החלוץ של מסי: לואיס סוארס מככב במדור נבחרי השבוע

בווידאו: ההצגה של ברצלונה ולואיס סוארס מול סלטה ויגו

לואיס סוארס - ברצלונה

על מה באמת חשב ליאונל מסי בזמן שהחליט למסור ולא לבעוט את הפנדל? האם על המאזן הלא מאוד מחמיא שלו מהנקודה הלבנה בשנים האחרונות, על הזדמנות לבצע מחווה ליוהאן קרויף האגדי או אולי על הרצון לסייע ללואיס סוארס לעקוף את כריסטיאנו רונאלדו בטבלת מלך השערים? לטענת ניימאר המבודח, המסירה בכלל הייתה מיועדת אליו: "מסי ואני עבדנו על זה באימונים, אבל 'השמן' היה קרוב יותר והבקיע". מה שבטוח, זה היה מהלך קסום. עוד רגע שמבסס את מעמדו של מסי כגדול הכדורגלנים בהיסטוריה, ובמקביל גם כזה שמלמד על ההבדל בין סוארס לחלוצים הקודמים ששיחקו לצד הארגנטינאי בברצלונה. האורוגוואי הוא ה-נבחר.

אפשר היה לראות את זה כבר במהלך הזכייה בטרבל אשתקד, אבל העונה זה מורגש ביתר שאת. מסי ידע לפרגן בעבר לשחקנים ששיתפו עמו פעולה בברצלונה. מדובר במוסר בחסד. ועדיין, עם החלוצים שלצדו הוא אף פעם לא היה שלם במאה אחוז. לא עם סמואל אטו, בטח שלא עם זלאטן איברהימוביץ' וגם לא לצד דויד וייה. במקרים הקודמים, הארגנטינאי אפילו התעקש לא פעם לשחק במרכז ההתקפה. לסוארס, שלאחר חזרתו מההשעייה המפורסמת הוצב בכנף הימנית, הוא פינה ביוזמתו את העמדה בשפיץ. מאותו רגע, השלישייה (יחד עם ניימאר) הפכה לנשק הקטלני בהיסטוריה. או כמו שאמר אדוארדו בריסו, מאמנה של סלטה ויגו: "אתה מבין שזה יגיע, רק לא יודע מאיפה".

בקאמפ נואו, זה הגיע בעיקר מכיוון סוארס. והשלישייה הזו גם הציגה דרך חדשה ויצירתית למצוא את הרשת. האורוגוואי נעזר באסיסט של מסי בפנדל כדי לחגוג שלושער חמישי העונה בכל המסגרות ולהשלים ארבעה שבועות במהלכם הבקיע 13 שערים בשבעה משחקים. אחרי השלושער הנפלא, סוארס התפנה גם לבשל פעמיים ובסך הכול הוא היה מעורב ישירות ב-30 שערי ליגה (23 כיבושים ושבעה אסיסטים) והבקיע 39 בכל המסגרות. ואיך עובד השילוב עם מסי? שבעה בישולים יש לארגנטינאי בליגה, ארבעה מהם היו לסוארס והצטרפו לחמישה מהעונה שעברה. כשסוארס הגיע מליברפול, הוא מיהר להבהיר למסי כי בא לעזור ולא כדי להתחרות בו. המסר הזה סלל את הדרך לשיתוף פעולה מהיר ומוצלח מאין כמוהו בין השלישייה המובילה. את התוצאות אנחנו רואים מדי שבוע.

אונאי אמרי - סביליה

בדיוק שלוש שנים וחודש מהיום בו חזר לספרד אחרי גלות בכפור הרוסי ומונה למאמן סביליה, אונאי אמרי הוסיף עוד שיא לאוסף ההולך ומתרחב שלו. למרות העייפות המצטברת ממשחקי הגביע, סביליה ניצחה 0:2 את לאס פלמאס והשוותה את רצף הניצחונות הביתיים בליגה לזה מתקופת חואנדה ראמוס. 11 היו לסביליה הגדולה ההיא מסיום עונת 2005/06 לתוך עונת 2006/07, ו-11 יש גם לזו הנוכחית של אמרי, שעשה זאת בין היתר מול ברצלונה, ריאל מדריד, ולנסיה ואתלטיק בילבאו, ודווקא אחרי פתיחת עונה שכללה שני הפסדים רצופים ברמון סאנצ'ס פיחואן.

השבוע הזה, במהלכו סביליה העפילה לגמר גביע המלך ומנהלת הליגה בספרד העניקה לו את תואר מאמן החודש, רק חיזק את מעמדו של אמרי כאחד המאמנים הגדולים בתולדות המועדון. ובקרוב מאוד, בעזרת חמישה ניצחונות ליגה רצופים, הוא גם יעקוף את הלניו הררה האגדי ויהיה שיאן הניצחונות מבין מאמני סביליה. "הוא מבריק, חייבים להודות שהעבודה שלו לא זוכה למספיק הערכה", כתב העיתונאי הבכיר סיד לואו, אחרי שהמאמן בן ה-44 לקח את האנדלוסים לגמר חמישי בשלוש עונות. "נוטים לשכוח שסביליה היא זוכת הליגה האירופית בשנתיים האחרונות, וזה לא מעט בזכותו". ולאור הנתונים המדהימים, לפיהם סביליה ניצחה איתו 14 מ-15 מפגשי נוקאאוט, נראה שגם העונה יש סיכוי לא רע שהקבוצה תשמור על התואר השני בחשיבותו ביבשת.

במהלך העשור האחרון, בו סביליה סיימה תמיד בטופ 10 בספרד והשתתפה ב-13 גמרים, הקרדיט הלך קודם כל למנהל הספורטיבי מונצ'י. הוא אכן הרוח החיה מאחורי ההצלחה המקצועית, האדם שידע לבחור את המאמנים הנכונים וביצע עסקאות מעולות מדי שנה. אבל גם לאמרי יש את החלק המשמעותי שלו. הוא הרוויח את הערכת הקהל בזכות עבודה קשה והשקעה מקסימלית בעיקר במשחקי הבית, כשסביליה בתקופתו היא קבוצה שמפגינה עליונות פיזית ומסוגלת להתיש כמעט כל יריבה שעומדת מולה. אולי ההכרה האמיתית תגיע אחרי התואר הבא.

ג'ולאון לסקוט - אסטון וילה

כמה שעות אחרי השישייה הביתית המשפילה שספגה מליברפול, בעקבותיה כינה ג'יימי קראגר את אסטון וילה "קבוצת הפרמיירליג הכי גרועה שאני זוכר", הצליח ג'ולאון לסקוט להרתיח את אוהדי קבוצתו אפילו יותר. יחד עם חבריו הוא סיפק מופע אימים ועמד מנגד כאשר שישה שחקנים שונים של ליברפול מצאו את הרשת, אבל זה לא הפריע לו להעלות לטוויטר לאחר מכן תמונה של מרצדס קופה ספורטיבית בשווי 125 אלף ליש"ט.

בלם נבחרת אנגליה לשעבר, שהצטרף בספטמבר לנועלת הטבלה החלשה וטען כי הוא אוהד וילה מילדות, ספג מיד ביקורות על היעדר כבוד (או בושה) כלפי המועדון והקהל. בעקבות הסערה, לסקוט בן ה-33 מיהר להתנצל על ההופעה המבישה וגם על הציוץ, כשטען: "זה נשלח בטעות מהכיס שלי בזמן הנהיגה, אני אף פעם לא מצייץ אחרי משחקים". מיותר לציין שאוהדי וילה לא קנו את התירוץ הקלוש, ואחד מהם השיב לו: "טוב, אז אפשר לצרף גם את הפלאפון לששת הכובשים של ליברפול שברחו היום מהכיס של לסקוט". מסתבר שגם אחרי שחוטפים שישייה, יכול להיות יותר גרוע.

המסירה של אריק לאמלה לכריסטיאן אריקסן - טוטנהאם

על הפנדל של ברצלונה כבר דיברנו, אז בקטגוריה הזו נעשה כבוד לטוטנהאם הלוהטת. התרנגולים ניצחו את מנצ'סטר סיטי בחוץ לראשונה זה שש שנים וצימקו את הפער מהפסגה לשתי נקודות בלבד, בזכות חילוף אמיץ של מאוריסיו פוצ'טינו וטאץ' קסום של הצמד לאמלה את אריקסן. בדקה ה-81, בעקבות שער השוויון של המארחים, מאמן טוטנהאם שלח למגרש את בן ארצו לאמלה במקום דלה עלי. פחות משתי דקות לאחר מכן, לאמלה שלח כדור עומק נפלא וסידר מתנת יום הולדת לאריקסן, שבקור רוח קבע 1:2 דרמטי. רק בהילוכים החוזרים, ניתן היה לראות שלאמלה השחיל את הכדור בין רגליו של ניקו אוטאמנדי, מי שהיה שותפו לחדר במסע האחרון של נבחרת ארגנטינה. "זו לא הייתה סתם הברשה, זה היה סירוס", לעגו האוהדים לבלם של סיטי. את החשבון עם לאמלה, שגם כבש מולו ב-1:4 בסיבוב הראשון, אוטאמנדי יוכל לסגור כנראה רק בחדר.

שוער: פרייזר פורסטר (סאות'המפטון) - עדיין לא ספג שער העונה
מגן ימני: גאטן בוסמן (מיינץ) - שער בכורה בבונדסליגה
בלם: אנדראה ברצאלי (יובנטוס) - הסיוט של היגואין
בלם: קולו טורה (ליברפול) - שער ליגה ראשון מאז ינואר 2011
מגן שמאלי: דניאל פאבלוביץ' (פרוזינונה) - מלך האסיסטים של הקבוצה
קשר: קורנטן טוליסו (ליון) - פתאום רואים את ליגת האלופות באופק
קשר: קייסוקה הונדה (מילאן) - איזו שמאלית אדירה
קשר: פדרו (צ'לסי) - ההופעה הכי טובה שלו מאז הבכורה
חלוץ: רוברט לבנדובסקי (באיירן מינכן) - ניצל את ההיעדרות של אובמיאנג
חלוץ: צ'ירו אימובילה (טורינו) - חזר למקומו הטבעי
חלוץ: לואיס סוארס (ברצלונה) - שחקן השבוע