דיוויד בלאט לא שרד בכותרות הראשיות של ה-NBA ליותר מדי זמן. מספר ימים לאחר שפוטר, התרחש אירוע לא פחות מסעיר והרבה פחות שגרתי. בלייק גריפין, שהיה אמור לחזור מפציעה השבוע, שבר את ידו לאחר שהיכה עובד מועדון של הקליפרס בפרצוף. לפי הדיווח הרשמי הוא ייעדר בין ארבעה לשישה שבועות, כאשר דוק ריברס, המאמן והנשיא לענייני כדורסל של הקבוצה, חושב שההערכה צריכה להיות פסימית יותר. וזה לפני שלוקחים בחשבון השעיה שהוא עשוי לקבל מהליגה. במילים אחרות בהחלט ייתכן שההיעדרות של גריפין תזלוג גם לתוך הפלייאוף.
הסיפור הזה תפס את הליגה בהפתעה מוחלטת. גריפין לא נחשב לשחקן בעייתי, הוא רחוק מלהיות אחד מהראשונים שחושבים עליהם כשמספרים שמשהו כזה קרה לשחקן NBA, הוא אפילו לא היה אחד הניחושים הראשונים אם היו מדווחים שזה קרה לשחקן של הקליפרס. כמו במקרה של בלאט וקליבלנד, גם כאן מדובר בסערה שהתרחשה אצל אחת מחמש הגדולות של הליגה, אחת הקבוצות שהייתה אמורה לתת פייט לגולדן סטייט וסן אנטוניו במערב ועכשיו מצבה מעורפל לחלוטין.
הקליפרס יצטרכו לבצע עכשיו הערכה מחדש, גם לגבי העונה הזאת וגם לגבי הסטטוס של הסופרסטאר שלהם. אחת מנקודות המוצא של חשיבה מחודשת אפשרית היא הנתון המעניין הבא: בשתי העונות האחרונות, הקליפרס דווקא נראו טוב והשיגו תוצאות טובות בתקופות בהן בלייק גריפין נעדר. בעונה שעברה הם ניצחו 9 מ-15 משחקים כאלה כשלוח המשחקים היה קשה מאוד, השנה לוח המשחקים היה קל ואפשר לקליפרס מאזן של 3:13 ללא בלייק נכון ליום שישי.
כדי להסביר את התופעה, אי אפשר שלא להזכיר את תיאוריית יואינג המפורסמת של ביל סימונס. הרעיון שבזמן היעדרות כוכב הקבוצה שאר השחקנים לוקחים על עצמם יותר ומשדרגים את היכולת שלהם תופסת בגדול כשזה מגיע לקליפרס ובלייק.
כריס פול, שבשנתיים האחרונות אפשר לגריפין להיות יותר ויותר דומיננטי, מעלה רמה במצבים האלה ומספק יותר מ-20 נקודות ו-11 אסיסטים למשחק בשתי התקופות. דיאנדרה ג'ורדן שולט ברחבות בשני הצדדים ושואב ריבאונדים בקצב גבוה במיוחד. ג'יי ג'יי רדיק מקבל על עצמו את תפקיד הסקורר המשני, השנה מאז הפציעה של בלייק הוא קולע 18.4 נקודות למשחק ביותר מ-50 אחוזים מהשדה ומהשלוש. גם ג'מאל קרופורד שמח לקחת יותר אחריות ובשתי התקופות בהן גריפין נעדר בשנתיים האחרונות קלע הרבה ובאחוזים סבירים.
אך יש במצב הזה יותר מרק שחקנים שמעלים רמה. המבנה של הקליפרס ללא גריפין נראה נכון יותר, הרכב שכולל שלושה קלעי חוץ סביב הפיק נ' רול בין CP3 לדיאנדרה נראה קטלני לא פחות מהרכב שכולל את הסקורר הפצוע. ג'ורדן הוא לא שחקן התקפה מגוון במיוחד, אך איום ההאלי-הופ שלו הוא מטרד קבוע להגנות. כשסביבו ארבעה שחקני חוץ הריווח טוב יותר, ההגנה צריכה לעבוד קשה יותר כדי להתמודד גם עם האיום שלו בצבע וגם עם איום הקלעים. בעוד שבדרך כלל שחקני משנה שנאלצים לקחת על עצמם יותר בעקבות פציעה של כוכב קולעים באחוזים פחות טובים כי ההגנה מתמקדת בהם, רדיק וקרופורד קולעים טוב יותר ללא בלייק כי יש להם יותר שטח ופעמים רבות יותר זמן.
חלק נכבד מהכתבה הזאת היה אמור לעסוק בשאלה האם, בעקבות הנתונים האלה והמצב הבעייתי שלו, כדאי לקליפרס לשקול לבצע טרייד על בלייק גריפין. אבל תוך כדי כתיבתה זאק לואו העלה באתר של ESPN כתבה ששואלת את אותה השאלה וכהרגלו התייחס אליה מכל זווית אפשרית. הטיעון הכללי שלו הוא שבזמן שבלייק עבד קשה כדי לגוון את המשחק שלו, בעיקר בזכות קליעה מחצי מרחק ויכולת מסירה, במהותו הוא שחקן שאפקטיבי קודם כל בצבע וככזה השילוב שלו עם דיאנדרה ג'ורדן אינו אידיאלי. המסקנה הסופית היא שבלייק טוב מכדי לוותר עליו, ושאם דוק ריברס רוצה לוותר על אחד משלושת הכוכבים שלו כדאי לו לוותר על אחד משני האחרים.
נקודה שלואו פחות התייחס אליה, אך נמצאת שם ומטרידה כל קבוצה שחושבת בגדול, היא גולדן סטייט. הקליפרס נמצאים במערב וחייבים לצאת מהנחה שבשנים הקרובות הגעה לגמר עוברת באוקלנד, ספציפית השנה הקליפרס נראים נטועים במקום הרביעי בדרך למפגש סיבוב שני פוטנציאלי עם האלופה. בשנתיים האחרונות קשה לבלייק במאץ'-אפ הישיר מול דריימונד גרין, גם בהתקפה וגם בהגנה. השנה, אפילו יתרון של 23 הפרש לא הספיק לקליפרס כדי לנצח את הווריירס, לריברס לא היו פתרונות להרכב הנמוך של גולדן סטייט שהוביל למהפך ברבע האחרון. התחושה לאחר המשחק הזה הייתה שהקליפרס במתכונת הנוכחית זו עוד קבוצה שלא בנויה להתמודדות עם הכדורסל החדש של גולדן סטייט, שההרכבים הגבוהים פשוט לא מסתדרים איתם וכדי לשחק עם שלושת הכוכבים הקליפרס חייבים לשחק עם הרכב גבוה.
גריפין הוא אחד השחקנים הטובים בעולם והוא בשיא הקריירה, כך שקבוצות יהיו מוכנות לשלם עליו הרבה מאוד.
חבילה של שלושה שחקנים טובים, בעיקר שחקנים מגוונים לעמדות 2-4, עשויה להפוך את הקליפרס לקבוצה טובה יותר ומתאימה יותר להתמודד עם האלופה. לריברס עדיין יש בעיית עומק, השחקנים הרבים שהוא הוסיף לספסל לא מוכיחים את עצמם. ג'וש סמית', שהיה אמור להיות המרוויח המרכזי מהפציעה של בלייק, כבר נשלח בדואר ישיר לדריל מורי עם הפתק "תודה, אבל לא תודה". לאנס סטיבנסון קבור בעומק הספסל. כרגע נראה שהשחקן היחיד מבין המצטרפים בקיץ שעשוי לתרום בפלייאוף הוא פול פירס, שלעת זקנה אפקטיבי יותר כסטרץ' 4. ריברס בהחלט יוכל להשתמש בעוד כמה שחקנים שיתאימו לגישת שלושה קלעי חוץ סביב הפיק נ' רול של פול ודיאנדרה ויהיו מגוונים וזריזים מספיק בהגנה כדי להקשות על התקפת הווריירס.
למרות זאת, קשה להאמין שזה יקרה. קבוצות לא ממהרות לוותר על סופרסטאר בשיא הקריירה אם הוא לא מבקש לעבור בעצמו, וריברס בוודאי מבין את המשמעות של גריפין לקליפרס. לא יהיה מופרך לטעון שבלייק הוא השחקן החשוב בתולדות המועדון הכושל הזה, בטח מאז שקוראים לו הקליפרס (בוב מקאדו כיכב במועדון כשקראו לו בפאלו ברייבס בסבנטיז). הוא הפך את המועדון לאטרקטיבי, בלעדיו כריס פול לא היה מגיע, בלעדיו לא היה נוצר המותג 'לוב סיטי'. אי אפשר לתת לו קרדיט על החולשה של הלייקרס, אך בדברי ימי המועדון המהפך בעיר יהיה רשום קודם כל על שמו.
בעוד שריברס לא רוצה להסתפק בהעפלה לסיבוב שני ומחפש את הדרך לבנות סגל לאליפות, הוא יתקשה להתעלם מכך שעבור הקליפרס קבוצה שמגיעה כל שנה לפלייאוף, פעמים רבות עוברת סיבוב ונותנת פייט לכל הגדולות זה הישג שלא ניתן לזלזל בו.
הוא אמור לדעת שאם הוא יוותר על גריפין וזה לא יעבוד הוא ייזכר בתור האיש שזרק את הכוכב הגדול בתולדות המועדון. גם אם מבחינה מקצועית יש כרגע בעיית מאץ'-אפ עם הקבוצה שאל מולה הכי חשוב להיערך וגם אם יתברר שגריפין הרס במו אגרופו את העונה הנוכחית, מדובר בשחקן מהסוג שאמור לסיים את הקריירה בקליפרס. אם ריברס יסיק שצריך לפרק את צמד הגבוהים שלו, יהיה פחות מסוכן מבחינתו לחפש טרייד על דיאנדרה ג'ורדן, שכל עוד ניתן לבצע האק גם ככה הוא שחקן שקשה להשתמש בו ביותר מדי סיטואציות.