פלט בחנות חרסינה: מעללי חלוץ מכבי חיפה בדרבי

בווידאו: צפו בתקציר ה-2:4 של מכבי חיפה בדרבי

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

הכי טוב: איסמעיל ריאן

פחות טוב: טאדאס קיאנסקאס

קהל הפועל חיפה: כמות שקשה להתרגל אליה, אבל רעיון תפאורה מיוחד, עם "חיפה אדומה" בשלל שפות. ציון: 7

קהל מכבי חיפה: כשהשובתים שברו שביתה, זה היה חזק מאוד. כמות יפה של רוכשי כרטיסים, כנראה שכיף להיות קבוצת חוץ בחיפה. ציון: 8

"Als een olifant in de porselein kast".

בהולנדית הרבה דברים נשמעים אחרת, אבל הפתגם הזה - כך מספרים מקורות זרים - שרד גם בתרגום.

"כמו פיל בחנות חרסינה".

וכך, אחרי שבת נוראית של כדורגל ישראלי, גליינור פלט הברדקיסט סידר לנו אכבר דרבי חיפאי. בין כל המתוכנן, הפחדני והמשעמם שיש לליגה הזו להציע, החלוץ ההולנדי היה מעורב בכל אלמנט של בלגן על הדשא.

הוא ביצע עבירה על אושרי רואש ומיד הראה שהצגות זו לא המצאה ישראלית, ולמרות שרואש - אם בכלל ניסה - פגע באיזור החזה, פלט החזיק את הפרצוף וחכמון את האדום. החלוץ היה צריך להיענש בכרטיס צהוב, לפחות, ובמקום מתוקן היה צריך להיקנס רטרואקטיבית, על הכשלת שופט.

דקות יעברו לאחר שהשאיר את הפועל חיפה בעשרה שחקנים, וגליינור הפעלתן יעלה אותה ל-0:2. ספק הכשלה (גם בריפלייז לא רואים אם היתה כזו) שלו ברחבה, ותומר סוויסה הכפיל את היתרון. פלט ספג צהוב על הפאול, ואם היה מקבל גם את הצהוב בתקרית רואש, היה מסיים את המשחק בטרם עת. לא משהו חדש עבורו - הוא כבר ריצה הרחקה של שלושה משחקים העונה, והיה מעורב גם בתקרית שנעלמה מעיני שופט לפני כמה שבועות.

בכל מאבק גובה נראה היה שהוא עומד לקבל את הצהוב השני ואת המקלחת, ובמחצית השנייה דווקא הוא הוכשל ברחבה על ידי טאדאס קיאנסקאס. לא נשמעה שריקה, אבל עבירה נראה שהיתה. לא נורא - אקדח שגורר אדום במערכה הראשונה תמיד יירה בתוספת הזמן. אז גליינור גלגל את הרביעי לרשת ורץ לחגוג יום טיפוסי במשרד.

איזה כאוס של בחור; 194 סנטימטר של ניטרוגליצרין.

והוא דווקא עדין כשהוא לא דורך על דשא, מתחשב, אפילו רגיש. ותגידו - בבאר שבע הוא היה כזה? מאז הגיע לחיפה, אולי בגלל הלחץ שלמרגלות הכרמל, ההולנדי אחוז תזזית, סמי-מופרע, והיכן שהוא נמצא מומלץ לרדת למקלט. אבל הוא גם עם שלושה שערים, וכשהוא בהרכב הירוקים עם 72% הצלחה.

"תראה איך מרביצים לו", אמר רוני לוי, "אי אפשר לעצור אותו בלי להרביץ לו. הוא לא צריך לעשות עבירות, עושים עליו עבירות". לוי הודה שלהעביר משחק כזה בו פלט מחזיק בצהוב מוקדם זה לא הכי טוב לבריאות, אבל טען שלא חשש יותר מדי.

לרוני לוי ולמכבי חיפה יש הדאגות שלהם, אבל עבור הצופה הנייטרלי בכדורגל הישראלי - גליינור פלט הוא מתנה משמיים. הוא בלי ספק הזר החשוב ביותר שהגיע העונה. הוא הופך את המשחק למעניין יותר. בין אם זה גול, נפילה ברחבה, הכשלה ברחבה או אדום, הוא גורם לאירועים עליהם אנחנו רוצים לכתוב הביתה. אתמול, הוא היה ההבדל בין עוד שיעמומון של מחזור 13 לבין אחד המשחקים הכי טובים של העונה.

כי הצופה הנייטרלי רוצה לראות את לוח התוצאות מתרפרש לדעת. הוא רוצה לראות אנשים הולכים עד הסוף. הוא לא רוצה לראות את איוול קניוול מאט לפני מעבר חציה ונותן לילדים לעבור; הוא רוצה שקניוול ייקח את האופנוע ויקפוץ מעל סמי עופר מלא בכרישים. הוא רוצה אקשן, הוא רוצה כאוס, ופלט הוא מסוג השחקנים שמתחילים אפקט פרפר שנעצר רק ברשת - לא משנה איזו. ולפעמים זה מדבק. אתמול, פלט הדביק את חכמון ורואש וסוויסה ועטר ורוני לוי ובנין וריאן. ואותנו לכיסא ואת הצופים למסך.

וכן, הכאוס שלו אולי החיה קצת את מכבי חיפה. המשחק של הירוקים היה מתוכנת מדי, עצור מדי, מסודר מדי. זה טוב ויפה לרמות הגבוהות, אבל בשביל לנצח את הפועל חיפה לא צריך הנעת כדור סיזיפית ושמירה על עמדות. אתמול, אולי גם רוני לוי הבין, שלפעמים צריך לפתוח כפתור ולתת לרבאק לעשות את שלו. אתמול אולי הבין שכדי לנצח את הפועל חיפה, ויותר מחצי מקבוצות הליגה הזו, כל מה שצריך זה כאוס מאורגן וקצת טקס בישבן.

ודקל קינן.

טל בנין עלה לדרבי הזה כמו אחד שיודע שהג'וב שלו תלוי על בלימה. הוא זרק את הארסנל ההתקפי, ומה שיהיה יהיה. חטיב, סוויסה, קוראץ', לאלה, יאללה, למעלה. הוא נראה מאוד פדנט על הקווים, מסביר ומכוון באופן חי מאוד, בכל שנייה ושנייה. למרות שהעניינים סידרו לו 0:2 הם גם סידרו לו הרחקה, ושם היה צריך להגיב ולא הגיב, וכולנו יודעים איך זה נגמר.

לצופה הנייטרלי זה היה נהדר, אבל לא לבנין. כבר כשעטר צימק היה כתוב על זה 4:2, ומה שנראה כמו דרבי חלום הפך לדרבי סיוט - שרק העמיק את תחושת הבחילה שיוצאת מהמועדון הזה.

זה הרי מועדון שאמור להיות רגוע. קהל שלו, מגרש ביתי ראוי, בוס מאמריקה וחזון נטול שאיפות מעל הפופיק. ועדיין, כל עונה שם היא גוג ומגוג. בעיניים בוהקות בנין אמר אתמול: "אני רוצה להגיד דברי אמת, אבל אם אומר אותם, זה יעשה נזק למועדון, ואני לא רוצה לעשות את זה".

הוא היה נראה אומלל.

הוא לא הסכים להמשיך את המשפט, אבל חזר והדגיש שיש אנשים ויש עיתונאים ש"יודעים את האמת".

ואז הבלגן רק החל. עימות מילולי בין אחיו של טל לבין דובר הקבוצה המשיך בתור עימות חריף יותר בין בנין ואחיו לבין המנכ"ל אפרים גבאי. עיתונאים ואנשי איצטדיון עמדו בסמוך לחדר הלבשה, שמעו וראו, והעימות זלג החוצה.

ביציאה מהמתקן בנין היה נסער וסינן לעבר הכתבים: "אתם לוקחים דעות של אנשים והופכים אותן לידיעות. תכתבו את מה שאתם יודעים, את מה שקורה באמת!".

מפה לשם, החלה עוד סופת טמטום חובבנית שסופה מטומטם עוד יותר. כי ככה זו הפועל חיפה. העסקנות נגד המקצוענות, ההנהלה מול המאמן. עם תקציב טוב משל יריבותיה ונקודת פתיחה נוחה יותר, הצד האדום של הכרמל מוצא עצמו מדמם את עצמו למוות, בכל עונה ועונה, ואז התקווה, ואז השבר, וחוזר חלילה.

ועל כל זה מנצח מוושינגטון די.סי אדם שכאילו מבזבז כמה שיותר כסף בשביל להחזיק בתוכנית ריאליטי שהיא גם קבוצת כדורגל. כאילו מלהק בכוונה את הטיפוסים הכי מנוגדים האחד לשני, מכניס אותם לחדר צר ורעוע, מחבר פתיל ארוך ומדליק אותו מאמריקה, רק כדי לנסות לכבות אותו כשמתקשרים אליו מארץ הקודש. ואם אפשר, הכי טוב שהמאמן ישמע על כשליו דרך הרדיו.

אמש פנה אליו לתגובה שלמה וייס שלנו. "זו לא התנהגות של בית הלורדים מצד שניהם", אמר כץ על בנין וגבאי. "אני צריך לישון ולחשוב על זה".

אז מה אם בוושינגטון השעה היתה רק שש בערב. לורד כץ כבר יודע - תוכנית הריאליטי שלו מספקת פצצות 24/7.

בטח כשהיא מתחת לקו האדום.

orenjos@walla.co.il