נותן הכל למען עצמו: על עזיבתו של ג'ון טרי את צ'לסי בקיץ

בווידאו: תקציר המשחק של צ'לסי אמש מול ווטפורד

ג'ון טרי סיפק הופעה אישית נהדרת אתמול (רביעי) נגד ווטפורד, בעוד צ'לסי שמרה על רשת נקיה בתיקו המאופס. כל העיניים היו נשואות אליו, במשחקו הראשון מאז הטיל את הפצצה והודיע ביום ראשון האחרון כי ייאלץ לעזוב את המועדון. האוהדים הכחולים ביציעים תמכו בו במשך כל 90 הדקות, תלו את הכרזה המפורסמות בהן מוגדר טרי כ"קפטן, מנהיג, אגדה", והשמיעו חוסר שביעות רצון מהיחס שהנהלת המועדון הפגינה כלפיו.

לא רק אוהדים – התקשורת הבריטית התמלאה בימים האחרונים במאמרים על חשיבותו העצומה של הבלם, ועל היותו "הסמל האחרון". פרשן "אינדפנדנט" טום שין אפילו הגדיל לעשות ופירסם מכתב פתוח לרומן אברמוביץ' בו טען כי הקפטן ראוי לסיים את הקריירה בסטמפורד ברידג'. הוא נפתח במילים הפשוטות: "ג'ון טרי הוא צ'לסי". לא פחות ולא יותר. כעת, אחרי שהכוכב בן ה-35 הוכיח לכאורה אתמול כי כוחו עדיין במותניו, ניתן לצפות שקולות אלה רק ילכו ויגברו.

כעת בואו נסתכל על המציאות האמיתית. היא שונה באופן משמעותי מאוד מההצגה שמארגן טרי בקרקס שלו. וזהו המצב בפועל – אף אחד לא זרק את טרי מצ'לסי. איש לא סירב להאריך את חוזהו. ההנהלה נדהמה מאמירותיו ביום ראשון ונכנסה לכוננות ספיגה על לא עוול בכפה. זה לא אומר שראשי צ'לסי מתנהלים עם טרי באופן מופתי. נהפוך הוא – הם אנשי עסקים קשוחים וקהי חושים. למשל, הדרך בה הועזב פרנק למפארד היתה צורמת, והוא אפילו לא קיבל הזדמנות לומר תודה לקהל בפעם האחרונה. ייתכן שגם טרי ציפה לכבוד גדול יותר לאגו העצום והנפוח שלו, ואולי זה אפילו הגיע לו. כל זה לא אומר שכולם צריכים לרקוד לפי החליל שלו, והריקוד מבחינתו היה מוגדר מראש.

השיקול הכלכלי והמקצועי הצדיק המתנה

בשנים האחרונות, הנוהל היה פשוט – בכל ינואר טרי קיבל את ההצעה להאריך את חוזהו בשנה נוספת, כפי שנוהגת צ'לסי לעשות עם כל השחקנים שעברו את גיל 30. אחרי שהכניס בטיוטה מספר שיפורים ודרישות, הוא חתם על ההארכה הזו, והיה שמח וטוב לב. הפעם, לשם שינוי, נאמר לו כי יש להמתין למינוי המנג'ר החדש כדי להכין את התוכניות לעונה הבאה ולהבין אם יש לו מקום. קל להבין מדוע פירש זאת טרי כעלבון אישי, אבל קל אפילו יותר להבין את הצד של המועדון.

העונה של האלופה היוצאת היתה עד כה קטסטרופלית בכל קנה מידה. הבונוס שיתקבל מהליגה על המקום בטבלה הסופית יהיה נמוך באופן קיצוני מהצפוי. הסיכוי להעפיל לליגת האלופות בעונה הבאה שואף לאפס בפרמייר-ליג, והדבר יתאפשר רק אם צ'לסי תניף את הגביע בעצמה העונה. ללא המענקים השמנים מאופ"א, תהיה פגיעה נוספת בתקציב לעונה הבאה. שכרו של טרי נאמד בכ-7 מיליון ליש"ט ללא בונוסים, וזה לא דבר של מה בכך, קל וחומר בעידן של פייר פליי פיננסי. זו אינה הוצאה זניחה, והמועדון רוצה להעריך טוב יותר את מצבו הכלכלי לקראת העונה הבאה לפני שהוא מקבל החלטה. ייתכן שצ'לסי היתה מוכנה להחתים את טרי בשכר נמוך יותר, אך הצדדים כלל לא הגיעו להצעה מסוג זה לפני שהקפטן פתח את הפה בתקשורת.

גם השיקול המקצועי חשוב. בימים אלה שוקדים בהנהלה על מציאת המנג'ר הקבוע, וברור לחלוטין שזהותו חשובה הרבה יותר מעתידו של הבלם הוותיק (בתנאי שאברמוביץ' לא מתכוון לפטר אותו תוך חודשים ספורים לשם שינוי). כלומר, אם המאמן המיועד לא ירצה את טרי, מסיבה מקצועית או אישית, תהיה זו זכותו המלאה. בשנתיים הקודמות העסק היה ברור – ז'וזה מוריניו ביקש להחתים את הקפטן, והכל הלך חלק. הפעם, לא רשאי חוס הידינק להביע את דעתו במקום יורשו.

אז ביקשו מטרי להמתין קצת, עד שהמצב הניהולי והכלכלי יתבהר. אבל טרי, כמו טרי, חשב כמו תמיד אך ורק על עצמו. הוא העדיף לכופף את ידיו של המועדון ובחר בדרך מקורית למדי לעשות זאת. הוא לא התלונן על הסחבת, כי אז היו תופסים אותו כבכיין שהורס את התנופה בדיוק כאשר הקבוצה מתחילה איכשהו לצאת מהמשבר העמוק. הוא הציג את העזיבה כעובדה מוגמרת, וכך מיצב את עצמו כקורבן אומלל, סמל שנזרק הצידה, אדם שתרם הכל למועדון ומקבל בתמורה השפלה. הוא יודע שעיתונאי החצר שלו יפעילו לחץ מאסיבי. הוא יודע מראש את תגובת האוהדים הזועמים. בפועל, הוא משחק אותה "תחזיקו אותי". הוא נמצא בדרך החוצה, "עצוב" לכאורה, והמועדון צריך למצוא דרך להשאירו כדי למנוע פיאסקו תדמיתי. בראבו!

שימו לב לבחירת המילים. "הם אמרו לי שכאשר ימונה מנג'ר חדש דברים יכולים להשתנות, אך נכון לעכשיו התשובה שלילית. אני צריך לדעת עכשיו, כפי שהיה בכל ינואר בשנים הקודמות, כי לפעמים לוקח מספר חודשים להגיע לסיכום הסופי", אמר טרי. בין השורות, אפשר להבין שני דברים.

ראשית, טרי רגיל להתמקח על תנאי החוזה במשך חודשים – וזו זכותו, כמובן, אבל הפעם אולי היה כדאי לנהוג בצורה מעט אחרת לנוכח הנסיבות, לו חשק באמת בהישארות. ניקח זאת לקיצוניות – לו היה אומר טרי שישחק חינם בעונה הבאה, כפי שעשה חוסבה אצ'בריה אציל הנפש בעונתו האחרונה באתלטיק בילבאו ב-2009/10, הוא היה מוחתם מיידית.

נשיא בילבאו אמר אז: "אין לי מילים כדי להודות על המחווה הזו". אף אחד לא מבקש מטרי לשחק חינם עבור אברמוביץ', אבל אפשר לחשוב על דרכים יצירתיות לרמוז למועדון על נכונות לפשרה כספית. הצחקתם את טרי – הוא רצה לקבל כרגיל מספר חודשים למיקוח.

שנית, גם בהודעת העזיבה משאיר טרי למועדון דלת פתוחה לרווחה לחזור בו. כאשר יגיע מנג'ר חדש, אפשר יהיה לדבר. הלחץ על הדמות הבלתי מזוהה מופעל כבר עכשיו. ובינתיים, יוכל סוכנו של טרי להציף את התקשורת בשלל ההצעות שיקבל הקפטן הכחול מארצות הברית, סין, קטאר, וגם מהירח אם רק יתאפשר. שמו יככב בכותרות, והמכבש על אברמוביץ' ילך ויגבר. הידינק ממלא בינתיים תפקיד לא מבוטל בהצגה לצידו של טרי. "ג'ון מצטיין במשחקים, והוא יכול להמשיך. הוא כשיר, והתשוקה יכולה לסחוף אותו קדימה. בדרך כלל לא רואים רמה כזו אצל שחקן בן 35. רבים מאבדים מהירות ועלולים לספוג כרטיסים אדומים בגלל זה, אך לא כך המצב אצל ג'ון", אמר המאמן ההולנדי.

המשחק מול ווטפורד הלך, לפיכך, בדיוק לפי הציפיות של טרי. הוא באמת נמצא בכושר טוב, וברור כשמש שיתן את כולו על המגרש, אפילו יותר מבעבר, כדי להוכיח עד כמה הוא ראוי לחוזה חדש. "טרי שיחרר צעקה על החוזה, אבל המסר היה חזק יותר על המגרש", היתה הכותרת ב"דיילי מירור" אחרי המשחק. את הכותרות האלה נראה ללא הפסקה בשבועות הקרובים. לפי האסטרטגיה של טרי, הוא לא יוכל להפסיד. במקרה הטוב, הוא יקבל את החוזה המיוחל ויסיים את הקריירה בצ'לסי. במקרה הפחות טוב, הוא יעזוב כגיבור האולטימטיבי שלא קיבל כבוד, ואברמוביץ' יספוג את הביקורת.
אבל אולי הגורל יתערב איכשהו. אחרי הכל, אישיותו של טרי ידועה היטב, ואין טעם לחזור על כל מעלליו.

קארמה איז א ביץ'. אולי ההחלקה בגמר ליגת האלופות ב-2008 לא היתה מקרית. אולי ההרחקה חסרת האחריות בחצי הגמר מול ברצלונה ב-2012 שמנעה מטרי לשחק בגמר לא היתה מקרית. ואולי גם עכשיו יתפתח התסריט באופן לא צפוי מבחינת הבלם, ועזיבתו בקיץ תיצבע בצבעים הנכונים – של חמדן שלא התחשב במועדון ובחר לפתוח במלחמה במקום להפגין צניעות.