פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        לודוביק אוברניאק: "הגעתי למכבי חיפה מסיבות כלכליות. בניון מזכיר את קלייברט"

        הקשר עדיין לא הטביע חותם, אבל בראיון לתקשורת בצרפת הוא מספר על החיים בישראל והקריירה. "מכבי חיפה מזכירה את סנט אטיין, 30 אלף בכל משחק, מתחם חדש. כל זה שכנע אותי להגיע"

        לודוביק אוברניאק: "הגעתי למכבי חיפה מסיבות כלכליות. בניון מזכיר את קלייברט"

        בווידאו: ההפסד של מכבי חיפה לבית"ר ירושלים

        לודוביק אוברניאק הגיע לישראל על תקן שחקן שאמור להוביל את מכבי חיפה, אם כי הדברים מעט שונים עד עכשיו. הקשר הפולני-צרפתי עדיין לא מצליח להביא את היכולות שלו לידי ביטוי, אבל בראיון שהעניק לתקשורת בצרפת הוא מעניק תובנות לגבי הכדורגל כאן והחיים שלו.

        "אנחנו לא משיגים את התוצאות ברמה של מועדון יוקרתי. כרגע אנחנו בסוף הטבלה, אחרי התחלה די מסובכת של העונה, אבל אנחנו מתאוששים לאט", סיפר על המצב הנוכחי והסביר: "המעבר למכבי חיפה קרה די בקלות. זה קרה בסוף החלון, קיבלתי כמה הצעות אבל אף אחת לא הייתה מדהימה. אז התקשר אליי סוכן ושאל אם אני מעוניין להגיע למכבי חיפה. מכיוון שכבר ראיתי ושמעתי הכול, עניתי לו: "תראה, אתה נחמד, אבל אם אתה רציני, תחזור עם משהו ביד. אין לי זמן לבזבז'. הוא חזר אליי מהר עם הצעה קונקרטית. הייתי צריך להחליט אם להגיע לישראל או להישאר בברמן ונעניתי לאתגר".

        על השאלה האם לא חשב להשיג קבוצה גדולה יותר ענה: "אני יכול לומר לעצמי: 'תסתכל על הרקורד שלך, על האיכויות שלך', אבל בסופו של הדבר העתיד שלך תלוי בעסקות שיש לך ביד. הלכתי לפי מה שהיה לי. אם מישהו היה אומר לי שיש לי ההזדמנות לחתום בליון, מרסיי או ליל, אולי יהיו לי מחשבות כאלה, אבל זה לא קרה. אנחנו חייבים ללכת עם מה שיש לנו. אנחנו נמצאים בזמן מורכב, יש הרבה שחקנים בשוק, הרבה בקשות ומציעים מעט מאוד. ואם להיות כן, רציתי לשמור על רמת שכר דומה למה שהרווחתי כששיחקתי בגרמניה וזה לא פשוט עבור שחקן שעבר את גיל 30 ולא שיחק תקופה".

        לודוביק אוברניאק שחקן מכבי חיפה (משמאל) מול עידו לוי שחקן הפועל רעננה (יוסי ציפקיס)
        "רציתי לשמור על רמת שכר דומה". אוברניאק (צילום: יוסי ציפקיס)

        אוברניאק לא הסתיר כי הגיע לחיפה בגלל ההצעה הכספית. "כן, אני לא הולך להסתיר את זה", ענה. "אתה תמיד יכול לחזור לצרפת, אבל לא הייתי מוכן להוריד בשכר. לא עכשיו בכל אופן. חיפה מזכירה את סנט אטיין, 30 אלף איש בכל משחק, מתחם חדש, מתקן אימונים. כל זה שכנע אותי. הליגה היא ברמה טובה מאוד, רמה טכנית גבוהה".

        "אני יודע שאני קרוב יותר לסוף מאשר להתחלת הקריירה. כל עוד יש לי הכוח לשחק, אני אשחק. עד גיל 36, 37 או 38, אעשה כל שביכולתי כדי להמשיך כי זה עושה אותי מאושר", ענה על שאלת עתידו. "אולי בעתיד אנתח משחקים בטלוויזיה או ברדיו, אני חושב שאני עושה את זה לא רע. אולי לעבוד במועדון. אולי קריירת אימון, למרות שזה לא משהו שמדבר אליי. אני בזבזן ולמזלי אשתי טיפוס חסכן. אנחנו יחד תשע שנים ובלעדיה לא היה לי כלום היום. אולי הייתי מבזבז את כל הכסף בטפשות. למזלי, היום אני רגוע לגבי העתיד. השקעתי ולא שמתי את כל הביצים בסל אחד. בגיל 23 קניתי פורש קאררה. בכיתי כשהיא הגיעה ובכיתי כשמכרתי אותה בגלל הירידה במחיר. ברגע שאתה מניע, איבדת 30 אחוז מהערך של הרכב. היום אני משקיע באמנות עכשווית. אגב, אשתי לא מכבידה על ההחלטות שלי. היא קשובה, נותנת את דעתה, אבל כאן היא מלווה אותי. בברמן היו לנו תנאי חיים מאוד נחמדים, עם בית הספר לבת שלי, מטפלת לבן שלי. החלטנו שעדיף שיישארו שם. הילדים קטנים (בני ארבע ושנתיים) וצריכים קצת יציבות".

        יוסי בניון שחקן מכבי חיפה (יוסי ציפקיס)
        מזכיר את קלייברט. בניון (צילום: יוסי ציפקיס)

        לסיום דיבר הקשר גם על יוסי בניון. "יוסי בן 35, הוא כבר לא צעיר אבל אמן. טכניקה היא כמו רכיבה על אופניים, הוא לא שכח. קורות החיים שלו מדברים בעד עצמם, זה הוא כדורגלן ברמה הגבוהה ביותר. מצאתי בו את אותה ענווה כמו בפטריק קלייברט (אוברניאק שיחק איתו בליל). הוא היה שחקן גדול והוא צנוע ביותר. כשקלייברט חתם בליל חשבתי, 'הוא בחור ששיחק באייאקס וברצלונה. הוא זכה בליגת האלופות, וכו', אבל כשהגעתי היה 'בום', גיליתי ילד שמחייך. זה היה הזוי. זה זעזע אותי. הייתה לו קריירה מטורפת, ושם הוא היה נורמלי. הוא היה שם שעה לפני אימון כדי לעבוד על שרירי הבטן. יוסי הוא מאותו סוג. לא מדבר בקול רם, אינטליגנטי וחרוץ".

        על המצב הביטחוני אמר: "אני לא ממש מרגיש מודאג, זה גם בגלל שסביבי, למעט, אולי, בימים האחרונים כשהיו שתי התקפות עם סכין. עבורם, זה כמעט נורמלי. זה כמו כשאתה במטוס. אם הדיילת מתחילה בתנועות ידות לכל הכיוונים, ואז אתה אומר לעצמך, 'לעזאזל, יקרה משהו. אבל אם זה שקט, אתה בטוח יותר'. הכול תלוי באנשים סביבך".