מלכי הקרח: העונה הקסומה של לסטר סיטי

לחזאים באנגליה היתה השנה בשורה לא משמחת עבור הציבור בממלכה. "יהיה זה החורף הקשה ביותר מזה עשורים", זעקו הכותרות בספטמבר, מלוות בהסברים מלומדים על סופת אל ניניו והשפעתה על האקלים. האי הבריטי צפוי להתכסות בשלג למשך שבועות ארוכים בסביבות חג המולד, וההכנות למזג האוויר הקיצוני כבר החלו. אף אחד לא מאושר מכך, פרט לתושבי לסטר. אצל אוהדי השועלים, הכפור הצפוי מעלה זיכרונות מהעונה הטובה ביותר בתולדות המועדון הצנוע. ב-1962/63 חלמה לסטר סיטי על דאבל במשך תקופה ארוכה, וגם אם בסופו של דבר זה הסתיים בשברון לב, הסיפורים על החודשים החלומיים עוברים מדור לדור.

והנה לכם הסנסציה. בדיוק לקראת החורף האכזרי, שוב דוהרת לה לסטר בפסגת הליגה האנגלית, בניגוד לכל התחזיות המוקדמות שניבאו לה קרבות תחתית. לקראת המשחק הגדול מול מנצ'סטר יונייטד, אין רגע מתאים יותר להיזכר בחוויות המטריפות מלפני 53 שנה. בעונה ההיא, איש לא קרא להם השועלים. הכינוי של לסטר היה "מלכי הקרח", וההרפתקה עוצבה במידה רבה על ידי שלושה מפגשים מרתקים מול השדים האדומים בישורת האחרונה.

שבת, 19:30, ספורט2: לסטר סיטי - מנצ'סטר יונייטד

גם לפני העונה הגדולה ההיא ניבאו הפרשנים ניבאו ללסטר עתיד לא מזהיר. היא סיימה רק במקום ה-14 ב-1961/62, עם הגנה חדירה במיוחד, למרות שגורדון בנקס הצעיר, לימים גדול השוערים האנגלים בכל הזמנים, עמד בין הקורות. ואולם, בדיוק כמו העונה, סגנון המשחק של הקבוצה הצנועה דווקא מצא חן בעיני האוהדים הנייטרלים. המנג'ר הסקוטי מאט גיליס היה מהפכן בכל קנה מידה, ויישם טקטיקה שהדהימה את כולם.

בעידן בו לכל שחקן באנגליה היתה משבצת קבועה על המגרש, שיחקה לסטר כדורגל אחר לגמרי. גיליס למד מנבחרת הונגריה הגדולה של שנות ה-50', והדריך את שחקניו להחליף תפקידים תוך כדי המשחק – לא בדיוק טוטאל פוטבול שהומצא על ידי רינוס מיכלס מעט מאוחר יותר באיאקס, אך משהו שניתן לתאר כהכנה לכך. בימים ההם, מאמנים הורו בדרך כלל לשחקנים לשמור אישית על היריב במשבצת מסוימת, כגון: "אתה מחזיק את מספר 8". כאשר "מספר 8" המדובר של לסטר צץ לפתע בחלק אחר לגמרי של המגרש, איש לא ידע איך לאכול את זה.

בקיץ 1962, הוחתמו שני שחקנים יצירתיים שהתאימו בול לשיטה ההרפתקנית – מייק סטרינגפלו הצעיר ודייב גיבסון הסקוטי. ביחד עם החלוץ הוותיק קן קייוורת', ובעזרת הקשר האגדי פרנק מקלינטוק, הם יצרו חוליית חוד מגוונת במיוחד, והציבו בפני היריבות אתגרים בלתי פתירים. השועלים הפתיעו את הליגה, השיגו נצחונות יוקרתיים כולל 0:3 על ליברפול, ולקראת חג המולד עלו לראשונה לפסגת הטבלה עם 35 נקודות מ-26 משחקים (בשיטת שתי נקודות לניצחון, כמובן).

ואז נכנס לתמונה גנרל חורף וטרף לחלוטין את הקלפים. הסופות כיסו את המדינה בשלג, הטמפרטורות צנחו למינוס 15 מעלות בצהריים במקרה הטוב, וכל האצטדיונים יצאו לגמרי מכלל שימוש – חלק מהקבוצות אפילו הפכו אותם למגרשים להחלקה על הקרח בחיפוש אחר מקורות הכנסה חלופיים לאור ביטול המשחקים. במשך כל ינואר התקיימו מפגשים בודדים בליגה, ומחזורים שלמים נדחו. לסטר הצליחה לקיים רק שני משחקים במסגרת הגביע במשך כל החודש הראשון של 1963. הקבוצה נדדה לברייטון בה מזג האוויר היה קצת פחות קיצוני, אך השחקנים בכל זאת קפאו. "לא משנה כמה מרק חם אכלנו, שום דבר לא עזר", נזכר לימים מקלינטון.

עם זאת, בתחילת פברואר נהנתה בכל זאת מיתרון על פני רוב היריבות. בקיץ שקדם לסופה, ניסה מנהל האצטדיון בפילברט סטריט דשנים חדישים, ובחורף התברר כי הם יעילים דווקא בהמסת קרח. אוהדי הקבוצה הוזעקו באמצעות מודעות בעיתונות המקומית לסייע בפינוי השלגים, והמגרש הוכשר כדי לארח משחק ראשון מזה 45 ימים – מהר בהרבה בהשוואה לקבוצות אחרות. מנצ'סטר יונייטד, למשל, נאלצה להשבית את אולד טראפורד למשך 77 ימים ארוכים.

באופן משעשע, המשטח היה שונה בשני הקצוות של המגרש בגלל שהיציע הגדול גרם לצל תמידי ליד אחד השערים, לכן בנקס עלה לכל המשחקים עם שני זוגות נעליים – פקקים רגילים עבור עמידה בשער אחד, ופקקים מיוחדים נגד קרח לשער השני. גם גיליס נאלץ להתאים את הסגנון לתנאים הלא שגרתיים. המסירות הקצרות האטרקטיביות הוחלפו בכדורים ארוכים, אבל זה לא ממש הפריע לשחקנים שיצאו מהקפאה ונהנו לרוץ ולהפשיר. השועלים רשמו רצף של שישה ניצחונות, ולא הפסידו עד אמצע אפריל. ביחד עם התוצאות החיוביות מסוף 1962, הם ספרו 18 משחקים ללא הפסד – שיא מועדון בליגה הבכירה שלא נשבר עד היום.

הדהירה נקטעה עם הפסד לווסטהאם באפטון פארק ב-13 באפריל, ואז המתינו לקבוצה שני מפגשים מול מנצ'סטר יונייטד תוך 24 שעות – ב-15 וב-16 באפריל. בעידן המודרני, אי אפשר לדמיין לוח משחקים מסוג זה, אך ב"עידן הקרח" של 1963 הוא דווקא התקבל בטבעיות. השדים האדומים היו אז קבוצת תחתית, בעוד מאט באזבי לא מצליח לחבר את הכישרונות הגדולים שעמדו לרשותו – בובי צ'רלטון, דניס לאו, ג'וני ג'יילס, פאדי קרראנד ונובי סטיילס – ליחידה מגובשת. לכן קיוו השועלים ללקט ארבע נקודות תוך יומיים, והתאכזבו מאוד מתיקו 2:2 באולד טראפורד. מיד לאחר מכן נסעו הקבוצות ללסטר, וסיפקו את אחד הקרבות הדרמטיים ביותר ביניהן בהיסטוריה.

זה התחיל עם צמד מהיר של לאו שהעלה את יונייטד ל-0:2, והחלוץ הסקוטי השלים בהמשך שלושער, אך לסטר הגיבה עם רביעייה תוך 20 דקות, כולל שלושער של קייוורת', וניצחה 3:4. השמחה בחדר ההלבשה לא ידעה גבול. הפער מהמקום השני, בו דורגה טוטנהאם, צמח לארבע נקודות. למרות שלתרנגולים היו שלושה משחקים חסרים, ולאברטון השלישית אפילו ארבעה משחקים חסרים – בלוח משחקים ששובש לחלוטין בחורף הביזארי – השועלים האמינו שאליפות ראשונה אי פעם בהחלט נמצאת בהישג יד.

ולא רק על אליפות חלמו בלסטר. גם בגביע היא עשתה חיים משוגעים והעפילה לחצי הגמר, שם פגשה את ליברפול במגרש נייטרלי בשפילד בשלהי אפריל. היה זה אחד המשחקים החד צדדיים ביותר שידע המפעל – האדומים שלטו לחלוטין במתרחש, ובעטו לא פחות מ-34 פעמים לעבר בנקס. השוער, שהפך בחלוף שלוש שנים לאלוף העולם היחיד של לסטר, עצר את הכול, ומנגד הספיקה הזדמנות אחת בלבד של סטרינגפלו בדקה ה-20 כדי להעניק ללסטר ניצחון 0:1 וכרטיס לגמר. הכול היה מוכן לחגיגות הדאבל במאי.

לרוע המזל, החודש הארור הזה לא האיר פנים ללסטר, בלשון המעטה. היתרון לו זכתה קודם לכן במהלך העונה בזכות הפשרת השלג באצטדיונה הפך לחסרון, כי היא הצליחה לארח את כל משחקי הבית, וקיימה את ארבעת המשחקים האחרונים של העונה בחוץ. מכת פציעות, שהשביתה גם את בנקס, לא הועילה, והחבורה של גיליס הפסידה בכולם – מול ווסט ברומיץ', בולטון, אסטון וילה וברמינגהאם – תוך שהיא מידרדרת למקום הרביעי. "לו היו אומרים לנו בתחילת העונה שזה יהיה המיקום שלנו, היינו מאושרים, אבל לנוכח הנסיבות הרגשנו כאילו ירדנו ליגה", נזכר לימים בנקס.

ואז, אחרי האכזבה הקשה, הגיע גם גמר הגביע מול מנצ'סטר יונייטד שניצלה באור שיניה מירידה אמיתית. כמעט 100 אלף אוהדים נדחסו לוומבלי, וכל הפרשנים היו משוכנעים כי השועלים פייבוריטים ברורים בקרב המוחות בין שני המנג'רים הסקוטים בשם מאט. בפועל, היה זה דווקא היום של השדים האדומים, שהוכיחו עליונות וניצחו ללא קושי 1:3. גם הפעם כבש לאו את השער הראשון, אבל סקוטי אחר, דייויד הרד, כבש צמד שהביא את הגביע.

השועלים ירדו לחדר ההלבשה המומים, והקפטן קולין אפלטון אמר משפט מוזר במיוחד: "חבר'ה, למדנו היום לקח חשוב מאוד, אבל אני לא יודע מהו". וכך, במקום להפוך למלכי הקרח במלוא מובן המילה, חזרה לסטר לגודלה הטבעי. בעונת 1963/64 היא כבר סיימה ב-11. המקום הרביעי ההוא היה ונשאר ההישג הטוב ביותר שלה בליגה מאז דורגה שניה ב-1929 הרחוקה. בעידן שלנו, המקום הזה היה מקנה לשועלים כרטיס לליגת האלופות, אבל אז המצב היה שונה.

העונה הקבוצה של קלאודיו ראניירי כבר מתחילה לפנטז בזהירות של צ'מפיונס ליג אחרי פתיחה מסחררת, אבל בשבועות הקרובים מצפה לה לוח משחקים קשה במיוחד. אם תצליח לשרוד אותו ותישאר קרוב לפסגה לקראת סופת השלגים בחג המולד, אולי גם החבורה של ג'יימי ורדי וריאד מאחרז תוכל לייצר כותרות בסגנון "מלכי הקרח 2". לשם כך, הם זקוקים קודם כל לתוצאה חיובית בשבת. 3:4 כמו ב-1963, או 3:5 כמו בעונה שעברה, בהחלט יתקבלו בשמחה.