בווידאו: עוד הפסד טיפוסי של וילה
כמו לא מעט מועדוני פאר אירופים, גם אסטון וילה הפכה ברבות השנים למועדון ענק עם קבוצה בינונית מאוד, שלא לומר חלשה. פעם ניצלים מירידה, פעם מדשדשים בתחתית. שחקנים צעירים ומוכשרים באים, עושים סיבוב ועוברים הלאה לתחנה הבאה, מאמנים באים והולכים והאוהדים מוצאים את עצמם מתוסכלים. מצד אחד, תמיד מרגישים כמועדון פאר, מצד שני הכדורגל רחוק מלהיות של מועדון כזה.
התחושה הזו ודאי בוערת עצמותיהם של אוהדי אסטון וילה, שרואים את הקבוצה שלהם סוגרת כבר 14 משחקי ליגה ברציפות ללא ניצחון מאז ה-0:1 מול בורנמות' במחזור הפתיחה. האריות נועלים את הטבלה עם שש נקודות בלבד, תשעה הפסדים ב-11 משחקי הליגה האחרונים שלהם ומרחק שבע נקודות מהקו האדום. אחרי המחזור ה-13 בפרמיירליג, אז לווילה היו חמש נקודות, ערכו השוואה ומצאו שאף קבוצה שהשיגה את כמות הנקודות הדלה הזו מתוך 39 אפשריות לא הצליחה לשרוד בליגה. סווינדון 1993/94, שפילד וונסדיי 1999/00, סנדרלנד 2005/06 וק.פ.ר 2012/13, כולן פתחו את העונה גרוע באותה צורה, כולן נפרדו מהפרמיירליג בתום אותה עונה.
טים שרווד, שהגיע בפברואר והצליח להשאיר את וילה בליגה וגם להוביל אותה לגמר הגביע הראשון שלה אחרי 15 שנה (הובסה 4:0 על ידי ארסנל בגמר), פוטר בעקבות פתיחת העונה הרעה. שרווד, שהחליף בתפקיד את פול למברט אחרי שזה כשל, היה אוהד ארסנל כילד ואוהדי התותחנים נהנו מאוד להזכיר את זה לאלה של טוטנהאם בזמן שהוא שיחק ואחר כך אימן את התרנגולים. גם היורש של שרווד בתפקיד, רמי גארד הצרפתי בן 49, קשור לארסנל קשר הדוק וגם הוא הגיע לקבוצה שנראית כמועמדת הבטוחה לרדת לצ'מפיונשיפ, לראשונה מאז 1987.
***
רמי גארד שיחק בארסנל בין 1996-1999. למעשה, גארד היה הרכש הראשון של ארסן ונגר בקבוצתו החדשה והגיע לצפון לונדון באותו היום בו פטריק ויירה נחת שם. בניגוד לוויירה, שהגיע לקבוצה כשהיה צעיר והפך לכוכב ענק בארסנל של ונגר, גארד הגיע לתותחנים כשהיה כבר בן 30. ונגר רצה לבנות משהו חדש בקבוצה אליה הגיע ולשם כך היה צריך את גארד. פחות כשחקן (הוא רשם 31 הופעות בלבד במדי התותחנים) ויותר כאיש שלו בחדר ההלבשה וזה שיעזור לו להעביר לשחקנים איך הוא רוצה שישחקו. על פי עדויות, ונגר היה נשאר לפטפט עם הקשר האחורי שלו דאז במשך שעות אחרי אימונים, התייעץ איתו ובעיקר רצה שיעזור לו פוליטית מול גווארדיית הכוכבים האנגלים הוותיקים שהיו שם במשך שנים, כמו טוני אדאמס, מרטין קיאון, איאן רייט, לי דיקסון ואחרים.
גארד, שהספיק לרשום גם שש הופעות במדי נבחרת צרפת, תלה את הנעליים ב-1999 ועבר מיד לקריירת אימון בקבוצה בה החל את הקריירה שלו: ליון. הכדורגלן הפורש לא סיגל לעצמו גינונים של כוכב והתחיל את קריירת האימון שלו מלמטה, דרך המחלקות הצעירות של מועדון הפאר הצרפתי, אחראי על האקדמיה לפיתוח שחקנים צעירים, עוזר מאמן ועוד תפקידים רבים שהקנו לו ניסיון. לפני פתיחת 2011/12 קיבל גארד את התפקיד היוקרתי של מאמן ליון. גארד קיבל קבוצה עם כוכבים כמו הוגו לוריס, באפטימבי גומיס, יוהאן גורקוף, ליסנדרו לופז ואחרים, אבל נאלץ להיפרד מהם בשל אילוצים כלכליים וחוזים בהם ליון לא הייתה מסוגלת לעמוד. למרות זאת, גארד הצליח לקדם צעירים כישרוניים כמו מקסים גונאלון, אלכסנדר לקאזט ואחרים והוביל את הקבוצה לסיים במקום השלישי, רביעי וחמישי בשלוש העונות שלו שם. כמו כן, הוא זכה עם הלה גון בגביע. חשוב לציין שגארד הגיע לליון לאחר שזו סיימה להיות השליטה הבלעדית של צרפת וכשהיא במשבר זהות אחרי שרצף שבע האליפויות שלה נקטע. את ליון הוא עזב בתום 2014 בשל מה שהגדיר כ"סיבות אישיות".
תחילה היו קשיים במו"מ בין גארד לאסטון וילה לאור העובדה שהוא דרש להביא איתו צוות מאמנים מליון, שזו סירבה לשחרר, והקבוצה מווסט מידלנדס לא רצתה לפצות את הצרפתים תמורת שחרורם. בסופו של דבר קיבל גארד את העצה של המנטור ונגר וחתם באסטון וילה. "לדעתי הוא צריך לקחת את התפקיד", אמר ונגר כשנשאל באותם הימים מה דעתו בנושא, "זה אתגר גדול, אבל גם הזדמנות נהדרת. אתה לא מקבל 20 הזדמנויות להגיע לאנגליה, וכרגע אתה יכול למצוא לפחות 250 מאמנים באירופה שהיו רוצים מאוד להגיע לפרמיירליג". ונגר גילה שיו"ר וילה טום פוקס, שעבד גם בארסנל בעבר, שוחח איתו על מנת לקבל חוות דעת על גארד לפני שפנה אליו. גארד הגיע לאסטון וילה לפני המשחק מול מנצ'סטר סיטי והצליח לסחוט מהתכולים 0:0, אך לאחר מכן הגיעה מפלה עם 4:0 בחוץ מול אברטון, הפסד 3:2 בבית לווטפורד ו-1:1 בסאות'המפטון, במשחק בו אלופת אירופה משנת 1981/82 הובילה. עכשיו מחכה למנג'ר בן ה-49 אותה ארסנל של ארסן ונגר שתגיע מעודדת מאוד אחרי ה-0:3 הגדול מול אולימפיאקוס.
***
בלי כל קשר ליכולות של גארד כמאמן, אין ספק שאסטון וילה תהיה חייבת לעבור שדרוג משמעותי גם במצבת השחקנים כבר בינואר. כריסטיאן בנטקה ופביאן דלף עזבו אותה בקיץ לליברפול ומנצ'סטר סיטי בהתאמה, ובסכומים השמנים שנכנסו לקופה צירפה הקבוצה מבירמינגהאם את שני הצרפתים הצעירים והכישרוניים ג'ורדן ורטו וג'ורדן אמאבי. אליהם הצטרפו גם אידריסה גאנה וג'ורדן אייו (כן, עוד ג'ורדן), אך בינתיים כל הארבעה - שנרכשו תמורת סכום כולל של 34.7 מיליון ליש"ט - רחוקים מלהרשים, ושרווד נראה כמי שמתחיל להתייאש מהם לקראת סוף הקדנציה שלו. חלק מהפרשנים באנגליה אמרו שגארד הגיע, בין היתר, על מנת לקדם ולשלב את הרביעייה הזו. אלן סמית' כתב ב"טלגרף": "אלה שאחראים על הרכישות בווילה, הנדריק אלמשטאדט ופאדי ריילי, החליטו להתמקד בליגה הצרפתית בקיץ. הם סיכנו את המוניטין שלהם ושמו את כל הז'יטונים על אמאבי, גאנה, ורטו ואייו. לכן הם צריכים מנג'ר שהוכיח את עצמו כמי שיודע לעבוד עם שחקנים צעירים מהליגה הצרפתית".
סמית' המשיך והסביר שהמטרה של גארד, שהוחתם לשלוש שנים וחצי, היא גדולה בהרבה מקידום השחקנים הללו: "הוא יצטרך להפוך את וילה למשהו שהוא הרבה יותר גדול מסכום חלקיו. אני אומר את זה כי עושה רושם שהוא ממש יהיה זקוק לאיזשהו טריק. האיכות בווילה נראית מועטה מאוד, במיוחד בחלק ההתקפי. איני משוכנע שעבודה קשה במגרש האימונים תספיק במקרה הזה. וילה תהיה חייבת לבצע מהלכים בינואר. גארד טוען שהבעלים רנדי לרנר אמר שישקיע כסף בחלון ההעברות אם הקבוצה תיראה טוב יותר ותצמק את הפער מהקו האדום. אין ספק שהקבוצה זקוקה לזה".
***
לא רק הרכש מצרפת מאכזב, אלא גם ליבור קוז'אק הצ'כי בדרכו החוצה מהמועדון, השוער בראד גוזאן נראה הרבה מעבר לשיא, מיקה ריצ'רדס וג'וליאן לסקוט - שהיו אמורים להביא מהניסיון שלהם למרכז ההגנה הרעוע של הקבוצה - לא מצליחים ליצור יציבות ושקט וגבריאל אגבונלהאור מבלה יותר על מיטת הטיפולים מאשר על המגרש. בנוסף לכל אלה, הכישרון האנגלי הצעיר של הקבוצה ג'ק גריליש מתעסק בשטויות, צולם כבר במקרים רבים כשהוא שיכור לחלוטין ואף נתפס מבלה ומשתכר במועדון באותו ערב בו הובסה וילה 4:0 על ידי אברטון. גארד עשה לו סדרת חינוך, שכללה ביקורת בתקשורת ("הוא חייב להשתפר משמעותית על המגרש, ולא פחות מכך מחוצה לו", "הוא חייב להתבגר" ועוד שלל ציטוטים) וחזרה לאימונים עם קבוצת הנוער.
מיקה ריצ'רדס בן ה-27, שהגיע בהעברה חופשית ממנצ'סטר סיטי אחרי עונת השאלה בפיורנטינה, קיבל את סרט הקפטן בקיץ מיד אחרי שחתם. הבלם הוותיק, שנולד בבירמינגהאם, דיבר בריאיון גלוי לב ל"טלגרף" על הבעיות של הקבוצה: "אני לא הולך לייפות את המציאות, יש פה יותר מדי שחקנים נחמדים וקל מאוד לשחק נגדנו. לא אגיד שכולם פה מנסים להעביר את האשמה אחד לשני, אבל הם לא רוצים לרוץ את האקסטרה מייל הזה ולקחת אחריות. אני לא חזק בסטטיסטיקות, אבל אני חושב שאנחנו רצים הכי מעט בפרמיירליג. אם אתה לא תרוץ את המטר הנוסף הזה בשביל חברים שלך לקבוצה, אתה תספוג שערים מטופשים. כשאנחנו עם הכדור, אנחנו בסדר, אבל מבחינה הגנתית אנחנו נחמדים מדי וקל מאוד לעבור דרכנו. אין לנו את השחקנים שיש להם את המנטליות הזו של לא להפסיד במשחק. אני חושב שיש פה כמה שחקנים טובים שבטח חושבים לעצמם: 'אם וילה תרד, אני אעבור לקבוצה אחרת בקיץ', אבל זה לא עובד כך יותר. יש להם הזדמנות ענקית בווילה, מועדון עם מסורת נהדרת ותנאים מצוינים, ואנחנו חייבים להבין את המצב בו אנחנו נמצאים. כולם אומרים שאנחנו מתקשים בגלל שבנטקה ודלף עזבו אותנו. תוציאו את זה מהראש שלכם, תראו שאתם הבנטקה הבא ושאנחנו לא צריכים אותם. זו הגישה שלי".
ריצ'רדס המשיך והודה בכנות יוצאת דופן: "כן, אני חושב שחסר לנו ניסיון פרמיירליג בקבוצה. אתה חייב ניסיון בפרמיירליג ואת השחקנים שיעשו בשבילך מעל ומעבר. אני לא רוצה להאשים אף אחד, אבל יש פה שחקנים שהגיעו מצרפת, ספרד ומהצ'מפיונשיפ והם צריכים זמן. זה לא שהם לא טובים, אלא שהם צריכים זמן כדי להסתגל ואין לנו את הזמן הזה. אני חושב שיש הרבה דברים שטים (שרווד - ר.פ.) ניסה להסביר לחבר'ה הצרפתים והם לא יישמו כיוון שלא הבינו ונתקעו עם מחסום השפה".
כשרמי גארד חתם באסטון וילה והוצג במסיבת העיתונאים הראשונה שלו, הוא דיבר על כך שהוא לא קוסם ואין לו פתרון מהיר למצב של הקבוצה. יכול מאוד להיות שגם הוא הבין לאיזה מצב קשה הוא נכנס וניסה להנמיך ציפיות. כרגע, נראה שהצרפתי מנסה לייצב קצת את הספינה לפני שיוכל להחליף בה כמה מאנשי הצוות עם פתיחת חלון ההעברות של ינואר. הדרך הכי טובה בה גארד, שהוזכר רבות כמי שעשוי לרשת את ונגר כמנג'ר ארסנל ביום מן הימים, ואסטון וילה יוכלו לייצג את הספינה היא ניצחון כבר מול אותה ארסנל בראשון.