יוני 2013. הטלפון של המאמן האיטלקי הוותיק פיירו בוקי מצלצל. על הקו: הבוס שלו בברינדיזי, פרננדו מרינו. "התקשרו אליי מאולימפיאקוס, הם רוצים את סדריק סימונס ומוכנים לשלם לנו פיצוי", הפתיע נשיא המועדון. ובוקי אכן הופתע. מאוד הופתע. "אתה בטוח שלא התבלבלת?", השיב, "אולי אמרו לך שם של מועדון אחר ביוון? הם זכו עכשיו בשני גביעי יורוליג רצופים, וסימונס זה השחקן שהם רוצים?".
מרינו לא טעה, וימים ספורים אחר כך נחתמה העיסקה. סימונס עבר לפיראוס, ומיהר להכריז: "אני זה שעושה את העבודה המלוכלכת. אני קשוח בהגנה, מסדר חסימות בהתקפה ולוקח ריבאונדים. אני כאן כדי להקל את החיים על החברים שלי לקבוצה".
ואם בוקי הרים גבה כשאולימפיאקוס שמה את ידיה על סימונס בסיומה של עונת השיא בקריירה שלו, אפשר רק לדמיין עד כמה המום הוא היה כשהתבשר ששחקנו לשעבר חתם עכשיו - כשהוא מבוגר יותר, שבע יותר ובעיקר פצוע יותר - במכבי תל אביב, שפעם עוד נחשבה לתו תקן איכות.
הפליאה של בוקי בזמנו הוכיחה את עצמה, במרכאות. הסנטר הקופצני סיים את האפיזודה הקצרה והנשכחת בהיכל השלום והאחווה עם מספרים חלשים למדי (3.8 נקודות ו-3 ריבאונדים בממוצע) ועם מעט מאוד הוכחות שהוא ראוי לקבל חוזה נוסף בקבוצת יורוליג. מאז, גם כשניסה להראות אחרת, רוב הזמן הוא היה מושבת בשל פציעות. כמו ויטור פבראני הידוע לשמצה, גם סימונס מגיע להיכל אחרי עונה וחצי ללא פעילות סדירה. ובכל זאת, הוא כאן.
בימים האחרונים ניהלה מכבי תל אביב מירוץ קדחתני נגד השעון בניסיון לאתר את הסנטר שחסר לה להמשך העונה. הדדליין לרישום שחקנים ליורוקאפ, שחל אתמול, הטריד מאוד את הצהובים ולימד מהו הלך הרוח שלהם - אפילו בעונה כזו: הם חושבים קודם כל אירופה. יורוליג, יורוקאפ, יורופקאפ, זה לא באמת משנה.
אלא שבמכבי תל אביב, כמו במכבי תל אביב, נתגלעו חילוקי דעות בנוגע לזהות השחקן שיבוא. שוב, כמו בקיץ החולף, ג'ואי דורסי נקלע ללב הסערה. שוב המאמן היה זה שרצה בו. ושוב, כמו בקיץ, דורסי לא הגיע. ז'אן טבק, כמו גיא גודס בזמנו, לחץ להחתים את הפורוורד/סנטר מתוך ידיעה שלא יוכל לשתפו ביורוקאפ, מכיוון שהוא כבר שיחק בשלב 32 האחרונות במדי גלאטסראיי.
טבק לא היה לבד. כל הגורמים המקצועיים - לרבות מחלקת הסקאוטינג, עוזר המאמן אבי אבן ומנהל הקבוצה ניקולה וויצ'יץ' - תמכו במהלך. דורסי דרש חוזה לעונה וחצי, אך הסכים להכניס בו סעיף שיאפשר למכבי לחתוך אותו בקיץ הקרוב. אלא שראשי המועדון לא התרצו. דורסי אינו שחקן זול, והם סירבו להשקיע סכום גבוה כל כך בשחקן לליגת העל בלבד.
החיפושים אחר סנטר חבקו עולם: הצהובים איתרו בסין את אסטבן באטיסטה, וניסו להחזירו אחרי שבע שנות היעדרות, אבל הוא בחר בארמאני מילאנו; המועמד הנצחי רפא הטשמאייר כמעט נשלף מבאורו הברזילאית וכבר סיכם, אבל נשיא קבוצתו הטיל לבסוף וטו על המהלך; זוראן ארצג, שם גדול ושחקן שפחות מתאים לצרכים של מכבי, היה קרוב לסיכום ביום ראשון, אבל מועמדותו נפלה בסופו של דבר; ואפילו שון ג'יימס הוצע, לאחר שהשתחרר לבקשתו מאולימפיאקוס בגלל היעדר דקות משחק, אולם במועדון לא ממש רצו אותו והשחקן עצמו נרתע מהאפשרות לשחק רק ביורוקאפ ולהידחק שוב לקצה הספסל, כפי שקרה לו ביוון.
החתמתו המפתיעה של סימונס אינה בהכרח סוף פסוק. מסיבות מובנות, במכבי לא משוכנעים שהוא יפתור את הבעיות, ומטילים ספק ביכולתו להשתלב במהירות, בפרט לאור מצבו הפיזי הלא ברור. אבל היה להם חשוב לרשום סנטר נוסף לסגל ביורוקאפ, ולפחות להרגיש שהם עשו הכל כדי להתחזק לקראת המשך המאבקים בזירה האירופית המשנית.
"הופתעתי שמכבי הלכה על סימונס, אבל אם הוא בריא - הוא יוכל לעזור לה", אומר מאמן אירופי שעבד בעבר עם השחקן. "סדריק צריך להרגיש שמאמינים בו, הוא צריך מישהו שידחוף אותו. הביטחון העצמי שלו חשוב מאוד, יותר מאשר אצל שחקנים אחרים. ברור שהוא לא נמצא בסיטואציה אידיאלית, כשיש לו חוזה לשבועיים, וכשהוא בכלל לא יכול לשחק בליגה הישראלית, אבל במצבו הנוכחי, אחרי הפציעה, אין לו ממש ברירה והוא צריך לקחת כל הצעה שיקבל. הוא שחקן טוב יותר משון ג'יימס, למשל. הוא יכול להיות סנטר שני או שלישי בקבוצת יורוליג טובה".
כך או כך, בצוות המקצועי של מכבי כבר נערכים למערכה השלישית בשנה האחרונה בקרב על דורסי, ולא מוציאים מכלל אפשרות את הרעיון שינסו לשכנע שוב את הבוסים להחתים אותו - אם וכאשר יתברר שסימונס אינו המענה לבעיות, כשמאבק האליפות ייראה כבר באופק וכשמחירו של השחקן (בהנחה שיישאר פנוי) אולי יירד במעט. ככה זה במכבי תל אביב 2015/16: קודם מחתימים, אחר כך חושבים איך ולמה מגרדים מזה משהו חיובי. בינתיים, התפרסמו היום דיווחים שלפיהם דורסי ימשיך בגלאטסראיי עד תום העונה.
גם הזר השני שמכבי תל אביב החתימה השבוע, אלייז'ה מילסאפ, רחוק מלהיות הטייפקאסט של זר במכבי תל אביב, או לפחות מה שנשאר ממנה. הוא התגלגל לכאן כמעט במקרה. במכבי תל אביב ניסו להיות קשובים לרטינות של טבק נגד שחקניו. המאמן הקרואטי דיבר שוב ושוב על הבעיות המבניות בסגל, הביע דאגה ממכת הפציעות שפוקדת את הקבוצה והביע תסכול מכך שאינו מצליח להביא לידי ביטוי את פילוסופיית המשחק שלו - בראש ובראשונה בכל הנוגע ללחץ על כל המגרש.
מילסאפ אמור לפתור, לפחות חלקית, את הבעיה הזו. מעמדת הסמול פורוורד הוא יוכל לנפק הגנה אגרסיבית, ויחד עם גל מקל ואולי גם יוגב אוחיון בהמשך להעמיד ציוות הגנתי טוב בהרבה בקו האחורי. ויש גם רבים שלא פוסלים את האפשרות שאקס מכבי אשדוד הובא למען משימה עיקרית אחת: להיות האיש שמסוגל, אולי, לעצור את דונטה סמית' מהפועל ירושלים.
אבל פרט לייחוס המשפחתי, כשבוחנים את הרזומה של מילסאפ, קשה להתרשם שמדובר ביותר מברירת מחדל. בגיל 28, עם נסיון דל בכל מה שאינו כדורסל סמי-מקצועני מהסוג שמשחקים בליגת הפיתוח של ה-NBA, מילסאפ הוא בעיקר סימן שאלה אחד גדול. בפעם הקודמת ששיחק בישראל שוחרר מאשדוד אחרי 12 משחקים, בעצתו של אריק אלפסי. המאמן דאז לא התרשם מאופיו של מילסאפ אך גם מתפקודו המקצועי, ובעיקר מקבלת החלטות איומה בהתקפה, בעיה שצצה כמעט בכל פעם שמילסאפ שיחק במסגרת תחרותית שאינה הקרקס שנקרא הדי-ליג.
בגין אותה בעיה התקפית מילסאפ שוחרר גם מיוטה העונה, אחרי אינספור ניסיונות מצד המאמן קווין סניידר לשלב אותו. סניידר חשב שמילסאפ ההגנתי והקשוח יתאים לכדורסל אותו הוא מנחיל לג'אז. על הדרך, הוא גם נתן למילסאפ צ'אנס לסגור מעגל ולהזניק את קריירת ה-NBA שלו במקום שבו הכל התחיל גם עבור אחיו, פול, שפרץ והפך לפאוור פורוורד מוערך בסולק לייק סיטי. אבל ממה שאמור היה להפוך לסיפור אמריקאי מרגש יצא אנטי קליימקס. מילסאפ ניסה להשתלב, אבל היה רחוק מהרמה הדרושה. בתחילת ינואר גם הג'אז הרימו ידיים. "ביוטה איבדו את הסבלנות לגביו. זה תקף לגבי כל צוות האימון. הגנתית הוא עושה עבודה סבירה, אבל התקפית הוא מתקשה מאוד, וזה לא הולך ומשתפר", כתב קווין פלטון ב-ESPN.
מילסאפ לפחות לא פצוע, ובמכבי תל אביב הנוכחית גם זה משהו, אבל צריך לקרות משהו בלתי צפוי כדי שההחתמה הזו תתברר כהצלחה מסחררת. בסבירות גבוהה יותר, מדובר בעוד החתמה שממחישה איך הצהובים מנסים לבנות קבוצה טלאי על טלאי, ליצור שלם שמורכב מכל מיני חלקי חילוף עם תפקוד ספציפי.
מאז הימים העליזים של עונת 2008/09, עונה בה תחלופת הזרים במכבי תל אביב שברה שיאים, לא הוחתמו שלושה שחקנים בטווח זמן קצר כל כך. הצהובים נכנסו לפאניקה ועשו הכל כדי להתחזק מתוך הבנה שהסגל הנוכחי חלש ושברירי מדי, אך התמהמהו והתקשו הרבה יותר מכפי שהם רגילים. תמונת המצב שהשתקפה בשבועות האחרונים מטרידה ומטלטלת את מכבי תל אביב מבפנים.
"טבק מקבל קרדיט לגבי הרצונות שלו. כשהוא ביקש חיזוק זרמו איתו, אבל המועמדים שלו נפלו כי שחקנים פשוט סירבו להגיע. גם אם היתה תוכנית מסודרת, ככל שהדדליין התקרב היא השתנתה לגמרי", מודה גורם בקבוצה. בהנהלה לא פחות מודאגים. "פנינו להמון שחקנים בתקופה האחרונה, העברנו גם הצעות כספיות גבוהות, אבל היו הרבה שחקנים שפשוט סירבו", מעיד גורם נוסף מתוך המערכת. "המון שחקנים סירבו והיינו חייבים להחתים שחקנים לפני הדד ליין. כשדברים לא עובדים אז לפעמים הכל לא פשוט, אנחנו בונים את הקבוצה מחדש בשלבים האלו של העונה כששחקנים נמצאים תחת חוזים, ואי אפשר לשחרר אותם בקלות. זה לא קל, זו שנה לא קלה וכולם מודעים לכך, אבל כרגע אנחנו מנסים לעשות את המיטב כדי לשפר אותה".
הצהובים פנו בשבועות האחרונים ליותר מ-20 שחקנים, רובם מליגת הפיתוח של ה-NBA. ברוב המקרים הם נענו בשלילה. כעת גם בהנהלה הוותיקה מבינים שמשהו השתנה, משהו נסדק במיתוס של מכבי תל אביב הכל יכולה. לא רק על הפרקט, אלא גם מחוצה לו. עד כדי כך שחלק מהם היו צריכים להתחנן על נפשם.
"ראשי מכבי תל אביב התקשרו להמון סוכנים, ביקשו שיציעו להם שחקנים, שאלו אם יש משהו פנוי, הם ממש נכנסו ללחץ", מספר גורם בסוד העניינים. "שמות שלא היו עולים פעם בכלל על דעתם הפכו להיות רלוונטיים, ופתאום אפילו חלק מהם סירבו. מעבר לזה שלא כל השחקנים מתים להגיע ליורוקאפ, היכולת הרעה של מכבי תל אביב עוברת בשמועות מפה לאוזן גם בין השחקנים. לא כולם רוצים להיות רשומים בשנה כזאת במכבי. למה להכניס ראש בריא למיטה חולה?".
עם הכלים האלה מכבי תל אביב תצא למלחמה. מלחמה לא רק על האליפות בישראל, או על היורוקאפ, אלא מלחמה על שמה הטוב בענף כולו.
סייעה בהכנת הכתבה: ורד כהן
