מהפכת הוותיקים: ה-11 של השבת, על אליניב ברדה ויוסי בניון

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

הפועל באר שבע החתימה בחלון הנוכחי את וובה בראון ומוחמד גדיר. שני חיזוקים ראויים, מגוונים, צעירים, ועדיין לא כוכבים. ותמיד משווים למכבי תל אביב של ינואר 2013, שהביאה את שני השחקנים הכי מרשימים בשושלת קרויף - פריצה וזהבי - ובאר שבע, כנראה, לא הביאה כאלה.

אבל השבוע סיכם שם אחד, אליניב ברדה.

משך החוזה ופרטיו מעניינים פחות, אבל מה שמעניין זה שברדה, 34, ישחק בטרנר גם בעונה הבאה. בברדה יש הרבה דברים טובים, וגם הדברים ה'רעים' - צביטות, התחזויות, התגלגלויות ודיבורים תכופים עם שופטים - הם דברים שכל קבוצה צריכה. אז אם חשבנו שאלונה ברקת לא החתימה כוכב בחלון, היא החתימה, ועוד איך.

אתמול הוא כבש את שערו ה-11 בליגה, וזה כבר שערו הרביעי ברציפות שנכבש במצב של שוויון. זה שיא הרשתות לברדה בישראל - הוא השאיר מאחור את עונת 06/07, במסגרתה כבש עשירייה. וכששחקן מגיע לשיא בגיל 34, גם בצורת בת 40 שנה עשויה להסתיים.

ואם כן, אז בעיקר בזכותו.

יוסי בניון כבש אתמול את שער הליגה החמישי שלו העונה, וכבר השווה את הנתון האישי מהעונה שעברה. נותרו למכבי חיפה עוד 14 משחקי ליגה העונה, ובהנחה שבניון ישתתף בכולם וישמור על קצב הכיבושים הממוצע מה-19 בהם שיחק עד כה, הוא צפוי להרשית העונה בין שמונה לתשעה שערים. שמונה לא כבש מאז העונה השנייה בליברפול; תשעה לא צבר מאז העונה השנייה בסנטנדר.

אבל אלו לא הגולים (ארבעה ב-2016) ולא שני הבישולים היפים מאתמול. זו הפרקטיקה, הפשטות, הדייקנות. מסירה שלו על מטר בשטח לא מסוכן, למשל, יוצרת מצב מסוכן, ותמיד נראה שהוא יודע יותר מכולם מה צריך לעשות עם כדור - דקה לאחר שאלירן עטר ברבר עצמו לדעת כשבניון היה חופשי, בניון גמל לעטר באסיסט וולה על שליש מגרש.

אם ימשיך ככה, יגיע למספרים אליהם לא הגיע שנים, ויוכל אף לפרוש בטעם טוב - דבר שהיה הזוי לכתוב לפני כמה חודשים. אבל לפי היכולת כרגע, מדוע שיפרוש? בניון, כרגע, ככה, איך שאתם רואים אותו, בגיל שלו, עם היתרונות והחסרונות, עם הוותק והשיגעונות - הוא שחקן מוביל בליגה הזו. ובניון, כשהוא מתרכז יותר בכדורגל ופחות בשלטים ונאצות שנתלים ונצעקות, הוא מהשחקנים הטובים והיעילים ביותר בליגה הזו. ליגה שבה הרבה תכונות הן בגדר אוברייטד, אבל שבה הפרקטיקה, הפשטות והדייקנות הן בחזקת אנדרייטד.

בסיום המשחק התראיין בניון בצוותא עם גילי ורמוט. מספר 14 בירוק, שכבש בבכורה, סיפר שחזר ליהנות מכדורגל. זו אמירה שמוקדם לשחרר, כמובן, אבל הסמי-רנסנס שעובר על הקפטן הוא לקח גם לורמוט.

כשמדברים על כדורגל, הכול הפיך. הכול.

הכול שאלה של שקט, ושל התעסקות בעיקר ולא בשטויות. אסור להתלהב יותר מדי מה-0:4 של מכבי חיפה אמש - הירוקים הרגילו את כולנו להירגע עם הסופרלטיבים, ולדרוש יציבות. אבל המשחק הזה, אם כבר, גרם קצת למחשבות של 'מה היה אם?'. מה היה אם גם במכבי חיפה היה/יהיה שקט תעשייתי, והתעסקות בעיקר. אם בניון היה רק בכדורגל העונה ובכלל לא בשלטים, נאצות, ונסיעות לבוס באמצע אימון; אם עטר היה מנסה יותר לפרוץ את השער ופחות את הלוקר; אם משומר לא היה נעלם לארבעה חודשים כאילו היה כדור שהוא עצמו העיף ליציע; אם טואטחה היה מפנטז על מכבי חיפה כאילו היתה מוסקרון. אם רק המועדון היה שקט יותר, והתשוקה לתארים שוב היתה גוברת על התאווה לטלנובלות.

כי הכול הפיך. הכול.

בניון.

ורמוט.

שכטר.

גם בן בסט.

הכול הפיך. אפילו המצב של מכבי חיפה.

‏א. השער הראשון הוא בעיקר של גליינור פלט. חסימת כדורסל עם צד ימין של הגוף ומסירת כדורגל עם רגל שמאל. נהדר.
‏ב. זה היה שער הליגה הראשון של ורמוט מאז נובמבר 2014. גם האחרון נכבש בסמי עופר.
‏ג. מהפכת צעירים אין. הרכב מכבי פתח תקוה (26.6), למשל, היה צעיר יותר מהרכב מכבי חיפה (27.2) של העונה.
‏ד. זו היתה הפעם הראשונה שמכבי פתח תקוה ספגה בסמי עופר, אחרי 405 דקות נקיות.
‏ה. זה היה הפסד ליגה חמישי של מכבי פתח תקוה, שהוכיחה שהיא יכולה להוביל את הטבלה ולזכות בגביע הטוטו, אבל היא עדיין בסך הכול מכבי פתח תקוה.
‏ו. היחס לאליפות של לסטר, בתחילת העונה, עמד בסוכנויות הימורים מסוימות על 5,000 ל-1.

"הבאנו שחקנים טובים וכשהם יתחברו ייראו את היכולות שלהם" (מנחם קורצקי מתכונן לליגה הלאומית)

‏א. ירון הוכנבוים הוא המאמן היחיד בתחתית שלא פוטר. אתמול עלה אל מעבר לקו האדום, והשאיר מתחתיו שתי קבוצות שהחזיקו העונה בשמונה מאמנים (כולל זמניים).
‏ב. עילוט עדיין קיים? למה? ולמה משחקים שם בעידן כזה?
‏ג. בני יהודה ויוסי מזרחי עם 10 מ-12, גלבאן שוב מסוכן, עגייב שוב כובש ואפילו דן מורי חגג גול ליגה ראשון מאז 2012. טופ-6 לדמאיוס?
‏ד. איזי שרצקי ומאמניו: פעם בינגו, פעם לא. העונה, זה בינתיים מתקרב ללא.
‏ה. לסטר האלה - תענוג.

לאלה שמתרגשים מהתמונה שהעלה טל בן חיים לאינסטגרם - אפשר להירגע. זו בסך הכול תמונה ברשת חברתית. לא מלחמה, לא פיגוע, לא דאע"ש. זה לא היה הדבר הכי חכם שאפשר לעשות, אבל מי שצריך להתרגש, אם בכלל, זו הקבוצה שלו (שכנראה עשתה זאת; טב"ח2 הסיר את התמונה) והמנהלת. זה עדיין משחק כדורגל, ובן חיים בסך הכול היה שוב אדם שנותן לאמוציות לעלות קצת מעבר לרקה, לטוב ולרע.

ולאלה שממש התרגשו והתמלאו בתחושות קבס, הנה עוד כמה התבטאויות רשת של טב"ח2. למען הקלילות העתידית:

זה אולי הדרבי הכי חשוב-ספורטיבית מהדרבי של 8 במאי 2010 - אז (כמעט) הרסו הצהובים לאדומים את הדאבל. זה מפגש בין מכבי שרחוקה שש נקודות מהטופ להפועל, שנמצאת מתחת לקו האדום. בעת כתיבת שורות אלה, היחס לניצחון אדום הוא 7.00. בסוכנויות חו"ל זה מגיע גם ל-8.50. למה?

בגלל כל הדברים המובנים מאליהם, וגם בגלל שזה דרבי שמכבי מארחת. הניצחון האחרון של הפועל בדרבי אותו אירחה מכבי: נובמבר 2011. פצ'אלקה, אלרואי כהן ושי אבוטבול עשו 1:3 (יצחקי). מאז:

0:4 (הדרבי הראשון של אוסקר; פריצה, 2 עטר וראדי כבשו; זהבי בישל 2 בדרבי הראשון בצהוב)
0:2 (זהבי, מיכה)
0:1 (זהבי, הולדת הפיו פיו)
0:0
0:2 (ראדי, מיטרוביץ')

לסיכום:

5 משחקים, 4 ניצחונות צהובים, 1 תיקו, 0 ניצחונות אדומים, 87% הצלחה למכבי. והנתון הכי מדהים: 0 שערים להפועל.

ככה מגיעים ליחס הימורים של 7.0. זכות התגובה לשוינפלד את ניקוליץ'.

ניב אנטמן
אוראל דגני
רוברט הות'
בוריס קפיטוביץ'
טאלב טואטחה
ג'ון אוגו
אנגולו קאנטה
אמיר עגייב
יוסי בניון
אלירן עטר
אליניב ברדה

orenjos@walla.co.il