בווידאו: זוכרים אותם? הריצה הבלתי נשכחת של "הבעלים החדשים" של בית"ר ירושלים, אדם לוין ודן אדלר, בבית וגן
במאיורקה לא יכולים לשכוח את "השרברב". ב-31 באוגוסט 2008, הצהיר המיליונר הבריטי פול דייוידסון: "הכול סגור. אמרתי לילדים שלי שהחודש אין דמי כיס כי אבא קונה קבוצת כדורגל. אני לא מבין בזה, אבל אוכל לקדם את העסקים שלי ולהרוויח הרבה כסף במאיורקה. אני מתכנן להטביע את סמל המועדון על רשת הצינורות בעיר".
יום לאחר מכן, נקבעה פגישה בהשתתפות עורכי הדין של שני הצדדים, כלכלנים וחברי הנהלת המועדון. כולם הגיעו, חוץ מדייוידסון. הבריטי שהחזיק חברה לייצור צינורות (מכאן כינויו) ועשה את הונו מהמצאת פטנטים בתחום, פשוט נעלם ביום בו אמור היה לחתום על החוזה. באוקטובר הוא קיבל את האישור מבית המשפט של פלמה דה מאיורקה, אבל חודש לאחר מכן הודיע באמצעות מייל כי אין ברשותו את סכום הכסף הנדרש. העסקה נפלה ונותרה צרובה בזיכרון של אנשי מאיורקה כאחת הסצינות המביכות בתולדות המועדון. "היו הרבה מתחזים שניסו לקנות את הקבוצה, אבל אף אחד לא הלך כל כך רחוק כמו השרברב", סיכמו.
מאז השרברב, היו עוד לא מעט רוכשים פוטנציאלים וטייקונים בעלי שם שהיו כפסע מרכישת המועדון עתיר הבעיות, כולל קבוצת המשקיעים שגייס דודו אוואט בקיץ 2014. לכן, אין זה מפתיע שאפילו השלמת מהלך העברת הבעלות לידי רוברט סארבר וסטיב נאש, התקבלה בספקנות באי. הבעלים של פיניקס סאנס רכש כ-77 אחוזים מהמועדון באמצעות חברת ACQ המשותפת לו, לכוכב ה-NBA הקנדי שפרש בשנה שעברה ולטניסאי העבר אנדי קולברג. סארבר וחבורתו כיסו את חובות המועדון שנאמדו בכ-30 מיליון יורו, ושילמו עוד 20.6 מיליון יורו עבור שליטה ברוב המניות. הנשיא הגרמני אוץ קלאסן שמר על 22 אחוזים ובירך: "זו המתנה הכי טובה שיכולנו לקבל לכבוד שנת המאה. השארנו את המועדון בחיים והעתיד נראה מרגש במיוחד". שובה של גאוות האי?
רוברט סארבר, הבעלים של פיניקס סאנס מה-NBA ופיניקס מרקורי מה-WNBA, חולם כבר זמן רב גם על קבוצת כדורגל אירופית משלו. הוא ניסה לרכוש לפני כשנה את מועדון הפאר הסקוטי גלזגו ריינג'רס, אך שתי ההצעות שלו נדחו. לאחר מכן התעניין גם בלבנטה וחטאפה, אבל ירד מהרעיון מהר מאוד. ואז הגיעה האופציה של מאיורקה. יחד עם סטיב נאש הפורש, אוהד כדורגל מושבע שבני משפחתו עסקו בענף (אבא כדורגלן עבר, אח ששיחק בנבחרת קנדה ואחות שהייתה קפטנית בקבוצת הקולג' שלה), הפעם התהליך היה פשוט יותר. והנה, לראשונה בתולדות הכדורגל הספרדי יש בעל בית אמריקאי.
מאיורקה חיכתה לשידוך כזה עוד יותר זמן מסארבר. מחזיקת גביע המלך מ-2003 נפרדה מהליגה הבכירה בספרד עשור אחרי אותה זכייה, בתום 16 שנים רצופות בחברת ברצלונה וריאל מדריד, ומאז נעלמה בתהומות הנשייה של ליגת המשנה. הנהלות ומאמנים התחלפו ללא הרף, תקוות חדשות צצו מדי כמה חודשים, אבל אף אחד לא הצליח להוציא את הקבוצה מהבוץ והקהל שגם כך מעולם לא היה מהתומכים והנאמנים בספרד, פשוט התייאש בשלב מסוים. איכשהו, מאיורקה שרדה פעמיים, אך רק כדי להסתבך בעוד מאבק הישארות. ואז באו סארבר ונאש.
"לא שכחנו כמה משיחים לרגע עברו באי שלנו, אז חייבים להיות זהירים", הסביר העיתונאי רוברטו מתאו לפני העברת הקבוצה באופן רשמי לידיו של סארבר ב-5 בינואר. "ראינו כבר מספיק אנשים שהגיעו למועדון והבטיחו להחזירו לימיו הגדולים". אלא שבניגוד לשרברב הזכור לשמצה, סארבר הגיע למסיבת העיתונאים וניסה לגרום גם לספקנים להאמין ברצינות כוונותיו. "קנינו קבוצת ליגה ראשונה שבמקרה משחקת בליגה השנייה", אמר הבוס האמריקאי כאשר הוצג על ידי קלאסן. "המטרה היא לחזור כמה שיותר מהר לליגה הבכירה, אבל אנחנו יודעים שכסף הוא לא ערובה להצלחה".
חלומות העלייה של סארבר ימתינו לעונה הבאה. בזו הנוכחית, מאיורקה תנסה קודם כל לשמור על מקומה בליגה השנייה, שכן לסוף השבוע הזה היא נכנסה מהמקום ה-19 שנמצא מתחת לקו האדום, עם מאזן עגום של ניצחון אחד ב-10 משחקים ורק ארבע נקודות חוץ (ללא ניצחונות). פרט למאבק ההישרדות, המטרה היא לבנות בתקופה הקרובה מערך מקצועי חדש שיעשה סדר במועדון. "היה פה כאוס בשנים האחרונות, הם צריכים לנקות את המועדון", הזכיר העיתונאי מתאו. ומי שאמור לנקות ולבנות הוא מהטה מולנגו, שחקן ברייטון לשעבר שהתמחה כעורך דין ועבד עד לאחרונה בצוות המשפטי של אתלטיקו מדריד.
מולנגו הקונגולזי-שוויצרי, רק בן 33, זכור בברייטון כמי שכבש שער כבר אחרי 12 שניות בהופעת הבכורה שלו. אלא שהיה זה שערו היחיד בקבוצה, ומאז הוא ירד לליגות הנמוכות, חזר לספרד ועשה הסבה מקצועית, כשבמקביל להופעות בקבוצת חובבים ממדריד הוא משמש גם כעורך דין. מסארבר הוא קיבל את תפקיד המנכ"ל ואיתו את כל הסמכויות המנהלתיות והמקצועיות, למרות השארתו בתפקיד של המנהל הספורטיבי ואחד מסמלי המועדון, מיגל אנחל נדאל. "אנחנו אנשים רציניים, לא בנו לאי בחיפוש אחר הרפתקאה חדשה", הודיע מולנגו. "אנחנו רוצים לעשות הכי טוב עבור הקבוצה, שהיא המורשת של כל אנשי מאיורקה".
מולנגו מנווט בינתיים ושחקני רכש בדמות אדריאן קולונגה ופול רויז'ה כבר הגיעו, אבל סארבר ונאש מפנטזים בגדול. יומיים לאחר השלמת העסקה, בספרד ואיטליה כבר דיווחו שאלסנדרו דל פיירו עשוי להגיע למועדון כמנהל ספורטיבי בזכות קשריו עם נאש, המעוניין גם בחברו הטוב סטיב מקמנמן כמאמן. מולנגו מיהר להבהיר כי נדאל והמאמן הנוכחי פפה גאלבס, גם הוא שחקן עבר של המועדון, לא הולכים לשום מקום, אך ההפסד לקורדובה בבכורה של הבעלים החדשים כבר ערער את המעמד המעורער ממילא של המאמן. בכל מקרה, שמות מעניינים צפויים להגיע למאיורקה בקיץ הקרוב.
עד אז, הבעלים החדשים מנסים להחזיר למגרש את הקהל למוד האכזבות. ממוצע הצופים של מאיורקה העונה עומד על כ-7,000 בלבד - פחות משליש מתכולת אצטדיון סון מויץ'. בשבוע הבא, כשמאיורקה תשוב למגרשה אחרי כחודש בחוץ, מתכנן המועדון הפנינג מיוחד לפני משחק הצהריים מול ויאדוליד, שיהווה כאמור את ההופעה הביתית הראשונה בעידן סארבר-נאש. פרט לפעילויות המתוכננות, מאיורקה כבר הודיעה כי כל אוהד בעל מנוי יוכל להכניס עמו בחינם שני צופים נוספים כדי לתמוך בקבוצה. "זה מצב חירום, אנחנו צריכים את הקהל איתנו", הסביר מולנגו.
היחס הזהיר של הקהל מובן והגיוני. כמו שאוהדי בית"ר ירושלים זוכרים את הריצה המגוחכת של אדם לוין ודן אדלר בבית וגן, ואוהדי הפועל תל אביב ומכבי נתניה ספרו אינספור שמות שהצהירו כי יהיו המושיעים של המועדון, כך גם אוהדי מאיורקה קנו כל סיפור שמכרו להם במהלך התקופה הקשה. פרט לאלה שהופיעו לרגע וברחו, המועדון החליף ידיים ארבע פעמים בשבע השנים האחרונות. והחובות רק הלכו ותפחו. סארבר הנחוש והרציני, נאש, מולנגו, דל פיירו וכל מי שיגיע למאיורקה בזמן האחרון, יצטרכו להבין שלא רק גלקטיקוס או כסף גדול יחזירו את הקהל למגרשים ואת מאיורקה לקדמת הבמה. באי מחפשים קודם כל קצת יציבות.
