רוברטו קרלוס העיראקי: על הפריצה הגדולה של עלי עדנאן

השער הדרמטי של עדנאן מול אנגליה במונדיאל עד גיל 20

ביוני 2014 נפוצו ברחבי האינטרנט תמונות של עלי עדנאן במדי הצבא העיראקי, לבוש באפוד מגן, עם מבט של חייל קרבי. היו עיתונים שדיווחו מבלי לבדוק את הנושא לעומק כי כוכב הנבחרת נטש את הספורט לטובת הצטרפות למלחמה בדאעש, והסיפור הנאה היה זוכה לחשיפה גדולה אף יותר אלמלא התרחש בעיצומו של המונדיאל בברזיל. האמת הייתה שונה, כפי שנדרש עדנאן להסביר פעם אחר פעם, כי אפילו היום יש המגדירים אותו בטעות כ"חייל לשעבר".

"זו הייתה רק פרסומת בטלוויזיה. נסעתי למחנה הצבאי עם המאמן הלאומי, וזה לקח בערך שעתיים. המטרה הייתה להראות שאנחנו תומכים בצבא במאבק מול הטרור. אני גאה מאוד שהתאפשר לי לעזור למדינה שלי", הוא אמר. התהודה הרבה שקיבלו הסרטון והתמונות אכן העלתה את שיעור הגיוס למאבק במדינה האיסלאמית, כך שהיא הוכתרה בהצלחה. באשר לעדנאן עצמו, ספק אם היה עוזר יתר על המידה לצבא עם רובה בידיים, כי הוא לא למד לירות מעולם. הוא ידוע בהפצצות מטווחים ארוכים רק על מגרש הכדורגל, ושם הוא גם מסוגל לשפר את תדמיתה של עיראק ואת מצב הרוח הלאומי. מיליונים ברחבי המדינה עוקבים בדריכות אחרי ההרפתקה שלו בליגה האיטלקית.

כאשר אודינזה החתימה את עדנאן בקיץ האחרון, הפך המגן השמאלי לעיראקי הראשון אי פעם בארץ המגף. במחזור הליגה האחרון הוא גם התכבד להיות העיראקי הראשון שכובש בסרייה A, כאשר כדור חופשי שלו מטווח לא הגיוני מצא את הרשת של גנואה בגלל טעות לא אופיינית של השוער מתיה פרין. היה זה רגע היסטורי ומרגש עבור האיש שכונה לא פעם גארת' בייל האסיאתי, גם אם הוא עצמו מציין את רוברטו קרלוס כמודל לחיקוי. בגיל 22 בלבד, עם לא מעט ניסיון מאחוריו, נדמה כי עדנאן עשוי להיות במסלול המראה שיביא אותו להישגים גדולים הרבה יותר. זה רחוק מלהיות מובטח, כמובן, אבל לעם העיראקי מותר לחלום. הוא התקווה הספורטיבית הגדולה שלו.

עדנאן פרץ לראשונה לתודעה בגביע העולם לנבחרות עד גיל 20 שנערך בטורקיה בקיץ 2013. במשחקה הראשון של עיראק, נגד אנגליה של רוס בארקלי והארי קיין, הוא סיפק הופעה נהדרת, וקינח עם שער שיוויון ראוותני בזמן פציעות אחרי שעשה קרקס מכל ההגנה ברחבה והרשית ברגלו הימנית החלשה.

אחרי ה-2:2 הפכה עיראק לסנסציה של ממש. בעוד האנגלים נסעו הביתה בתום שלב הבתים, החבורה האלמונית מהמדינה השסועה ממלחמות עשתה חיים משוגעים ודהרה לחצי הגמר. שם, נגד אורוגוואי המצוינת, כמעט הביא עדנאן לנבחרתו ניצחון בכדור חופשי מסובב מרהיב ויוצא דופן מזווית קשה. לרוע מזלו, השוו הדרום אמריקאים בדקה ה-87 וניצחו בפנדלים, אך גם כך הייתה עיראק הלהיט האולטימטיבי של הטורניר, בעוד עדנאן הפך לשחקן מבוקש.

הגנים של עדנאן מצוינים. אביו היה שחקן מעולה בליגה המקומית, ודודו הוא אחד הכובשים המצטיינים בתולדות הנבחרת. כאשר הם כיכבו בשנות ה-70' וה-80', אי אפשר היה לחלום על קריירה אירופית, אך אחרי נפילת משטרו של סדאם חוסיין המצב הפוליטי שונה בתכלית. ארסנל הביעה עניין לא מבוטל, וכך גם סביליה, ובסופו של דבר הייתה זו ריזספור הטורקית הקטנה ששמה עליו את ידה. היה בבחירה הזו לא מעט היגיון. לא לנסוע רחוק מדי מהבית בגיל 19, אלא להתחיל עם קבוצה צנועה, ללא שינוי קיצוני מבחינה חברתית ומנטלית.

ואכן, עונתו הראשונה של עדנאן בטורקיה הייתה נהדרת. הוא השתלב מהרגע הראשון והפליא את האוהדים בשליטה המצוינת בכדור, בנכונות להצטרף להתקפות ללא הפסקה, ובעיקר בבעיטות האדירות ברגלו השמאלית האימתנית שמזכירה באמת ובתמים את רוברטו קרלוס. כבר בחודש הראשון הוא עשה כותרות ענק עם שני שערים עוצרי נשימה - הראשון בהקפצה מטורפת לחיבורים הרחוקים, והשני בכדור חופשי מטווח הזוי שכמעט וקרע את הרשת.

לפיכך, כאשר הצטלם לפרסומת לצבא, נפוצו שמועות על שדרוג משמעותי בקריירה של הכוכב העולה, וצ'לסי הוזכרה כאופציה אפשרית. ייתכן והתהילה סיחררה קצת את המגן הצעיר, כי העונה השנייה שלו בריזספור הייתה אומללה למדי. הוא הואשם במשקל עודף, הסתכסך עם המאמן חיקמט קרמאן שמונה באמצע העונה, והנסיעה למשחקי אסיה בינואר 2015 בניגוד לדרישת ראשי המועדון כלל לא הועילה. עדנאן בקושי ראה דשא, מניותיו ירדו, אבל זה בדיוק פרופיל השחקנים שמתאים לאודינזה כמו כפפה ליד. האיטלקים לא נרתעו מהירידה הזמנית בכושרו ושילמו כשני מיליון יורו תמורת היהלום שדורש ליטוש בדרך לצמרת.

המצב הכלכלי בעיראק לא איפשר למנף את ההחתמה ההיסטורית לרווח. זרם התיירים לא מתקרב לאלפי היפנים והקוריאנים שמגיעים לכל מקום כדי לצפות בכוכביהם על אדמת אירופה. ובכל זאת, בבכורה של עדנאן במשחק הידידות מול אינגולשטאט הגרמנית במסגרת מחנה האימונים באוסטריה, נצפו ביציעים מספר עיראקים שנופפו בדגלים ועודדו את אלילם. הבכורה הרשמית האמיתית, במחזור הפתיחה של הליגה האיטלקית, נערכה ביובנטוס סטדיום והתסיימה בניצחון 0:1 סנסציוני של האורחת על האלופה. עדנאן שיחק 86 דקות, התמודד בכבוד מול סטפן ליכטשטיינר באגף וזכה למחמאות רבות.

"יש לו פוטנציאל להפוך לשחקן גדול", קבע מאמן אודינזה סטפאנו קולנטואונו, ועדנאן הרשים בהשקעה עצומה באימונים. הוא הפגין צניעות ומוסר עבודה גבוה, השתדל ללמוד איטלקית מהרגע הראשון, וגם ירידה מסוימת בכושרו בשלהי 2015 לא פגעה באופן משמעותי במומנטום. בתחילת השנה הנוכחית, הוא חזר להיות השחקן המועדף בהרכב, חורש את האגף השמאלי במערך 2-5-3 ומאיים לא פעם על השער מטווחים ארוכים. כעת הנסיונות השתלמו סוף סוף. אודינזה אמנם לא שמרה על שער היתרון שלו והפסידה בגנואה 2:1, אבל העיראקי עשה היסטוריה.

השאיפות גדולות בכל החזיתות. "אני מאושר לשחק באודינזה, אבל מקווה להמשיך לאחת הקבוצות הגדולות ולזכות בתארים. אני יודע שאני מהווה דוגמא עבור נערים במולדתי, ומקווה לסלול עבורם את הדרך, כדי שיכלו בעקבותיי. כילד שיחקתי כדורגל בשכונה כדי לשכוח מהמציאות, בין הפצצה להפצצה. עכשיו אני רוצה לשפר את תדמית המדינה שידועה בעיקר בגלל המלחמה. הכדורגל שלי צריך לשנות את יחס האיטלקים לעיראקים", הוא אומר, ולא מהסס לכוון גבוה גם בכל הקשור לנבחרת: "אנחנו רוצים להגיע למונדיאל ברוסיה. עיראק שיחקה רק פעם אחת בגביע העולם, ב-1986, והדור הנוכחי מסוגל לעשות זאת, אחרי שסיימנו במקום הרביעי במשחקי אסיה".

"עלי מראה שהוא מסוגל לשחק ברמה הגבוהה ביותר בליגה האיטלקית. הוא עדיין לא כוכב על, אבל עושה התקדמות ומגלה יציבות. מרשים במיוחד שהוא מוכיח את עצמו לא רק בתמיכה בהתקפות, אלא גם מבחינה הגנתית נטו", אומר לוואלה! ספורט העיתונאי העיראקי, חסנין מוברק. הדרך עדיין ארוכה, אך יש סיבה אמיתית לגאווה. בקצב הנוכחי, עדנאן ישבור שיאים לא מבוטלים, וזו תהיה דרכו המיוחדת להילחם בדאעש, בתקווה לעתיד בו יחליפו כדורים על המגרש את הכדורים בשדה הקרב.