* המספרים מתייחסים לחודש האחרון ולא לכל העונה
המניות החמות
דמאר דרוזן
המספרים: 24.3 נקודות, 4.3 ריבאונדים, 4.2 אסיסטים, 44.0% מהשדה, 38.5% לשלוש, 81.3% מהקו, 1.1 חטיפות, 0.3 חסימות, 2.1 איבודים.
טורונטו ראפטורס בכושר נפלא, ויש לה 11 ניצחונות החודש והפסד בודד. קייל לאורי הוא הכוכב של הקבוצה ויהיה בחמישיית המזרח באולסטאר המתקרב. דמאר דרוזן יצטרף אליו מהספסל ולא רק בגלל שהאולסטאר מתקיים בטורונטו. הסקורר של הראפטורס רושם את העונה הטובה בקריירה שלו. ביחד עם לאורי, זה כנראה צמד הגארדים הכי טוב בליגה מזרחית לקליפורניה. דרוזן מסיים חוזה בקיץ ועובד חזק על החוזה הבא. הוא צריך לזכור שלא רק היכולת בעונה הרגילה תשפיע על הסכומים שיוצעו לו, גם היכולת בפלייאוף. זו אולי התקווה של אוהדי טורונטו לפלייאוף הקרוב, שכן בפלייאוף האחרון טורונטו חטפה סוויפ משפיל. דרוזן אמנם היה קרוב מאוד ליכולת שלו בעונה הרגילה, אבל לא התעלה עליה כמו שציפו מכוכב במעמד שלו. דרוזן קולע את הנקודות שלו בעיקר בחדירות, פוסט אפים והגעה לקו. הוא כמעט לא משתמש בנשק הכי קטלני היום, השלשה. הוא קולע 0.6 שלשות למשחק, וזה אולי החיסרון הגדול במשחק שלו. הקליעה משלוש והזקן, זה בערך מה שחסר לו בשביל להיות ג'יימס הארדן.
רודני הוד
המספרים: 18.7 נקודות, 3.9 ריבאונדים, 2.4 אסיסטים, 44.3% מהשדה, 42.4% מהשלוש, 92.5% מהקו, 0.7 חטיפות, 1.6 איבודים.
גם יוטה מטפחת צמד גארדים מצויין. גורדון הייוורד הוא הגארד (סוג של גארד-פורוורד) המוביל, ורודני הוד, שחקן השנה השניה, מוכיח שההייפ סביבו בקיץ לא היה מוגזם. הוד היה רק הגארד הרביעי ברוטציה בעונה שעברה, אבל הפציעות של אקסום וברקס קידמו אותו לחמישיה. הוד משחק העונה 10 דקות יותר מבעונה שעברה ומנצל אותן היטב. המספרים המנורמלים שלו ל-36 דקות כמעט לא השתנו (עליה קלה בנקודות, עליה קלה באחוזים). בחודש האחרון יוטה פורחת, בעיקר מאז החזרה של רודי גובר ואחרי שכבר ראתה את סקרמנטו עוקפת אותה, שוב ניצבת במקום שמוביל לפלייאוף. חלק מזה קורה הודות להוד. לחמישייה של יוטה יש שני חורים בהתקפה (גובר ונטו) והוד ביחד עם הייוורד נאלצים להשלים את החסר. הוד עושה את זה היטב. חודש ינואר היה הכי טוב שלו עד כה עם 18.6 נקודות למשחק ו-46.2% לשלוש. משחקו הטוב ביותר של הוד היה 32 נקודות נגד ממפיס בהארכה, והוא הספיק כבר לרשום משחק של 29 נקודות על הבמה הגדולה בעולם, במדיסון סקוור גארדן בניו יורק. הוד עבר את ה-20 נקודות בשישה מתוך שמונת המשחקים האחרונים והוא נראה שהוא בכושר מצויין. למרות החולשה של המערב בפתיחת העונה, מסתמן קרב רציני על המקום השמיני. יוטה כרגע ב-50% הצלחה. השחקן הבא ברשימה מחזיק את הקבוצה שלו ממש קרוב.
דמיאן לילארד
המספרים: 23 נקודות, 4.2 ריבאונדים, 8.1 אסיסטים, 43.6% מהשדה, 81.7% מהקו, 36.4% משלוש, 0.9 חטיפות, 2.7 איבודים.
פורטלנד רק חצי משחק מאחורי יוטה בקרב על המקום השמיני. פורטלנד הייתה אמורה להתפרק בקיץ האחרון. ארבעה שחקני חמישייה עזבו, והקבוצה הביאה במקומם שחקנים שעדיין לא מצאו את מקומם בליגה (אמינו, דייויס, פלאמלי). שחקנים צעירים קודמו (מקולום כמובן, לאונרד, קראב), והצפי היה שהקבוצה תתמודד על מקום גבוה בלוטרי. במקום זה היא חזק בתמונת הפלייאוף, תודות לאיש שהפך לשחקן הפרנצ'ייז של המועדון. בקיץ הקבוצה החתימה את לילארד על הארכת חוזה מקסימלית (שתתחיל בעונה הבאה) והקלע המחונן לא מאכזב. כשצריך לקלוע הוא קולע: 33 נקודות נגד ממפיס, 36 נגד הלייקרס, 33 נגד ברוקלין, וסך הכל יש לו כבר 12 משחקים העונה עם מעל 30 נקודות, הכי הרבה בקריירה. כרגע הוא מדורג שישי בממוצע נקודות למשחק. כשצריך למסור הוא מוסר ובחמישה משחקים החודש הוא סיים עם יותר מ-10 אסיסטים. לילארד שביעי בדירוג של ממוצע אסיסטים למשחק. כשלילארד יורד מהמגרש, היעילות ההתקפית של פורטלנד יורדת בחמש נקודות. זה ההפרש הכי גדול בפורטלנד והמשמעות שלו להתקפה של הקבוצה הצעירה חשובה. גם לילארד בסך הכל בעונתו הרביעית בליגה, אבל שלוש עונות מלאות בקבוצת פלייאוף הפכו אותו למנהיג על המגרש ומחוצה לו. אם פורטלנד תצליח לצרף לידו שחקני פנים קצת יותר אימתניים ממאיירס לאונרד, מייסון פלאמלי ואד דייויס, צפוי להם עתיד מוצלח.
המניות הקרות
ברנדון ג'נינגס
המספרים: 6.3 נקודות, 1.9 ריבאונדים, 2.9 אסיסטים, 36.5% מהשדה, 28.6% משלוש, 69.6% מהקו, 0.6 חטיפות, 0.8 איבודים.
בקיץ הפיסטונס החתימו את רג'י ג'קסון על חוזה עתק והיה ברור שכשג'נינגס יחזור מהפציעה הקשה שלו (קרע בגיד אכילס), הוא יצטרך לעלות מהספסל. הבעיה היא שאחרי חודשיים, ג'נינגס לא עושה רושם שהוא הולך לחזור לעצמו בזמן הקרוב. הוא כמובן רושם את המספרים הכי רעים בקריירה שלו כמעט בכל התחומים. הוא תמיד קלע באחוזים רעים, אבל 36% מהשדה, ו-29% מהשלוש זה נמוך מאוד גם בשבילו. אפילו מהקו הוא קולע רק ב-71%. אפילו הפציעה של קנטביוס קולדוול פופ לא עזרה. ואן גנדי הקפיץ לחמישייה את סטנלי ג'ונסון ודארון הילארד מקבל יותר דקות מהספסל. ג'ונסון הוא העתיד של דטרויט וכבר עכשיו תורם המון בהגנה, והשילוב שלו עם ג'קסון הרבה יותר מוצלח בצד הזה של המגרש. ואן גנדי לא שש לשחק עם שני גארדים נמוכים ולכן ג'נינגס ממשיך לקבל רק את דקות המנוחה של ג'קסון. מכיוון שג'קסון לא הולך לשום מקום, שמועות הטרייד על ג'נינגס החלו לצוץ ויכול לראות שבקרוב נראה אותו בקבוצה חדשה. אם זה לא יקרה עכשיו, זה יקרה בקיץ, כיוון שג'נינגס מסיים חוזה והסיכוי שיישאר בדטרויט נמוך. ג'נינגס היה מצויין לפני הפציעה ונצטרך לחכות ולראות האם זו הפציעה, או המקום ברוטציה, שגורמים לו להיראות כך.
מייקל קרטר-וויליאמס
המספרים: 9.6 נקודות, 5.8 ריבאונדים, 5.0 אסיסטים, 41.4% מהשדה, 66.7% מהקו, 25% משלוש, 1.7 חטיפות, 0.6 חסימות, 2.8 איבודים.
אחרי שזכה בפרס רוקי העונה, ואחרי שהיה השחקן היחיד בפילדלפיה שאפשר לקרוא לו שחקן, זו הייתה הפתעה גדולה לראות את פילדלפיה מוותרת על קרטר-וויליאמס כל כך בקלות. עכשיו גם מילווקי מחפשת לו בית חדש (לפי השמועות). היתרונות של קרטר וויליאמס ברורים יש לו ראיית משחק, גובה, הגנה. גם החסרונות גלויים לעיני כל: תנו לו מטר, הוא לא קולע. קרטר-וויליאמס מדייק רק ב-30% משלוש ולוקח פחות מזריקה למשחק. גם מהקו הוא לא מבריק עם 66%. למראית עין ה-45% מהשדה זה מספר לא רע, בייחוד לגארד. אלא שכשמסתכלים על טבלת הקליעות שלו רואים ש-60% מהזריקות שלו מגיעות מתחת לסל, ממש כמו שחקן פנים. ואז ה-45% נראה הרבה פחות טוב. תוסיפו לזה כמעט שלושה איבודים למשחק ותראו שקרטר-ווילאמס פוגע בהתקפה של מילווקי, יותר מאשר עוזר. הוא פוגע בכל הריווח של מילווקי, ועם קלע אחד על המגרש, לגרג מונרו (שגם עליו יש שמועות טרייד) אין ממש איפה לעבוד בצבע. מהסיבה הזו, קיד משחק דקות רבות עם ג'ארד בייליס במקום קרטר-ווילאמס, למרות שבייליס שומר פחות טוב. בייליס קולע. בין אם קרטר-וויליאמס ימצא בית חדש, ובין אם לא, הוא חייב לעבוד קשה עם מאמן קליעה בקיץ.
דייויד לי
המספרים: לא רלוונטי
שתי שניות אחרי שנגמר גמר ה-NBA, היה ברור לכולם שדייויד לי לא ישאר בגולדן סטייט. האולסטאר לשעבר שמח מאוד לקבל טבעת אליפות, אבל רצה להיות יותר על הפרקט. עם דריימונד גרין היה ברור שזה לא יקרה. אז לי קיבל את מבוקשו ועבר לבוסטון, שם היה אמור להנהיג את קבוצת הילדים של בראד סטיבנס. בתחילת העונה הוא אמנם פתח, אבל מהר מאוד הדקות שלו התחילו להתמעט, הוא איבד את מקומו בחמישיה לאמיר ג'ונסון ובחודש האחרון בקושי שיחק. בוסטון לא בונה עליו, והוא גם לא ממש תורם להצלחה שלה כרגע. בוסטון מחפשת ללי טרייד, אבל אם לא תמצא קבוצה שתהיה מוכנה לקלוט אותו עד הטרייד דדליין (18.2), היא תקנה את שארית החוזה שלו. סיכוי סביר שמכונת הדאבל דאבל שהכרנו כבר לא תחזור. לי יחפש לשחק בקונטנדרית (גולדן סטייט?) אם ישוחרר וכנראה יסתפק בתפקיד קטן. בקיץ הוא יהיה שחקן חופשי, ואני בספק אם יהיו הרבה קבוצות שתהיינה מוכנות לתת לו סכומי כסף משמעותיים.