דאון ראשון ו-10:
יכול להיות שג'יי ג'יי וואט כבר החל לחשוב לעצמו איך הוא מציין את הזכייה השנייה בקריירה בתואר "מלך הסאקים" של העונה. הפנומן מיוסטון עמד לפני המחזור על 13.5 כאלה, בזכות ריצה אישית נהדרת בשבועות האחרונים. מאחוריו ניצבו אזיקייל אנסה מדטרויט עם 12.5 וצ'נדלר ג'ונס מניו אינגלנד, שנתקע על 10.5. אלא ש-30 דקות של פוטבול, כמו שקורה לא פעם בליגה הזו, שינו את התמונה.
אוקלנד חזרה מחדרי ההלבשה במייל היי סיטי בפיגור 12:0 מול דנבר, במשחק שנראה כמעט אבוד מבחינתה. דרק קאר לא הצליח לייצר שום דבר במחצית הראשונה ולמרות שההגנה מנעה מהברונקוס פעם אחר פעם להיכנס לאנדזון ועצרה את ברוק אוסווילר וההתקפה שלו על ארבעה שערי שדה בלבד, התחושה הייתה שהקוורטרבק הצעיר בדרך להשיג ניצחון רביעי בפתיחה הרביעית שלו בליגה. לקאליל מאק לעומת זאת, היו תכניות אחרות.
בדרייב הראשון של דנבר במחצית השנייה, בדאון שלישי, מאק הפיל את אוסווילר לסאק הראשון שלו במשחק והכריח את הברונקוס לפאנט. בדקות הסיום של הרבע, כאשר אוקלנד בפיגור חמש ושוב במצב של דאון שלישי, מאק התנפל על אוסווילר וסידר לריידרס סייפטי. זה נמשך עם סאק בדרייב הבא, סאק בדרייב הלפני אחרון וסאק בדרייב האחרון, מה ששלח את את אוסווילר לשני ניסיונות נואשים של דאון שלישי ודאון רביעי עם 12 יארד לעבור. שניהם לא צלחו ואוקלנד יצאה מדנבר עם ניצחון ראשון על הברונקוס מאז ספטמבר 2011.
לצערם של הריידרס, העונה הזו כבר אבודה עבורם. הם התחילו אותה טוב, אבל נפלו בחצי השני. מצד שני, יש בקבוצה הזו המון כישרון צעיר שזקוק לעוד קצת ניסיון והכוונה היא לא רק לקאר ואמארי קופר בהתקפה, אלא גם למאק, הבחירה החמישית בדראפט הקודם. הליינבקר הצעיר, שבעונה שעברה סיים שלישי במרוץ לרוקי ההגנתי של העונה, רשם את משחקו הטוב ביותר בקריירה המקצוענית וטרף את הקלפים ב-AFC: "הוא היה מדהים. הוא רק הולך ומשתפר", החמיא מאמנו ג'ק דל ריו.
מאק השווה את שיא המועדון שהיה שייך עד כה בבלעדיות במשך 32 שנים להאווי לונג הגדול ונכון לרגע זה, הוא במקום הראשון בליגה בסאקים עם 14. הוא הפך לראשון שרושם חמישייה במשחק מאז אלדון סמית' ב-2012 ולראשון שעושה זאת במחצית אחת בלבד מאז ווני הולידיי מגרין ביי ב-2002, כאשר על פי החישובים המתקדמים, חמשת הסאקים הללו העלו את הסיכויים של אוקלנד לניצחון ב-42.6 אחוז. בקיצור, וואן מאק שואו.
דאון שני ו-6:
בשעה טובה, תמונת הפלייאוף מתחילה להתבהר. שלושה מחזורים בלבד נותרו, אז בואו ננצל את שני הדאונים הקרובים כדי לנסות לעשות קצת סדר. נתחיל מה-AFC.
במזרח, ניו אינגלנד הבטיחה מקום בפלייאוף וצריכה עוד ניצחון כדי לזכות בבית. היא כנראה תשיג אותו השבוע בפוקסבורו מול טנסי. בצפון, סינסי מובילה על פיטסבורג בשני משחקים, אבל מעכשיו היא בלי אנדי דלטון. במערב, לדנבר יש יתרון שני משחקים על קנזס סיטי השועטת ונשארו לה משחקים לא קלים בפיטסבורג ובבית מול סינסינטי, כך שעוד יכול להיות שם מעניין.
בדרום יש הכי הרבה אקשן כרגע, כאשר אינדיאנפוליס ויוסטון מקדימות את ג'קסונוויל במשחק אחד בלבד. אינדי תארח את יוסטון בראשון הקרוב ואז היא יוצאת למיאמי ומסיימת בבית נגד טנסי. ליוסטון יש בשני המחזורים האחרונים את טנסי בחוץ והג'אגס בבית ואילו ג'קסונוויל מארחת השבוע את אטלנטה ואז נוסעת לניו אורלינס וכאמור, ליוסטון, כך שמצבה לא נראה מזהיר.
שלוש הראשונות יגיעו מהמזרח, מהצפון ומהמערב, ככל הנראה הפטריוטס, הבנגאלס והברונקוס בסדר כזה או אחר. הרביעית תהיה אינדי, יוסטון או ג'קסונוויל. אורן ריינהרץ העיר נכונה בפייסבוק של קבוצת הפוטבול האמריקאי (אתם עוד לא שם? איך ולמה?) שגם לסינסי, גם לדנבר וגם לאינדי יש קוורטרבקים פצועים עכשיו.
על הווילד קארד מתחולל מאבק גדול, שכרגע נראה שמי שישתתפו בו עד לסיום הן קנזס סיטי, ניו יורק ג'טס ופיטסבורג, שלושתן במאזן 5:8. לצ'יפס יש לו"ז די קל, עם ביקור בבולטימור ומשחקי בית מול קליבלנד ואוקלנד והם בהחלט בדרך ל-5:11, שאולי עוד יספיק לזכייה בבית איכשהו. הג'טס, למרות הריצה הטובה, ניצבים בפני שלושה משחקים קשים: בדאלאס, מול הפטריוטס בבית ובבפאלו. פיטסבורג מארחת את דנבר ואז משחקת אצל בולטימור וקליבלנד החלשות, כך שגם מצבה נראה די מבטיח.
דאון שלישי ו-6:
נעבור ל-NFC. קרוליינה, בדרכה אולי לעונה מושלמת, קרעה את הדרום וקרובה לסיים ראשונה בחטיבה. אריזונה צריכה ניצחון כדי להבטיח זכייה במערב. בצפון, גרין ביי מקדימה את מינסוטה במשחק אחד. לפאקרס נשארו ביקורים לא קלים בכלל באוקלנד ואריזונה בשבועיים הקרובים ולסיום, משחק בית מול מינסוטה, שיכול להכריע. הווייקינגס, עד שיגיעו ללמבו פילד, מארחים את שיקגו ואת הג'איינטס, כך שאולי מצבם אפילו קצת יותר טוב מזה של הפאקרס.
במזרח, שמחה וששון. שלוש הראשונות, וושינגטון, פילדלפיה וניו יורק ג'איינטס, במאזן 7:6. מה נשאר להן? הרדסקינס מארחים השבוע את בפאלו ואז יוצאים לפילדלפיה ולדאלאס לשני משחקים קשים. פילי מארחת את אריזונה החזקה ואז את וושינגטון ולסיום, נוסעת לשחק אצל הג'איינטס. הענקים ינסו לעצור השבוע את קרוליינה המושלמת ואז מתארחים אצל מינסוטה שחייבת ניצחון ומארחים את פילדלפיה. מי מכל אלה במצב הכי טוב? קשה מאוד לומר, אבל אל תהיו מופתעים אם שוב תהיה לנו קבוצה עם מאזן שלילי בפלייאוף.
במבט על החטיבה כולה, הרי שקרוליינה ואריזונה כמעט בוודאות יקחו את שבוע החופש, הקבוצה במקום השלישי תגיע מהצפון והמקום הרביעי יילך למזרח. בווילד קארד, סיאטל ומינסוטה מקדימות כרגע בשני משחקים את כל מי שמאחוריהן, כך שנראה שהעסק הזה די סגור, כאשר השינוי הכי אפשרי על הנייר הוא כאמור בין מינסוטה לגרין ביי.
דאון רביעי ו-20:
נסיים עם השבוע הלא פשוט שעבר על לשון מקוי. לראשונה מאז הטרייד ששלח אותו לבפאלו, "שיידי" חזר לפילדלפיה למפגש טעון מול האקסית. כמה ימים לפני המשחק, מאמן האיגלס צ'יפ קלי כבר ניסה להרגיע מעט את הרוחות, הודה שהוא התנהל בצורה לא נכונה בכל מהלך הטרייד על מקוי והודיע שהוא ישמח ללחוץ את ידו של הרץ האחורי, אלא שכאשר שחקן הבילס שמע זאת, הוא מיהר להצהיר שאין שום סיכוי ללחיצת יד. יתרה מכך, על פי הדיווחים, יממה לפני המשחק התקשר קלי למקוי וכאשר הוא הזדהה, השחקן פשוט ניתק את הטלפון.
גם כאשר הבילס הגיעו לאצטדיון הדרמה לא נגמרה. מקוי, שהיה הקפטן היחיד של הבילס במשחק מול האקסית, יצא מחדר ההלבשה ולפני הטלת המטבע, ירד אל כר הדשא ונישק את הסמל של האיגלס. לאחר מכן ולמרות בוז חזק מהקהל, הוא גם העניק חיבוק חם לבעלים ג'פרי לורי. מצד שני, גם לפני וגם אחרי המשחק הוא התעלם לחלוטין משחקני ומאמני פילדלפיה ובסיום, רץ במהרה לחדר ההלבשה. במנהרה בדרך לשם, מקוי כבר נתן לרגשות להשתחרר, הטיח את הקסדה על הקיר בעצבים וזרק קללות באוויר. לעיתונאים הוא רק הסכים לומר: "אין לי מה להגיד", לפני שעזב, כאשר האכזבה העמוקה ניכרת על פניו. שיידי מאוד רצה להוכיח לצ'יפ קלי ולאוהדי האיגלס שהם טעו, אבל למרות משחק לא רע שלו, הבילס שוב הפסידו ושוב יראו את הפלייאוף מהבית. אולי במפגש הבא זה יראה יותר טוב עבורו.