בווידאו: הפועל תל אביב עוברת את נצרת עילית בגביע
קצת לפני פתיחת הליגה, ערכה הפועל תל אביב מסיבת פתיחת עונה במסעדת מיתוס בעיר. הרבה חיוכים נמרחו באותה מסיבה והאופטימיות לקראת העונה החדשה חגגה. רק שלצד אלה ששמחו והיו מרוצים מהשינויים הגדולים שנעשו במועדון, היו גם כאלה שכל הזמן חשבו על מר גורלם.
על פי מספר שחקנים, אורח הכבוד של הבעלים, אמיר כבירי, היה לא אחר מאנאס מחמיד - הכישרון הצעיר והמבטיח שנחת במועדון ימים ספורים לפני אותה מסיבה. תשומת הלב שקיבל החלוץ הצעיר, הפריעה בעיקר לשניים: שגיב יחזקאל ורמזי ספורי. השניים שסומנו רק בעונה שעברה כהבטחה הגדולה באדום, הבינו כי להנהלה החדשה יש בייבי אחר והם כנראה לא הולכים לקבל יותר מידי הזדמנויות העונה.
מפה הסיפור מתפצל לשניים: זה של הקשר, אותו נשאיר לפעם אחרת. וזה של החלוץ. יחזקאל, שבעונה שעברה נחשב ל"ילד טוב שבא לעבוד", נהפך פתאום ל"בעייתי" שבחבורה האדומה. בהפועל תל אביב לא ממש הבינו את השינוי בהתנהגות של החלוץ, אך שם טוענים שאיחר מספר פעמים לאימונים ושיא התנהגותו השלילית הגיע כאשר וואליד באדיר העיר לכישרון הצעיר באחד האימונים וזה בתגובה צעק עליו בחזרה והושעה. משם הדרך ליציע הייתה קצרה.
"לכולם היה ברור שזה עניין של זמן עד שזה יתפוצץ", טען אחד השחקנים השבוע. "גם שגיב וגם רמזי הרגישו רע. הם הרגישו שלא משנה מה הם יעשו, למועדון יש העדפות אחרות וכך זה נראה גם בשטח".
עד לפני חודש, יחזקאל רשם שלוש הופעות ליגה בלבד העונה. הכתובת כבר הייתה על הקיר ונראה היה כי במועדון הפסיקו להאמין כמעט לחלוטין בחלוץ, שיחגוג 21 בעוד חודשיים. עם הגעתו של גיא לוי, הדברים השתנו. אחרי סדנת חינוך ארוכה, יחזקאל החזיר השבוע ללוי עם שלושה שערים בשלושה ימים. אז איך קרה שמי שסומן כיורשו של זהבי, היה כבר יותר בכיוון של קבוצה אחרת והאם השבוע האחרון הוא תחילת הפריצה הגדולה של החלוץ הצעיר והמוכשר?
למרות הקריירה הקצרה של יחזקאל, יש סביבו לא מעט סיפורים. בקיץ 2013 יחזקאל עוד היה שייך למכבי תל אביב, אליה הגיע ממחלקת הנוער של הפועל תל אביב מספר שנים קודם לכן. בעונת 12/13 החלוץ נחשב להבטחה גדולה, אך בילה לרוב על הספסל והיה אחד המחליפים הקבועים.
זה הספיק לאביו, והוא באחד המשחקים, לטענת גורמים במועדון הצהוב, התעמת עם המאמן עמיר תורג'מן והאשים אותו בפגיעה מכוונת בבנו. חשוב לציין, כי לאורך כמעט כל הקריירה של יחזקאל הצעיר ובעיקר בגילאי הנוער, אביו דני היה מעורב מאוד בנעשה. אז החליטו השניים כי הם לא מעוניינים להמשיך במכבי תל אביב. עוד לפני שנכנס להסגר קטין, יחזקאל הושאל למכבי פתח תקווה ולמעשה לא שיחק כדורגל ממרץ 2013 ועד לדצמבר של אותה שנה. שם הדברים הגיעו לבוררות. התוצאה: מי שמעוניין לרכוש את החלוץ המוכשר ייאלץ להיפרד מ-50 אלף שקלים.
השמועות על עזיבתו הצפויה של יחזקאל הגיעו מהר מאוד לאדומים, אבל גם למוטי איווניר, שהיה בזמנו מנהל מחלקת הנוער של הפועל באר שבע. הנהלת הפועל תל אביב גילתה איכשהו כי איווניר חושק בחלוץ המוכשר והחליטה לפעול במהירות. המנכ"ל דאז, אמיר לובין, יחד עם אנשי מקצוע ממחלקת הנוער, פנו לחיים רמון וביקשו לרכוש את יחזקאל. אלא שרמון הודיע חד משמעית שאין למועדון את הכסף. השמועות טיילו עד לאוזניו של ד"ר מאיר אורנשטיין, יו"ר מפעלות חינוך של הפועל תל אביב. אורנשטיין לא התמזמז יותר מידי ושלף את פנקס הצ'קים שלו, שילם עבור החלוץ המוכשר מבלי לקבל שום תמורה לעניין.
בקבוצת הנוער של הפועל תל אביב מעמדו של יחזקאל כבר היה שונה לגמרי. גם שם, אגב, יש לא מעט סיפורים על אביו, אך לא הוא זה שהכניס את החלוץ לתודעה, אלא השער שכבש במדי נבחרת הנוער מול גיאורגיה - שער שהעלה אותה לאליפות אירופה היסטורית לפני קצת פחות משנתיים. השער גם סידר לו טבילת אש ראשונה ומהירה בליגת העל, עונת 13/14, שם הרשית כבר בהופעת הבכורה שלו.
הכינוי הכבד שמלווה את יחזקאל מגיל צעיר הפך פתאום לנחלת הכלל: היורש של זהבי. כשאסי דומב מונה במקומו של רן בן שמעון, יחד עם אייל ברקוביץ המנג'ר, השניים לא התביישו להצהיר כי הם בונים על יחזקאל הצעיר. את העונה שעברה סיים יחזקאל עם שני שערים בלבד, אבל הדעה עליו לא השתנתה. "שגיב הוא כישרון יוצא מן הכלל", אומר אסי דומב. "יש לו טכניקה מצוינת, הוא מהיר ויכול לשחק כמעט בכל תפקיד התקפי. אני נתתי לו לשחק כי האמנתי בו מאוד. אצלי הוא היה ילד שקט, אחד שעובד, בלי בעיות משמעת. פוטנציאל יש שם ובעיני הוא יכול להגיע לרמות הכי גבוהות, אך זה בעיקר תלוי בו".
"איך שהגעתי להפועל מיד זיהיתי את הכישרון של שגיב", טוען אלי כהן שהחליף את דומב באותה עונה. "מעבר לטכניקה ולמהירות, יש לו תנועה מצוינת לעומק ללא כדור. בזה הוא מזכיר את ערן זהבי. הוא שחקן אמיץ שכל הזמן מראה את עצמו ורוצה את הכדור. הפציעות שהוא עבר בעונה שעברה קצת עכבו לו את ההתקדמות, אבל מבחינת פוטנציאל הוא יכול להגיע רחוק. הוא ילד טוב וממושמע ולא הייתה אתו שום בעיה מבחינת התנהגות. אם הוא יעבוד קשה ובהפועל יתנו לו לשחק, הם ירוויחו שחקן מצוין".
בניגוד למאמנים, דווקא הדעה על יחזקאל בקרב השחקנים הייתה שונה ואחד השחקנים הבכירים בעונה שעברה אמר בסיום העונה: "יש פה ילדים שעדיין לא קרעו זוג נעליים וכבר מתנהגים כמו כוכבים. כנראה שהדיבורים סביבו קצת עלו לראש. אם הוא לא יוריד את האף, הוא לא יגיע רחוק".
נחזור להתחלה. בתחילת הקיץ האחרון, גם יחזקאל וגם ספורי, שנחשבו לעתיד הקבוצה, ראו איך כישרונות צעירים מגיעים למתחם וולפסון בזה אחר זה. המעמד שלהם בתור אלה שאמורים להיות עתיד המועדון הלך ונשחק, וכך גם הרצון שלהם להשתלב.
לעין הרגילה, היה קשה להבחין כי בקבוצה למעשה היה סוג של מחנאות מתחילת העונה. הצעירים שעלו מהנוער (יחזקאל, ספורי, אבו אל היג'ה, ניר לקס) הצטיירו כחבורה המתוסכלת, אלה שהאמינו כי לא ממש בונים עליהם לעומת החבורה שהגיעה בקיץ (רייכרט, אלטמן, אבו עביד, גוטליב, בומבה ומחמיד) שהמועדון השקיע בהם כספים רבים. היחסים בין השחקנים היו מצוינים, אבל הרגשות יצרו חבורות מאוד ברורות.
חבריו לסגל ואפילו אנשים סביב הקבוצה ידעו כי יחזקאל כועס. בשיחות עם אנשים טענו גם הוא וגם ספורי כי למועדון יש עדיפות אחרת והיא לשלב שחקנים שעליהם, כאמור, שולמו סכומי העברה בקיץ. על אף שבהפועל תל אביב טענו כל הזמן שהגאווה הכי גדולה של המועדון היא לקדם שחקני בית, היחס שזכה לו יחזקאל, גרר התנהגות תואמת מצדו והוא שידר כי גם הוא לא ממש רוצה להיות במועדון. ולראיה, הגיעו בעיות המשמעת שצוינו לעיל.
"מצד אחד הוא היה מעקם את הפרצוף", טענו בקבוצה. "אבל מצד שני היה משקיע בכל אימון וזה דבר שאף אחד לא יכול היה להתעלם ממנו". גם בדרישות הפיזיות של המועדון, החלוץ עמד והוסיף מסת שריר. הוא לא היה מוכן לוותר. למזלו, הקבוצה לא כבשה.
גיא לוי לא התעלם מהיכולת של החלוץ. אמנם הוא השאיר אותו שלושה משחקים מחוץ לסגל, אבל ככל שהבצורת נמשכה, גיא לוי הבין שיחזקאל הוא פוטנציאל ההתקפה הטוב ביותר שלו. יחזקאל נכנס להרכב מול בית"ר ומאז לא יצא ממנו. הסבלנות השתלמה. הפועל תל אביב סופסוף מצאה כישרון עם אופק. והוא בכלל לא עלה שקל בקיץ.
"לא סתם עושים השוואות בינו לבין ערן זהבי מאז שהוא היה ילד. הם דומים במבנה הגוף, לשניהם יש תנועה אדירה ללא כדור וכששגיב היה בנוער הוא הזכיר אותו מאוד", אומר גורם בהפועל. "קשה לדעת עד כמה הדיבורים והשוואות עשו לו טוב, אבל מה שרואים עכשיו זה רק קמצוץ מהכישרון שלו. אם יתמיד וישקיע וימשיך להתקדם, אין לאף אחד ספק שהוא יכול אחד השחקנים הכי טובים בארץ".