פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הון אנושי: חימקי חולמת בגדול על רקע נפילת אימפריות היורוליג

        המאמן הוא שחקן עבר אגדי עם דם חם, הכוכב הוא השחקן היקר באירופה והמנהיג הוא טייריס רייס, שממשיך לעשות קסמים בצהוב. במשך שנים חימקי נכשלת, אבל עכשיו, כשענקיות היבשת בשפל חסר תקדים, היא יודעת שזו הזדמנות נדירה לחילופי שלטון. לא בזכות הכסף, בזכות האופי

        הון אנושי: חימקי חולמת בגדול על רקע נפילת אימפריות היורוליג

        בווידאו: תקציר הניצחון האחרון של חימקי על ריאל מדריד

        כבר באחד מימיו הראשונים במוסקבה, ביצע טייריס רייס שגיאה של טירון. "זה מקרי לחלוטין ששתי הקבוצות האחרונות בקריירה שלי לבשו מדים צהובים. הצבע האהוב עליי הוא בכלל אדום", אמר בראיון רגע אחרי החתימה בחימקי, ורק אחרי רגע של שתיקה מביכה התעשת וחייך לעצמו לאור מה שהעלה על דל שפתיו. לו היה מתבטא כך בעודו שחקן מכבי תל אביב, סביר להניח שהיה עובר קורס מזורז במכביזם בהדרכתו הצמודה של הנואם הדגול שמעון מזרחי. למזלו, בחימקי זה הפך להלצה שליוותה אותו בתקופת ההתאקלמות. "אנחנו יודעים שהצבע האהוב עליו הוא אדום, כי ראינו מה הוא עשה לצסק"א בפיינל פור. אם ככה הוא מראה אהבה, אז אין לנו שום בעיה אם זה. להפך", סינן בצחוק המאמן רימאס קורטינאיטיס.

        אז אחרי שרייס עמד בהבטחה והפגין פעם נוספת את החיבה לצבע האדום עם שלשת ניצחון דרמטית מול צסק"א בעונה שעברה ב-VTB, לחימקי כבר לא הייתה סיבה לדאגה. ועכשיו, או בחודש האחרון ליתר דיוק, גילו בחימקי שהצבע השני הכי אהוב על ידי רייס הוא לבן. עד כדי כך אהוב, שהרכז החביב רואה את ריאל מדריד מול העיניים ולא מסוגל להפסיד: המסורת שהחלה במדי מכבי תל אביב בגמר היורוליג לפני שנתיים קיבלה חותמת בחודש האחרון עם שתי תצוגות מרשימות ושני ניצחונות על הבלאנקוס, כולל אחד בשבוע שעבר שהושג הרבה בזכות שתי חסימות (!) קריטיות שלו.

        טייריס רייס מוסיף לחימקי אלמנט מיסטי, אבל הסיפור שלה הוא הרבה מעבר לזה. בעונה שבה ריאל מדריד נראית כמו הצל של עצמה ונמצאת בסכנת הדחה, עונה שבה פנאתינייקוס השאפתנית עלולה שלא לעלות לטופ 16 מבית נוח יחסית, עונה שבה מכבי תל אביב מידרדרת לשפל חסר תקדים – נראה שלחימקי יש צ'אנס אמיתי לשנות את מאזן הכוחות ולערער על ההיררכיה הכל כך צפויה מראש ביורוליג. אם זה יקרה, אף אחד כבר לא יהיה מופתע.

        טייריס רייס, חימקי מוסקבה, חוגג זכייה ביורוקאפ (GettyImages)
        לא רק מיסטיקה. רייס (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        חימקי מנסה לערער על הסדר הקיים מאז תחילת העשור הקודם, אז הוזרמו לקבוצה מיליונים כדי לאתגר את צסק"א, האלופה הרוסית הנצחית. המיליונים נשפכים כמים מאז ועד היום, אבל היעד טרם הושג: חימקי הצליחה מפעם לפעם לדגדג את צסק"א ולנגוס בדומיננטיות שלה עם זכייה בגביעי רוסיה (2006, 2008) ואפילו בליגה המזרח אירופית (2011), ואמנם היא גם רשמה הישגים נאים ביורוקאפ (זכייה ב-2012 ו-2015), אבל לא הותירה חותם של ממש ביורוליג ורחוקה מלהיות המעצמה שרצתה להיות (שלוש הופעות ביורוליג ואף לא העפלה אחת להצלבה).

        בקיץ הוחלט לשים את כל הז'יטונים על השנים הקרובות. התקציב גדל ועומד על כ-17 מיליון יורו, לא כולל החריגה התקציבית הכי גדולה בכדורסל הרוסי בשנים האחרונות: ההחתמה של אלכסיי שבד, שעלתה לחימקי כ-10.2 מיליון יורו בעסקה לשלוש עונות. הרציונל מאחורי ההחתמה של הגארד המוכשר היה ברור: שוק השחקנים המקומי דל ממילא, ובאותה העת צסק"א העשירה יותר לא הזדקקה לגארד מסוגו. חימקי מיהרה לחטוף את הסחורה, והתעלמה משלל סימני השאלה המקצועיים שעלו עקב המהלך. כיצד יוכלו להסתדר יחד שלושה מובילי כדור דומיננטיים כמו טייריס רייס, פטרי קופונן ואלכסיי שבד? ומי מביניהם בכלל מסוגל לשמור?

        התשובות לשאלות הללו, לפחות בשלבים הראשונים של העונה, קיבלו טוויסט מפתיע: חימקי מדורגת שנייה בבית המוות עם מאזן של ארבעה ניצחונות ושני הפסדים, יש במאזנה שני ניצחונות על ריאל מדריד והפסד דרמטי לפנרבחצ'ה המצוינת באיסטנבול – וכל זה, הפלא ופלא, דווקא בזכות ההגנה. למרות הקצב המהיר שחימקי מכתיבה (שלישית ביורוליג בפוזשנים למשחק), היא סופגת 70.7 נקודות בלבד למשחק – המאזן השלישי בטיבו במפעל. במילים אחרות, אם מחשיבים ספיגת נקודות מול מספר פוזשנים למשחק, חימקי היא קבוצת ההגנה בטובה ביורוליג. אחוזי הקליעה האפקטיביים של היריבות שלה עומדים על 42.3 אחוז בלבד – הכי נמוך ביורוליג. אז איך זה לעזאזל קורה? חוסמים טובים (חימקי מובילה את המפעל עם 5.9 חסימות למשחק), אקטיביות הגנתית מתחת לסלים והרבה סייז.

        "על הנייר, חימקי אמורה להיות קבוצת הגנה איומה", מסביר טימור רוסטאמוב מ'ספורט אקספרס'. "אף אחד מהגארדים לא ידוע כשומר טוב חוץ מויאלצב, שחקן זניח ושולי בסגל. הסנטר הפותח פול דייויס אולי חוסם טוב, אבל מגן רע באחד על אחד. אבל איכשהו שחקני ההגנה הטובים בקבוצה – בעיקר ג'יימס אוגוסטין, מרקו טודורוביץ' וזוראן דראגיץ' - מצליחים להדביק את היתר. יש לחימקי שחקנים ארוכים שמכסים שטחים וסותמים את הצבע בצורה יעילה מאוד. אם כבר, מה שעלול לעצור את חימקי בהמשך העונה זאת ההתקפה הלא יעילה. שזה לגמרי נוגד את כל שחשבנו עליהם לפני שהעונה התחילה. במובן הזה, למאמן רימאס קורטינאיטיס צריך להחמיא על המודעות ההגנתית שהחדיר בשחקנים, ובו זמנית לתהות אם הוא מאמן התקפי מספיק טוב כדי לנצל עד תום את מה שיש לו בידיים".

        ג'יימס אוגוסטין, חימקי מוסקבה (GettyImages)
        מדביק את כולם. ג'יימס אוגוסטין (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        קורטינאיטיס הוא סיפור בפני עצמו. ב-1997, בעודו שחקן פעיל (ואגדי), נבחר לשר הספורט של ליטא. מה שאמור היה להפוך לקריירה שנייה בפוליטיקה התברר מהר מאוד כטעות, והצלף הליטאי, שישב על הגדר והתלבט קשות אם ברצונו לאמן, התרצה ועבר לבאקו האזרית, שם שימש כמאמן-שחקן. קריירת האימון הבלתי שגרתית שלו התחילה באזרבייג'אן ועברה בפולין (סופט), ליטא (ריטאס וילנה) ולטביה (ריגה), ואחרי שנים של נדודים, סוף סוף מצאה בית ברוסיה. זוהי עונתו החמישית בחימקי, הישג הישרדותי מרשים כשלעצמו בבועת הכדורסל הרוסי הידועה בגחמות, השליפות מהמותן וחוסר הסבלנות של הבעלים.

        אז נכון, יש לו לעתים התפרצויות בלתי נשלטות. לאורך השנים הוא הראה לא אחת שהפיוז שלו קצר במיוחד. במקרה אחד העונה הוא רתח על שגיאה הגנתית של ג'יימס אוגוסטין ודחף אותו בזעם עם ירידתו לספסל, כשרק תגובה מתונה של השחקן מנעה עימות מכוער על הספסל. בשאר הזמן הוא דווקא מאמן חם ומחבק כלפי השחקנים, ואף פיתח קשר מיוחד עם טייריס רייס. זו, בין היתר, אחת הסיבות לכך שרייס סירב לעזוב את חימקי בקיץ למרות שקיבל הצעות לא פחות גבוהות מקבוצות כמו ברצלונה ופנרבחצ'ה אולקר.

        מאמן חימקי מוסקבה רימאס קורטינאיטיס עם טייריס רייס (GettyImages)
        קשר מיוחד. רייס וקורטינאיטיס (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        עם חוזה של 2.5 מיליון דולר לעונה קשה לומר שרייס התפשר כלכלית. דווקא מבחינה מקצועית האתגר בחימקי גדל בקיץ האחרון, עם צירופו של שבד. לרייס לקח ממילא זמן לפתח הרמוניה עם הגארד הדומיננטי השני בסגל, פטרי קופונן, עמו שיחק בעונה שעברה. כעת עליו לחלוק את הכדור, הדקות והאגו עם עוד כוכב. בינתיים רייס בולע את זה, אבל יורד בתפוקה. המספרים שלו פחתו מ-17 נקודות למשחק בעונה שעברה ביורוקאפ ל-12.2 העונה ביורוליג, אחוזי הקליעה הרבה פחות מרשימים (44 אחוז לשתיים ו-32 אחוז לשלוש לעומת 56 ו-39 בעונה שעברה) וכך גם יחס האסיסטים-איבודים (4.8 לעומת 3.2 למשחק העונה).

        "כשרייס ושבד מנסים לשחק ביחד ולא לחוד, זה קטלני", אומר טימור רוסטאמוב. "אבל בתקופה האחרונה נראה שיש ביניהם התחלה של מתיחות, וזה פוגע בקבוצה תוך כדי משחקים. הם מפסיקים למסור ומתחרים מי קולע יותר ומי טוב יותר. אם זה לא ייפסק, הסיכוי של חימקי לעשות משהו גדול העונה יהיה אפסי".

        לתחרות הסמויה בין רייס לשבד יש השפעות שניכרות יותר בליגה המזרח אירופית, שם חימקי מקרטעת עם מאזן 3:5. השבוע קורטינאיטיס רמז על ההעדפה האישית שלו, כשאחרי ההפסד לקאזאן אמר כי "שבד אולי קולע הרבה, אבל הוא לא מספיק מנהיג". מפה לשם, חימקי מקווה שמאבקי האגו שצצים מתחת לפני השטח לא יחרבו לה את ההזדמנות הנדירה להגיע סוף סוף לאן שחלמה במשך שנים. את הדייסה הזו היא בישלה, עכשיו היא צריכה לאכול אותה עד הכפית האחרונה.

        אלכסיי שבד, חימקי מוסקבה (GettyImages)
        המבחן של העונה. שבד (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)