היד הנעלמה: הנסיגה המפתיעה ביכולת של קייל קורבר מאטלנטה

בווידאו: דיון מתוך משחק מקדים - האם הקמפיין למען כספי פרובינציאלי?

והפעם במניות החמות: כריס פול מוביל את הקליפרס בהיעדרו של בלייק גריפין. עומרי כספי עם נתון פסיכי של 58% משלוש בחודש האחרון, והקו הקדמי של אטלנטה מפציץ. במניות הקרות: קייל קורבר הוא דני גרין של המזרח, רוי היברט משנה מקום ולא משנה מזל, ומרקיף מוריס מקים חלק חדש למדור – המניות הקפואות. כזכור, המספרים מתייחסים ל-30 הימים האחרונים ולא לכל העונה.

לעמוד הפייסבוק של וואלה! ספורט NBA

כריס פול

המספרים: 20.3 נקודות, 4.4 ריבאונדים, 10.6 אסיסטים, 45.6% מהשדה, 35.7% לשלוש, 89.2% מהקו, 2.2 חטיפות, 0.2 חסימות, 2.6 איבודים.

בלייק גריפין כבר שמונה משחקים בחוץ, והקליפרס רושמים תשעה ניצחונות רצופים. זה קורה כמובן הודות לכריס פול. הם עדיין לא מסוגלים לראות את גולדן סטייט או סן אנטוניו גם עם משקפת, אבל הם פותחים פער של שלושה משחקים מהמקום החמישי, וצמודים לאוקלהומה סיטי במקום השלישי במערב. בעונה שבה פערי הרמות כל כך גדולים, הקליפרס חייבים ליצר רצפים כדי לשמור על מתח חיובי, ולהגיע לפלייאוף כשלפחות יש להם יתרון ביתיות בסיבוב הראשון. פול מבין את זה, ולנוכח ההיעדרות של גריפין הוא מגביר קצב. מעבר לתפקיד שלו כמנהל משחק, הוא לוקח על עצמו יותר גם את תפקיד המסיים, וזורק יותר. בינואר הוא עומד בינתיים על קצב של 17 זריקות במשחק, לעומת 15 בדצמבר, ו-13 בנובמבר. זה לא מפריע לו להעלות גם את ממוצע האסיסטים שלו שבינואר עומד על 12.8. הקליפרס כרגע בעיצומו של רצף שישה משחקי בית, עם מנוחות ארוכות בין המשחקים. הם חייבים לנצל את לוח המשחקים ולהאריך את הרצף ל-12. ב-21.1 הם יוצאים למסע משחקים צפוף במזרח, שיתחיל בקליבלנד. אחרי המסע במזרח הם חוזרים לשבוע בבית, ויוצאים למסע נוסף במזרח שיסתיים בשבוע האולסטאר. זה יהיה המבחן האמיתי של הקבוצה. הם חייבים להתגבר על הקושי ולשמור על מרחק סביר מהת'אנדר. עם כריס פול על ההגה, הם מסוגלים לעשות את זה.

עמרי כספי

המספרים: 15.8 נקודות, 8 ריבאונדים, 1.7 אסיסטים, 58% מהשדה, 58.3% מהשלוש, 66.7% מהקו, 0.8 חטיפות, 2.2 איבודים.

עם מספרים אי אפשר להתווכח. בתשעת המשחקים ששיחק החודש (החסיר משחקים לאחרונה בגלל כאבי גב, אמור לחזור לשחק הלילה) עמרי כספי קלע ב-58.3% מהשלוש. 28 שלשות מ-48 ניסיונות. זה נתון פסיכי לחלוטין. הוא כמובן מוביל בנתון הזה בחודש האחרון (מסתכלים רק על מי שקלע לפחות שלשה למשחק). במקום השני אחריו מדורג דריימונד גרין בהפרש אדיר של 5% (53%, פסיכי בפני עצמו), וג'יי ג'יי רדיק (50.6%) משלים שלישייה של מעל 50%. לא במקרה כספי מדורג עשירי בליגה באחוזי קליעה אמיתיים (TS% - נתון שמשקלל זריקות עונשין וזריקות משלוש לתוך האחוזים). כמובן שיש גם את ההופעה באורקל ארינה, שהוסיפה לו נקודות עם 9 מ-12 לשלוש. בשלוש דקות של טירוף חושים כספי וקרי פשוט רצו מצד לצד וקלעו שלשה. הכי שכונה שאפשר, אבל משלנו. כספי כיכב כשהמשחק היה חי והקינגס אפילו הובילו. חבל שברבע השלישי קאזינס בעט בדלי (וכמעט בשופט). אחרי חודשיים, אפשר להתחיל לדבר על עונת פריצה משמעותית. כספי מוכיח שהוא לא רק שחקן רוטציה. הוא עבד קשה, ושיפר את הנשק הכי חשוב ב-NBA כיום, השלשה.

הקו הקדמי של אטלנטה

המספרים של פול מילסאפ: 18.8 נקודות, 7.5 ריבאונדים, 3.3 אסיסטים, 48.1% מהשדה, 81.1% מהקו, 1.8 חטיפות, 1.3 חסימות , 2.3 איבודים.

המספרים של אל הורפורד: 17.1 נקודות, 7.1 ריבאונדים, 3.4 אסיסטים, 55.9% מהשדה, 66.7% מהקו, 1.0 חטיפות, , 1.6 חסימות 1.2 איבודים.

בשנה שעברה החמישייה של אטלנטה נבחרה לשחקן חודש ינואר. השנה ניכר בפירוש שהקו הקדמי של הקבוצה ממשיך לתפקד ברמה גבוהה, בעוד הקו האחורי (בהמשך) קצת מפשל. אל הורפורד בעונה נפלאה. הסנטר הדומיניקני יציב כהרגלו, למעט העובדה שהשנה הוא מספק התפוצצויות מפעם לפעם. 33 נקודות, 10 ריבאונדים, שישה אסיסטים ו-4 חסימות עזרו להוקס לנצח את הבולס החזקים ולקטוע להם את רצף הניצחונות. הורפורד לא ספר את פאו גאסול, טאג' גיבסון וחבריהם בדרך לשיא עונתי. כמה משחקים לפני זה הוא קלע 30 נקודות, עם 14 ריבאונדים ולא פחות מחמש שלשות נגד יוסטון ודוויט הווארד. הורפורד הרחיב את הטווח שלו לקשת השלוש וקולע השנה ב-34% מהטווח. עם מטווח כזה של הגבוה, לא פלא שבשני המשחקים אטלנטה, שקולעת בממוצע 103 נקודות למשחק, עברה את ה-120.

פול מילסאפ ימשיך להיות אנדרייטד, וימשיך להיות אחד משחקני הפנים הטובים והיציבים בליגה. גם הוא הפציץ מול שיקגו עם 18 נקודות, 8 ריבאונדים ו-6 חסימות. בקיץ מילסאפ קיבל את ההכרה הכספית המגיעה לו (ירוויח העונה 20 מיליון דולר), אבל זה ממש לא עוצר אותו, והוא ממשיך לשחק באותה אינטנסיביות ועוצמה ששיחק בעונות קודמות ומשלים עם הבנת המשחק שלו את המחסור בסנטימטרים (2.03 מטר ביום טוב). ההוקס הביאו בפגרה את טיאגו ספליטר ו-וולטר טבארס כדי לעבות את הקו הפנימי, אבל זה לא עוזר להם להוריד את הדקות של מילסאפ והורפורד.

קייל קורבר

המספרים: 8.5 נקודות, 3.3 ריבאונדים, 2.3 אסיסטים, 33.6% מהשדה, 28.2% משלוש, 87.5% מהקו,0.6 חטיפות, 0.5 חסימות, 1.2 איבודים.

האתר רוטו קורא לו דני גרין של המזרח (הופיע בטור הראשון של העונה, עדיין לא התאושש). בעונה שעברה קורבר היה קרוב מאוד למועדון הסופר מכובד 50-50-90. הכוונה ל-50% מהשדה, 50% משלוש, ו-90% מהקו. הוא סיים את העונה טיפה מתחת בכל הקטגוריות, אבל עצם העובדה שהתקרב לשם היא כבוד גדול. העונה קורבר פשוט לא מוצא את הרשת. אפילו אחוזי העונשין שלו ירדו (84%). הוא הגדיל לעשות כאשר קלע 1 מ-9 נגד אינדיאנה עם 0 מ-8 מהשלוש, כשלילה למחרת הוא קולע 0 מ-11 נגד יוסטון, עם 0 מ-10 לשלוש (ללא ספק המשחק הגרוע בקריירה שלו). קורבר עבר שני ניתוחים בקיץ. אחד בקרסול אחרי שנפצע בסדרת גמר המזרח נגד קליבלנד, ואחד במרפק. רק בספטמבר הוא הצליח לזרוק בלי כאב, והוא אומר שפשוט לא היה לו זמן להתכונן לעונה ולתקן את הזריקה אחרי הניתוח. מייק בודנהולצר רוצה שהוא יזרוק את דרכו החוצה מהשפל. בודנהולצר יודע מה קורבר עושה עבור אטלנטה, ולכן עושה מאמצים להחזיר אותו לכושר טוב. על משחק ה-0 מ-11 אמר שכל הזריקות שקורבר לקח, למעט אחת היו זריקות טובות שהוא רוצה שהוא ייקח, ואין לו בעיה כרגע לתת לו זמן להתאושש. קורבר רשם משחק טוב נגד שיקגו (5 מ-8 מהשדה, 3 מ-6 משלוש). נקווה שזו הסנונית שמבשרת את בוא האביב.

רוי היברט

המספרים: 5.3 נקודות, 4.8 ריבאונדים, 1.3 אסיסטים, 39.1% מהשדה,80% מהקו, 0.2 חטיפות, 1.2 חסימות, 0.9 איבודים.

משנה מקום משנה מזל, אמרו אדי מרפי ודן אקרויד, אבל זה היה הרבה לפני שהם ראו את רוי היברט. אחרי שיושבי הוליווד זכו לראות מקרוב את ווילט צ'מברליין, קארים עבדול ג'אבר ושאקיל אוניל, הם נאלצים השנה לראות את רוי היברט בעמדת הסנטר. ג'רי באס מתהפך בקברו. היברט לא דומה לכלום, וממשיך לשוטט במגרש בחוסר מעש, כמו שעשה באינדיאנה. מה שעצוב בכל העניין הזה הוא שמדובר בעונת חוזה, ובקיץ מישהו כבר יזרוק עליו 8-10 מיליון דולר, מתוך מחשבה שהוא זה שיצליח להוציא ממנו את הפוטנציאל הרב שגלום בו. הנחמה היחידה של היברט היא שזו עונת הפרישה של קובי בריאנט, ולכן אף אחד לא שם אליו. בכל מצב אחר קובי כבר מזמן היה רודה בו. בכל מצב אחר האוהדים כבר מזמן היו שורקים לו בוז אימתני. בכל מצב אחר להנהלה היה אכפת. אפילו מיץ' קופצ'אק עסוק בעונת הפרישה של קובי ולא אכפת לו שזה בא על חשבון הצעירים שאמורים להיות העתיד של הלייקרס. הוא אפילו אמר: "השחקנים הצעירים שלנו יכולים לטעות וזה לא יקבל כל כך הרבה תשומת לב רק כי קובי עדיין בסביבה" כנראה שהיברט התבלבל וחשב שהוא עדיין צעיר.

מרקיף מוריס

המספרים: עזבו, זה לא באמת חשוב.

התחלנו בקר, עברנו לקריר, ועכשיו הגענו לקפוא. מרקיף מוריס הפך משחקן חמישייה לגיטימי בפיניקס לצרה צרורה שאף קבוצה לא רוצה. הסיפור שלנו מתחיל בינואר לפני שנה, אז האחים מוריס תוקפים אדם ששלח הודעות טקסט לא נאותות לאימם. המשטרה מחליטה לתבוע אותם, והמשפט עדיין מתנהל. אם יורשעו הם עלולים להישלח לכלא לשנתיים. בקיץ בפיניקס החליטו להפריד בין האחים, ומכאן הכל הלך לעזאזל. האחים מוריס חלמו כילדים לשחק ב-NBA ביחד, ולטענתם ויתרו על כסף כדי לשחק ביחד בפיניקס. מרקיף זעם ושחרר בערך פעם בשעה ציוץ שאין לו שום כוונה להגיע למחנה האימונים בפיניקס. הוא הגיע. בערך.

זה ממש לא נראה כמו השחקן מעונה שעברה. מאז הוא הספיק לזרוק מגבת על המאמן, לקבל השעיה, לצאת מהסגל, ועכשיו לחזור לסגל. פיניקס מתה להיפטר ממנו, אבל אף אחד לא ממהר לקחת. להיפך, דורשים מפיניקס תוספות לטרייד (שפיניקס תוסיף בחירות דראפט, או תספוג חוזים רעים בתמורה). פיניקס מעדיפה להישאר עם השחקן, מה שכמובן לא הופך את מרקיף למרוצה. גם אוהדי פיניקס מאוד לא מרוצים מהמצב, וקשה להאשים אותם. דווקא למרכוס הטרייד עשה טוב כשבדטרויט הוא הפך לשחקן חמישייה, והוא עצמו אמר שהוא כל כך שמח לשחק עבור ואן גנדי. אז בחייאת מרקיף – לטובת כל הצדדים, שחרר. יש סיכוי שגם ככה אתה הולך לכלא בקרוב.