שזה יקרה, אנשים צריכים לשים לב לעבודה שלי, ולראות שיש דרך והישגים. רק אם אמשוך תשומת לב של הנהלות המועדונים מחוץ למדינה שלי אוכל להתקדם. אז אני לא מתכנן קדימה יותר מדי. אני מתרכז עכשיו בהווה".
הגיבור הגדול של הגמר ב-2006, שכבש את הלבבות לא רק בזכות כישוריו על הדשא אלא בגלל הקשר ההדוק עם האוהדים ונועם הליכותיו, נותר צנוע גם היום. במובן מסוים, הוא הניח לפני עשור את הבסיס להצלחה המתמשכת של ברצלונה בליגת האלופות. כאשר הקטלונים יפגשו שוב את התותחנים, לפחות אינייסטה השריד האחרון מהגמר ההוא בהרכב יוכל להיזכר במסירת העומק ההיא שהחלה את הכול.
