לאחר ההפסד בדטרויט, הפסד שני ברציפות לראשונה העונה, לברון ג'יימס ודיוויד בלאט דיברו על חוסר מחויבות וחוסר יציבות של שחקנים בקבוצה. זו הייתה רטוריקת סף משבר. זה היה קצת מוגזם, בסך הכל קבוצה פצועה שניצחה שמונה משחקים ברציפות ועכשיו הפסידה שניים צמודים, אבל הכוכב והמאמן, שנשמעים מתואמים מאוד השנה, החליטו להעצים את הרגע ולהשתמש בו כדי לשנות גישה. בעקבות התגובה שלהם, המשחק הבא, משחק ביתי מול מילווקי שהייתה זו שניצחה את הקאבס לפני דטרויט, הפך להיות המשחק הראשון העונה שקליבלנד צריכה לנצח. צריכה, כדי להוכיח לעצמה ולשאר הליגה שהשנה היא מחסלת מיני משברים כשהם קטנים.
קליבלנד ניצחה, די בקלות. היא המשיכה לנצח גם את שני המשחקים הבאים, משחקי בית מול אטלנטה ואורלנדו, בתוצאות דומות. היא ניצחה למרות שמו וויליאמס לא שיחק בשלושת המשחקים האלה וטימופיי מוזגוב שיחק רק מחצית אחת לפני שהתברר שסובל מפציעה שתשבית אותו לתקופה של כשבועיים. יחד עם קיירי אירווינג ואימן שאמפרט, מדובר בארבעה מתשעת שחקני הרוטציה המובילים של הקבוצה.
הניצחונות הגיעו, קודם כל, בזכות ההתקפה. אם גם לפני שהשלשות החלו להיכנס ההתקפה של הקאבס הייתה אחת הטובות בליגה, כששחקנים כמו ג'יי אר סמית' וקווין לאב מתחילים לפגוע מבחוץ זו כבר ההתקפה הטובה ביותר. בשלושת המשחקים האחרונים קליבלנד קלעה 123 נקודות ל-100 פוזשנים, קצב שגדול אפילו על גולדן סטייט. וזה בלי קיירי. כמעט שלושה מכל ארבעה סלי שדה של הקאבס בשלושת המשחקים האלה היו מאסיסטים, בדרך כלל לאחר התקפה מרובת מסירות. החיים כל כך יותר קלים כשהזריקות מבחוץ נכנסות, ההגנות חייבות להגיב ומאפשרות את המסירה הנוספת.
מכת הפציעות הובילה לכך שמתיו דלבדובה וטריסטן תומפסון נכנסו לחמישייה, מה שהפך אותה לטובה עוד יותר מאחר ששניהם פשוט טובים יותר כרגע מוויליאמס ומוזגוב. שחזור גמר המזרח מול אטלנטה כנראה הזכיר לטריסטן את הפלייאוף, כי זה היה המשחק הטוב ביותר שלו העונה. הוא גנב לגבוהים של ההוקס ריבאונדים מתחת לאף ושמר עליהם נהדר, בדיוק כמו לפני חצי שנה. במשחקים האחרונים הוא מראה גם יכולות התקפיות חדשות שמאוד ישדרגו אותו: יכולת מסירה תוך כדי תנועה וזיהוי רגעים בהם שחקן הגנה לא שם לב אליו כדי לבצע חסימה רחוק מהכדור שעוזרת לפנות את אחד השלשנים. חסימות מפתיעות רחוק מהכדור זו תכונה חשובה ולא מספיק מוערכת של שחקני פנים איכותיים, מול אורלנדו טריסטן הראה ניצנים של פיתוח חוש התזמון לכך.
גם על דלבדובה צריך להרחיב. לאחר הפלייאוף המפתיע שלו רבים ציפו שהוא יקבל הצעות מעניינות בקיץ, אך זה לא קרה וקליבלנד השאירה אותו עם חוזה מינימלי לעונה. עכשיו, ככל הנראה, קבוצות רבות כבר מתחרטות שלא ניסו להביא אותו ואולי גם דיוויד גריפין מתחרט שלא החתים אותו לכמה שנים. הוא ביצע קפיצת מדרגה וצבר ביטחון שהופך אותו לשחקן יעיל במיוחד. כבר היו התייחסויות למאזן הפלוס/מנוס הנהדר שלו ותהייה אם זה מדד שיש טעם להתייחס אליו. לאורך זמן המדד הזה כן נוטה להעיד על יעילות, והנתון הבא יכול להעיד על כך: דלי מדורג רביעי בליגה במדד הפלוס/מינוס ל-100 פוזשנים בניכוי שחקנים ששיחקו דקות בודדות. פרט לסטף קרי, מדורגים לפניו מאנו ג'ינובילי ואנדרה איגודאלה. אלה שני השחקנים שעולים מהספסל אצל שתי הגדולות במערב ומשנים משחקים בכל מיני דרכים קטנות וגדולות. ב-14 המשחקים הראשונים של העונה, דלבדובה ראוי להיות מוזכר באותה פסקה עם שניהם.
היתרון הגדול של דלי על מו וויליאמס הוא ההגנה. זה בלט במיוחד בהפסד לדטרויט, בו וויליאמס לא הצליח להסתדר עם הפיק נ' רול של רג'י ג'קסון ואנדרה דראמונד. בלאט, במשחק הכי פחות מדויק שלו העונה, בחר להישאר עם מו ומוזגוב במאני טיים במקום להכניס את דלי וטריסטן ובסוף, כאקט של ייאוש, בחר לבצע עבירות על דראמונד שלהפתעת כולם קלע עונשין. דלבדובה גם שומר אישי הרבה יותר טוב וגם שומר קבוצתי נהדר, מול אורלנדו הוא עזב את אלפריד פייטון נטול יכולת הקליעה כדי לכפות איבודים והחטאות בכל מיני מקומות אחרים. בדקות בהן הוא משחק קליבלנד סופגת 93.7 נקודות ל-100 פוזשנים, נתון טוב יותר מההגנה הטובה בליגה כרגע (אגב, קבוצת ההגנה הטובה בליגה כרגע היא מיאמי. או, אם תרצו, חסן וויטסייד).
בהתקפה, דלי מתפתח להיות מנהל משחק משובח. הוא מוסר 5.9 אסיסטים ומאבד 1.4 כדורים, יחס אסיסטים/איבודים של 4.37 המציב אותו במקום הראשון בליגה בתחום הזה. הוא מצליח לשמור על היחס הזה למרות שהוא משחק דקות רבות עם המחליפים בהרכבים בהם הוא היחיד שיודע ליזום. הוא כבר לא מסתפק רק במסירות האלי-הופ לטריסטן, כאשר ההגנה מחכה לכך הוא יודע למצוא שחקנים פנויים על קשת השלוש. במשחקים האחרונים הוא עלה בחמישייה ושיחק עם הרבה ביטחון, אין לו בעיה להזיז את לברון לעמדה שהוא רוצה כשהוא מזהה מיס-מאץ' או לקחת את לאב לשיחה ולהסביר לו משהו שהוא ראה. הוא מקבל את הכבוד משני הכוכבים.
ההשתלבות של דלי בחמישייה אמורה לשכנע את בלאט להשאיר אותו שם עד שקיירי יחזור. אין סיבה שמו וויליאמס יחזור אוטומטית לחמישייה כשהוא יתאושש מהפציעה שלו. זו יכולה להיות הזדמנות עבור בלאט להכניס אותו לתפקיד שלשמו הוחתם: סקורר מהספסל. החיים של וויליאמס יהיו קלים הרבה יותר כשהוא לא יצטרך לשמור על הפוינט גארד הבכיר של היריבה וכשיכולת צבירת הנקודות שלו תהווה בונוס ולא צורך. הוא יוכל לעזור לספסל שהתקשה בשני המשחקים האחרונים. העומק של קליבלנד מרשים, אבל יש גבול למה שניתן לצפות מהרכבים שכוללים את הרכז הרביעי (ג'ארד קנינגהאם), הסנטר השלישי (אנדרסון ורז'או) ושני פורוורדים סולידיים שלא אמורים לשחק ביחד (ריצ'רד ג'פרסון וג'יימס ג'ונס).
הרכבים שהתבססו על הרביעייה הזאת עזרו לאטלנטה ואורלנדו לחזור למשחק והדגישו את הבעיה המרכזית של קליבלנד העונה: הקושי לשמור על פערים שהיא פותחת ולסוגר משחקים מוקדם. כאשר הבעיה קשורה לשחקנים מספר 10-13 ברוטציה זה לא נורא, אך במשחקים שלפני כן חוסר היציבות אפיין גם את השחקנים הבכירים. מול דטרויט לקליבלנד היה יתרון דו ספרתי ברבע האחרון והיא לא הצליחה לתת את הפוש הנוסף ולחסל את המשחק, במקרה הזה זה עלה לה בהפסד. כרגע זו לא בעיה מהותית אלא משהו מציק שכנראה יעבור ככל שהשחקנים יתקרבו לכושר שיא והרוטציה תתרחב, אבל זה מסוג הדברים שבלאט יצטרך לשים לב אליו לקראת מפגשים עם יריבות איכותיות יותר. אבל בתקופה הקרובה לא יהיו הרבה כאלה, בעיקר כי פרט למשחק בטורונטו מחר הלו"ז של הקאבס ממשיך להיות נוח.
בתמונה הגדולה, בקליבלנד כנראה מרוצים מכך שכולם עסוקים בגולדן סטייט. אלמלא הווריירס, היכולת של סטף קרי והמסע לשבירת שיא הניצחונות בפתיחת העונה אני מניח שהייתה תשומת לב רבה יותר לפתיחת העונה החזקה של הקאבס ולקלות בה הקבוצה של בלאט מתמודדת עם מכת פציעות משמעותית. לקליבלנד נוח לעבור מתחת לרדאר. פחות תשומת לב זו המשאלה של הקבוצה של לברון ג'יימס.
גם בלאט כנראה מרוצה מהמצב. הוא צובר כרגע נקודות קרדיט שבאות לידי ביטוי בהתייחסויות קטנות של השחקנים, הפרשנים והאוהדים, הקרדיט הזה יבוא לידי ביטוי כשהוא יזדקק לו. בינתיים הוא נמצא במקום הטוב ביותר מבחינתו: פשוט עוד מאמן ב-NBA, מאמן שהקבוצה שלו נמצאת בתקופה טובה ומשחקת כדורסל חכם ויפה וזה לא מפתיע אף אחד. מדי פעם צריך להזכיר שהוא עושה עבודה טובה כרגע, מעבר לכך פשוט נותנים לו להמשיך לעבוד.
