בווידאו: המספרת של שלומי ארבייטמן לרשת הפועל חיפה
שנה חדשה, תקוות חדשות. 2016 תיפתח עם כמה משחקים וסיפורים מעניינים מאוד. האם הפועל באר שבע תשמור על הפסגה כשתצא למפגש מול מכבי חיפה? האם מכבי תל אביב תסתגל לסיטואציה בה היא הרודפת ולא הנרדפת? הפועל רעננה היא זו שתגלה. בית"ר ירושלים והפועל תל אביב במשחקי בית לא פשוטים ונתניה תצא לקרית שמונה, שתנסה להחליט אם היא בראש של החמישייה הכואבת מבלומפילד או השלישייה בגביע הטוטו. גם חלון ההעברות בפתח, אך יש עוד כמה סיפורים ששווים אזכור, וזה בדיוק המקום להפנות אליהם זרקור.
סיראז' נסאר
אחרי שהיה השחקן הכי אנדרייטד בהפועל באר שבע, הקשר חווה את אותו מעמד גם בהפועל תל אביב. כן, הוא התחיל את העונה מאוחר, וכן, נראה שלקח לו זמן להיכנס לכושר משחק, אבל במצבם, לאדומים אסור לוותר עליו. בטח לא לטובת בני סכנין בעסקת ז'אורז'יניו.
נסאר שיחק העונה בסך הכול 205 דקות ויש לו רק שתי הופעות בהרכב. ועדיין, הוא מלך השערים של האדומים עם ממוצע של שער לדקה מהגבוהים בליגה. הוא מהווה איום מתמיד על שער היריבה (וברדיוס גדול מאוד) ובעיקר, אין לו שום פחד. וזה מצרך מבוקש בהפועל תל אביב הנוכחית.
גיא לוי פתח איתו בתבוסה למכבי חיפה ומאז נתן לו רק 43 דקות. בפעם האחרונה זה השתלם עם שער אדיר מול מכבי נתניה. נראה שביכולת של השחקנים האדומים, ההרכב צריך להיות בנוי מנסאר ועוד עשרה. בקרב אוהדי הפועל יש קונצנזוס, האם גם גיא לוי יקלוט את המסר?
שלומי ארבייטמן
כמה לא נוח להיות שלומי ארבייטמן בתקופה הזו. אליניב ברדה פותח (ופורח) בהרכב, בן שהר עומד לחזור לעניינים ובקבוצה אפילו מדברים על חיזוק דוגמת מוחמד גדיר. בנוסף, בשלישייה הקדמית לא חסרות אופציות ודקות המשחק הן בהחלט הנושא החם בבאר שבע מאז תחילת העונה. נראה שהנפגע העיקרי הוא ארבייטמן, שכבר מחפש את דרכו החוצה.
ארבייטמן פתח העונה בשני משחקי ליגה בלבד והשלים 90 דקות רק פעם אחת. יש לו רק שני שערים (אחד מרהיב ביופיו נגד הפועל חיפה) ואותה כמות של כרטיסים צהובים. באחד המשחקים האחרונים שלו כחלוץ שני (שהר יחזור ואולי רכש יגיע), ארבייטמן יצטרך לתת יותר. ויותר = גולים.
מול האקסית מחיפה, שער שווה טיפה יותר משערים מול קבוצות אחרות במגרשים אחרים. אחרי שלא שותף מול הפועל רעננה ושיחק בהפסד לבית"ר ירושלים בגביע הטוטו, זו עשויה להיות ההזדמנות האחרונה של החלוץ.
וובה בראון
בעונה של הרבה עליות ומורדות, וובה בראון הוא הדבר הכי יציב שיש בסגל של סלאח חסארמה. בשקט בשקט, בראון עשה קפיצת מדרגה והפך מקשר אחורי מוגבל למנוע שדוחף קדימה ולשחקן שכל הגדולות שמו עליו עין.
בתוך כל העניין הזה, בראון, כמו כל חבריו, סיפק משחק נפל ב-5:0 למכבי תל אביב השבוע, ודווקא הוא, בתור הקטליזטור של הקבוצה, יצטרך להוציא אותה מהבוץ במפגש מול מכבי נתניה. בכל שנה באזור דצמבר-ינואר, הכוכבים של איזי שרצקי זוכים לחיזורים וכותרות. בדרך כלל זה משפיע עליהם בצורה לא טובה. מה יקרה אצל בראון?
היתרונות הגדולים שלו הם הכושר והאגרסיביות. בתחילת העונה, כשקרית שמונה רצה לא רע, בראון ספג שישה צהובים בתשעה מחזורים. במחצית השנייה של הסיבוב הראשון, בהם קרית שמונה התרסקה, הוא לא קיבל אף צהוב עד לתבוסה בבלומפילד במחזור הקודם. משהו בראש צריך להשתנות, בטח אם הוא בונה על עתיד בתל אביב או בחיפה.
אוואנס קאנגווה
הקסם של חיים סילבס ורעננה לא פג עם עזיבתו של אנתוני וואקמה, הוא פשוט נדד ונחת על אוואנס קנגאווה. סילבס בעונה מוזרה הצלחות מפתיעות בחוץ, קטסטרופה נוראית בבית - אך כהרגלו, הוא מוציא המון מחבורה בינונית של שחקנים ומוליך את קבוצתו למקום הרביעי, הרבה בזכות הסילון מזמביה.
בשבועיים האחרונים קרו לרעננה שני דברים מוזרים - היא ניצחה בבית והפסידה בחוץ. שני מקרים די נדירים מבחינתה העונה, בטח כשהם קורים אחד אחרי השני. מה שעוד קרה וצריך להדאיג את הליגה, הוא אוואנס קאנגווה, עם שלושה שערים בדצמבר.
קאנגווה יפגוש את מכבי תל אביב, הקבוצה אותה הדהים בבלומפילד רק לפני שלושה חודשים. מה שיפה אצל הזמבי, הוא שכל שער שלו קובע. אין שערים בגארבג' טיים. שישה שערים (שני צמדים) שווים 12 נקודות בדיוק. הוא דיפרנס מייקר, אחד שיודע לעקוץ. הוא יכול לעשות זאת בכמה דרכים והוא ינסה להמם בפעם השנייה העונה את הצהובים. הגנת האלופה התקשתה איתו מאוד במשחק הקודם, וכעת היא תצטרך לעשות התאמות. דווקא ללא מאמן על הקווים.
חאלד חלאיילה
בבני סכנין סופרים ארבעה הפסדים רצופים, מאז אותו ניצחון מפתיע על עירוני קרית שמונה לפני יותר מחודש. עושה רושם שתמיד באזור ינואר מדברים בסכנין יותר על טריידים ופחות על כדורגל, והשנה זה גם בא לידי ביטוי בטבלה, כשהקבוצה מתחת לקו האדום.
שם אחד לא מופיע בשום טרייד אופציונאלי וזה שמו של חאלד חלאיילה. הקפטן הוותיק יסיים כמובן את הקריירה בסכנין, ומול עכו, בשבילו ובשביל קבוצתו, זה משחק מפתח. חלאיילה הוא שם נרדף לכרטיסים צהובים בליגת העל. כהרגלו, גם השנה יש לו לא מעט שבעה. הבעיה שסכנין הפסידה בחמישה משבעת המשחקים הללו, אז העניין כבר לא מהווה אינדיקציה לכלום. בניגוד לעבר, אז אגרסיביות הייתה שווה נקודות.
חלאיילה לא הבקיע העונה, הוא כבר לא מהווה איום מרחוק וגם בטור הבישולים יש לו אחד בלבד. הגיל משפיע, זה ידוע, אבל יש דברים שלא אמורים להיעלם ובמקרה של חלאיילה זה קורה. שוב, עכו זה להיות או לחדול. במקרה של הפסד, אבוקסיס צריך להתחיל לחשוב על שינויים במרכז השדה.
מעקב: מה עשו שחקני המדור הקודם?
אברהם פאס - 90 דקות ב-2:1 למכבי חיפה. קשה להאשים אותו בשערים, אך גם לא ראינו התעלות ומנהיגות לאחר שהאשים את כל הקבוצה ביכולת רעה אחרי פיטוריו של אלי כהן.
מארק ואליינטה - 90 דקות ב-1:2 על סכנין. עוד משחק יציב לבלם הספרדי הנהדר. מהאחראים הבולטים לתקופה הטובה של הירוקים.
דניאל בורחל - 90 דקות בתבוסה 5:0 מול מכבי תל אביב. גם חסארמה הבין את החשיבות של בורחל והחליט להחזירו להרכב עם שובו מפציעה. לצערו, זה היה מול האלופה בבלומפילד.
עדן בן בסט - לאחר המקום בהרכב מול באר שבע, לא קיבל אפילו דקה מול קרית שמונה. ממארגני מסיבת הפרידה של סלבישה יוקאנוביץ'.
גאל מרגוליס - 90 דקות וכרטיס צהוב ב-1:1 מול הפועל תל אביב. היה לו קשה לבוא לידי ביטוי לאחר ההרחקה של ורד, אך שיחק כדורגל חיובי והצליח להטריד את הגנת האדומים.