בתוך המולת האולסטאר ורעש השמועות על העברות אפשריות של חצי מכוכבי הליגה לקראת סיום מועד ההעברות בהמשך השבוע, עבר מתחת לרדאר רגע שיכול להתברר כמשמעותי במיוחד. אני מתכוון לפציעה של מארק גאסול, ששמה בסימן שאלה גדול גם את המשך העונה של ממפיס וגם את העתיד הקרוב שלו ושל המועדון. גאסול וממפיס מייצגים את ההיפך המוחלט מאירועים נוצצים ודאנקים מרהיבים, אך מדובר באחד השחקנים האיכותיים ובאחת הקבוצות המצליחות בליגה בשנים האחרונות.
למשחק שנערך לפני שבוע מול פורטלנד גאסול עלה לשחק למרות שידע שהוא אינו כשיר לחלוטין, הוא סיים את המשחק לאחר 11 דקות כשהוא נאנק מכאבים. בבדיקה התברר שהוא סובל משבר בכף הרגל שלא ברור מתי התרחש. הקבוצה עדיין לא סיפקה עדכון רשמי לגבי סוג השבר והפרוגנוזה, אך ב'מארקה' פורסם שגאסול יחמיץ 4-6 חודשים ובכך צפוי להחמיץ את שאר העונה ואולי גם את האולימפיאדה. מאז לא התקבל אישור או עדכון נוסף.
בקריאה מעמיקה בדיווחים, החלק המטריד ביותר הוא סוג השבר. שוב, אין לכך אישור רשמי, אך מספר דיווחים התייחסו לשבר במרכז כף הרגל (ה-midfoot). זה איזור שנחשב לבעייתי במיוחד, בעיקר עבור שחקני פנים. לאוהדי הגריזליס עדיף לא לבדוק את רשימת השחקנים שסבלו משבר באזור הזה, כי היא כוללת שמות כמו יאו מינג וג'ואל אמביד. יש דוגמאות לסנטרים שחזרו לתפקוד גבוה לאחר הפציעה הזאת, למשל ברוק לופז וזידרונאס אילגאוסקאס, אך הם עברו את הפציעות והניתוחים בגיל צעיר בעוד שמארק חגג לפני שבועיים 31.
גם אם יתברר שהפציעה פחות רצינית ממה שחשבו, ניתן להניח שבממפיס יעדיפו להיות זהירים במיוחד. גאסול, כאמור, נכנס כבר לעשור הרביעי בחייו, והוא אחד השחקנים הגבוהים והכבדים בליגה. הוא נמצא בשנה הראשונה של חוזה ל-5 שנים בשווי 110 מיליון דולר. הנהלת הגריזליס לא תמהר לסכן את הנכס היקר ביותר שלה, מאוד אופתע אם הם יאפשרו לגאסול לחזור לשחק העונה, ככל הנראה ישר לתוך האינטנסיביות של פלייאוף, גם אם הוא יחלים מספיק מהר לשם כך.
השאלה איזה גאסול יחזור לארבע השנים הנותרות בחוזה היא שאלת המפתח בשנים הקרובות של ממפיס. כבר כמה שנים שמדובר בשחקן החשוב בקבוצה הזאת, הוא גם שחקן ההתקפה החשוב ביותר וגם שחקן ההגנה החשוב ביותר. גאסול הוא סנטר נדיר שמשלב בין יכולות בלואו-פוסט, קליעה סבירה מחצי מרחק, יכולת לנהל משחק מההיי-פוסט והגנה נהדרת על הטבעת. למרות הכבדות היחסית שלו, הוא התפתח לאחד מהסנטרים ההגנתיים הטובים ב-NBA בזכות מיקום, חוכמת משחק ושימוש מושלם בגובה שלו. ממפיס ידועה כקבוצת הגנה אינטנסיבית בזכות גארדים לוחצים, אבל ההגנה שלה לא הייתה מרשימה כל כך ללא הנוכחות המדויקת של גאסול בצבע.
אך גם אם גאסול יחזור לעצמו, בכלל לא בטוח שהוא יחזור לאותה קבוצה. מי שעשוי להחליט לא לחכות לתשובה על שאלת החזרה של הסנטר הספרדי הוא מייק קונלי, שמסיים חוזה בקיץ. קונלי יהיה הפוינט גארד הבכיר בשוק החופשי בקיץ בו לחלק גדול מהקבוצות יהיה מקום מתחת לתקרה להציע לו חוזה גדול. למרות היחסים הקרובים בין שחקני המפתח של הגריזליס, לא בטוח שקונלי בן ה-28 ירצה להמר על קבוצה בדעיכה לשנות השיא שלו כשכמה קבוצות בעלייה יוכלו להציע לו חוזים מפתים. הקבוצה שמדברים עליה במיוחד בהקשר של קונלי היא הניקס, הפיתוי של המועדון הגדול והפוטנציאל שיש בסגל הנוכחי עשוי להספיק כדי להנחית את הרכז האיכותי. גם ברוקלין הוזכרה כמועמדת הרבה פחות אטרקטיבית, וגם הכוח העולה מיוטה יכול להתברר כהתאמה אידיאלית עבורו.
הפציעה של גאסול ואפשרות העזיבה של קונלי מצטרפות לסיטואציה שגם בלעדיהן נראתה רחוקה מאידיאלית. ממפיס פתחה את העונה הנוכחית מאוד לא טוב, במשחק הראשון שלה היא הובסה ב-30 הפרש בבית לקליבלנד וברביעי העלתה את הרף עם הפסד ב-50 הפרש לגולדן סטייט. היא התאוששה וטיפסה למקום החמישי במערב בזכות חודש ינואר מוצלח, אך לא הצליחה לשנות את התחושה שמשהו בקבוצה מתחיל להישחק.
אך לפני שנתעמק בדעיכה של הגריזליס, צריך להזכיר למה מדובר באחת הקבוצות החשובות בליגה בשנים האחרונות. למרות שלא הייתה נוצצת ולא היה לה סופרסטאר בקליבר של הגדולות האחרות, ממפיס הייתה פקטור משמעותי בכל עונה מאז תחילת העשור הנוכחי. היא תמיד ידעה להעלות רמה בפלייאוף, בזכות ההגנה והיכולת של שחקני הפנים היא הפכה לקבוצה הזאת שאף אחת לא רוצה לפגוש. זאק רנדולף השלים עם גאסול וקונלי שלישיית כוכבים שצברה ניסיון משותף, בפוסט סיזן טוני אלן הפך לכוכב רביעי לכל דבר בזכות ההגנה הקטלנית שלו שנטרלה גם את השמות הגדולים ביותר.
בחמשת הפלייאופים מאז 2011 הגריזליס לקחו חלק בשלל סדרות גדולות. הם ניצחו את סן אנטוניו, הקליפרס ו-OKC, הגיעו פעם אחת לגמר המערב ופעמיים לסיבוב השני, שלוש מחמש ההדחות שלהם היו בשבעה משחקים בסדרות צמודות במיוחד. בעונה שעברה זו הייתה אחת משתי קבוצות (יחד עם קליבלנד) שהצליחה למתוח את גולדן סטייט. ממפיס הובילה 1:2 בסדרה לפני שסטיב קר, בעוד אחת מהברקות הפלייאוף שלו, שלח את אנדרו בוגוט לשמור על טוני אלן ובעצם לתפקד כשחקן חופשי בהגנה. זו הייתה דוגמא מצוינת לאופן בו ממפיס הכריחה את היריבות, ומדובר בבכירות הקבוצות במערב ובליגה, להוציא מעצמן את המקסימום כדי לנצח אותה. אם הקבוצה הנוכחית אכן נגמרה זו תהיה אבדה גדולה לקונפרנס המערבי.
מעבר לשחיקה של קבוצה שרצה כמה שנים עם סגל דומה, הדעיכה של ממפיס קשורה לכך שזאק רנדולף כבר בן 34 והוא כבר לא השחקן שהיה בשיאו. השנה גם הוא סבל מפציעות ובשלב מסוים המאמן דייב ייגר העדיף להשתמש בו כשחקן ספסל. ללא גאסול הצורך של הגריזליס בנקודות שלו יהפוך לקריטי, יהיה להם קשה למצוא פתרונות בימים פחות טובים שלו. גם טוני אלן כבר בן 34 וגם אצלו כבר ניכרת השפעת הגיל.
ההנהלה של הגריזליס הצליחה למלא את הסגל בשחקני משנה חביבים במהלך השנים, כיום מסתובבים שם שחקני כנף כמו ג'ף גרין, קורטני לי ומאט בארנס ומחליפים ראויים כמו מריו צ'אלמרס וברנדון רייט. אבל ההנהלה לא הצליחה לספק לייגר, ולליונל הולינס שאימן את הקבוצה לפניו, את הג'וקר שיצטרף לארבעת שחקני המפתח, שחקן נוסף שיתפתח לכזה שעושה הבדל בסדרות פלייאוף מול יריבות בכירות.
הפספוס הגדול היה בבחירות דראפט, תחום בו ממפיס נכשלת שנה אחרי שנה. מאז מייק קונלי ב-2007 ממפיס לא הצליחה להפוך בחירת דראפט לשחקן משמעותי בקבוצה. ב-2008 הם בחרו את קווין לאב אך מיד העבירו אותו למינסוטה בתמורה לאו ג'יי מאיו, ב-2009 הם השתמשו בבחירה השנייה כדי לקחת את האשים ת'אביט. מאז הם בחרו בעיקר כישרונות שלא הפכו לשחקני NBA בבחירות של סוף סיבוב ראשון, וגם כאשר יצא להם שחקן מוצלח, כמו דמארה קארול וגריוויס ואסקז, הם ויתרו עליו מהר מדי וראו אותו מצליח במקום אחר.
פגיעה אחת בול הייתה יכולה להפוך את ממפיס מהקבוצה שעושה צרות לאחרות לזו שאחרות עושות צרות לה.
עכשיו זה מאוחר מדי. כל הסימנים מעידים על כך שהדור הנוכחי מיצה את עצמו. בממפיס יקוו שגאסול יתאושש מהר ושקונלי יבחר להישאר, אבל גם אם שני הדברים יקרו זו כבר לא נראית קבוצה שתוכל לדגדג את צמרת המערב. השנים האחרונות הוכיחו שקבוצה שג'ף גרין הוא שחקן מפתח שלה היא פשוט לא קבוצה מספיק טובה. סיכוי סביר יותר שלפחות אחת משתי הסכנות הגדולות תתממש ושממפיס תמצא את עצמה מדרדרת ומתחילה לחשוב על בנייה מחדש, אפילו הפלייאוף השנה עשוי להיות בסכנה אם יתברר שקשה לקבוצה להסתדר ללא גאסול.
יכול להיות שברמה מסוימת הם מתחילים לחשוב ככה, שההנהלה שומרת את הקלפים קרוב לחזה בעניין המצב של גאסול כדי לגשש לגבי אופציות טרייד על קונלי כדי לא לאבד אותו תמורת כלום. אם הם יודעים שהפציעה של גאסול חמורה, זה עשוי להיות כיוון נכון. שום דבר עדיין לא קרה וזה עוד לא הזמן להספיד את הקבוצה, אבל זה נראה כמו אחד מהמקרים האלה בהם יתברר בדיעבד שזה היה הרגע בו הסוף התחיל.
