פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מירי רגב בראיון מקיף: "בושה שהאוהד פואד חופשי"

        "בושה שמערכת המשפט לא שמה זאת בראש אג'נדה", "חלק מלה פמיליה משחירים את בית"ר", "ערבי לבית"ר? לא קובעת לבעלים", "דגלי פלסטין והקיצונים בסכנין – סוס טרויאני במדינה". מירי רגב מבטיחה שינוי ומצהירה: "אקפוץ לפודיום, אחרי שאעמוד מאחורי הספורטאי". ראיון מקיף

        מירי רגב בראיון מקיף: "בושה שהאוהד פואד חופשי"
        צילום וידאו: ניב אהרונסון

        בווידאו: מסיבת העיתונאים של נבחרות הג'ודו אחרי החזרה מאבו דאבי

        אפליקציית הספורט שתסדר אתכם בחיים

        לשרת הספורט הקודמת, לימור לבנת, כולם זוכרים את הקפיצה על הפודיום באתונה, כשגל פרידמן זכה במדליית הזהב. מהרגע שמירי רגב מונתה לתפקיד, גם היא מיד נצפתה בפריימים הרלוונטיים. כשהפועל ירושלים זכתה באליפות, בין היתר, היא היתה סנטימטר מהצלחת.

        "ברור שאני רוצה להצטלם עם הצלחת", היא אומרת בחיוך. "אני שומעת ביקורת על כך, אבל לא כל ביקורת אני מאמצת. כשספורטאי שלנו יגיע לפודיום - כמובן, אם אהיה שם - אעמוד מאחוריו, אבכה מהתרגשות ואחר כך גם אצטרף אליו".

        אז תקפצי על הפודיום?

        "ברור!"

        שרת התרבות והספורט, מירי רגב (ברני ארדוב)
        מבטיחה שינוי אמיתי. מירי רגב (צילום: ברני ארדוב)

        יום חמישי, כנסת ישראל. בחוץ עובדים על המדשאות, אולי כדי להרגיש קצת יותר ספורטיביים. השומר בכניסה מודיע בביטחון: "השרה רגב בכלל לא בבניין". אנחנו אומרים לו שנחכה לה מחוץ לחדרה, רק כדי לגלות שהיא כבר בתוך המשכן. כן, כנראה שגם רגב - הקולנית והפרובוקטיבית - יודעת לשייט מתחת לרדאר, לתשומת לבם של אנשי מודיעין הכנסת.

        עם צי של עוזרים ויועצים, השולחן שלה מוכן עם קפה ומאפה. "שלא יראו את הדברים האלה", היא אומרת. "זה ראיון על ספורט. היינו צריכים להביא לכם גזר ומלפפון", היא צוחקת.

        ואז החלה לדבר על המשנה הספורטיבית שלה, בראיון לוואלה ספורט.

        "אני צרכנית ספורט, ברמה החובבנית", היא אומרת. "הליכה, ספינינג, ריצה. כשהייתי צעירה רצתי למרחקים ארוכים בבית ספר רוגוזין קרית גת. היה לנו מסלול יפה, מה שאין היום, ועל זה גם אפגש עם בנט. בונים כיום בתי ספר בלי מגרשי ואולם ספורט - זה לא הגיוני. ילד מפריע בשיעור? קח אותו למגרש, כמה שכיבות שמיכה, יירגע, יחזור לכיתה. ספורט זה בריאות. אנשים בריאים יעילים יותר ולא נופלים על קופת המדינה. נכון יהיה גם להחזיר את ההפסקות הפעילות, שאנשים עם כל הפלאפונים שלהם יזיזו קצת את הגוף".

        היא מתמקדת, לשיטתה, בשלושה דברים. "ספורט עממי", היא פותחת. "זה דבר חשוב לי ואני הולכת להשקיע יותר כסף בעניין הזה ב-2016. הדבר השני זה ספורט תחרותי. נשקיע במתקנים, בשני מוקדים עיקריים - הדר יוסף ווינגייט - שם יהיה הכפר האולימפי שלנו. אבל ככל שנשקיע בספורט עממי, בפרחי הספורט, משם ייצאו עוד אלופים. ככל שנרחיב את הבסיס, נגיע להישגים גדולים יותר".

        "והדבר השלישי זה ספורט נשים. חייבים להשקיע יותר כסף שם. זה מתחיל בזה שאין שיווק, אין תקשורת סביב זה. ברגע שתחבר בין תקציבים ותחייב את ערוץ 1 לשדר ואת נציגי הטוטו להשקיע, תראו שינוי".

        הפטיש שלה, כרגע, הוא קטרגל נשים. "היינו בגרמניה וראינו כמה משחקים של קטרגל נשים", היא מתלהבת. "צריך לתת לזה יותר ביטוי ויותר כסף".

        למה?

        "כי זה שובר סטיגמות. בסקר האחרון שלנו גילינו שהורים מעודדים את הבנות שלהם לשחק טניס, כדורגל, לשחות. אבל לא קטרגל. אני חושבת שאם נשבור סטיגמות בנושא הזה, זה יחבר אותנו לסוגיה של העצמת נשים בכלל, בחברה. יכול להיות שאני טועה, אבל גם לי מותר לקחת משהו שלא במיינסטרים".

        שרת התרבות והספורט, מירי רגב (ברני ארדוב)
        "ככל שנשקיע בספורט עממי, בפרחי הספורט, משם ייצאו עוד אלופים. ככל שנרחיב את הבסיס, נגיע להישגים גדולים יותר?". מירי רגב (צילום: ברני ארדוב)

        בסופו של דבר ישפטו אותך על ההישגים בספורט התחרותי, בענפים הפופולרים. בינתיים אנחנו רק שומעים שבישראל אין כסף לספורט כי זו מדינת ביטחון. את יכולה אולי סוף סוף להפריך את הקלישאה הזו?

        "זה נכון שאנחנו במצב של שמיכה קצרה ושרוב התקציב הולך לביטחון. אבל יש כסף, יש כסף. ואם נלך לשיתופי פעולה טובים, נביא בשורה לכדורגל הישראלי".

        במה אתה הולכת להיות שונה מהשרה לבנת? היא הלכה עד הסוף מול יו"ר ההתאחדות, התמודדה מול ורשביאק, ניסתה להתמודד מול האיגודים.

        "אני מאוד מעריכה את אבי לוזון, ויש דברים להגיד עליו אבל זה כבר לא משנה. לגבי עופר עיני - קידמתי איתו המון דברים גם בעבר, כשהיה יו"ר הסתדרות ואני חברת כנסת. ביחד נוכל להניע מהלכים מדהימים לטובת הכדורגל. אני לא רואה במרכזים כאיום. זו חלק מגאוות הספורטאים. קשר למכבי, להפועל, לבית"ר, לאליצור".

        ואולי זה מה שמשאיר אותנו מאחור? בעולם אין יותר מדי דברים כאלה.

        "יכול להיות, אבל לא כל מה שקורה בעולם צריך לקרות פה. צריך לקחת משם את הדברים הטובים, ולאמץ. אבל לא לבטל כל מה ששלנו".

        את אדם פטריוטי. את מבינה שאנשים בעולם מבינים בספורט יותר מאיתנו?

        "אני לא נגד אימוץ, אבל בוודאי בעד פיתוח כחול-לבן. ידע מחו"ל? בוודאי. יש כמה מדינות שדי דומות לנו במאפיינים, כמו למשל בלגיה".

        לאורך הזמן, התשובות של שרי הספורט בישראל היו כלליות מדי, תשובות שקשה לציבור להתייחס אליהן. הלך הרוח הוא 'למה צריך שר ספורט בכלל?'. מה לדעתך צריך לעשות בכדורגל, באופן ספציפי?

        "אני בטוחה שיהיה טוב יותר. הוקמו המון ועדות".

        ואת יודעת איך הקהל מגיב כשהוא שומע שהוקמה עוד ועדה.

        "אני יודעת שזה גם מה שאתם חושבים, 'הנה עוד ועדה שלא תעשה כלום'. אני מבינה את זה. גם אני לא סובלת ועדות. אני בן אדם מעשי, רוצה לראות דברים בתקופתי. אם נטפל בכדורגל מהבסיס, בפרחי הספורט, במתקנים - נראה הצלחה. כמה כסף נשקיע ובאילו מקומות? את כל התמונה הזו, תדעו בקרוב. אגב, אני מריצה הרבה דברים בלי לחכות לוועדה".

        שרת התרבות והספורט, מירי רגב (ברני ארדוב)
        "גם אני לא סובלת ועדות" (צילום: ברני ארדוב)

        למה לא לאמץ את מסקנות ועדת זליכה? מדוע צריך עוד ועדה? הציבור כבר אלרגי.

        "נכון, כי כל הזמן יש ועדות. מוועדת האלימות לקחו את ההמלצות אבל לא קרה עם זה כלום. לקחנו שלושה דברים עיקריים ואנחנו חולטים אותם עם משרדים נוספים, ועם זה נרוץ קדימה. בעניין הכדורגל, כן, קראנו, וברור שחלק מהמלצות ועדת זליכה יהיו על השולחן. אבל הן לא מספיקות".

        למה?

        "כי אני רוצה לעשות עוד משהו. כשאני אסגור, אתם תדעו. אני רוצה לעשות שילוב של אימוץ מודל שהצליח בחו"ל. במדינות שדומות לנו".

        גם זו תשובה כללית, והציבור סקפטי.

        "סקפטיות היא לא תוכנית עבודה ואני לא יכולה להתמודד עם מה שעברתם עם אחרים. תבחנו אותי בעוד שנה. הושקע הרבה כסף בכדורגל וצריך לראות איך הכסף מתועל בצורה נכונה. יהיו כמה תוצאות מידייות, ויהיו כמה תוצאות עתידיות".

        כל נושא האלימות נראה מוזנח. למשל, אוהדי בית"ר בשרלרואה - כולם צעקו נגדם והם שוחררו. תקיפת אוהד הפועל תל אביב - לא קרה עם זה כלום. במה טובות כל האמירות האלה, אם כלום לא קורה?

        "אז צריך לתרגם את זה למעשים".

        איך הרגשת לגבי שחרור האוהדים שהתפרעו בשרלרואה?

        "זו היתה טעות. כמו שאני מתנגדת לזה שיצבעו קבוצת אוהדים שלמה כקבוצה עבריינית או כקבוצה אלימה, כך אני חושבת שלא נכון לקחת את הבודדים שכבר תפסתם, ולשחרר. צריך להחמיר מאוד בענישה".

        אז איפה זה נתקע?

        "אנחנו במו"מ עם הפרקליטות. אני מציעה לכם לשבת איתם לפגישה ולראות עד כמה אפשר לקדם איתם דברים".

        אז העניין הוא שמשרד המשפטים מונע ממשרד הספורט להתקדם?

        "אם אני אראה שאני לא אצליח לקדם שתי המלצות עיקריות בתחום הזה, אני בהחלט מתכוונת להגיד בקולי את מה שאני חושבת".

        משרד המשפטים מפריע למשרד הספורט כרגע?

        "כרגע הוא לא מפריע, כרגע אנחנו במו"מ".

        אוהדי בית"ר ירושלים (יוסי ציפקיס)
        "זו היתה טעות לשחרר את האוהדים שנעצרו בשרלרואה" (למצולמים אין קשר לכתבה. צילום: יוסי ציפקיס)

        עברה שנה מאז שאוהד הפועל פרץ למגרש ותקף את ערן זהבי. הוא עדיין חופשי. איזו דוגמה זה נותן?

        "זו בושה. זה מצב שהוא בלתי אפשרי. לא יכול להיות שמערכת המשפט לא תשים את זה בראש האג'נדה. זה לא תקין. אתה צריך להעביר מסר, וזה רק דרך הרתעה".

        כיצד היית מענישה את אותו אוהד?

        "הייתי מרחיקה אותו ממגרשי ספורט לפחות לחצי שנה, שנה. הייתי גוזרת עליו קנס של מעל ל-50 אלף שקל. וכן, מעצר. צריך להיות חדים. כשאתה ממצמץ, זה מה שקורה. ומאלו שמורחקים ממשחקים - כשיש משחק, צריך לעצור אותם. הם צריכים להיות במעצר עד תום המשחק".

        אבל זה לא קורה.

        "אז יכול להיות שבתפקיד הבא אהיה שרה לביטחון פנים ואקדם את זה שם", היא צוחקת צחוק מהול בייאוש. "כרגע, אני אומרת לכם - זה יושב במספר מקומות, במספר משרדים. בדרכי הפעולה שאציג יהיו גם נושאים הנדרשים לטיפול על ידי משטרת ישראל ובסוגיות אלו יש שיתוף פועלה מלא ביני ובין השר ארדן ואני מברכת על כך".

        וזה בדיוק מה שנוראי פה. שעד ששרת הספורט אומרת מה לדעתה צריך לעשות, זה עדיין לא קורה, זה תקוע.

        "אין מה לעשות - במערכת דמוקרטית יש חוקים ואתה לא יכול לעשות את מה שאתה לא יכול לעשות. יש כמה המלצות. חלק מהן דורשות תיאום בין-משרדי. נתתי לתיאום הזה דדליין של חודשיים. אם אני רואה שאני לא מצליחה לקדם את זה אני מביאה את זה לישיבת ממשלה, יוצאת עם זה לתקשורת".

        את אופטימית?

        "כן".

        כי ציבור אוהדי הספורט לא.

        "אני מבינה, אבל הנה, קיבלתי החלטה שבפעם הראשונה יועבר מהמשרד כסף לאוהדים, ב-2016. לדעתי, האוהדים הם לא הבעיה, הם הפתרון. עשיתי שולחן עגול עם אוהדים, ישבנו לפגישה. קבענו שאחת לחצי שנה תהיה פגישה כזו. שמעתי מהם מה מפריע להם. על חוסר השקיפות של המועדונים. מחירים של כרטיסים, מחירים במזנונים. אני רוצה לעודד פעילות של אוהדים בקהילה, ואני הולכת להשקיע בהם כסף. יש אוהדים שהמשטרה מונעת מהם להכניס דגלי פריסה".

        והם בשיגעון מזה.

        "נכון. הם עובדים על זה קשה. אני בעד דגלי הפריסה האלה. אבל מה קורה? המשטרה והשר אומרים 'אני איתך, אבל הם מדליקים אבוקות מתחת לדגל'. אני מבינה את האוהדים מצד אחד, שהם רוצים את דגלי הפריסה, אבל אם מאחורי יש חזיזים ואבוקות, זו בעיה".

        הארכת מעצרו של אוהד הפועל תל אביב אלרואי ידעי פואד שתקף את ערן זהבי (קובי אליהו)
        "בושה שהוא חופשי. זה מצב שהוא בלתי אפשרי. לא יכול להיות שמערכת המשפט לא תשים את זה בראש האג?נדה". פואד (צילום: קובי אליהו)

        את רואה ב"לה פמיליה" קבוצת אוהדים שחלק מהם בסדר וחלק לא בסדר, והרבה אנשים רואים בלה פמיליה גוף שהורס את בית"ר ירושלים.

        "אם תדעו להגיד לי - אלה לה פמיליה, זו המנהיגות, וכולם עבריינים, אלימים וגזענים - אני אבוא אתכם להגיש תלונה במשטרה. עברתי בפייסבוק, ראיתי וקראתי, ואני לא מוכנה להכליל נגד לה פמיליה, כמו שלא אכליל נגד אוהדי בית"ר, סכנין, או הפועל. לא מוכנה להגיד שכולם עבריינים וגזענים. זה עוול. אני כן מבינה שחלק מלה פמיליה צובעים את בית"ר בצבע לא נכון, ולכן אני נלחמת בזה. ברגע שתהיה ענישה מרתיעה, היא לא תהיה שונה בין לה פמיליה לבין אוהדי סכנין לבין אוהדי להפועל".

        מול לה פמיליה את מצטיירת כסלחנית מאוד.

        "בדקתי גם מול גורמים של אכיפת החוק. נאדה, כלום. אנשים יכולים להיעזר בתחושות אבל אני, בשונה מכולכם - יש לי אחריות. אני בתפקיד ממלכתי. אני לא יכולה לפרש דברים. אני צריכה עובדות. אם מישהו מהם עשה משהו, תביאו אותו למשפט, תראו ראיות ושיישב בכלא".

        היית רואה לראות שחקן ערבי בקבוצה שאת אוהדת?

        "אני רוצה שכל אזרחי המדינה הזו ישחקו בכל הקבוצות. אני לא אקבע למנהלי קבוצות את מי להביא".

        האם זה חוקי לדעתך שמקום מסוים לא מעסיק שחקנים מדת מסוימת? את רוצה שוויניות, רב-תרבותיות. אין כמעט דוגמאות בעולם המערבי, לקבוצה שלא מעסיקה שחקנים רק בגלל שהם שייכים לדת מסוימת.

        "אני לא יכולה לקבוע לבוס הקבוצה איזה שחקן להביא".

        שואלים לדעתך.

        "אני לא רוצה להתערב במבנה הקבוצה. אם אתערב בזה, למה שלא יהיה שחקן חרדי בכל קבוצה, למשל?".

        אבל כן התערבת בעונש שנגזר על בני סכנין, למשל.

        "וזה יהיה נכון במקרה של ענישה של כל קבוצה אחרת. אבל אין מצב שאקבע לבעל בית את מי להביא. אני חושבת שצריך לתת לכולם שוויון במדינה? כן. אני חושבת שצריך לסייע לערבים בכל הגזרות? כן. אני חושבת שלאורך כל הדרך מי שנאמן למדינה צריך להיות נאמן לו? כן. אני תמיד אומרת שהספורט הוא גשר לדו קיום, לשלום. אני זו שבאתי עם ההצעה כדי לסייע לספורטאים הפלסטינים במעברי הגבול, ושמתי שני תקנים שלי על העניין הזה. אף אחד לא יכול להגיד שאני לא עושה. אני לא מוכנה לגזענות, לא מצד בית"ר ולא מצד סכנין, אבל לא אקבע אילו שחקנים לצרף".

        דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
        "?אם תדעו להגיד לי - אלה לה פמיליה, זו המנהיגות, וכולם עבריינים, אלימים וגזענים - אני אבוא אתכם להגיש תלונה במשטרה" (צילום: יח"צ)

        יש גזענות בסכנין?

        "בחלק מסכנין, כן. כשהם באים עם דגלי אש"ף וכשהם צועקים מוות ליהודים. זה בדיוק כמו צעקות מוות לערבים".

        העונש שנגזר על ההתפרעות של אוהדי הקבוצה לאחר המשחק מול בית"ר הרתיח אותך. למה?

        "דיברנו על משרד המשפטים. אם מתוך הבית שלנו, בין הדין של ההתאחדות לא יחמיר בעונשים, אז מה עשינו בזה? אם בבתי המשפט רואים שההתאחדות שופטים בצורה רצינית, מעלים את הקנס או את חומרת העונש - היו אומרים שגם בבתי הדין מבינים את החשיבות, ושופטים בהתאם. אבל אם בבית הדין של ההתאחדות מחפפים…".

        אבל את יצאת רק נגד העונש סכנין.

        "זו טעות. על האוהד שהוכה בגרזן שלחתי מכתבים לכולם, הייתי בקשר עם הקבוצות, עם המשפחה".

        אנחנו מתעסקים פה בענישה של קבוצות.

        "אני בעד שוויון. החמרה בעונשים, לכל הקבוצות. נכון, אף אחד לא מצפה שיתנהגו פה כמו באקדמיה. זה בסדר לבוא למשחק, להוציא קצת אמוציות, לקלל. אבל אל תגיד 'מוות לערבים', אל תגיד 'מוות ליהודים', אל תשתמש בגרזן ואל תשליך חזיזים".

        איך את מרגישה כשאת שומעת את אוהדי סכנין שרים 'בדם ואש נפדה את אל אקצה'? איך את מרגישה כשאת רואה דגלי פלסטין ביציע?

        "בתור אזרחית ישראלית זה מקומם. זה מרחיק אותנו מדו קיום. זו אכן סוגיה בעייתית. מצד אחד, אני לא רוצה להעניש קבוצה בגלל שני עבריינים מופרעים שהחליטו להשתמש באלימות. מצד שני, כשאתם רואים קבוצה שלמה שרה את השיר הזה, ברור שזה בעייתי. ברור שזה לא עניין של אדם או שניים, אלא רוח של קבוצה. רוח של בעלי בית של קבוצה. של מממנים של הקבוצה. זו דרך להפוך את הספורט למקום פוליטי, זה מקום שהופך לסוס טרויאני בתוך מדינה שבעצם רוצה לקדם אותם".

        את מקשרת בין הבעלים לבין האוהדים.

        "אם קבוצה שלמה שרה את זה, זה בהחלט נושא שמצריך מחשבה. אני לא רוצה לצבוע קבוצה שלמה, לאו דווקא סכנין - זה יכול להיות גם עם בית"ר, שתשיר על כהנא וכו'. צריך לחשוב מתי אתה קובע ענישה קולקטיבית ומתי ענישה פרטנית. זו שאלה לא פשוטה".

        אז מתי צריכה להיות ענישה קולקטיבית?

        "זו שאלה קשה".

        היית ממליצה לסגור לסכנין את המגרש במקרה דומה? להוריד נקודות, להוריד ליגה, בפעם הבאה שישירו 'בדם ואש נפדה את אל אקצה?'

        "ארצה קודם להיפגש עם הנהלת סכנין. להיפגש עם אוהדי סכנין. הם צריכים להיענש. צריך למצוא את העונש שהכי יכאב. כמו למשל עם הילד הדוקר ממזרח ירושלים. למה הענשנו כלכלית את המשפחה? כי זה הכי כואב להם. פתאום אתה רואה את ההורים שלו אומרים 'אין לנו קשר עם הילד'. אז שיהיה לך קשר! לכן, אין ספק שצריך להיות קנס כבד על בעלי סכנין במקרה כזה. לגבי ענישה שקשורה בליגה - אני עוד צריכה להתייעץ בנושא. אבל בכל מקרה, לפני עונש חמור כזה אפגש עם אנשי סכנין. וגם עם בית"ר. הלוואי שאצליח להביא למפגש משותף של הנהלות סכנין ובית"ר".

        שרת התרבות והספורט, מירי רגב (ברני ארדוב)
        "?אני בעד שוויון. החמרה בעונשים, לכל הקבוצות. זה בסדר לבוא למשחק, להוציא קצת אמוציות, לקלל. אבל אל תגיד ?מוות לערבים?, אל תגיד ?מוות ליהודים?, אל תשתמש בגרזן ואל תשליך חזיזים? (צילום: ברני ארדוב)

        בנושא טרי, נבחרת הג'ודו חזרה השבוע מאבו דאבי, שם השתתפה בתחרות קריטריון בלי דגל הלאום.

        "אני לא רוצה להעמיד את עצמי במקום הספורטאים שרוצים את הקריטריון לריו", השרה אומרת. "זה לא יהיה הגון מצדי ולא אעשה את זה. כששמעתי את ירדן [ג'רבי] מדברת, זה חנק לי את הגרון. הייתי גאה בה. אני בקשר עם אורן [סמדג'ה], כל הזמן. במהלך התחרות הוא עדכן אותי כל הזמן מה קורה. התביישתי בשביל העולם ובשביל הוועד האולימפי, שמדבר על ספורט כאל עניין נקי מפוליטיקה. לא הבנתי איך המדינה שלנו הגיעה למצב שלאורך שנים מתחרים במדינות ערב בלי דגל? איפה הוועד האולימפי? מה עשיתם עד עכשיו? אני לא מוכנה לעבור על כך לסדר היום. אבל בלי שום קשר לזה, אין לי מילה על הספורטאים. אני יכולה להביא את הדילמה של יו"ר איגוד שלוקח על עצמו לצאת למדינת ערב בלי אישור שב"כ. לא הייתי רוצה להיות בנעליים של יו"ר איגוד כזה".

        מה אפשר לעשות בנידון? איך אפשר לשנות את זה?

        "כבר שלחתי מכתב לתומאס באך [נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי]. מתי שהוא יגיד, אני אסע להיפגש איתו, במיידי. באמנת הוועד האולימפי נכתב שכל נבחרת מייצגת את המדינה שלה, באמצעות הדגל וההמנון. לא יכול להיות שמדינת ערב שמארחת אליפות לא מאפשרת את הדבר הזה".

        את יודעת כמה כסף יש במדינות ערב ואת יודעת מה חושבים על ישראל, עם כל הכבוד לשאפתנות שלך.

        "אעשה את המלחמה שלי. יש ישיבת חירום עם כל האיגודים, שלחתי מכתב לבאך, אלכס גלעדי תומך מלא בעמדתי".

        יש בעיית אנטישמיות בוועד האולימפי הבינלאומי?

        "תומאס באך אוהד ישראל. אני רוצה להודות לו על כך שבאולימפיאדת ריו תהיה התייחסות לי"א חללי מינכן, כולל נקודת הנצחה בכפר אולימפי. מתומאס באך אני לא מרגישה אנטי ישראליות. בוודאי שיש בוועד האולימפי נציגים שהם פרו פלסטינים ואנטי-ישראל, ואין לזה מקום. אם ספורט הוא מקום ללא פוליטיקה, אז מדינה שלא תפאשר למדינת ישראל להניף דגל - שלא תארח תחרות".

        את חושבת שזה יקרה?

        "יש שתי אופציות: או לא לעשות כלום, או להביא את האמירה שלנו. בספורטאים אני לא אפגע. מי שמכין את עצמו לאולימפיאדה מגיל 12, לא אגיד לו לא לנסוע. אגיד רק דבר אחד - כמדינה, אעשה את המלחמה שלי בכל ההיבטים שאני יכולה".

        באיזה שלב היית מחרימה תחרויות?

        "לא אעשה זאת. לספורטאים יש זכות להשיג את הקריטריון לריו. זו החלטה של איגודים".

        מוקי עם ירדן ג'רבי (יח"צ , איגוד הג'ודו)
        רגב: "כששמעתי את ירדן [ג'רבי] מדברת, זה חנק לי את הגרון. הייתי גאה בה". ירדן ג'רבי ושגיא מוקי (צילום: איגוד הג'ודו)

        האופי שלך ברור. הדעה הפוליטית ברורה. התדמית ברורה. האם במובן מסוים הדעות הפוליטיות שלך, הרצון לצבור הון פוליטי לתפקיד הבא - האם זה משפיע על קבלת ההחלטות שלך בספורט?

        "אני בן אדם מאוד מקצועי, ענייני. אין כאן עניין של דעה פוליטית. זו קצת טיפשות להגיד מה שאלכס גלעדי אמר ["רגב מנסה למצוא חן בעיני מצביעיה"]. מה זה קשור לפוליטיקה? אני, אישית, לא אקח על עצמי שום החלטה שמנוגדת לתפישה של השב"כ. אבל אכבד יו"ר איגוד שעושה את זה. אין כאן היבט פוליטי, אבל ברור שאני דמות פוליטית. זאת אני".

        אבל עכשיו, כשאת שרת ספורט, לא כדאי להוריד מינון?

        "זה לא קשור. אנשים אוהבים אנשים אמיצים ואמיתיים, בלי קשר לימין או שמאל. אתם יודעים שאני לא משחקת אתכם משחקים".

        שר ספורט בברזיל, למשל, לא יתבטא בנושאים מדיניים כמו שאת מתבטאת. אנחנו קוראים את הטוויטר והפייסבוק שלך.

        "יכול להיות, ובגלל זה הוא חי בברזיל ואני חיה פה. אני לא צריכה להוריד מינון. לא נולדתי בתרבות ובספורט ולא אמות בתרבות והספורט. אני דמות פוליטית. יש לי אמירות מאוד ברורות בנושאים רבים, ויש לי כוונה להמשיך להתבטא בעניין. לכבוד הוא לי לנפנף בכבוד הלאומי. לכבוד הוא לי שדגל המדינה מזוהה איתי. זה מרגש אותי, לפעמים עד דמעות".

        שרת התרבות והספורט, מירי רגב (ברני ארדוב)
        "אנשים אוהבים אנשים אמיצים ואמיתיים, בלי קשר לימין או שמאל. אתם יודעים שאני לא משחקת אתכם משחקים" (צילום: ברני ארדוב)