הפועל תל אביב, עונת 2015/16 קוראת לך: ה-11 של השבת

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

"ידעתי שאם [השוער] יישאר לעמוד יזכרו אותי, ושאם זה ייכנס יזכרו אותי". מאור בוזגלו, שניצח את מכבי פתח תקוה עם ביצים ופאננקה (וגרם לברק בכר לצרוח מבפנים דרך חיוך), שוב הוכיח שמדובר באחד הפרפורמרים הגדולים בליגה.

בוזגלו דפק פאננקה, שמואלביץ' דפק לטהא את המשחק מול בית"ר, והפועל באר שבע שוב דפקה עבודה במשחק קשה. זה היה הניצחון השישי של האדומים שנקבע על חודו של גול, והיא השתוותה למכבי תל אביב בנתון זה. ואצל הקבוצות החזקות הנתון הזה משחק תפקיד, כי האליפות מוכרעת במשחקים האלה, כשהאימפריות פתאום נתקעות בקשיים; ב-0:1 קריטי ודרמטי במושבה, ולא ב-0:3 על הפועל עכו.

זה כמה ימים שהעולם עוסק בהחמצה של ברק יצחקי ברמת השרון. ההחמצה הזו, פרט לכמה דקות של חוסר נעימות לשחקן, היא לא משמעותית, לא חשובה ובטח שלא כואבת. ההחמצה של אליניב ברדה על הבאזר תעשה הרבה פחות כותרות באירופה אבל היתה מסוכנת הרבה יותר.

גם אז הפועל תל אביב הגיעה למשחק בית מול כפר סבא אחרי שבמחזור שלפני כן ניצחה את בני יהודה בבלומפילד. גם אז זה היה בינואר, וגם אז הגיעו שחקני רכש סמי-מבטיחים, וגם אז זה היה אלי גוטמן שהגיע להושיע את הפועל תל אביב ולהתניע מחדש את הקריירה של עצמו. וגם אז האדומים הפסידו בבית לכפר סבא.

אבל איזה הבדל בין אז לעכשיו.

אז הפועל הפסידה 2:1 אחרי שהובילה, אחרי שוואליד באדיר החמיץ פנדל, אחרי שדני בונדר נפגע קשות בברכו ואחרי שאוהד לויטה נתן הופעה של 8 פלוס. אז, 12 בינואר 2008, הפועל תל אביב סיימה את המחזור שלוש נקודות מתחת לקו האדום. אבל אז זה היה דווקא משחק שהותיר תקווה, בניגוד לזה של אתמול - 90 דקות של קדחת.

כי אז כבר הגיעו כל החלקים - גוטמן, טלקיסקי, טופוזאקוב - והם רק היו צריכים להתחבר. אתמול, הפועל תל אביב העבירה עוד 90 דקות על פארש; 90 דקות בהן לא התקדמה אלא שוב הלכה אחורה. נכון לאמש, היא שוב רחוקה לפחות החלטה אחת מלהתחיל את עונת 2015/16.

החלטה שכולה טרנינג.

- 37% הצלחה

- 13% הצלחה בבית!

- 0.6 שערים למשחק

- 0 שערי בית!

גיא לוי שוב סיפק ראיון-פוסט-משחק גרוע מאוד. כרגיל, המרחף נקט בפוליטיקה אידיוטית שמריחים מקילומטר; קליינט שמוכר לוקשים לצופים עם אפס אחוז אמונה במוצר. אבל ראיונותיו הגרועים של גיא לוי שוב היו פחות גרועים מהכדורגל שיצרה קבוצתו.

קשה להאמין שאלי גוטמן לא יארוז טרנינג בתיק לקראת האימון הבא בחודורוב; קשה להאמין שגיא לוי יהיה זה שינהל את משחק הליגה הבא של הפועל תל אביב. אחרי מנדיונדו החוצן ובאדיר הטירון, הפועל של גיא לוי נראית הכי רע שיש. משלושתם, הוא היחיד שהגיוני לשלוח הביתה על כדורגל נטו. וכמו שגיא לוי הוא לא באמת מאמן שצריך לאמן בהפועל תל אביב, כך אלי גוטמן הוא לא באמת מנג'ר שיושב ביציע.

הרי ההחלטה של גוטמן להתחיל את הקדנציה השנייה בטריבונה היא לא החלטה מקצועית נטו. היא גם ניהולית, היא גם תדמיתית. הוא בטח זוכר שקבוצת כדורגל חלשה זה לא משהו שקל להפוך. הוא בטח זוכר שאז, לפני שמונה שנים, הוא התחיל עם שלושה הפסדים מארבעת המשחקים הראשונים שלו. הוא בטח רצה לעשות את התהליך בצורה הדרגתית. אבל מה לעשות - אין לו זמן להדרגה ולא לתדמית. אם ניסה לא לזעזע, בינתיים התברר שהוא השיג את ההפך. הוא בטח גילה היום בבוקר - המערכת רק נהייתה מבולגת יותר, אי הוודאות שולטת, ולא רק לוי טובע תחת הכאוס אלא גם ובעיקר שחקניו.

הפועל אולי לא מועמדת ראשית לירידה, אבל היא בהחלט חברת תחתית עלובה כרגע. ושלושת המשחקים הבאים - בדוחא, מול באר שבע ובדרבי - לא צפויים להוציא אותה משם. האינסטינקט הראשוני של גוטמן יהיה אולי שוב תדמיתי - 'בשביל מה אני צריך להיות חתום על נקודה מתשע?'. אבל זה בדיוק הזמן המתאים לחבלי הלידה, להתאקלמות, ל'הפסדים של התחלה'. לקפוץ למים, לקחת אחריות, להפסיק לפחד מהמאזן ולהרוויח את תג המנהיג, האבא, הבוס. בטוב וברע. כי אם הוא באמת דואג לתדמית שלו, הוא יכול להיות בטוח - במצב הנוכחי, גיא לוי רק ידרדר אותה יותר.

בניגוד להוזה הדעות גיא לוי, שרון מימר לא רק השיג 100 אחוז הצלחה עם הקבוצה החדשה שלו אלא גם מיהר לפרגן לקודמו ולבוסו, על הפורמה והסגל שהשאירו. עוד מוקדם להחמיא למימר בענייני כדורגל, אבל בענייני קלאס - בינו לבין לוי מפרידות שנות אור, ולא רק נקודה אחת בטבלה.

בין שלל העסקאות ה'מפחידות' או המיותרות של הפועל תל אביב, העסקה שהביאה את אסולין לחודורוב היא הגיונית וראויה. אפס דמי העברה, משכורת לא בומבסטית, סיכון מינימלי והרווח יכול להיות גדול. אפשר לזלזל באסולין על כישלונותיו בניכר, אבל לא לשחק בספרד ובאנגליה זה לא כמו לא לשחק בישראל. אסולין לא שיחק אתמול יותר מדי, וייקח זמן לפני שייכנס לכושר מלא, אבל נראה שאם בהפועל יהיו סבלניים איתו - הוא עוד יקפיץ את בלומפילד. מכל העסקאות של האדומים, בקיץ ובינואר, זו העסקה המסקרנת מכולן.

מכבי נתניה, באנקר של טרגדיות ספורטיביות. שלושה מאמנים חולקים בעשר נקודות ובהדחה מבישה מהגביע. לדורון אוסידון לא היה הרבה עם מה לעבוד, אבל הוא הצליח לקבל מינימום החלטות נכונות בדרך לעוד משבר עצום במועדון.

orenjos@walla.co.il