קר מדי ללכת לים: היממה המכריעה של הישראליות באירופה

בווידאו: צפו במשדר באולפן וואלה! NEWS לקראת הערב

ב-6 במאי 2004 התרחש מאורע נדיר: שתי קבוצות מאותה מדינה, אלופות המפעלים הבכירים באירופה, נפגשו למאבק על הסופרקאפ היבשתי. בין לבין, הן נאבקו גם על הגביע המקומי. טוב, אולי "נאבקו" זו לא ההגדרה הנכונה. זוכת היורוליג הטרייה והנוצצת מכבי תל אביב הביסה את מחזיקת היול"ב קאפ הטרייה והמפתיעה הפועל ירושלים 85:108 וגרפה תואר נוסף.

הנה עוד המחשה לכך שהכדורסל הישראלי לא ממש התקדם ב-11 השנים שחלפו מאז. פעם - ביוצא מן הכלל שהעיד על הכלל - היינו בפיסגה, היום אנחנו נסחפים לקרקעית. הצהובים והאדומים יגיעו הערב ומחר, בהפרש של יממה, למשחק ההכרעה שלהם באירופה. קבוצה אחת נחרדת מהאפשרות שתנשור ליורוקאפ, הקבוצה האחרת תמכור כליה בשביל שתוכל להמשיך להופיע ביורוקאפ. חנוכה רק נגמר, אנחנו עוד לא בחג המולד, והאמת היא שקצת קר מדי בשביל ללכת לים.

הצטרפו ועקבו: מאחורי הק?ל??עים בפייסבוק

סימני נפט התגלו בשני הניצחונות האחרונים של מכבי תל אביב על באמברג ועל הפועל תל אביב. בתוך ארבעה ימים היא ירתה 32 שלשות מ-52 ניסיונות – 16 מ-27 בדרבי ו-16 מ-25 ביום חמישי האחרון, בדרך להשוואת שיא המועדון ביורוליג. אלא שהסנונית הזו עדיין לא מבשרת את בוא התל אביב. הרי לשם השיאים הללו התכנס כוח האש הבלתי נגמר, אבל יש כוכבית לצד השלשות הללו.

אז הנה הכוכבית, במלוא הדרה ותפארתה: 35 קבוצות נוספות כבר צלפו לפחות 16 שלשות במשחק יורוליג; רק שתיים מהן קלעו פחות מ-85 הנקודות שהיו למכבי תל אביב בשבוע שעבר. זה, אולי, אומר הכל.

זה קרה בגלל שהצהובים דייקו רק ב-36 אחוזים לשתיים (נתון נדיר אפילו לקבוצה המדורגת אחרונה במפעל בתחום הזה). זה קרה בגלל שגם ביום שבו כל הכדורים נכנסים, עדיין אין משחק פנים ואזור הצבע ביד אליהו נותר שומם ומיותם. וזה קרה בעיקר בגלל שאפילו במשחק שבו הכל שוטף, זורם ועובד, במכבי עדיין לא מצאו דרך לטוס למתפרצות כמו בימים הטובים.

האם הצהובים יהיו מסוגלים לצלוף בצורה דומה גם במשחק העונה מחר מול דרושפאקה? הם כבר עמדו על קצב אש בלתי פוסק כזה בעבר, ולפחות אז הסתיימה החגיגה אחרי שני משחקים. בנובמבר 2010 הביסה מכבי את פרוקום גדיניה עם תצוגה של 15 מ-32 לשלוש, חזרה לליגה והפגיזה את ברק נתניה עם 16 מ-25, וכשפגשה בבית את ויטוריה היא כבר נתקעה על 6 מ-17. כי לסטטיסטיקה, כידוע, יש נטייה להתיישר.

ערב הנעילה של השלב הראשון ביורוקאפ יחזיר את אלופת המדינה לתקופת הטרנזיסטור. לפני שתפזול למחוזות אחרים, היא תצטרך למצוא דרך לנצח ב-18:30 בוולגוגראד, לא בדיוק המופת למועדון מקצועני. למה לא? את משחק החוץ האחרון שלה, בשבוע שעבר נגד גלאטסראיי (שבו הובסה 103:76), קראסני הקדישה למען מטרה נעלה אחת: לאפשר לבעל הבית, דמיטרי גרסימנקו, לקלוע סל בכורה במפעל.

האיש בן 37, גובהו 1.99 מ'. הוא פתח בחמישייה באיסטנבול, ואף השיג את הסל הנכסף (אחרי שחטף גג משחקן יריב) באמצע הרבע השני, אבל לא עצר. 33 דקות הוא בילה על הפרקט, מבלי שיקלע סל נוסף.

אז ייתכן שלירושלים לא תהיה בעיה למלא את חלקה בעיסקה ולנצח ברוסיה לראשונה מאז 1999. הבעיה היא שכדי לעלות שלב יזדקקו האדומים לרוץ לאותו טרנזיסטור וירטואלי (או לפחות לערוץ 5 פלוס, שישדר את מחזור ההכרעה) ולקוות שהוא יבשר להם על ניצחון ביתי של ניז'ני נובגורוד מול אותה גלאטסראיי, או על ניצחון חוץ של נפטונאס באתונה על א.א.ק.

16 קבוצות סיימו עד העונה את השלב הראשון ביורוקאפ במאזן של 5:5, שאליו תשאף ירושלים להגיע הערב עם רדת המסך, ול-16 הללו נקודה אחת משותפת: כולן, ללא יוצאת מן הכלל, עברו לשלב הבא. הישראלים ממש לא רוצים להיכנס לספרים בתור היחידים שהודחו בסיטואציה כזו.