בווידאו: אוהדי ריבר פלייט ביפן
מתיאס קראנביטר החליט לגור קרוב לאצטדיון מונומנטל. חמישה בניינים בלבד הפרידו בין הבית שלו לביתה של ריבר פלייט. יום אחד, כשהוא כבר שחקן הרכב בקבוצה הבוגרת של המועדון, עצר קראנביטר במאפייה סמוכה וקנה 60 קרואסונים ומני מאפים. כשנשאל מדוע כל כך הרבה, הקשר השיב: "זה לילדים בפנימייה של ריבר". הוא לקח כמה מחבריו לקבוצה והלך לשמח את הכישרונות הצעירים המתגוררים ב"ריבר אין". הם חולמים להיות כמוהו. והוא? מי כמוהו יכול להבין אותם.
הרי הוא היה שם. מגיל 14 נמצא מתיאס קראנביטר לבד בבואנוס איירס, מאות קילומטרים ממשפחתו שנותרה בטוקומן. המציאות חייבה אותו להתבגר במהירות. הנער שבחר בכדורגל על פני הגולף וסייע לפרנס את משפחתו, התאזר בסבלנות גם בשנים בהן לא שיחק, המשיך להילחם עבור החלום. ומאז 2012 הוא פשוט חי אותו. אחרי אליפות, גביע סודאמריקנה, רקופה וגביע ליברטדורס, הוא יפתח בהרכב ריבר פלייט בגמר אליפות העולם לקבוצות מול ברצלונה, בהופעה האחרונה שלו לפני המעבר לאתלטיקו מדריד. דווקא ביפן, מרחק 7,500 קילומטרים מהבית בטוקומן, הוא יערוך את משחק הפרידה שלו מריבר פלייט, שיהיה גם משחק ההיכרות שלו עם הכדורגל האירופי.
קראנביטר, הידוע גם בכינויו "קולו" (קיצור של קולורדו), גדל בעיירה ז'רבה בואנה, מפרובינציית טוקומן - אחד האזורים הפחות מפותחים בארגנטינה. המשפחה נאבקה כדי לשרוד כלכלית, ובשלב מסוים יצא מתיאס, הבכור מבין ששת הילדים, למצוא עבודה כדי לסייע לאביו נהג המונית ואמו עקרת הבית. החיפוש לא היה מסובך למדי. בן דודו הוא שחקן הגולף אנדרס "פיגו" רומרו וגם הדוד היה מקצוען, אז מתיאס הצטרף אליהם כנושא הכלים, הרוויח קצת כסף וגם התאהב בעצמו במשחק. "יש ארבעה מגרשי גולף ליד הבית שלי בטוקומן", סיפר בעבר בראיון. "שיחקתי טוב והייתי צריך לבחור בין הכדורגל לגולף. בגיל 12 הייתי הולך בבוקר לבית הספר, עובד אחר הצהריים כנושא כלים במגרשי הגולף ובערב מתאמן בכדורגל. שילמו לי 15 פסו, 10 נתתי לאמא שלי ואת היתר שמרתי לעצמי".
הכסף - או יותר נכון, המחסור בכסף - מנע ממתיאס להמשיך בקבוצה המקומית סן מיגל דה טוקומן. אביו לא יכול היה להרשות לעצמו לממן את העלות השנתית והילד יצא מהמסגרת. למזלו, הוא נכלל אז בסגל נבחרת מקומית עד גיל 15 והפגין את כישוריו במשחק בו נכחו כמה מגלי כישרונות המקושרים לקבוצות בכירות בארגנטינה. אחד מהם הציע לו להיבחן בריבר פלייט, קראנביטר עשה את הדרך הארוכה לבואנוס איירס ומאז שב הביתה רק בחופשות.
הוא חי בפנימייה עם עוד כ-100 ילדים שנלחמו עבור אותו חלום. בגילאי הנערים הוא אפילו לא היה קרוב למעמד של שחקן הרכב, כשלפניו בעמדת הקשר האחורי שיחקו פקונדו קיניון (כיום בסן לורנסו) ואיבן דיאס (אנורתוזיס פמגוסטה) אך לרגע לא חשב להתייאש ולחזור לטוקומן. "הוא אף פעם לא ויתר", נזכר גבריאל רודריגס, האחראי על המחלקות הצעירות בריבר פלייט. "יש תמונה שבה הוא ואריק לאמלה חוגגים עם הקבוצה בחדר ההלבשה. שניהם לא שיחקו אז, אבל הם באמת שמחו עבור החברים שלהם וזה לא משהו שמאפיין את כולם. מתיאס תמיד היה שקט וממושמע, הוא דוגמה של הקרבה. מגיל 16 הוא התחיל גם לשחק. הוא היה מקצוען מהרגע הראשון, ההצלחה שלו לא מפתיעה אותי".
ב-2 בדצמבר 2012 ההקרבה ארוכת השנים השתלמה. גוסטבו ספאטה שימש אז כמאמן הזמני אחרי עזיבתו של מתיאס אלמיידה, וכחלק מתקופת המעבר העניק הזדמנות גם לכמה שחקנים צעירים במשחק הביתי מול לאנוס. בדקה ה-96, הגיע תורו של קראנביטר לקבל דקת בכורה ("אפילו נגעתי בכדור", אמר לאחר מכן). הדקה הזו הספיקה כדי שיהפוך לחלק אינטגרלי מהקבוצה הבוגרת. "אני לא סתם משחק כדורגל, אלא עושה את זה בריבר פלייט", התגאה אז בראיון לעיתון מקומי בטוקומן. "זה המועדון שנתן לי הכול... חינוך, אוכל, מגורים. אתן את חיי עבור החולצה הזאת". הילד מז'רבה בואנה, שתחילה היה מגיע לאימונים עם האחים פונס מורי או החבר הטוב מנואל לאנסיני, אפילו למד לנהוג בתחומי המונומנטל. "יום אחד היינו משועממים, אז הלכתי למגרש החנייה עם חבר הנהלה ואחד מאנשי האבטחה, והם לימדו אותי לנהוג", סיפר. ב-2013 קנה את המכונית הראשונה שלו, ומאז הוא בכסא הנהג. גם בריבר פלייט.
רמון דיאס שילב את קראנביטר בהדרגה ומדי פעם גם נתן לו הזדמנויות בהרכב, אבל קפיצת המדרגה הגיעה אצל מרסלו גז'ארדו. כוכב העבר של ריבר פלייט ראה שלכישרון הצעיר יש את כל המאפיינים של הסינקו (מספר 5, הקשר האחורי) הארגנטינאי הקלאסי. הוא נחשב לאשף חילוצי הכדור בקבוצה, קרא היטב את המשחק, התמקם תמיד קרוב לחוליית ההגנה ועשה עבודה נקייה ושקטה. "היורש של מסצ'ראנו", קראו לו אז בריבר, בגלל סגנון המשחק הדומה והעובדה שקראנביטר העריץ את שחקן ברצלונה. גז'ארדו רצה יותר. הוא חייב את קראנביטר לצפות בקטעים של סרחיו בוסקטס ואנדראה פירלו, כדי לשפר אספקטים שונים במשחק שלו. ב-2014 אוהדי ריבר פלייט כבר ראו איכויות נוספות. הנעת הכדור השתפרה פלאים, השימוש במסירות הארוכות גבר ואת האנרגיה הבלתי פוסקת שלו תיעל להנהגת משחק הלחץ של המיז'ונריוס.
גם מאמן הנבחרת החדש טאטה מרטינו התרשם ורצה לזמנו לסגל הלאומי, אבל אז קראנביטר נפצע בכף הרגל וסבל משבר שהשבית אותו לשלושה חודשים. הוא חזר למשפחה בטוקומן כדי לקבל אנרגיות מחודשות והפתיע את כולם עם קאמבק מהיר מהצפוי, היישר לגמר הסודאמריקנה בו שותף פעמיים כמחליף בצמד המשחקים מול אתלטיקו נסיונל הקולומביאנית. ב-2015 כבר היה שחקן הרכב קבוע והחבר לקבוצה טאו גוטיירס הבטיח: "מתיאס יהיה אחד הקשרים הטובים בעולם".
אחרי שהיה מדמויות המפתח בהחזרת גביע ליברטדורס למועדון אחרי 19 שנה, הגיעה גם ההצעה המפתה מאירופה. ולנסיה ועוד כמה קבוצות הביעו עניין, אך קראנביטר שכבר הספיק להתארגן על דרכון איטלקי, שוכנע על ידי דייגו סימאונה, אביו של חברו ג'יו, להצטרף לאתלטיקו מדריד. בזמן שבמועדון דיברו בקיץ על החתמת קשר מנוסה דוגמת טיאגו מוטה או ז'רמי טולאלן, צ'ולו התעקש על קולו הצעיר, שרשם פחות מ-100 משחקים בבוגרים ומעולם לא כבש שער. המאמן אף היה מוכן להיענות לבקשת ריבר פלייט והשחקן עצמו, ולהשאילו בחזרה למיז'ונריוס עד לסיום אליפות העולם לקבוצות. הקולצ'ונרוס שילמו שמונה מיליון יורו (בחמישה תשלומים) וכך הוסיפו עוד טאלנט צעיר לסגל העתידי שלהם.
את חודש אוגוסט המושלם של קראנביטר חתם הזימון המיוחל לנבחרת ארגנטינה. זה קרה אמנם באיחור של כשנה, אבל את קראנביטר זה לא עניין. הוא הרשים בבכורה עם 102 מסירות מדויקות ואפילו בישל (לא דבר של מה בכך מבחינתו) בניצחון 0:7 על בוליביה במשחק ידידות. גם קרלוס טבס, הסמל של היריבה בוקה ג'וניורס, התרשם: "הוא הפתיע אותי, לא ידעתי שהוא כזה טוב". לאחר מכן שותף קשרה של ריבר פלייט גם כמחליף מול מקסיקו והשלים 90 דקות בהופעה הרשמית הראשונה שלו, ב-0:0 מול פרגוואי באוקטובר, כשהוצב לצד אלילו מסצ'ראנו במרכז השדה.
"מתיאס שחקן טוב מאוד", החמיא מסצ'ה. "טווח ההתקדמות שלו עוד גדול, אבל כבר עכשיו הוא מראה איכויות רבות, זכה בתארים רבים עם ריבר ומעל הכול יודע מה זה לשחק בקבוצה גדולה. אתלטיקו עשתה בשכל שרכשה אותו. הוא הרבה יותר טוב ממה שאני הייתי בגילו". ביום ראשון, בגמר אליפות העולם לקבוצות, השניים ישחקו לראשונה זה מול זה. וכבר בסוף ינואר, אם סימאונה יהיה במצוקת קשרים, עשוי קראנביטר לפגוש גם את השחקן השני מברצלונה לו הוא מושווה באופן קבוע. יש תזמון טוב יותר לשער ראשון בקריירה?
