"לפעמים, כשאני הולך לישון, עדיין יש לי סיוטים". קיי קמארה פתח את הלב בכתבה שנערכה עליו ב-CNN בחודש שעבר. הוא נזכר בילדותו הקשה בקנאמה, העיר השלישית בגודלה בסיירה לאון ובעיקר באירוע אחד. זה קרה לפני שני עשורים, כאשר קמארה, כוכב קולומבוס קרו מה-MLS בימים אלה, היה רק בן "10 או 11", כהגדרתו והמורדים חדרו לקנאמה בשיאה של מלחמת האזרחים האיומה שהתחוללה במדינה: "אנשים מהמשטר תפסו כמה מאותם מורדים וקשרו אותם ברחוב. כמו כל הילדים, גם אני רצתי למקום ורציתי לראות מה קורה. פשוט צפינו בהוצאה להורג מול העיניים שלנו. בדיעבד, אני יודע היום שזה לא היה משהו טוב עבורי לראות".
האירוע הזה, כפי שמודה קמארה, הותיר צלקת עמוקה בנפשו: "בסיוטים שלי, אני רץ, אף פעם לא עומד במקום. תמיד קורה משהו, תמיד מישהו רודף אחריי. בכל פעם שאני מתעורר, אני חייב לומר לעצמי שהכל בסדר ושזה קורה לי רק כי הילדות שלי נראתה ככה והכל חוזר. בסיירה לאון, הייתי קם בבקרים ורואה ברחוב נשרים שאוכלים גופות של אנשים. היינו משחקים כדורגל ליד הגופות, עד שהיריות שוב היו מתחילו וכולנו ברחנו".
גם היום קמארה ממשיך לרוץ, אבל הפעם, למטרות הרבה יותר חיוביות. בסיומה של העונה הטובה בקריירה שלו, החלוץ בן ה-31 סחף את "הקרו" לגמר ה-MLS, שם הוא וקולומבוס ינסו להשיג את תואר האליפות במשחק בודד מול פורטלנד טימברס, אותו הם יארחו באצטדיונם הביתי שלהם באוהיו בליל ראשון (23:00 שעון ישראל). המסע המופלא שלו יכול להגיע לשיא חדש.
בניגוד לרבים מאוד מחבריו, שהפכו לחיילים-ילדים ומצאו את מותם במלחמה העקובה מדם שנמשכה כעשור, קמארה הענק (1.93 מטר) הצליח להינצל. יום אחד, הוא והדודה שלו הבינו שאי אפשר להישאר יותר בבית ויצאו לדרכים. במשך יום שלם הם התחבאו בתוך שיח כדי לשרוד ומשם המשיכו, ברגל, לבירה פריטאון והלאה, למחנה פליטים בגמביה השכנה. אחרי שנתיים, הצליחו להגר לארצות הברית ובמסגרת תכנית להצלת פליטים, קמארה הגיע לאזור לוס אנג'לס בגיל 16 וקיבל אזרחות אמריקאית. הוא החל לשחק כדורגל בתיכון מקומי כמפלט ובמהרה הפך לכוכב. כאשר עבר לקולג', כבר הוכתר כאחד השחקנים הצעירים הכי טובים בארצות הברית.
ב-2006, קולומבוס בחרה אותו במקום התשיעי בדראפט. לצערו, הקדנציה הראשונה במדי הקרו לא הלכה טוב ואחרי חמישה שערים בלבד ב-36 הופעות, הוא החל לעבור בטריידים, לסן חוסה, משם ליוסטון ולסיום, לקנזס סיטי. במיזורי, הכישרון סופסוף החל להתפרץ גם ברמה המקצוענית.
האוהדים התחברו אליו מהרגע הראשון, כולל קרב כדורי שלג אדיר עם כמה מהם, בסיומו הוא הזמין את כל החבר'ה לארוחת ערב: "אני נהנה להתחבר לקהל ולגרום לאנשים לחייך", הוא סיפר, "זה גורם לי לשחק טוב יותר וכשאני רואה שהם מרוצים, יש לי יותר אנרגיות". גם בכתבה עליו באתר פיפ"א הסכימו עם הדברים: "הוא תמיד מחייך, תמיד האחרון שמחלק חתימות, גם אם הטמפרטורה מתחת לאפס".
קמארה מזמין את האוהדים לקרב כדורי שלג
וככה זה נראה
האוהדים בקנזס סיטי אפילו הקדישו לו שיר מעולה
לצערו, בתקופה שלו בקנזס סיטי הוא גם הפך לסנסציית יוטיוב, כאשר במשחק מול לוס אנג'לס גלאקסי רשם את אחת הטעויות המוזרות בתולדות המשחק כנראה. הכדור טייל על קו השער וקמארה ניסה לדחוק אותו, אך החליק והכדור פגע בידו לפני שנכנס. השופט שרק והשער בוטל.
גם הפספוס האגדי ההוא לא הפריע לקמארה להתקדם ואחרי שיצא למבחנים בסטוק סיטי, הוא חתם לבסוף בינואר 2013 בנוריץ'. גם באנגליה, הקהל התלהב והתאהב מהרגע הראשון באופי הנעים ובתשוקה למשחק ושוב, שירים חוברו לכבודו. אלא שקמארה לא ממש פגע על כר הדשא ואפילו את השער היחיד שלו במדי הקנריות הוא לא זכה לחגוג. זה קרה במשחק מול סנדרלנד, כאשר נגיחה שלו נהדפה על ידי השוער וכבר עברה את הקו, לפני שחברו לקבוצה ווס הולהאן דחק את הכדור עוד יותר פנימה. קמארה ידע שהוא זה שכבש, אך החליט לפרגן להולהאן האירי ולאפשר לו לחגוג לאחר שזה תכנן מראש ריקוד פולקלור אירי למקרה שיכבוש, שכן המשחק התקיים בסנט פטריק'ס דיי. כן, הוא עד כדי כך נחמד.
התחנה הבאה באנגליה הייתה מידלסברו מהצ'מפיונשיפ והוא העביר בה את עונת 2013/14, אבל גם שם הדברים לא השתפרו. בסיום העונה הוא ניסה להישאר בממלכה והתאמן עם וולבס, אולם הבקשה שלו לחידוש אשרת העבודה נדחתה ולבסוף, קמארה שב ל-MLS אחרי 36 הופעות בלבד בכדורגל האנגלי. למרות חוסר ההצלחה בשנה וחצי ההיא, הוא אמר לאחרונה: "אנגליה היא השיא עבר כל שחקן. אתה לומד על התחרותיות שלהם שם ועבורי, זו הייתה תקופה מדהימה. היה לי אתגר גדול ולמדתי המון מתרבות הכדורגל שלהם. אני משתמש כל הזמן בדברים שלמדתי שם וזה משתלם לי היום".
ההחמצה של קמארה
כיוון שקנזס סיטי קיבלה עליו תשלום כאשר עבר לאנגליה, החוזה שלו שם בוטל על ידי ה-MLS וכך, כאשר הוא חזר לאמריקה, קמארה נכנס לרשימה ממנה קבוצות יכולות "להרים" שחקנים לפי סדר בחירה מסוים. במקום הראשון באותה רשימה הייתה, במקרה, קולומבוס ובינואר 2015, כמעט תשע שנים אחרי הדראפט בו הקרו בחרו בו, הוא חזר. הסיבוב השני באוהיו כבר הרבה יותר מוצלח.
העונה הנוכחית, עונת הקאמבק של קיי קמארה ל-MLS, הסתיימה עם לא פחות מ-22 שערים ב-33 משחקים, שווה לסבסטיאן ג'ובינקו במקום הראשון בטבלת מלך השערים של הליגה, אותה הוא גם הוביל עם שבעה שערי ניצחון. לצד שמונה בישולים, קמארה היה מעורב בכ-60 אחוז מהשערים של קולומבוס העונה. הוא נבחר כמובן למשחק האולסטאר ולנבחרת העונה (לראשונה בקריירה) ואף נכנס לרשימה הסופית של המועמדים ל-MVP, לצד ג'ובינקו (שזכה) ובני פילהאבר. כל זאת, בליגה בה שיחקו בעונה החולפת פירלו, קאקה, וייה, למפארד, דרוגבה ועוד.
קולומבוס, במדיה מככב גם פדריקו היגואין, אח של, בנתה את כל הסגנון שלה העונה על קמארה הגבוה. במהלך העונה הסדירה, היא שלחה לא פחות מ-675 כדורים למרכז הרחבה, הרבה יותר מכל קבוצה אחרת בליגה: "שחקני ההגנה ב-MLS לא מסוגלים לעקוב אחרי התנועה שלו ברחבה", נכתב באתר הליגה, "הוא אקספלוסיבי". בתכנית "Sport Science" של ESPN בדקו את קמארה וגילו שהוא מכסה מרחק של 7.5 מטרים בשנייה וחצי בלבד.
היכולת הזו של קמארה הובילה את קולומבוס למקום השני במזרח. בסיבוב הראשון שלה בפלייאוף, חצי גמר החטיבה, היא פגשה את מונטריאול של דידייה דרוגבה. קמארה, אוהד שרוף של צ'לסי שאפילו קרא כך לכלבה שלו, התרגש: "רק להיות איתו על אותו מגרש עשה אותי מאושר. הוא אגדה. בסיום הוא בא לדבר איתי על החיים שלי קצת. הרגשתי מבורך שהוא הקדיש לי מזמנו. זה היה מדהים מצדו".
על כר הדשא לעומת זאת, קמארה היה פחות נחמד לדרוגבה וצמד שלו בגומלין, כולל שער ניצחון בהארכה, העלה את קולומבוס לשלב הבא. בגמר המזרח הוא כבש את השער השני במשחק הראשון והקרו העיפו את ניו יורק רד בולס וחזרו לגמר ה-MLS בפעם השנייה בתולדות המועדון, הראשונה מאז האליפות ב-2008. קמארה מוביל כרגע את טבלת הכובשים בפלייאוף עם שלושה שערים.
היכולת הזו על כר הדשא, לצד הפעילות הקהילתית מחוץ למגרש, כמו בניית רשת בתי ספר בסיירה לאון, הובילה לכך שקמארה זכה השנה בפרס מיוחד שמעניקה הליגה (כולל 5,000 דולר). כאשר משבר הפליטים באירופה הגיע לשיאו לפני כמה שבועות, הוא כמובן היה הראשון שהתקשורת פנתה אליו לקבלת תגובה: "כואב לי לשמוע את הסיפורים של האנשים האלה. אני רואה משפחות שבורחות מהבית שלהן, אבל הבית תמיד נשאר הבית. אפילו היום, שנים אחרי שברחתי מסיירה לאון, אני רוצה לחזור לשם ולהיות עם המשפחה שלי. אני לא איש פוליטי, אבל לראות מדינות שסוגרות את הדלת בפני הפליטים זה אכזרי. זה עדיין רודף אותי, לא משנה כמה זמן עבר ואני רק מתפלל שלכולם יימצא פיתרון. כשהייתי ילד, המורדים השתלטו לנו על הבית וגרו שם כמה שבועות ורק בזכות המשפחה שלי, לא הפכתי לילד-חייל".
עם כל האהבה למדינה, באוקטובר האחרון החליט קמארה, שוויתר על ההזדמנות לשחק במדי ארצות הברית בשביל להופיע במדים של סיירה לאון ולתרום משהו למולדת, שהגיע הזמן לחתוך מהנבחרת. הוא רשם במדיה 21 הופעות ורק ארבע שערים לפני שטען: "ההתנהלות שם לא מקצוענית בכלל. אני כבר חושב על הצעד הזה כמה שנים. נתתי להם צ'אנס, כדי לראות איך תופסים את הכדורגל במדינה. ואז נתתי להם עוד צ'אנס, ועוד צ'אנס. אני לא רואה שום שינוי, שום התפתחות. השחקנים בנבחרת מקריבים המון, אבל האנשים בצמרת, ראשי ההתאחדות שמארגנים את המשחקים והכל, לא מקריבים כלום עבור המדינה ואני לא יכול להמשיך להקריב ככה, כי יש לי משפחה. כל נסיעה של שש שעות הופכת למסע של 24 שעות בנבחרת, הכל כאוטי. זה לא חוסר כבוד לחברים לנבחרת, אבל גדלתי בתוך שיטה מסודרת בארצות הברית ואני מאמין בה. רק עם שיטה מגיעים להצלחה, ניסיתי להחדיר את זה לנבחרת במשך שנים ואני לא רואה שזה עובד, כך שאני סתם מבזבז את זמני. אני חושב שזו הדרך הטובה ביותר לזעזע את המצב בנבחרת".
הנאום חוצב הלהבות הזה כנראה ישאיר את קמארה מחוץ לכדורגל הבינלאומי להמשך הקריירה שלו, אבל לא תמצאו מישהו באזור אוהיו שמתלונן על כך. עכשיו, כאשר כל האנרגיה שלו מכוונת להצלחה של קולומבוס, מה שנותר לו לעשות זה להשלים את העונה החלומית עם גול קטן בגמר, ותואר גדול.