בווידאו: תקציר ניצחונה של הפועל באר שבע על מכבי פתח תקוה במחזור הקודם
על המגרש בנווה יוסף דודו גורש עשה את צעדיו הראשונים כשוער. זאת הייתה עונת השאלה שנועדה לחשל אותו לקראת חזרה אפשרית להפועל עכו וקריירת בוגרים שזורמת לכיוון לא צפוי. עד גיל 17 הוא עשה קריירה מפוארת בתור אחד הקשרים האחוריים הטובים לגילו באזור, אבל העתיד ניבא אחרת. על קו ימין של אותה קבוצה צעירה, רץ באותה תקופה מגן נמוך קומה, עם מהירות חריגה. "ילד מטוס", מעיד גורש, "כשהוא היה רץ על הקו, קשה מאוד היה לעצור אותו". 19 שנה חלפו מאז, קצת מחוץ לקווים משקיף על גורש חברו מקבוצת הנערים, הפעם כמאמן הפועל באר שבע. את הכדורים באגף ימין גורש מוסר היום לבן ביטון, וברק בכר רק משקיף מהצד ומשחזר. היום הוא קצת פחות מהיר עם הכדור, אבל הרבה יותר במחשבה. הילדים מנווה יוסף רוצים להביא אליפות להפועל באר שבע. רק זה שווה סיפור.
גורש גדל בשיכון רסקו בעכו. שני מבין שישה אחים, שלושה בנים ושלוש בנות. שני אחיו ניסו קריירת שוערים ופרשו, הבן הגדול יחגוג בעוד מספר ימים 36 ורוצה להוביל את באר שבע לעונה כמעט היסטורית. סיפור הצמיחה הזה של גורש לא מובן מאליו. לשער הוא הגיע, כאמור, מאוחר מאוד "כי היה חסר שוער במשחק אימון, וחיפשו שחקן גבוה". במכבי עכו זוכרים שחקן גבוה, אתלט, כזה שיכול היה להתפתח להיות קשר אחורי מוביל. בעכו ונווה יוסף הוא בנה את היסודות, וטיפס כל הדרך לשער של קבוצת הבוגרים בזכות מאמן שוערים אחד, משה בן דוד, שדווקא איתו סיים קריירה מפוארת בהפועל עכו הצנועה, כל הדרך לקטר מבאר שבע.
המעבר להפועל באר שבע לא מובן מאליו. גורש החזיק בקיץ הצעה טובה מהפועל חיפה, אבל הוא החליט לסרב לה כי הוא לא נוטש בקלות. ואז הטלפון צלצל. על הקו היה סוכן השחקנים ניר עמיר, שהציע לו לעבור לנגב. אחרי כמה ימים, עמיר, שותפה של סוכנת השחקנים ויקי וקנין, שוב היה על הקו. "הפעם ההצעה אקטואלית", בישר לו. גורש חייך. בגיל 35, הוא הבין, אי אפשר לסרב להצעה כזאת. השיחה הבאה הייתה עם ברק בכר, שקיבל המלצה חמה מיובל נעים: "עזוב את מרציאנו, קח את גורש ולא תצטער. הוא השוער הכי טוב בארץ".
הזיכרונות מנווה יוסף צפו, אבל הרצון האמיתי של בכר היה להבין האם בגיל שלו, אחרי כל כך הרבה שנים בקבוצה אחת, הוא מוכן לסחוב את כל המשפחה לבאר שבע, קבוצה שמתכננת לרוץ, הפעם על אמת, לאליפות. גורש היה נחוש, חתם לשנתיים עם אופציה לפרידה הדדית בתום העונה. "אבל היום", אומרים ספק בציניות במועדון, "אנחנו חוששים שהוא ייפרד מאיתנו".
הנחיתה בבאר שבע הייתה קשה. את התגובות הוא שמע דרך כל מבט. האוהדים היו חשדניים לגביו. איך, הם שאלו, שוער של קבוצת תחתית אמור להוביל את באר שבע לאליפות. גורש חש את הספקות. "הסתכלו עליו בצורה אחרת. אתה יודע, מבוגר, קבוצת תחתית. דודו הרגיש את זה בכל פעם שיצא לרחוב", סיפר אחד מבני משפחתו. "ההתחלה באמת הייתה קשה. אבל אתה יודע איך זה אוהדים, ברגע שהשחקן נותן את הלב, הם מעריצים אותו. דודו דיבר איתם דרך הכדורגל. האוהדים בבאר שבע מאוד קנאים לשחקנים שלהם. ההערצה שם היא שונה לגמרי. היום הוא חווה אותה לכיוון ההפוך".
כמה חודשים אחרי, גורש הוא נסיך באר שבע. מתקבל כאן כראשון השחקנים, האופי החם שלו עזר לו בתהליך ההתאקלמות במועדון הכי חם בליגה. בבאר שבע של היום, הוא מחובר לנתונים סטטיסטיים, לצוות המקצועי רחב ולשירותים שרק מעצימים אותו כשוער. "בהפועל עכו לא היו בתי מלון. בתקופה של ציון ויצמן, כשעכו הייתה עורכת אימון כפול, דודו היה נודד בין האימונים לארוחת צהריים במסעדה שכונתית, ובזמן שנותר מאימון לאימון הוא היה מעביר ברכב. מוריד את משענת הגב וישן עד האימון", סיפר בן משפחתו. את הדרך לבאר שבע גורש זוכר היטב. שלוש שעות נסיעה לכל כיוון, עם עצירה דרך כביש שש. "ההבדלים בין המועדונים הם בלתי נתפסים, אבל לא תשמע את גורש צוחק על זה. הוא זוכר את עברו, ובזכות זה יש לו עתיד גדול. הוא לעולם לא ישכח מה עכו עשתה בשבילו".
את הזינוקים על הדשא, כמה אירוני, גורש עושה בעזרת מאמן שוערים בן 25. גיא ויזינגר כבר מומחה בלגדל שוערים כאלה. את קאלה דרשלר, 16 שנה יותר, הוא אימן בהפועל חיפה. "גורש יותר מבוגר מכל הצוות המקצועי, כולל ברק בכר. אפילו איתן עזריה הוא כמו אח קטן בשבילו", סיפר השבוע אחד השחקנים. "כשאתה רואה את ויזינגר ואותו באימון, זה נראה לרגע קצת מצחיק מהצד. הילד מחנך את האבא. הקטע המדהים בכל הסיפור הזה הוא שהם מסתדרים מצוין. לגורש אין טיפת אגו. הוא מוכן לשמוע הערות על משחק הרגל גם בגיל 36". הנעת הכדור לא מושלמת, אולי כי לא עבדו איתו על זה יותר מדי, "אבל זה לא הסגנון שלנו. אנחנו לא קבוצה שמניעה כדור מאחור עם השוער. אז אולי לא צריך להשקיע בזה זמן אימון", אומר אחד משחקני ההגנה. השניים עובדים לא מעט. בעיקר במגרש, אבל גם על המסך. אחרי שאימן את קאלה, עבור ויזינגר לאמן שוער עם אופי כזה זה כמעט משחק ילדים, אלא שהעונה כל טעות היא קריטית. ולגורש, טפו טפו, אין כמעט.
"אני לא מוכן לקבל בשום פנים ואופן את המושג 'שוער מבוגר מדי', רק פה בארץ מתעסקים עם זה", טוען קאלה דרשלר, שוערה של עירוני קרית גת, שהגן בעבר על שערה של באר שבע ועבד עם ויזינגר בהפועל חיפה. "החשיבה הזאת נכונה ללפני 20 שנה. שוערים נמצאים בשיא שלהם בין גיל 30 ל-40. גורש הוא השוער הטוב בישראל היום. אני לא יודע מה יהיה עוד שישה חודשים, קשה לדעת. זה מאוד חשוב מה הקבוצה ומי המאמן שוערים שלך".
קאלה, 41, הוא חבר טוב של ויזינגר. הוא יודע לפרגן לו, אבל חושב שעבור שוער כמו גורש, חשוב שיהיה מאמן שוערים שעמד קודם בין הקורות. הגיל, שוב, לא משחק תפקיד עבורו. "ויזינגר ואני באמת חברים, אני יכול לפרגן לו על ההתקדמות. הייתי שוער ראשון שלו, ולא קל לעבוד עם קאלה. אני דורש אימונים ברמה הכי גבוהה ולא היה לו קל איתי. לא אומר שבאנו לריב, אבל הוא לא ידע איפה הגבולות שלי, לא ידע איפה הוא מעייף אותי. אולי חשש מפציעה בגלל עומס בגיל העניין של הגיל", הוא מסביר. "בשורה התחתונה, חשוב שמאמן שוערים יהיה שוער עבר, והוא לא היה. עוד עשר שנים קדימה ויזינגר יהיה מאמן שוערים פנטסטי, אבל בשלב הזה יהיה לו קשה לבנות את גורש ולקדם אותו. מאמן שוערים צריך להיכנס לראש של שוער, לדעת מה זה לחץ של אוהדים במועדון גדול. יש כאן הרבה פסיכולוגיה. 30 אחוז מהצלחה של קבוצה זה שוער, אלא אם כן אתה נוייר או קאן".
גורש לא אוהב כששואלים אותו על המעבר מקבוצה גדולה לקטנה. הוא טורח לציין שוב ושוב באוזני השחקנים ש"הרבה יותר קל להפוך מעני לעשיר, מאשר להפוך מעשיר לעני". היום הוא מתגורר עשר דקות מטרנר, המקום הכי עשיר בנגב, אבל פעם בשבוע הוא עושה את הדרך הארוכה למרכז, יחד עם ברדה, ארבייטמן ומליקסון, כדי ללמוד להיות ברק בכר. הוא לא טיפוס מוחצן, בלשון המעטה. בחדר ההלבשה הוא שקט, לא מרבה לדבר עם השחקנים. ילד טוב עכו, אם תרצו. אולי טוב מדי, כזה שנשאר שנה אחר שנה בעכו ורחש כבוד גדול למועדון, עד שנדמה היה ששכח את עצמו מאחור.
היו לו לא מעט הזדמנויות לצאת מעכו. משא ומתן עם מכבי תל אביב נכשל בגלל ריב סוכנים, קבוצות אחרות הוא דחה בגלל הלב. "אני לא חושב שגורש בזבז את הזמן שלו בעכו. כל אחד נולד בזמן שלו. בתקופה שלו שיחקו כאן בארץ אוואט, דוידוביץ', שטראובר ואובארוב. הוא לא יכול היה להגיע לקבוצה בסדר גודל של מכבי למעט בתקופות מאוד מסוימות, ולא היה כדאי לו לשבת על הספסל", סיפר אחד ממקורביו. ובכל שיחה כזאת, שאלת הנבחרת שוב עולה מחדש. "עד לפני מספר שבועות בנבחרת דיברו כאן על שלושה שוערים: מרציאנו, חיימוב והרוש. תראה מה קורה עם השוערים האלה עכשיו", הסביר לנו גורם בנבחרת. "היום בכדורגל הישראלי מדברים על גורש וקליימן. יכול להיות שדברים ישתנו בקמפיין הבא. הם באמת שני השוערים הטובים ביותר בישראל כיום".
גורש מבין שחלק מהעניין זה גם יחסי ציבור. הוא מרגיש שהשהייה הממושכת בקבוצת תחתית אולי דחקה אותו מעט לפינה. "הוא לא השתמש בסוכנים ובקשרים. 14 שנה בא, עשה את העבודה בשקט והלך הביתה. פתאום בבאר שבע הוא שוער טוב יותר? למה דווקא עכשיו שמים אליו לב?", תהה חבר קרוב לקבוצה. עם קצת אמונה, ואולי אליפות לבאר שבע, גורש יכול לרשום את עונת השיא שלו דווקא עכשיו, בשנים האחרונות לפני הפרישה. "שלא תעז לדבר שוב על הגיל", מזהיר אותי קאלה. "גורש נמצא בשיא שלו. הוא פורח עכשיו. זה הזמן שלו לנבחרת. זה הזמן".
