"הזכייה ביורוליג גרמה לאנשים במכבי תל אביב לחשוב שהדרך שלהם היתה נכונה"

"וזו דרך של החלשת מעמד המאמן במכבי, זו דרך בה ההחלטות המקצועיות מתקבלות בפורומים לא נכונים ולא מתאימים. הם לא ישנו את הדרך גם עכשיו". ערב חצי הגמר, צביקה שרף מתארח בפודיום. וגם: הגנת באר שבע בדרך להיסטוריה

מערכת וואלה!

לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

טוב לדעת (מקודם)

מדרסים בהתאמה אישית בחצי שעה - ואתם יוצאים לחיים חדשים

לכתבה המלאה

16 תארים קבוצתיים - אליפות וגביע - יש לצביקה שרף בישראל, כמאמן. אף לא אחד ב-19 השנים האחרונות. ב-2011 הניף גביע אחרון, ברוסיה, אבל כאן? ב-1997 זכה באליפות האחרונה. ב-1991 בגביע האחרון. אז העונה, תואר אישי סוף סוף יש לו - מאמן החודש של ינואר - ואשדוד שלו רחוקה רק שני משחקים מזכייה בגביע.

לכבוד הפרס, העתיד והעניין - רס"ר שרף התארח בפודקאסט "הפודיום", לשיחה אותה תוכלו לשמוע במלואה כאן (עוד ריאיינו: ניצן ליבנה, אור שקדי):

מדליית זהב: צביקה שרף בפודקאסט "הפודיום" - ציטוטים נבחרים

(צילום: לירון מולדובן )

על הזכייה בתואר "מאמן החודש" והעונה שלו באשדוד עד כה:

"היה לנו חודש טוב. כרגיל, אחרי שמקבלים פרס - לא רק אני, גם שני שחקנים שלי - מפסידים את המשחק שבא לאחר מכן. יש איזשהו מנהג כזה. אבל העבודה באשדוד, לגביי, צריכה להיבחן לפי מה היה בקבוצות שבאתי ומה עבר עליהן מאז. מקבוצה ששלוש שנים מועמדת לירידה העמדתי מטרה - לראות קבוצת מרכז טבלה, שלא מתמודדת רק נגד הירידה. יש תקרת זכוכית שקשה לפרוץ עם קבוצה כזו קטנה".

על ההפסד לקרית גת:

"היום הליגה מאוד צפופה ומאוד צמודה וגם הפועל חולון שהיא במקום האחרון ניצחה לפני שבועיים את מכבי חיפה שהיא כרגע הלהיט. אני מתייסר לאחר הפסדים, לא מאושר מההגנה שלנו ויש לנו יותר מדי שחקנים שהם פחות טובים בהגנה, מטבעם, ותפקיד של מאמן זה ליצור קבוצה הגנתית טובה. אבל אני לא מצליח להכניס את האגרסיביות שאני רוצה. מנסה ולא מצליח".

עד כמה תואר יגדיר את התפקיד שלו באשדוד, ואת השנים האחרונות שלך כמאמן?

"לאנשים יש טעות. בשנים האחרונות זו העונה הראשונה המלאה שלי בישראל. אם היא תיגמר. אני מאמין שהיא תיגמר. הרבה מאוד שנים לא אימנתי בארץ. עדיין, לפחות בשנה וחצי האחרונות, הראיתי שאני יכול לעבוד גם עם קבוצות שהם לא מכבי תל אביב".

על עמודי הפייסבוק והוויקיפדיה שלו:

"מישהו מתחזק לי את עמוד הפייסבוק, אני אפילו לא נכנס אליו. בוויקיפדיה שלי יש דברים לא נכונים. כתוב למשל שאימנתי את בית"ר ירושלים - מעולם לא אימנתי את בית"ר. אין לי זמן להתעסק בזה. אני קורא הכול, אבל בפייסבוק אני לא מתעסק".

על טורי הפרשנות שלו על קולגות ויריבות:

"הבעיה מתחילה כשאתם חושבים שבפרשנות הכי חשוב זה לבקר את המאמן. לי זה לא הכי חשוב. אני רואה מאמן שהגיע לשלב במשחק והוא צריך לקבל החלטה - יש לו שתיים או שלוש אופציות, והוא אולי החליט אחרת. אני לא משתמש בפרשנות שלי כדי לסגור חשבונות ואני לא בא עם דעות קדומות. הטורים שלי הם כרגע פחות כותרות מפוצצות אלא תיאור של הדברים שראיתי במשחק. אין לי שום בעיה לכתוב על מאמנים אחרים, ברגע שאני ישר עם עצמי, אז הטור טוב. כשאני לא ישר, הטור לא יהיה טוב ולא יבקשו ממני לכתוב ולא ירצו לקרוא.

"… חלק מהמאמנים שכתבתי עליהם דבר פחות טוב מתקשרים לפעמים ואומרים לי שצדקתי. אני מפרשן כי אני מכיר את הכדורסל מלפני ומלפנים. אני עושה את זה טוב, אני יודע את זה גם לפני התגובות שאני מקבל. אני איש כדורסל, מה - שאכתוב טור על פוליטיקה? גם לא אהיה מדען טילים. עובדה שכתבתי על מכבי תל אביב לפני שניצחתי אותם וכתבתי עליהם אחרי שניצחתי אותם.

"… כשאני כותב על טבק או על גודס, ואתם יודעים שגיא חבר שלי והיה חניך שלי וגם שחקן שלי, אני כותב את מה שאני חושב בלי קשר אם הם ישראלים או זרים. כי גם אני הייתי זר בחוץ לארץ. אני מבין אותם היום יותר טוב מאיך שהבנתי אותם קודם.

"לא. אני כותב 'שגר-ושכח', ולפעמים לא רואה את הכותרת עד הבוקר. אנשים יודעים שהם לא יכולים לשנות את הדעה שלי. עמדתי בכל ההשמצות ובכל החיבוקים ובמטר של אבנים - עברתי הכול".

על ההתערבות שלו בפוליטיקה התוך-איגודית, והאם באיזשהו שלב הרגיש יותר כמו פוליטיקאי מאשר איש מקצוע:

"לא. גם כשהלכתי למאבק באיגוד הכדורסל לא הרגשתי כמו פוליטיקאי. המטרה שלי לשפר את הכדורסל, לעשות מהפכה מקצועית בכדורסל. ועל זה אני נלחם עכשיו. אתה קורא לזה פוליטיקאי. אני לא פוליטיקאי. אני לא מתפשר, אי אפשר לקנות אותי בכל מני תרגילים פוליטים. אני הולך עם הדרך שלי, עם הדעה שלי. זו לא הקריירה שלי".

"אני לא מצליח להכניס את האגרסיביות שאני רוצה". צביקה שרף (צילום: ברני ארדוב)

מכבי תל אביב, הנוכחית, היא בבחינת 'זה מה יש' או שיש משהו שאפשר לעשות כדי להפוך את המצב?

"זה תהליך של דברים שקרו במכבי תל אביב בשלוש-ארבע השנים האחרונות. זו לא החלטה אחת ולא שחקן אחד ולא נקודה אחת שאפשר להסביר. זה שינוי בהרכב המנהלים, שינוי במדיניות המנהלים, שהלכו לכיוונים שונים. וזה הביא למצב של עכשיו".

אתה מצליח לחבר בין ההפסד אליפות שלך ב-2008 והעובדה שלא המשכת לבין המצב של עכשיו?

"הם טעו אז, אבל המשיכו באיזה תהליך מסוים ובאיזשהו שלב זה התייצב והגיע לזכייה של בלאט ביורוליג לפני שלוש שנים - ומאז הידרדר יותר. הזכייה ביורוליג גרמה לאנשים לחשוב שהדרך שלהם היתה נכונה. זו דרך של החלשת מעמד המאמן במכבי, זו דרך בה ההחלטות המקצועיות מתקבלות בפורומים לא נכונים ולא מתאימים. אבל הם הבעלים והם נושאים בתוצאות".

אז יכול להיות שהזכייה ההיא רק החלישה את מכבי?

"היא חיזקה את המחשבה של אותם אנשים, שהדרך שלהם נכונה. וכשהשנה הם גילו שהדרך שלהם לא נכונה הם קצת נרתעו, אבל אני לא רואה אותם משנים את הדרך. הפועל ירושלים היא עובדה. וכל זמן שהחבורה של אורי אלון תשקיע ברמה הזו, אז הפועל ירושלים תהיה חיה וקיימת. השאלה לגבי מכבי תל אביב - מה היא תעשה?".

על האפשרות שיהיה יום אחד מאמן הפועל ירושלים?

"לא יודע. אני לא דוחף עצמי לשום מקום. אני לא מרים טלפונים לאף יושב ראש ולאף ג'נרל מנג'ר. אני היום מאמן. אני יודע שרמתי כמאמן גבוהה מספיק לאמן בכל קבוצה בארץ ובכל קבוצה באירופה, ואני לא בטוח שבכל מקום רוצים מאמן כמוני".

על בלאט וקליבלנד:

"אף אחד לא יכול להבין כמה זה קשה להתמודד עם כוכבים ב-NBA. עם לברון ג'יימס זה עוד יותר קשה. האיש לא כוכב. הוא יותר חזק מהנשיא אובמה. דיוויד תמרן ותמרן ותמרן - בסוף זה לא עזר לו. לא יודע אם הרבה אנשים היו מחזיקים מעמד כמו שהוא החזיק. זה איש שבא מתל אביב הרחוקה ופתאום נפל לתוך כל הרעש וההמולה שדורש התפקיד הזה. תפקיד ענק, תפקיד עצום. מישהו אמר לי שהוא נמצא בכלוב של זהב. אז הוא היה בכלוב של זהב".

על הפרסומים לפיהן העיתונאים האמריקאים ממש לא אהבו את בלאט, ועד כמה זה חשוב:

"זה חשוב. אני דווקא חשבתי שדיוויד, אמריקאי בייסודו, מאוד פיקח ויודע לדבר ולא להגיד את כל מה שהוא חושב באמת; ראיתי כמה מהמסיבות עיתונאים שלו והן היו לי נראות מוצלחות. מה הוא עשה ברמה הפרטית מול העיתונאים - אני לא יודע. אני יודע שדיוויד בלאט החזיק מעמד שם הרבה יותר זמן ממה שאני הייתי מחזיק מעמד".

על התזה לפיה מאמן היום צריך בעיקר לא להפריע לכוכבים:

"מי שיסתכל טוב יראה שהקבוצות החזקות ביורוליג - אצלן מעמד המאמן מאוד חזק. ז'ליקו אוברדוביץ' הפסיד את האליפות והיו תקריות עם השחקנים שלו אבל עדיין הוא האיש החזק. כשאתה מחליש את מעמד המאמן אל תצפו שהשחקנים יעשו את מה שהמאמן מבקש".

טעו אז, וטועים עכשיו. צביקה שרף ב-2008 (צילום: ברני ארדוב)

על מכבי תל אביב בכדורגל:

"נעשו שגיאות השנה. סמכנו וסומכים על ג'ורדי, אבל כמו שאני רואה את המצב, הוא עשה הרבה מאוד שגיאות. בקיץ לא חיזקו את הקבוצה בצורה הנכונה ולא עשו שידוד מערכות של הכנסת דם צעיר ורעב. יש הרגשה של עייפות החומר. וגם בחלון ההעברות הנוכחי לא חיזקו את ההגנה. החלפת מאמנים באופן כזה תדיר פוגעת בקבוצה.

"ג'נרל מנג'ר אמור לשלוט בשוק השחקנים הזרים ואני לא חושב שבמכבי הביאו את הזרים הכי טובים. בשוק הישראלי - לא הייתי מוותר על ראדי, בטח לא לבאר שבע, בטח בלי כסף. לא הייתי משחרר את ורמוט לחיפה בלי כסף. לא הגיוני שבמחלקת הנוער לא מצאו אף מגן, ימני או שמאלי. הייתי בטוח שהמאמן ההולנדי יביא שחקנים הולנדים, אבל הגיע רק מדוניאנין, ואני לא הייתי מחזיר אותו אחרי מה שהוא עשה להם".

"… הייתי רוצה שמכבי תזכה באליפות גם השנה, אבל כרגע הפועל באר שבע טובה יותר".

על הרגע שהכי עצבן אותו במשחקים של מכבי רגל:

"כשהאוהד הזה פרץ למגרש להרביץ לזהבי והשופט הטמבל - סליחה, לכאורה - הרחיק את זהבי".

מדליית כסף: טב"ח1 וגורש מציגים - המספרים לטובתינו

(צילום: מגד גוזני)

כמה נתונים על הגנות הפועל באר שבע ומכבי תל אביב

1. החוד של באר שבע עוצמתי, וההגנה נראית - לפחות לפי השמות - כחוליה שדורשת חיזוק. אבל בינתיים, החבר'ה מהנגב ספגו רק 13 שערים העונה. דווקא בטור זה נרשמת העליונות של באר שבע. אם הקבוצה תמשיך בקצב הזה, היא תסיים עונה עם 22 ספיגות (0.61 ספיגות במשחק). נכון, זה עדיין "אם", והפלייאוף הוא מן הסתם קשה יותר מסתם 10 משחקים אקראיים בליגה העונה. אבל: אם באר שבע תמשיך בקצב הזה, ואם היא תזכה באליפות, היא תחזיק בהגנה הכי טובה של אלופה מאז מכבי של קשטן - זו ספגה 16 שערים ב-30 משחקים (0.53 ספיגות למשחק).

*** רק נציין שמכבי חיפה של 2009/10 השיגה ממוצע פסיכי, תקדימי וחולני של 0.43 ספיגות למשחק - 16 שערים ב-35 משחקים. אבל היא רק היתה סגנית.

2. כבר החמאנו לדודו גורש?

ב-202 משחקים במדי הפועל עכו - 273 ספיגות, 1.3 בממוצע למשחק, ספיגה כל 66.5 דקות.

ב-22 משחקים במדי הפועל באר שבע - 13 ספיגות, 0.6 בממוצע למשחק, ספיגה כל 152.3 דקות.

(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

3. שלושה בלמים של מכבי תל אביב מתחרים על שתי עמדות ברוב משחקי הקבוצה. השלושה, לפי ההרגשה (וכמה תקצירים) - בירידה, כל אחד ביחס לרמתו בעבר. קרלוס גרסיה החל לא טוב, ולאחרונה מקבל יותר ויותר צ'אנסים; טב"ח1 התחיל יציב, ולאחרונה, גם בגלל מצב רפואי, לא התברג בהרכב; וגם טיבי - במיוחד בדרבי - פחות ברזל משהיה. אבל המספרים מראים דבר ברור מאוד: במשחקי הליגה, הבלם הכי טוב ויעיל של מכבי הוא בן חיים. כשהוא בהרכב, הקבוצה סופגת פחות. כשהוא לא על הדשא, נכבשים הכי הרבה שערי יריב.

לתשומת לבכם, הקוראים וההולנדים.

מדליית ארד: זהבי VS אלמליח, מעקב שבועי בשיתוף ניצן ליבנה

(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

דווקא מול האקסית, היריבה העירונית, תותחי זהבי נדמו. כדור אחד שרק ליד המשקוף, כדור אחר שרק ליד המצח כל הדרך לרשת של הרוש. אבל גול - אין. אלמליח של מחזור 23 בעונת 55' עדיין מוביל בשלושה שערים. לזהבי חסרים שישה כיבושים כדי להשוות את שיאו של חלוץ בית"ר תל אביב דאז - שעומד על 30.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully