דאון ראשון ו-10:
כמה אומללה מינסוטה? לא לקח יותר מדי זמן מרגע החמצת הבעיטה של בלייר וולש בשניות הסיום של המשחק בו הווייקינגס הפסידו בבית לסיאטל ועד שהרשת הוצפה בידיעות "צפו ב'מלט דאונס' של אוהדי מינסוטה". והבעיה אפילו לא הייתה בעצם קיומן של הידיעות האלה, אלא בעובדה שלרובן השתרבבו גם סרטונים ישנים של אוהדי הווייקינגס משתוללים או המומים אחרי עוד הפסד אכזרי.
ביל סימונס נזכר השבוע בכתבה המופתית שלו מינואר 2010, אז דירג את מינסוטה וייקינגס במקום השני בין קבוצות הספורט המעונות ביותר בארצות הברית. פרנק שאוב מ"יהאו" כתב בטוויטר, בשיאו של הדרייב האחרון של הווייקינגס ביום ראשון, שלא כדאי להם לסמוך על וולש לבעיטה המנצחת ועדיף לנסות ולהשיג טאצ'דאון. זה פשוט היה באוויר.
הקבוצה שהפסידה בין 1970 ל-1977 בארבעה סופרבולים ומעולם לא זכתה בתואר, הקבוצה שראתה את גארי אנדרסון מחמיץ בעיטת שדה דווקא אחרי העונה המושלמת שלו ומונע ממנה להעפיל לסופרבול, פשוט לא מסוגלת לנצח משחקים צמודים בינואר. בניגוד ללא מעט קבוצות בליגה, לווייקינגס אין איזה רצף מטורף של שנים או משחקים בלי ניצחון בפלייאוף, אבל כל הניצחונות הללו הגיעו במשחקים חד צדדיים. כשהעסק הופך לדרמטי, מינסוטה פשוט לא שם והפעם האחרונה בה היא ניצחה משחק פלייאוף שהסתיים בפחות מ-14 נקודות הפרש הייתה מול הג'איינטס ב-1997.
וולש, שהיה מצוין לאורך המשחק, ישב מפורק בחדר ההלבשה. הוא ענה בגבורה לכל שאלה של התקשורת, אבל אחר כך, כשהאנדרלין ירד והמתח התפוגג, הבועט, שהיה די אמין לאורך הקריירה, לא הפסיק לבכות וגם התמיכה מהחברים לקבוצה לא עזרה. מתוך 192 בעיטות מ-27 יארד ומטה לאורך העונה החולפת, רק שתיים הוחמצו לפני הבעיטה של וולש. לפני הבעיטה, סיכויי הניצחון של סיאטל עמדו על 28 אחוז, אחריה הם קפצו ל-99.9 וכעת, הסיהוקס ינסו לשמור על הקארמה שלהם, שסידרה לא מעט ניצחונות משוגעים בשנים האחרונות. גם להם ברור שביכולת כזו, קרוליינה ממש לא תצטרך להגיע מולם לבעיטה מכריעה.
דאון שני ו-18:
כמה טיפשה סינסינטי? הבנגאלס היו עסוקים בימים האחרונים בעיקר בהאשמות. הם האשימו את עוזר המאמן של פיטסבורג, ג'ואי פורטר, בכך שהוא היה שחקן מלוכלך שהפך לאיש מקצוע מלוכלך ושממש לא היה לו מה לעשות על המגרש במהלך שהוביל לדגל המכריע. ואתם יודעים מה? אולי הם צודקים. הם גם האשימו את אנטוניו בראון בכך שהוא זייף את הפציעה במהלך שהוביל לדגל המכריע. ואתם יודעים מה? אולי גם כאן הם צודקים.
הבעיה של סינסינטי היא שקבוצות שעסוקות בהאשמות, מתקשות מאוד להביט פנימה ולראות את הבעיות האמיתיות שלהן. אחת הבעיות היא מרווין לואיס, שלא משנה כמה ינסה, פשוט לא מסוגל לנצח משחק פלייאוף, עם אנדי דלטון ובלעדיו, מסיבה כזו או אחרת. למרות זאת, הבנגאלס כבר הבהירו שהקואץ' ממשיך. עוד בעיה היא וונטז בורפיקט, שבכלל לא משנה באילו נסיבות, עשה את אחת הטעויות הכי מטופשות שהיו בפלייאוף ואפילו שחקני הקבוצה הודו בעילום שם שהיה ברור שמתישהו, אובדן העשתונות התמידי הזה יעלה ביוקר. בורפיקט אגב, כבר חטף השעייה מלא פחות משלושה משחקים, על עבירה. רק להבין עד כמה הליגה ראתה את הדברים בחומרה. עוד בעיה? בן רות'לסברגר, בלי כתף, מוביל מולכם דרייב ניצחון מבלי שאתם עושים איזושהי התאמה לסיטואציה.
בזמן שהבנגאלס עסוקים בתלונות, הסטילרס היו עסוקים בלנצח, איכשהו, מגעיל, מכוער, מה זה משנה? הם בפנים וסינסי בחוץ וכדאי לדנבר להיזהר, כי פיטסבורג שוב הוכיחה שכל האמצעים כשרים מבחינתה.
דאון שלישי ו-30:
כמה גרועה יוסטון? גם העונה, אולי יותר מתמיד, ה-AFC דרום היה מזעזע. היו כמה בתים גרועים בליגה, ביניהם ה-NFC מזרח (תיכף נגיע אליו), אבל ה-AFC דרום היה הגרוע מכולם וזה בא לידי ביטוי במשחק שפתח את הפלייאוף. כל מי שראה את המשחק הזה הבין אחרי 11 שניות וריצה קלילה של נייל דייויס מאנדזון לאנדזון, שיוסטון לא חוזרת למשחק הזה. ההתפרקות המביכה/עצובה של בריאן הוייר הייתה רק הבונוס, אבל גם אם הוא היה נותן משחק סביר יוסטון הייתה מפסידה, בגדול כנראה.
לטקסאנס יש כמה גימיקים נחמדים, כמו לתת לג'יי ג'יי וואט לרוץ או לתפוס. יש לה גם כוכב התקפי דוגמת דיאנדרה הופקינס. אבל מעבר לזה, אין לה כמעט כלום. הנטישה שהייתה או לא הייתה של ג'דייביון קלאוני, שעל פי חלק מהדיווחים עזב בעצבים את חדר ההלבשה לפני הפתיחה לאחר ששמע שהוא לא נכלל בסגל, כנראה בגלל חוסר רצינות באימונים, היא נורת אזהרה ליוסטון, שחייבת לעשות חושבים ולהבין שהעובדה שהיא התמודדה מול האימפריות מטנסי וג'קסונוויל ומול אינדיאנפוליס נטולת אנדרו לאק, לא מספיקה כדי לייצר ריצת פלייאוף אמיתית.
דאון רביעי ו-35:
כמה לא ברורה וושינגטון? ואם כבר קבוצות שצריכות לחשוב. הרדסקינס פתחו את העונה עם דיונים על שם הקבוצה וסיימו אותה עם דיונים על "יחסינו לאן". רוברט גריפין השלישי כבר פינה את הלוקר וייחתך בקרוב וקירק קאזינס כנראה קנה לעצמו את את תפקיד הקוורטרבק לעונה הבאה, כאשר השאלה הגדולה היא איך נמנעים מהפיכתו ל"וואן טריק פוני", כמו שקרה עם RG3.
וושינגטון נראתה נהדר בתחילת המשחק מול גרין ביי ונדמה היה שהיא הולכת להיות קבוצת הבית היחידה שממשיכה הלאה מהווילד קארד, אבל כשארון רוג'רס נכנס לזון, לקבוצה מהבירה לא היו שום תשובות. בעונה הבאה, פילדלפיה אמורה לחזור בכוחות מחודשים ועם מאמן חדש, דאלאס תנסה להשתקם בעזרת הדראפט וקאמבק של טוני רומו וגם הג'איינטס יציגו פנים טריות על הקווים. אם וושינגטון רוצה שהמסע לפלייאוף לא יהיה חד פעמי, היא חייבת להתחזק משמעותית.