פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        תשכח משכטר של 2010: השינוי שצריך לעשות איתי שכטר בבית"ר ירושלים

        השנה הקשה במכבי חיפה, העקיצה מצד רוני לוי, המבחן המנטאלי. איתי שכטר הלחיץ את עצמו בציפייה לשחזר את היכולת מעונת הדאבל הקסומה בהפועל תל אביב, ונכנס לסחרור. האם יוכל לחזור לבסיס ולעשות את הדברים אחרת בבית"ר? הבלוג של אופיר סער מנתח בעזרת מרקו בלבול

        תשכח משכטר של 2010: השינוי שצריך לעשות איתי שכטר בבית"ר ירושלים

        בווידאו: תקציר ניצחונה של בית"ר ירושלים על בני סכנין במחזור הקודם

        בסוף השבוע הגדיר איתי שכטר את השנה במכבי חיפה כרעה ביותר בקריירה שלו. יתרה מכך, הוא גם התוודה ואמר כי "נכנסתי לסחרור שלא הצלחתי לצאת ממנו, הלחצתי את עצמי עם הציפיות והרצון להוכיח ולהוביל". לאחר מכן הוסיף שכטר: "לא היה לי את הביטחון שהייתי צריך לקבל. בגלל המצב של מכבי חיפה, כל חלוץ שלא היה טוב היה מוחלף ולא משותף במשחק שאחרי. לא הצלחתי לקבל ביטחון וזה פגע בי לאורך הדרך, אבל אני מאשים רק את עצמי".

        צריך לשמוע את הדברים של איתי שכטר והאמוציות בטון הדיבור כדי להבין שהוא עבר תקופה קשה מאוד. כל כך קשה ששחקנים בחיפה סיפרו השבוע כי "כשהוא שמע שיש אפשרות להגיע לבית"ר, הוא קפץ על המציאה ולחץ על נמני שיסגור את זה". הוא אמר: "כסף חשוב, אבל זה לא הכול. מה שווה בן אדם אם הוא לא נהנה?".

        שחקן בית"ר ירושלים, איתי שכטר (מור שאולי)
        התרגש מקבלת הפנים. איתי שכטר עם אוהדי בית"ר ירושלים (צילום: מור שאולי)

        ברגע שטביב, דראפיץ', שכטר ומכבי חיפה רצו - כולם ידעו שהעסקה תיסגר, במיוחד מפני ששכטר היה גמיש בכל הנוגע לחוזהו. שכטר נראה מרוגש כשהגיע לבין וגן בשבת ואף דיבר על צמרמורות, אך גם הוא יודע שהדברים הללו לא מחזיקים יותר מדי ובסופו של דבר מה שבאמת קובע זאת אך ורק התפוקה על המגרש.

        וכאן אולי המבחן הגדול בקריירה של איתי שכטר, מבחן שהוא הרבה יותר מנטאלי ממקצועי. שכטר לא שכח לשחק כדורגל. הוא אולי איבד מהחדות עם הזיגזג בשנים האחרונות בחו"ל ובארץ, יחד עם העובדה ששיחק פחות ועבר מספר פציעות, אך הוא עדיין שווה הרבה יותר ממה שקיבלנו ממנו במכבי חיפה.

        הבעיה היא שנכון לשנה האחרונה, לשכטר אין את היתרונות של 2010. אין לו את הבריחה מהבלמים בצעד ראשון, אין לו את הסיבוב החד וקיים ספק גדול גם בנוגע ליכולת העבודה באגף. אבל זה לא סופי. שכטר בסך הכול בן 28, זה הגיל שאמור להוות את השיא עבור כדורגלן. החלוץ מאמין גדול בעצמו, אבל חייב להפנים שכדי לנסות לשחזר שמץ מיכולתו בעבר, הוא חייב ללכת צעד או שניים אחורה ולעשות זאת בשלבים. גם ברמה המנטאלית.

        כבר בחצי העונה שעברה במכבי חיפה, שכטר לא הצליח לחזור לעצמו. אמנם הוא כבש שני שערי ליגה, אך ביחס לציפיות והחוזה הגבוה שכטר היה אמור לתת יותר. מאמנו בעונה שעברה, מרקו בלבול, סיפר: "הכול עניין של ציפיות. אני ידעתי שאיתי מגיע אחרי שנה וחצי שלא שיחק מסודר וייקח לו זמן. אז נכון שציפיתי ממנו לעוד 4-5 שערים כי חלוצים זה קודם כל תפוקה, אבל הוא כן עזר לנו וכן תרם באספקטים אחרים. יש לו הבנת משחק מדהימה והוא מגוון ומשחק בכל שלושת התפקידים בחלק הקדמי".

        איתי שכטר ומרקו בלבול (מכבי חיפה)
        "ידעתי שייקח לו זמן". מרקו בלבול עם איתי שכטר בשנה שעברה (צילום: האתר הרשמי של מכבי חיפה)

        באחת האסיפות שערך יערב שחר לשחקני מכבי חיפה יחד עם המאמן רוני לוי, אמר שכטר כי "לא נתתי אפילו 15%", ולאחר מכן הוסיף: "יש כאן 5-6 חלוצים וכל מי שלא טוב מחצית או משחק יוצא ולא משחק אחרי זה. זה מוריד את הביטחון".

        צריך לחלק את האסיפה הזאת לשניים. כששכטר אומר שהוא לא נתן עדיין 15%, הוא מכוון את עצמו להיות שווה בדיוק למה שנתן בעונה הגדולה שלו בהפועל תל אביב, עם 28 שערים בכל המסגרות בעונת הדאבל הבלתי נשכחת. עם הציפייה הזאת, שכטר עושה עוול לעצמו. אחרי שנים שהסתובב, לא שיחק באופן רצוף ואיבד מהחדות, החלוץ צריך להקל גם על עצמו. כדאי לו לדעת אלו דברים הוא יכול להביא היום לבית"ר ירושלים ואלו הוא לא צריך לנסות ולייצר.

        גם כאן בלבול מסייג את הציפיות של שכטר: "לפעמים צריך לעצור ולעשות את הדברים לאט. הוא בגיל טוב של חלוץ וכבר ראיתי כאלה שמגיעים לשיא, חווים ירידה קשה ואז שוב חוזרים לשיא. מבחינה פיזית הוא מסוגל, אבל זה גם המבחן שלו עם עצמו. ראיתי חלוצים שאחרי שנה או שנתיים גדולות יורדים ולא חוזרים, כך שאי אפשר לדעת".

        רוני לוי מאמן מכבי חיפה (אדריאן הרבשטיין)
        עקיצה באחד האימונים. רוני לוי (צילום: אדריאן הרבשטיין)

        בית"ר ירושלים קבוצה עם מעט מאוד פתרונות בהתקפה. בדרך כלל היא משחקת עם חלוץ אחד - ניקיטה רוקאביציה או דובב גבאי. מאחר שהשניים ייעדרו הערב (ראשון) מהמשחק בבאר שבע, שכטר יהיה זה שיוצב בחוד. המצטרף החדש יבין מהר מאוד שבבית"ר השערים והמצבים מגיעים אך ורק מעבודה על המגרש וחילוצי כדור. הקבוצה בדרך כלל מתקשה לייצר הזדמנויות במשחק עומד ומרבית המצבים מגיעים מחטיפות ומאמץ קבוצתי.

        שכטר צריך לשחק פשוט. ללחוץ כמו שמצפים מכל אחד, לדעת לשמור על הכדור עם הגב לשער, אך לא להתעסק איתו יותר מדי. לשחרר מהר ולעשות תנועה לעומק כמו שהוא יודע. לא לנסות להיות יותר מדי דומיננטי ולצפות מעצמו לקחת את הקבוצה עליו. אלה בדיוק הדברים שהרסו לו את השנה האחרונה במכבי חיפה. הוא חייב להיות מודע למגבלות בשלב הנוכחי בו הוא מנסה לחזור לעצמו ולעשות זאת בשלבים, דרך הדברים הפשוטים.

        כל החום והאהבה שאוהדי בית"ר מרעיפים עליו מאז הצטרף, לא יעזרו אם שכטר לא יקל על עצמו ויוריד לחץ וציפיות. אם יהיה רגוע, גם הגולים וגם היכולת יחזרו. כבר הערב בבאר שבע, כשהוא עדיין חלוד אך בלית ברירה חייב לפתוח, שכטר יצטרך להתחיל את השינוי בפשטות. לעזור לקבוצה, ולא שום דבר מעבר.

        שחקן בית"ר ירושלים, דובב גבאי, לפני שחקן מכבי נתניה, ירין חסן (ברני ארדוב)
        תחרות על כל דקה. דובב גבאי (צילום: ברני ארדוב)

        כמה ימים לאחר שדיבר באסיפה על עומס החלוצים במכבי חיפה, שכטר ביצע פעולה לא טובה באימון ורוני לוי עקץ: "שישה חלוצים, שבעה חלוצים, קודם תיתן פס כמו שצריך". אהבה גדולה לא הייתה בין השניים, אבל בסך הכול היו יחסים סבירים בין מאמן לשחקן. עובדתית, גם כשרוני לוי החליט להוציא כמה שחקנים מהסגל, שכטר כלל לא היה על הפרק כי בניגוד אליהם הוא מוגדר כשחקן בריא לחדר ההלבשה. כזה שמייצר אווירה טובה, ולא להיפך.

        גם בבית"ר אף אחד לא מבטיח לשכטר שייתנו לו את הביטחון עם רצף של משחקים בהרכב. זה עוד שינוי שצריך לבוא ממנו. גם דובב גבאי רוצה לשחק מדי שבוע, וגם רוקאביציה. יש תחרות וכל אחד צריך לנצל את הדקות שהוא מקבל זה מחזיר אותנו לצד המנטאלי - אין הרכב קבוע בבית"ר. משחק או שניים לא טובים ואתה בחוץ. שכטר יצטרך לעשות את הסוויץ' מהציפיות שהיו ממנו בחיפה לאלה בבית"ר. דראפיץ' וברדה לא בונים עליו כמושיע בינואר כמו שחיפה ציפתה לכך בעונה שעברה. בבית"ר רק רוצים שיעזור עם היכולות והניסיון שלו, אם זה כשחקן הרכב ואם זה כמחליף. כל עוד שכטר יבין זאת הוא יוכל להשתלב היטב בחלק הקדמי של דראפיץ'. אם יכניס עצמו שוב לסחרור כמו במכבי חיפה, דבר לא יעזור לו.

        ואיך בלבול מסכם זאת? בסך הכול אופטימי: "כששמעתי שהוא חתם בבית"ר, אמרתי שזה צעד טוב עבורו. עם הקהל של בית"ר ואנרגיות חדשות הוא יכול להרים את עצמו, אבל שלא יצפו שזה יקרה מיידית. הוא צריך לעבור תהליך של חזרה לעצמו דרך הפעולות הבסיסיות שהוא יודע לעשות מצוין. אני זוכר שהוא היה אצלי בנתניה בגיל 19, שיחקנו נגד מכבי חיפה והוא נתן תצוגה של ציון 10. עשה הכול על המגרש. הוא עדיין בגיל טוב ועם יתרונות גדולים בליגה שלנו. בעבודה קשה וראש נקי הוא יכול להוסיף הרבה לבית"ר".

        שחקן בית"ר ירושלים, איתי שכטר (מור שאולי)
        רק לא להיכנס שוב לסחרור. איתי שכטר (צילום: מור שאולי)

        האזינו: הפודיום, פרק 3. על בלאט, המחזור ה-20 בליגת העל ושאלת ורמוט