בווידאו: צירבס בלתי ניתן לעצירה מול ריאל מדריד
האימון כבר החל, ובטרייר חשבו שהם משתגעים. פחות מיממה נותרה למשחק התחתית הקריטי מול דיסלדורף, משחק שעשוי לחרוץ גורלות בקרב על ההישארות בבונדסליגה, ומאיק צירבס נעלם. לא עונה לטלפונים, לא משיב להודעות. גם ההורים המודאגים שעודכנו אונליין לא מצליחים לעמוד על מיקומו. החברים הקרובים מרגיעים ואומרים שאין סיבה לדאוג, אבל ניסיונות האיתור שלהם כושלים. ואז, זמן קצר אחרי שהאימון נגמר, הגיע הצלצול הגואל. "הייתה תצוגת מכוניות של מרצדס, לא רציתי להפסיד זה", מבשר בנונשלנטיות הקול מהעבר השני.
לא, זה לא סיפור שעמית גל בדה מלבו. זה המתח המתמיד בין שתי התשוקות העיקריות של מאיק צירבס, אולי הסנטר הכי מרשים ביורוליג העונה: מכוניות יוקרה, וכדורסל. לפי הסדר הזה. מתח שאולי נשמע קצת אינפנטילי לקורא הממוצע, אבל עבור הסנטר הגרמני של הכוכב האדום הוא עניין רציני למדי. אם לשאול מונח מעולם הכדורסל, צירבס הוא נהג מרוצים בגוף של סנטר במשקל כבד. חובב מכוניות מתוסכל שהגנים גזרו עליו להיות כדורסלן. "יש לי פטיש בלתי מוסבר למנועים. אני אוהב את הרעש שהם משמיעים, את הצליל שלהם", סיפר בעבר. "כשהייתי ילד חלמתי על מכוניות יוקרה. פנטזתי שיום אחד אקנה לעצמי אסטון מרטין חדשה, אבל כשהלכתי לעשות איתה נסיעת מבחן, גיליתי שאני גדול מכדי להיכנס אליה. הלוואי שהייתי יכול לקנות איזה מכונית שאני רוצה, ולא רק את מה שהגוף הגדול שלי מאפשר לי לקנות".
גרמניה, מדינה עם תרבות מכוניות ענפה, הייתה כר פורה לפיתוח התחביב המקורי של צירבס. הוא לא הסתפק רק בתצוגות, אלא הפך לצרכן אובססיבי: מגזינים, חידושים, ואפילו שיפורים שהוסיף לרכבו הפרטי על בסיס שבועי.
רק כשעבר לסרביה הכה-מאותגרת בענף הרכב, הקריירה ככדורסלן עברה מניוטרל לגז. כשהיא עברה את שלב ההתנעה, היא כבר האיצה במהירות מסחררת. ככה זה אצל פריקים של מכוניות ספורט.
הוא אוטוטו בן 26. 2.08 מטר של שרירים ומאסה. זו העונה השנייה שלו בכוכב האדום, והראשונה שבה הוא נהנה ממעמד של כוכב. מי שהובא על תקן שחקן משלים חביב ואמור היה לשמש כמחליפו של סופו התגלה באורח פלא ככוח כמעט בלתי עציר בצבע. עד הוא הוא דומיננטי? המספרים מדברים בעד עצמם: 16.2 נקודות (שלישי ביורוליג), 17.6 נקודות מדד (שביעי ביורוליג), 57 סלים לשתיים (ראשון), 70% מהשדה (שלישי ביורוליג) ועוד ועוד. בצמד המשחקים מול ריאל מדריד וחימקי הוא קלע 53 נקודות, 19 מ-24 מהשדה ו-15 מ-15 מהקו. הנתונים היבשים מרשימים, אבל מה שמרשים עוד יותר דרך זו הפתאומיות שבה הכל קרה. עוד לפני שענקיות היבשת לטשו עיניים לכיוונו, צירבס נראה בדרך לשום מקום.
אולי זה התחביב המשונה, אולי זה הלוק המרושל, אבל בגרמניה לא ממש ידעו איך לאכול את צירבס. הוא פרץ בעונת 2010/11 כשהנריק רודל, מאמן טרייר, הקפיץ אותו לחמישייה והפך אותו לתגלית העונה בבונדסליגה. אלבה ברלין ובאיירן מינכן ניסו, אך באמברג הקדימה את חברותיה למשולש העשירות בגרמניה והחתימה אותו על חוזה רב שנתי. בפועל, זו התבררה כטעות פטאלית. צירבס אמור היה להיכנס לנעליו הגדולות של טיבור פלייס שעבר ללבוראל, אבל התקשה לעמוד בדרישות הסף. לא עבר זמן רב עד שבתקשורת המקומית הדביקו לו תווית של עצלן הנרתע מעבודה קשה. לא רק שצירבס לא תפס את מקומו של פלייס ונדחק במהירות לספסל, אפילו המנכ"ל וולפגאנג היידר, מי שנחשב לפנים של באמברג בזמנו, יצא נגדו בפומבי.
"למאיק, איך לומר בעדינות, יש נטייה מסוכנת להתלונן יותר מדי", אמר בראיון שהיכה גלים בבאמברג, בו האשים גם את משפחתו של צירבס בהתערבות יתר. "יש הרבה סימנים לא טובים. הוא חייב לרצות להשתפר, ולא להקשיב לכל השטויות שהסוכנים שלו אומרים לו. אומרים לו כל הזמן כמה הוא נהדר וכמה הוא כישרוני, והוא מאמין להם. ואם זה לא מספיק, גם להורים שלו יש השפעה גדולה, והם מתערבים בעניינים שאין להם מושג בהם. אין בעיה לתמוך וללוות, אבל הם כבר עברו את הגבול והם פוגעים קשות בקריירה שלו. בנקודה מסויימת הוא יהיה חייב להפסיק להקשיב לכל האנשים שאומרים לו כמה הוא גדול, ולהתחיל להקשיב לאנשים שמבינים באמת. הוא מרוויח יפה ומשחק ביורוליג לא בגלל שהוא כזה כישרון ענק, אלא בגלל שהשוק די דל. ברגע שהוא יבין את זה ויחזור לעבוד קשה, הוא יוכל למצות את הפוטנציאל. אני לא דורש ממנו משמעת סרבית, לא רוצה שיעבוד 14 שעות ביום בפרטיזן או בכוכב האדום, אבל הוא חייב להתחיל להפגין רצינות".
אי אפשר לומר שהניעור הפומבי עזר במשהו. העונה השנייה בבאמברג הייתה כמעט זהה לראשונה. הוא הראה ידיים טובות ונתן תפוקה התקפית לא רעה בכלל, אבל סומן כחוליה ההגנתית החלשה ושוב איבד את מקומו בחמישייה, הפעם לדיאור פישר, שבעצמו לא נחשב לשומר מדופלם. צירבס סירב לענות למתקפה של מעסיקו כשנשאל על כך בתקשורת, אך לא שכח לו. בקיץ, כשניתנה לו האפשרות לעזוב, צירבס בחר, איך לא, בכוכב האדום. האתגר שהיידר הציב בכל זאת ישב בראש.
בסרביה מנסים לאתר עד היום את השחקן הבטלן שאמור היה לנחות בכוכב האדום. מאז הצטרפותו, צירבס הוא הארד וורקר וחדור מוטיבציה כמו סרבי שעלה מהנוער. אמנם, העונה הראשונה לוותה בלא מעט קשיים. בובאן מריאנוביץ', הסנטר הבכיר, גנב את כל תשומת הלב (ודקות המשחק), והותיר לצירבס פירורים. אבל מההרגלים הישנים המכוניות, ההישמעות לסוכנים, הקשר הבעייתי עם הורים שדוחפים קצת יותר מדי הוא כמעט נפטר לחלוטין. "התבגרתי", הצהיר השבוע. "מאז שאני בכוכב האדום אני שחקן טוב יותר ואדם טוב יותר. לא קל להפוך ברגע אחד מכישרון צעיר בגרמניה לזר שצריך להוכיח את עצמו בכל יום, אבל המעבר הזה שינה אותי לטובה".
למרות שהיו אי אלו מחשבות על עזיבה בקיץ, ועל אף חיזורים מבאיירן מינכן, צירבס נשאר בכוכב האדום. למזלו, הסנטר שהוצנח מעליו הפעם היה כבד, מדוכא ולא בכושר. קראו לו סופוקליס סחורצאניטיס. "כבר באימונים הראשונים של העונה היה ברור מה עומד לקרות. צירבס עשה צחוק מסופו, הוא אמלל אותו", מספר העיתונאי סטפן ג'ורג'ביץ'."צירבס הגיע רעב מאוד לעונה הזו. עד היום גם בבאמברג וגם בכוכב האדום - הוא הראה הרבה פוטנציאל, אבל תמיד היה סנטר יותר טוב ממנו. הפעם הייתה לו הזדמנות נדירה, והוא לקח אותה בענק".
רימאס קורטינאיטיס, אחד שראה דבר או שניים בכדורסל, הגדיר את צירבס במילה אחת אחרי שקלע שיא קריירה של 27 נקודות על הראש של שחקני חימקי. "מפלצת, הוא שיחק כמו מפלצת. אין הרבה שחקנים פיזיים כמוהו ביורוליג, לא מצאנו תשובות", אמר. עכשיו, כשהוא זוכה להשוואות לבובאן מריאנוביץ' וניקולה פקוביץ', צירבס לא רוצה להיות בצד השני של הסקאלה. כבר ראינו גבוהים דומיננטיים שרושמים מספרים מפלצתיים בקבוצות הסרביות, ומתבררים כפלופ עם מעברם לקבוצות גדולות יותר. לכוכב האדום ופרטיזן בלגרד יש נטייה לכדורסל מעט מיושן, המתבסס על גבוהים מאסיביים. אלכס מאריץ' נראה כמו הדבר האמיתי בפרטיזן, והתגלה כסנטר כושל בהמשך הקריירה. דיאן מילוייביץ' קרקס את היורוליג לפניו ואכזב בגדול כשקיבל צ'אנס בוולנסיה וגלאטסראיי. צירבס חמוש ביכולת אחת שהופכת אותו למותאם יותר מהם לכדורסל המודרני: מעבר לנוכחות ופיזיות, הוא שחקן פיק אנד רול נהדר.
בדרך לחוזה הגדול הבא הוא יכול לסגור מעגל מחר מול באיירן מינכן, בקרב על כל הקופה. כבר זמן רב שיש לו חוב כלפי הכדורסל הגרמני. עכשיו הגיע הזמן לפרוע אותו.